נייר עמדה: תפקיד הביקורת הפנימית בדיווח על קיימות

הבטחה עצמאית הינה קריטית לדיווח אפקטיבי על קיימות

רקע
לאור התפתחות השיח בנושא קיימות, עולה במקביל שאלת תפקיד הביקורת הפנימית בהתייחס לנושא זה. נייר העמדה שלהלן, מספק תובנות בהתייחס להגדרת הנושא – מהי קיימות, מהם הגורמים לעליית חשיבותה והעיסוק בה ע"י ארגונים ולהתפתחות הדיווחים בנוגע לקיימות.
כמו כן, נייר זה עוסק בשאלת תפקיד הביקורת הפנימית, מתוך ראיה שמדובר באחד הסיכונים המהותיים המתפתחים, ובמיקוד לדיווח על קיימות, אשר הינו אחד הנדבכים בניהול סיכון זה.
נייר העמדה מבוסס על White paper של ה- IIA בנושא "Internal audit role in ESG reporting" ממאי 2021 ועל סקירת המצב הקיים בישראל בהתבסס על פרסומים של גופי ממשל ורגולציה.

מטרה

תפקיד הביקורת הפנימית בדיווח על קיימות (סביבה, חברה וממשל תאגידי)

השיח והמיקוד ב"קיימות", מונח שבדרך כלל מקובצות תחתיו סוגיות של סביבה, חברה וממשל תאגידי, מתפתחים במהירות – על ידי קבוצות משקיעים אקטיביסטיים ורגולטורים שדוחפים לשינוי בגופי הממשל, ועל ידי דירקטוריונים והנהלות בכירות אשר מנסים להבין ולאמץ את הרעיון. בחזית סיכון חדש זה ניצב לחץ על ארגונים להתחייב לציבור לקיימות ולספק עדכונים תדירים, מדויקים ורלוונטיים על אסטרטגיות הקיימות, היעדים והמדדים. למרות זאת, הדיווח על קיימות עדיין לא בשל, ואין הנחיות רבות לארגונים בתחום זה. לדוגמה, אין תקן יחיד לגבי מה נדרש לדווח.

מה שברור הוא שממשל תאגידי חזק בנושא קיימות – כמו גם ממשל אפקטיבי באופן כללי – דורש "יישור קו" בין השחקנים הבכירים כמתואר במודל שלושת הקווים של ה- IIA. כמו בכל תחום סיכון, הביקורת הפנימית צריכה לתמוך בדירקטוריון ובהנהלה על ידי מתן שירותי הבטחה אובייקטיביים, תובנות, ועצות בענייני קיימות.

להלן סקירה כללית של סיכונים הקשורים לדיווח על קיימות לצד תיאור של תנועת הקיימות הגדֵלה. כמו כן, הסקירה מתווה את תפקיד הביקורת הפנימית בדיווח על קיימות וכיצד הביקורת הפנימית יכולה לתמוך ביעדי הקיימות ולהוסיף ערך.

מבוא

יוצאים למסע הקיימות

מאמצים להפחתת ההשפעות המואצות של שינויי אקלים ולטיפול בתפיסה לגבי קיום אי שוויון חברתי היסטורי, הינם שני נושאים משמעותיים המניעים שינוי בעולם, אשר הגבירו את המודעות של ארגונים להשפעתם ויחסם לחברה ולסביבה.

הם גם דרבנו ארגונים לזהות ולנהל טוב יותר סיכוני קיימות (כלומר, סיכונים הקשורים לפעילות הארגונים והשפעתם על העולם סביבם). קטגוריית סיכון רחבה זו כוללת תחומים שהינם דינמיים ולעתים קרובות מוּנעים על ידי גורמים שיכולים להיות קשים למדידה אובייקטיבית, כגון הכללה, התנהגות אתית, תרבות ארגונית ואימוץ קיימות ברחבי הארגון.

במקביל, משקיעים ורגולטורים מתמקדים בדרישות מארגונים – לדווח דיווחים איכותיים על מאמצי הקיימות. בנוסף, קיים לחץ גובר על ביצועי ההנהלה בתחום זה, ככל שיותר ארגונים קושרים את תוכניות התגמול לעמידה ביעדי קיימות.

מכיוון שדיווח על קיימות הופך נפוץ יותר, יש להתייחס אליו באותה מידת תשומת לב כמו לדיווח הכספי. ארגונים צריכים להכיר בכך שדיווח על קיימות חייב להיות מבוסס על מערכת בקרה פנימית מתוכננת, שהוקמה מתוך ראיה אסטרטגית ואשר משקפת במדויק את האופן שבו מאמצי הקיימות של הארגון קשורים זה לזה, להתנהלות הפיננסית של הארגון, וליצירת ערך.

הביקורת הפנימית יכולה וצריכה למלא תפקיד משמעותי במסע הקיימות של הארגון. היא יכולה להוסיף ערך ביכולת לתת עצה על ידי סיוע בזיהוי והקמה של סביבת בקרת קיימות פונקציונלית. היא גם יכולה להציע תמיכה משמעותית על ידי מתן שירותי הבטחה, באמצעות סקירה עצמאית ואובייקטיבית של אפקטיביות ההערכה של סיכון הקיימות, של המענה שניתן לו ושל הבקרות. בנוסף, ביקורת פנימית הפועלת בהתאם לתקנים המקצועיים של ה- IIA ממוצבת היטב בארגונים, כך שביכולתה לסייע להם ליישם מסגרות בקרה פנימית מבוססות ואמינוֹת למאמצי הקיימות שלהם.

קבלת שירותי הבטחה אובייקטיביים על כל תהליכי ניהול הסיכונים הקשורים לקיימות, מיחידת ביקורת פנימית עצמאית ובעלת כישורים ומשאבים מתאימים, צריכה להיות חלק מכל אסטרטגיית קיימות. בשעה שנייר זה מתאר כיצד ומדוע הביקורת הפנימית צריכה למלא תפקיד קריטי במאמצי דיווח הארגון על קיימות, ראוי להדגיש כי הדיווח מהווה רק חלק מאסטרטגיית קיימות אפקטיבית. הביקורת הפנימית צריכה לספק הבטחה ועצה על כל ההיבטים של ניהול סיכון הקיימות.

שיקולים מרכזיים

בניית אסטרטגיית קיימות

חשיבות הממשל התאגידי כבקרת על  

מחזיקי העניין בנוגע לדיווח על קיימות – משקיעים, רגולטורים ותנועות חברתיות – יצרו לחץ על ארגונים לדווח. עם זאת, לשם דיווח נאות, נדרש קיום אסטרטגיה לניהול סיכוני קיימות, המבוססת על הבנה ברורה של הסוגיות הרלוונטיות. לפיכך, הדרג הניהולי הבכיר צריך להתמקד בממשל תאגידי ובקרה פנימית אפקטיביים בענייני קיימות.

כל ארגון צריך לזהות ולהעריך את ההשפעות העיקריות של הקיימות, אשר נוגעות אליו, ולקבוע יעדים לניהולם. היעדים צריכים להיות מציאותיים ומדידים בשל הסיכון לאי עמידה בהם.

בקרה פנימית

בקרה פנימית הינה תהליך, המושפע מהדירקטוריון, ההנהלה ובעלי תפקידים אחרים, אשר נועדה לספק ביטחון סביר לגבי השגת יעדים – המתייחסים לתפעול, דיווח וציות. בגלל שדיווח על קיימות יכול להכיל מגוון רחב של מדדים, ארגונים חייבים לקבוע מדיניות, תהליכים ובקרות פנימיות, אשר יוצרים מידע מהימן לקבלת החלטות ומבטיחים את איכות הנתונים המיוצרים ומדווחים. בדומה לדיווח כספי, הנתונים המשמשים ליצירת דוחות קיימות, מבוססים על הפעילות וההחלטות השוטפות המניעוֹת ארגונים לקראת השגת יעדים. פעילויות בקרה מתאימות חייבות להיות מעוצבות ופועלות באופן אפקטיבי – לצורך איסוף וניתוח הנתונים שישמשו לדיווח. יישום פעילויות בקרה מספקות הינו באחריות ההנהלה, ואילו הביקורת הפנימית אחראית לספק הבטחה בלתי תלויה שהפעילויות מעוצבות כראוי ופועלות באופן אפקטיבי.

ממשל תאגידי

בשילוב עם בקרה פנימית חזקה, ארגונים צריכים להציב מבנה ארגוני של ממשל תאגידי, אשר מוציא לפועל ביעילות את אסטרטגיית הקיימות. מבנה הולם של ממשל תאגידי, מפקח על האופן שבו אסטרטגיית הקיימות הכוללת מיושמת ברחבי הארגון (בנוסף לפיקוח על דיוק נתוני הקיימות). ממשל תאגידי של ארגון דורש מבנים ותהליכים מתאימים, המאפשרים:

  • אחריותיות של הדירקטוריון כלפי מחזיקי העניין – לפיקוח ארגוני באמצעות יושרה, מנהיגות ושקיפות.
  • פעולות (כולל ניהול הסיכון) על-ידי ההנהלה – להשגת מטרות הארגון באמצעות קבלת החלטות מבוססת סיכונים והקצאת משאבים.
  • שירותי הבטחה ועצה, על-ידי פונקציית ביקורת פנימית בלתי תלויה, כדי לקדם ולתמוך בשיפור מתמשך, באמצעות בדיקה נאותה ותקשורת המספקת תובנות.

יוזמות ודיווחי קיימות, בדומה ליצירה והגנה על הערך הכולל של הארגון, דורשים מהדירקטוריון,  ההנהלה והביקורת הפנימית – לעבוד בשיתוף ובתיאום ולתעדף אינטרסים של מחזיקי עניין. ניתן להשיג תיאום של הפעילויות באמצעות תקשורת ושיתוף פעולה. אלה יבטיחו את המהימנות, העקביות והשקיפות של המידע, הדרוש עבור קבלת החלטות מבוססת סיכונים.

בהקשר לממשל התאגידי, על הארגונים למנות בעלי תפקידים מתאימים לניהול ולדיווח על סיכון הקיימות. מודל שלושת הקווים של ה- IIA מהווה בסיס על פיו ניתן למנות תפקידים אלה.

הדירקטוריון יכול לקחת על עצמו את הפיקוח על קיימות או להאצילו לוועדת משנה. ועדת הביקורת עשויה להתאים ביותר, מכיוון שהיא בדרך כלל המנוסה ביותר בדיווח חיצוני ומבינה את חשיבות המדיניות, הנהלים והבקרה הפנימית.
ההנהלה צריכה לקחת אחריות לתכנון והוצאה לפועל של אסטרטגיות סיכון קיימות; יצירת מדיניות, נהלים ובקרות פנימיות; זיהוי מדדים רלוונטיים עליהם ניתן לבסס דוחות קיימות; ופיקוח על יצירת הדוחות. כמו כן, עליה להבין ולהתעדכן בסיכוני הציות הקשורים לקיימות.
הביקורת הפנימית צריכה לקחת על עצמה את התפקיד הקריטי של מתן הבטחה אובייקטיבית, בלתי תלויה בהנהלה, בנוגע לאפקטיביות של ניהול סיכוני קיימות, דיווח וציות לרגולציה.

האתגרים והמורכבות של הדיווח על קיימות ניכרים, והסיכונים הכרוכים בדיווח שנוהל באופן לקוי עלולים להיות גבוהים מבחינת ציות לרגולציה ונזק תדמיתי. לכן, על הדירקטוריון  וההנהלה לשקול היטב את כל הגילויים בדוחות וכיצד לאייש את תפקידי שומרי הסף.

תפקיד הביקורת הפנימית בדיווח על קיימות

הוספת ערך באמצעות הבטחה ועצה

דיוק הדיווח – חיוניות העקביות

הבטחה ועצה בלתי תלויים ואובייקטיביים הינם היסוד לתפקיד ולמשימת הביקורת הפנימית; דבר שהופך את מעורבותה בדיווח על קיימות לקריטית. הגדרת מקצוע הביקורת הפנימית מתארת כיצד היא מוסיפה ערך על ידי "הבאת גישה שיטתית וממוסדת, לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, בקרה, פיקוח וממשל תאגידי".

ככל שהסיכונים הקשורים לקיימות נפוצים וניכרים יותר בקבלת החלטות על ידי הדירקטוריון  וההנהלה הבכירה, הדירקטורים חייבים הבטחה שניתן להסתמך עליה לגבי אפקטיביות ניהול סיכוני הקיימות, לרבות דיווח על קיימות. הבטחה זו צריכה להינתן על ידי הביקורת הפנימית.

הבטחה

הבטחה על דיווח הקיימות צריכה לכלול לכל הפחות את המרכיבים הבאים, שיחידת ביקורת פנימית בלתי תלויה ובעלת כישורים ומשאבים מתאימים יכולה לספק:

  • סקרו את מדדי הדיווח באשר לרלוונטיות, דיוק, עדכניות ועקביות. עניין זה קריטי שכל דוחות הקיימות הציבוריים יספקו מידע המתאר במדויק את מאמצי הקיימות של הארגון. הביקורת הפנימית יכולה לספק הבטחה אם הנתונים (כמותיים ואיכותיים) המדווחים מדויקים, רלוונטיים, שלמים ועדכניים. עניין זה חשוב במיוחד ככל שהפיקוח הרגולטורי עולה.
  • סקרו את העקביות של דיווחי הקיימות בהתאמה לגילויים הניתנים במסגרת הדיווח הכספי. בעוד הדיווח על קיימות מספק נתונים שאינם כספיים, כל מידע הסותר את הגילוי הניתן במסגרת הדיווח הכספי יהווה "דגל אדום" לרגולטורים ולמשקיעים.
  • בצעו הערכות של המהותיות/הסיכונים הגלומים בדיווח הקיימות. המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) מגדירה "מהותיות" כך – "הצהרות מוטעות, לרבות השמטות, נחשבות מהותיות אם קיימת סבירות מוצקה, באופן פרטני או כללי, שהן ישפיעו על שיקול הדעת שנעשה על ידי משתמש סביר על בסיס הדוחות הכספיים". לפיכך, דיווחים על יעדי קיימות יכולים להגיע לרמה של מהותיות.
  • שלבו את הקיימות בתוכניות העבודה של הביקורת. קיימות וביקורות הקשורות לקיימות מהוות כיום כ 1% מתוכניות העבודה של הביקורת הפנימית, על פי נתוני סקר 2021 North America Pulse of Internal Audit. דבר זה חייב להשתנות, שכן סיכוני קיימות וניהול סיכוני קיימות מקבלים משמעות גוברת עבור ארגונים.

מתן עצה

  • המליצו על סביבת בקרה של קיימות. פונקציות ביקורת פנימית בעלות כישורים מתאימים, מכירות את רכיבי הבקרה הפנימית האפקטיבית. הן יכולות להמליץ ​​על מסגרות הבקרה (למשל, מודל COSO – לסביבת הבקרה הפנימית) לניהול / הפחתת סיכוני קיימות. הביקורת הפנימית גם יכולה לתת עצה בפיתוח בקרות פנימיות ספציפיות בנוגע לדיווח הקיימות.
  • המליצו על מדדי דיווח. "מה לדווח" היא שאלה מרכזית בניהול סיכוני דיווח על קיימות. הביקורת הפנימית יכולה לספק תובנות לגבי סוג הנתונים (כמותיים ואיכותיים) אשר משקפים את מאמצי הקיימות הרלוונטיים של הארגון.
  • המליצו לגבי ממשל קיימות. הביקורת הפנימית יכולה להמליץ לגבי ממשל תאגידי לקיימות, בשל הבנתה הכוללת של הסיכון ברחבי הארגון. היא יכולה להשתמש בפרספקטיבה הייחודית שלה, כדי לסייע בזיהוי תפקידים ותחומי אחריות, וכן לספק הדרכה בנושא בקרות פנימיות.

צמיחה בדיווח על קיימות

עניין גובר בדיווח על קיימות

תקנים, רגולציה ומסגרות

האינטרס של המשקיעים והציבור לגבי האופן שבו ארגונים עסקיים וממשלתיים משפיעים על החברה גדל משמעותית, וארגונים מגיבים במדידות שהמורכבות שלהן גוברת לגבי השפעה זו. כתוצאה מכך, הדיווח תומך בקבלת החלטות לא רק על ידי משקיעים, אלא גם על ידי דירקטוריונים והנהלות בכירות.

על פי סקר KPMG בנושא דיווח קיימות 2020, 80% מהארגונים ברחבי העולם מדווחים על קיימות. שיעור הדיווח עולה ל -96% בקרב 250 החברות הגדולות בעולם. צפון אמריקה מובילה בשיעור הדיווח האזורי שעומד על 90%. אחוז חברות S&P 500 המפרסמות דוחות קיימות צמח מ-20% בשנת 2011 ל-90% בשנת 2020.

ההתעניינות הרגולטורית הגוברת בקיימות התמקדה בשאלה – האם הדיווחים משקפים במדויק את מאמצי הקיימות של הארגון, כיצד מאמצים אלה קשורים ליצירת ערך לטווח ארוך, וכיצד העניין משפיע על המשקיעים. עם זאת, ארגונים רבים עדיין מתמודדים עם השאלה – מה צריך לדווח ואיך. נוסף לכך, לא קיים סט אחד של סטנדרטים, שעליהם ארגונים יכולים לבסס את אסטרטגיות דיווח הקיימות שלהם.

סקר G&A משנת 2020 מצא כי 70% מהחברות המדווחות מסתמכות על מסגרות וסטנדרטים כדוגמת אלה שנוצרו על ידי Global Reporting Initiative (GRI), ה-Sustainability Accounting Standards Board (SASB), ו- Financial Stability Board's Task Force on Climate-related Financial Disclosures (TCFD). מסגרות אלה משקפות את יעדי דיווח הקיימות של האו"ם (SDGs),  אשר אומצו על-ידי המדינות החברות באו"ם. המורכבוּת של סוגיות הקיימות באה לידי ביטוי ב- 17 היעדים העיקריים וב- 169 המטרות המפורטות במסמך האו"ם.

מסגרות

ישנן גישות רבות לדיווח על קיימות. ראוי לשקול אותן, ולמרות שהינן נבדלות, הן עשויות להיות משלימות. ארגונים נוהגים להתאים את דיווח הקיימות שלהם ליותר מאחת מהמסגרות שהוזכרו לעיל. בנוסף, חברות רבות בוחרות לדווח באופן פומבי על פליטת הפחמן שלהן, אסטרטגיית אקלים, יוזמות הפחתה, ועוד, באמצעות שאלון כדוגמת CDP Climate Change Questionnaire. CDP הינו ארגון ללא מטרות רווח, אשר "…מפעיל מערכת גילוי עולמית עבור משקיעים, חברות, ערים, מדינות ואזורים, לניהול ההשפעות שלהם על הסביבה". התשובות לשאלון זמינות לציבור.

אין תקן יחיד כבסיס לדיווח על קיימות, אליו ארגונים, משקיעים ורגולטורים יכולים לפנות.

בשנת 2020 חמישה ארגונים גלובליים, המתמחים בתחום הקיימות ובמסגרות משולבות של דיווח וסטנדרטים, הודיעו על כוונתם לפעול ליצירת גישה מקיפה לדיווח על קיימות.

כמו כן, הפורום הכלכלי העולמי פרסם בשנת 2020 מסמך על מדדים נפוצים ודיווח עקבי לגבי יצירת ערך בר-קיימה, המגדיר 21 מדדי ליבה.

לחץ מצד משקיעים
מניע משמעותי לדיווח בנושא קיימות הינו לחץ גובר מצד משקיעים. BlackRock, מנהל הנכסים הגדול בעולם, הצהיר שקיימות סביבתית תהיה יעד ליבה בהחלטות השקעה עתידיות, וב- 2021 הצטרף ל- 72 חתמים נוספים ביוזמה של מחויבות ללחוץ על חברות הכלולות בתיקי ההשקעות שלהם להגיע לאפס פליטות עד 2050.

פרסום של EY מ- 2021 סָקַר 60 משקיעים מוסדיים, המייצגים נכסים מנוהלים בשווי העולה על 38 טריליון דולר. בַּסֶקֶר נמצא שבין שלושת המניעים הגדולים ביותר להצלחה אסטרטגית ב- 5 השנים הבאות, נכללו: שילוב הזדמנויות משמעותיות בתחום הקיימות באסטרטגיה (דורג במקום השני), וגיוון של הדירקטוריון, ההנהלה וכוח העבודה (דורג במקום השלישי). בנוסף, סיכוני אקלים ומגבלת משאבי טבע נכללו כאיום הנפוץ ביותר מבין שלושת האיומים להצלחה אסטרטגית בחמש השנים הבאות.

סיכום

קיימות חיונית – רלוונטיות הסיכון הולכת וגוברת

בקרב מנהיגים בעסקים ובגופי הממשל גוברת ההבנה לחשיבות ולחיוניות של קיימות. רווחה ארגונית קשורה לא רק לאסטרטגיות ולמדדים פיננסיים, אלא גם לאלה המשקפים היבטים סביבתיים, חברתיים וממשליים. גישה הוליסטית זו הכרחית ליצירת ערך ארוך טווח. לכן, תכנון אסטרטגי, ניהול סיכונים והבטחה חייבים לשלב את כל ארבעת המימדים.

אחד המדדים לצמיחתה של קיימות הוא הגישה המשתנה לגבי הרלוונטיות שלה בעולם הסיכונים. OnRisk 2021, שפורסם על ידי ה- IIA בספטמבר 2020, מצא כי קיימות עדיין לא נתפסת כתחום משמעותי של סיכון על ידי דירקטוריונים, הנהלה והביקורת הפנימית. למעשה, קיימות נתפסה  כפחות רלוונטית מתוך 11 הסיכונים שנבדקו בדוח.

גישה זו משתנה בבירור.

בשעה שתנועות צדק חברתי ושינויי אקלים משנים את סדרי העדיפויות הארגוניים, משקיעים ורגולטורים מאתגרים את הארגונים לדווח בפומבי על האסטרטגיות, ההתחייבויות ופעולות הקיימות שלהם. באמצעות דיווח על קיימות, חברות המשלבות ביעילות שיקולי קיימות באסטרטגיה העסקית ובניהול הסיכון שלהן, יכולות לדווח – כיצד שיקולים אלה משפיעים על עסקיהן ועל הרלוונטיות למחזיקי העניין שלהן.

היכולת של ארגונים לעשות זאת תלויה בעיצוב וביעילות של הבקרה הפנימית בהיבטי חשבונאות, דיווח ותקשור של מידע. החלת אותה מדידה שיטתית, אימות, ניהול ודיווח של מידע מהותי על קיימות (אשר בדרך כלל חלה על דיווח כספי), אמורה להוביל לאמון גדול יותר של ארגונים ומשקיעים / מחזיקי עניין, לערך ארגוני ולאפקטיביות שוקי ההון.

לביקורת הפנימית תפקיד חשוב במתן הבטחה בלתי תלויה ואוביקטיבית בנושאי קיימות, שהינו אחד הסיכונים המהותיים המתפתחים. הדיווח על קיימות הינו אחד הנדבכים בניהול סיכון זה.