"האינטרס הציבורי" ותפקיד הביקורת הפנימית

התקנים המקצועיים הגלובליים שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2025 מנסחים מחדש את המונח "האינטרס הציבורי".

  1. ב"הגדרת תכלית הביקורת", נכתב כי "הביקורת פנימית מחזקת בארגון, בין היתר, את היכולת לשרת את האינטרס הציבורי".
  2. בעמוד 7 בתרגום העברי של התקנים המקצועיים הגלובליים, תחת הכותרת: "עקרונות הבסיס של התקנים הגלובאליים של הביקורת", מצוין כי "האינטרס הציבורי כולל את האינטרסים החברתיים והכלכליים ורווחתה הכללית של חברה אנושית והארגונים הפועלים באותה חברה (לרבות אלה של מעסיקים, עובדים, משקיעים, קהילת העסקים והכספים, לקוחות וצרכנים, רגולטורים והממשלה)".

כיצד הביקורת הפנימית משרתת את האינטרס הציבורי? הרחבות והדגמות

הביקורת הפנימית, על פי הגדרת התכלית, מספקת למועצת המנהלים ולהנהלה שירותי הבטחה, ייעוץ, תובנות ותחזיות בלתי תלויים ומבוססי סיכונים. הביקורת הפנימית גם מייעצת לאותם אורגנים בשאלות מהותיות של הטמעת המדיניות והאסטרטגיה, הקוד האתי, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, בקרות, ציות, מניעת הונאות, עמידה ברגולציה, איכות התרבות הארגונית וכדומה.

האינטרס ציבורי של בעלי המניות, משקיעים פוטנציאלים, בנקים, רגולטורים, ספקים, לקוחות, עובדים וכדומה, הוא הגברת השרידות ועמידה ביעדי הארגון.

לכן חיזוק מועצת המנהלים וההנהלה, באמצעות הצפת ממצאים מהותיים, מתן תובנות והמלצות מערכתיות, הוא חיזוק של האינטרס הציבורי.

כדי להשיג מטרה זו, הביקורת הפנימית נדרשת לתנאים המקדימים הבאים:

  1. לקבוע אסטרטגיה משלה התואמת את האסטרטגיה של הארגון.
  2. לבנות תוכנית ביקורת מבוססת סיכונים מהותיים.
  3. להציף בדוח רק את הממצאים המהותיים ביותר: 7-5 ממצאים המהותיים שעשויים להיות מוקד העניין והדיון עם מועצת המנהלים וההנהלה, ולא עשרות ממצאים אקראיים ובעלי סיכון נמוך בדוח ארכאי. בכלל זה, וכפי שדורש עיקרון 15 של התקנים: על הביקורת הפנימית להעריך בכל דוח ביקורת את האפקטיביות של הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים והבקרות.

להלן עוד הדגמות להדגשי חדשנות בביקורת, המגבירים את איתנות הארגון ומחזקים את האינטרס הציבורי:

  • דגש על שביעות רצון הלקוח – לקוח מרוצה מחזק את איתנות הארגון. לשם כך נדרשים ניתוח שביעות רצון הלקוחות, שיפור "מסע לקוח", איתור מכשולי תקשורת (דיגיטליים ואחרים) עם הלקוח, ואיתור צווארי בקבוק הקשורים לחוויית הלקוח.

ביקורת מתקדמת יכולה להיעשות באמצעות שאלונים וסקרים עצמאיים של הביקורת בקרב הלקוחות, או למצער באמצעות ניתוח תלונות ופניות הציבור תוך הפקת לקחים מהותיים לשיפור. לצד זאת, מתן ייעוץ לארגון לפי מיטב הידע והפרקטיקה שמחוץ לארגון (benchmarking) מחזק את האינטרס הציבורי – תחילה בדגש על שיפור השירות ללקוח, אינטרס מובהק של הארגון, ובהמשך באמצעות תרומה לאינטרס הציבורי של יתר בעלי העניין.

  • בחינה רוחבית-מערכתית של איכות הנהלים הארגוניים, עדכניותם, התאמתם לאסטרטגיה והמדיניות, איכות הטמעתם בארגון ומידת הציות להם: מחזקת את הממשל התאגידי בארגון, את הבקרה ואת ניהול הסיכונים, וגם משקפת את איכות התרבות הארגונית ברמת השטח. כל אלה משרתים את מועצת המנהלים וההנהלה, ובמקביל משרתים גם את האינטרס הציבורי.
  • בחינת הטמעת האסטרטגיה/המדיניות הארגונית – מטלה חדשנית המחזקת את הממשל התאגידי ובכלל זה את איכות הבקרה וניהול הסיכונים. בנוסף, היא משקפת את איכות התרבות הארגונית ברמת השטח. דוח מסוג זה מעניק ערך למועצת המנהלים וההנהלה, ומשרת גם את האינטרס הציבורי.
  • בחינת איכות הדיווחים והתקשורת בארגון – מטלה חדשנית המהווה יסוד מהותי במודל הבקרה של COSO. בדיקה מעין זאת מחזקת את הבקרה, את ניהול הסיכונים, את סדרי העברת המידע ואת איכות הממשל התאגידי, וגם משקפת את איכות התרבות הארגונית. כל אלה משרתים גם את האינטרס הציבורי.
  • בחינה וניתוח של סדרי ישיבות ודיונים – נדרשים לשם שיפור וייעול תהליכי קבלת החלטות. הדבר כולל דגש על מיקוד הדיון בסוגיות המהותיות, שיפור תהליך קבלת ההחלטות, קביעה מראש מי המשתתפים ומי לא, קבלת החלטות מושכלות על המידע שיש להעביר לפני הדיון, פתיחות להשמעת עמדות שונות בדיון, והגדרה ברורה של תפקיד יו"ר הישיבה. שילוב מיטב הידע מחוץ לארגון (benchmarking), לצד הצעה לבניית נוהל חדשני וגם הדרכה והטמעה של הנוהל, מהווים נדבך חשוב בשיפור התרבות הארגונית ובשיפור הממשל התאגידי ובכך תורמים לאינטרס הציבורי.
  • מניעת הטרדות מיניות – נדרשת בחינה מעמיקה מעבר לבדיקה הפורמלית של יישום החוק והתקנות. בחינה זו יכולה להיעשות באמצעות סקרים אנונימיים המציפים כלפי מקבלי ההחלטות את עוצמת החששות מלהתלונן. בין החששות המרכזיים: התנכלות, חשיפה אישית, פגיעה במשפחה, וחשש שהארגון לא יפעל נגד עובדים ומנהלים בכירים. בדיקות מעין אלה חושפות למעשה תרבות ארגונית לא נאותה, המאפשרת התנכלות ובכך מונעת חשיפה של מלוא שיעור ההטרדות ופעולה מקיפה למניעתן. בדיקה מעמיקה שכזאת מסייעת לחשוף סיכונים מהותיים לארגון ופגמים בממשל התאגידי, ומשרתת בראש ובראשונה את העובדים הנפגעים או שעלולים להיפגע. לצד זאת, הבדיקה משרתת גם את מקבלי ההחלטות בארגון, וכמובן תורמת גם לאינטרס הציבורי.
  • חיזוק החוסן הארגוני – באמצעות השוואת הנעשה בארגון למיטב הידע והפרקטיקות שמחוץ לארגון (benchmarking), עידוד הארגון לבצע משחקי מלחמה וניתוח התוצאות, והגברת הגמישות לקבל החלטות בעת משבר. כל אלה מחזקים את החוסן הארגוני ואת היכולת של הארגון להתמודד עם משברים ובכך תורמים לאינטרס הציבורי.

 

דילמות וקשיים של הביקורת הפנימית באשר לקידום האינטרס הציבורי

הביקורת הפנימית יכולה לשרת הן את אינטרס הארגון והן את האינטרס הציבורי בארגון בתנאי שהיא פועלת בתוך תרבות ארגונית טובה, המבוססת על קוד התנהגות ברור ומיושם, ועל מועצת מנהלים והנהלה שמוכנות להתמודד עם קשיים ועם ממצאים מהותיים שהביקורת הפנימית מעלה.

לעומת זאת, בארגונים המתאפיינים בתרבות של הסתרה והונאה, ספק גדול אם הביקורת תשרת בצורה נאותה את האינטרס הציבורי.

לשם המחשה, להלן דוגמאות של ארגונים עם תרבות ארגונית כושלת, הונאות ומעשי מרמה הפוגעים בתפקוד הביקורת וגם באינטרס הציבורי:

  • חברה לייצור כלי רכב בעלת תרבות ארגונית של הסתרה מתמשכת בדרג מקבלי ההחלטות וגם בדרג המקצועי לגבי תוצאות חריגות של פליטת מזהמים מכלי הרכב שהחברה ייצרה – עד להתפוצצות הפרשה.
  • חברה שבמשך שנים שילמה שוחד במדינות באפריקה וזכתה במכרזים עם רווח בלתי סביר, בידיעת מקבלי החלטות מסוימים, תוך תרבות של הסתרה והונאה.
  • חברות עם תיאבון בלתי נלאה להלוואות עקב מציאות של ריבית מאוד נמוכה המלווה בסיכונים הולכים וגדלים. חברות אלה קרסו עם עליית הריבית והקריסו עימן ציבור משקיעים גדול תוך פגיעה באינטרס הציבורי.
  • ארגונים ציבוריים עם אינטרסים פוליטיים ללא מעצור שמסרסים ומכופפים את הביקורת הפנימית.

בארגונים מעין אלה, ספק רב אם הביקורת הפנימית תוכל לשרת את האינטרס הציבורי.

 

סיכום ועצות

בחרו להיות מבקרים פנימיים בארגונים עם תרבות ארגונית טובה, עם קוד התנהגות ברור ומיושם, ועם מועצת המנהלים והנהלה שמוכנות להתמודד עם ממצאים מהותיים שהביקורת הפנימית חושפת.

בארגונים מעין אלה בנו אסטרטגיה לביקורת הפנימית התואמת את האסטרטגיה של הארגון, תכננו תוכנית ביקורת מבוססת סיכונים מהותיים, צמצמו את הדוחות מעשרות ממצאים אקראיים ובעלי סיכון נמוך ל-7-5 ממצאים מהותיים שיהיו מוקד העניין והדיון עם מועצת המנהלים וההנהלה.

בנוסף, וכנדרש בתקנים, העריכו בכל דוח ביקורת את האפקטיביות של הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים והבקרות. הכניסו גם שיטות בדיקה ומקורות מידע חדשניים התומכים בחיזוק הממשל התאגידי. כפועל יוצא, דוחות הביקורת שתייצרו יחזקו את האינטרס הארגוני הנאות. בכך תתמכו למעשה גם באינטרס הציבורי, כולל האינטרסים הלגיטימיים של לקוחות, ספקים, עובדים, משקיעים, בעלי מניות, רגולטורים וכדומה.