ביקורת סיכון מתפתח – סיכוני סביבה ואקלים

השיח בנושא סביבה ואקלים לא יורד מהכותרות לאחרונה. אסדרת הנושא מצד בנק ישראל אומנם טרם גובשה לרגולציה מחייבת, אך כביקורת מובילת שינוי אנחנו סבורים שהדינמיות והשינויים המהירים החלים בעולם לא מאפשרים לארגונים רק "לחכות ולראות". פעמים רבות גם הרגולציה מתגבשת אחרי הפרקטיקה הנהוגה ולומדת ממנה, כך שארגונים חייבים ומצופים להיערך ולפעול עוד לפני גיבוש אסדרה סופית.

לכן, מתוך ראייה צופה פני עתיד, בחרנו לבחון את מסגרת ניהול סיכוני סביבה ואקלים ואת ניהול הסיכון בהיבטים שונים – פעילות תפעולית, אשראי והשקעות.

האם לא מוקדם מדי לביקורת סיכוני סביבה ואקלים?

בשנה האחרונה השיח על סיכוני הסביבה והאקלים נמצא כמעט בכל מקום, כאחד מהאתגרים המשמעותיים שעימם מתמודדת האנושות בימינו (אפילו אצל הבן שלי בבית ספר יסודי לומדים על הנושא). התחממות גלובלית, אירועי מזג אוויר קיצוניים, ועידת גלזגו, מס פחמן, אנרגיה מתחדשת ועוד, כל אלו מושגים שמשתלבים בלקסיקון של כולנו.

נכון, עדיין כמעט שאין רגולציה מחייבת לתאגידים הבנקאים[1]. עד כה התפרסמו מכתבי ציפיות ובקשות להערכות, נאומים, וחובת גילוי בדוחות ESG (סביבה, חברה וממשל) שנכנסה לתוקף החל מהדוחות לשנת 2021. גם בעולם מרבית הרגולטורים מציגים את הציפיות הפיקוחיות ומגבשים עמדות בנושא, בין היתר בהתייחס לשילוב סיכוני סביבה ואקלים באסטרטגיה עסקית ובניהול סיכונים, גיבוש תרחישי קיצון, וקביעת תהליכי פיקוח ובקרה ודיווחים רלוונטיים. ובכל זאת, כבר בסוף שנת 2020 חשבנו שהעיתוי נכון לבצע ביקורת בנושא ניהול סיכוני סביבה ואקלים בתאגיד הבנקאי. זאת כסיכון מתפתח שמופה בחמישייה הראשונה על ידי ה-IIA, מתוך ראייה צופה פני עתיד ועל בסיס תפיסת תפקיד הביקורת כסוכן שינוי ומובילה הנעת מהלכים בארגון, בפרט בהתייחס לסיכונים מתפתחים ולפעילויות חדשות.

בהיעדר רגולציה, השתמשנו בטכניקות של בנצ'מרק והשוואה לפעולות המבוצעות על ידי תאגידים בנקאיים בעולם, וכן במודל בשלות לבחינת רמת ההערכות והמוכנות של הבנק לניהול והתמודדות עם סיכוני סביבה ואקלים מחד, ועם ההזדמנויות הכלכליות הנלוות לתהליכי השינוי מאידך.

סיכון סביבה כסיכון פיננסי, או: למה סיכוני סביבה בכל זאת רלוונטיים לתאגיד בנקאי?

סיכונים סביבתיים הופכים בשנים האחרונות, מעבר להיבטים ערכיים, לסיכונים בעלי מאפיינים כלכליים מובהקים, בחלוקה לסיכונים ישירים פיזיים (Physical Risk) וסיכוני מעבר (Transitional Risk):

Physical Risk – סיכון ישיר כתוצאה מאירועים פיזיים המשפיעים ישירות על המשק, על הכלכלה ועל פעילות המוסדות הפיננסיים, לדוגמה: עליית מפלס המים בערי חוף, הצפות, שריפות, זיהום אוויר ומגפה, הגורמים לנזקים לנפש ולרכוש, פגיעה בערך נכסים ובשרשרת אספקה, ועלייה בהוצאות ובעלויות ביטוח.

Transitional Risk – סיכון תקופת המעבר כתוצאה משינויי תפיסה של רגולטורים ובעלי עניין נוספים, התהוות רגולציה בנושא ותהליכי מעבר לכלכלה ירוקה, המשפיעים בין היתר על ערך נכסים ושווי בטוחות, פגיעה בלווים ושינויים בתעשיות, קנסות, שינוי במחירי ני"ע, והצורך בהתאמת פעילות הבנק מול בעלי עניין.

סיכוני סביבה משליכים הן על סיכונים פיננסיים כגון אשראי ושוק, והן על סיכונים שאינם פיננסיים כגון סיכונים תפעוליים, סיכוני צד שלישי וסיכון מוניטין. גם משבר הקורונה כמגפה עולמית מהווה התממשות של סיכון סביבתי בעל השפעה משמעותית על הכלכלה, באופן המחדד את חשיבות ניהול הסיכון.

לצד הסיכונים טמונות גם הזדמנויות, שכן בתהליך המעבר יידרשו מימון והשקעות רבות בטכנולוגיות חדשות והתאמות של תעשיות לעידן החדש, לדוגמה בגין הצורך בהפחתת פליטות פחמן.

ועכשיו מתחיל הכיף

לאור היותו סיכון מתפתח וללא הנחיות רגולטוריות סדורות לניהול ומדידה, בחנו את רמת בשלות ניהול הסיכון בארגון באמצעות שימוש במודל בשלות ובחינת פרמטרים כגון אסטרטגיה ויעדים, ממשל תאגידי, מסמכי מדיניות ונהלים, תהליכי עבודה בקרה וניטור, והכשרות ודיווחים. רמת הבשלות של ניהול פרמטרים אלו נבחנה אל מול פרקטיקה נהוגה בארגונים דומים בעולם.

עוד לפני מיפוי ותיחום הביקורת התחלנו ללמוד את הנושא (כי מה לנו כעובדי תאגיד בנקאי ולסיכוני סביבה ואקלים….). נעזרנו במיקור חוץ ושוחחנו עם גורמים מקצועיים העוסקים בתחום כגון עמותת "אדם טבע ודין" ויועצת מקצועית המתמחה בסיכוני סביבה באשראי. לאחר מכן מיפינו את תחומי הפעילות המרכזיים בארגון הרלוונטיים לביקורת, נוכח השלכות סיכוני סביבה ואקלים על הסיכונים השונים כמפורט מעלה: תפעול ותשתיות, אשראי והשקעות.

בהיבטי תפעול ותשתיות התייחסנו להיבטי בשלות הבאה לידי ביטוי במודעות, הבנה ופעילות יזומה של הארגון, בין היתר נוכח רגולציה קיימת (כגון תקני איכות סביבה, זיהום אוויר וקרקע, מִחזור, בנייה ירוקה ועוד), וגם נוכח הבנת התועלת הכלכלית הנגזרת מפעולות התורמות לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של הארגון כגון טיפול בפסולת, צעדי חיסכון בנייר, מים, חשמל ודלק. בהיבטים אלו גם מתקיימים תהליכי הכשרות והגברת מודעות עובדים לנושא. במהלך הביקורת בדקנו את מסגרת ניהול הנושא, התהליכים, הנהלים והבקרות אל מול רגולציה קיימת.

נציין כי בארגונים עתירי תהליכים תפעוליים ישנו כר נרחב יותר לבדיקות דומות בנושא סיכוני סביבה ואקלים.

בעולמות האשראי וההשקעות בדקנו את העמידה ברגולציה הקיימת, המבוססת על חוזר בנק ישראל מ-2009, וכן הצגנו בנצ'מרק מול נתונים ציבוריים, כגון מדד חברות של המשרד להגנת הסביבה.

בהיבטי ממשל תאגידי ומסגרת ניהול הסיכון בדקנו את רמת בשלות הארגון במספר היבטים: גיבוש אסטרטגיה, תוכנית עבודה רב-שנתית ותיאבון סיכון, קיומו של גורם אחראי מתכלל לניהול הסיכון, התייחסות לסיכון במדיניות אשראי והשקעות, הדרכות וחיזוק מודעות העובדים, הכללת הסיכון בתרחישי קיצון ותכנון ההון.

סיכון מתפתח – אתגר לפיצוח!

קיים אתגר משמעותי בביקורת סיכון מתפתח שבגינו נדרשות הן קבלת החלטות אסטרטגיות באשר למיצוב הארגון בטיפול בתחום והן השקעת משאבים לא מבוטלת, וכל זאת בסביבה שבה טרם נקבעה רגולציה סופית ומחייבת. ההתמודדות שלנו כמבקרים הייתה באמצעות שימוש בבנצ'מרק, הצגת מתודולוגיה ותהליכים שכבר מבוצעים בתאגידים בנקאיים בעולם, והצפת רגולציה שהתגבשה בעולם (תחת הנחה מבוססת שהרגולטורים בארץ לומדים גם מהעולם). בנוסף הצגנו ניתוח נתונים, לדוגמה חברות שמקבלות מימון אל מול רשימת החברות המזהמות שמפרסם המשרד להגנת הסביבה וניתוח מודל. כמו כן חידדנו את חשיבות ההיערכות של הארגון לעולם העתידי.

בנוסף, מיפינו נושאים שלא נכללו בתיחום הביקורת הייעודית בנושא ניהול סיכוני סביבה ואקלים אך רלוונטיים לבדיקה במסגרת ביקורות אחרות, כגון רכש, ספקים וצדדים שלישיים, המשכיות עסקית, מדגם תיקי לווים, נוסטרו ועוד.

יש לציין כי תיחום ומטלות הביקורת בכל אחד מרכיבי הסיכון תלויים ברמת הבשלות של הארגון. ברכיבים שבהם רמת הבשלות נמוכה, על הביקורת לבחון את הסיכון בכלים של בדיקת סיכון מתפתח כגון מודל בשלות ובנצ'מרק. לגבי רכיבי סיכון שכבר נכללים במפת הסיכונים, ניתן לגבש תוכנית ומטלות ביקורת מבוססת סיכונים, כמו בשאר הסיכונים שמעריכה הביקורת הפנימית.

אז בשורה התחתונה

בחרנו לבצע ביקורת סיכוני סביבה ואקלים ולהמחיש את הצורך בהיערכות עוד לפני גיבוש רגולציה סופית ומחייבת, תוך שימוש בכלי השוואה לנעשה בעולם ובמודל בשלות. לדעתנו אחד מתפקידיה המרכזיים של ביקורת דינמית ומשפיעה, בעולם שמשתנה כל הזמן ובקצב מהיר, הוא להציף סיכונים מתפתחים ולקדם הנעת תהליכים בארגון. ללא ספק השפענו – אם באמצעות הגברת תשומת הלב הארגונית לסיכון, ואם באמצעות הנעת תהליכי חשיבה ארגוניים לקראת קפיצת המדרגה הבאה בנושא. אבל לא נעצור כאן, נמשיך ונבחן נושא מרתק זה במגוון כלים ובשיתוף קווי ההגנה השונים, במקביל להתגבשות מסגרת האסדרה.

[1] רגולציה מחייבת: מכתב בנק ישראל לניהול סיכוני אשראי הנובעים מסיכוני סביבה מ-2009, חוזר מדצמבר 2021 המתייחס לחובת גילוי בדוחות, רגולציה שמחייבת עסקים במדינת ישראל כגון תקני איכות סביבה, זיהום מים, אוויר וקרקע.