אחריות תאגידית חברתית ( (ESG– פנים רבים לה

אחריות תאגידית חברתית משקפת גילוי מלא ומתמיד מצד הארגון אודות יוזמות ומהלכים פנימיים התומכים בשלושת התחומים הבאים: סביבה ((Environmental, חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance).

• בפן הסביבתי קיימת התייחסות נרחבת לאיכות הסביבה – ניטור והפחתת מזהמים וגזי פליטה, הקטנת הפגיעה ביערות, התייעלות אנרגטית, הפחתת בזבוז מים או לחילופין שימוש במי קולחין, הפחתת פסולת ויצירת תהליכי מִחזור, מתן שירותים או ייצור מוצרים ברי-קיימא. אחת הבעיות הקשות בנושא הסביבה נוגעת לטביעת רגל פחמנית Carbon Footprint)), המשקפת את סך פליטות גזי החממה שנפלט ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. טביעות רגל אלו הן בין הגורמים להתחממות הגלובלית.

מאז התכנסות ועידת האקלים של האו"ם וכינון הסכם פריז, גברה חשיבותו של רכיב הסביבה כחלק מה-ESG. גם ישראל, כחלק מהמדינות שהתחייבו לעמוד ביעדי הסכם פריז, פועלת לקידום חקיקה הנוגעת בין היתר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וזאת על מנת לעמוד ביעדים של הקטנת פליטת הפחמן וצמצומה המוחלט עד לשנת 2050.

• בפן החברתי וההתייחסות לגורם האנושי – קידום בריאות ובטיחות הציבור של עובדים ולקוחות, פיתוח עובדים ומנהלים, שילוב וגיוון תעסוקתי, לרבות העסקת אוכלוסיות מוחלשות ומגוונות ומניעת אפליה, שמירה על קהילות מקומיות וזכויות אדם תוך תרומה ישירה או כספית, יצירת שרשרת אספקה אחראית – אחריות ספקים לעקרונות ESG .
• בפן הממשל תאגידי ישנם מספר תחומים השלובים זה בזה – שיפור וניטור של תהליכי ניהול הסיכונים בחברה, יצירת שקיפות מלאה, הקפדה על כללי האתיקה, לרבות מאבק באירועי שחיתות ושוחד, יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה מלאים וברורים, אימוץ נורמות של ממשל תקין.

ארגון המאמץ את דפוסי הפעולה בהתאם לאחריות תאגידית, מפרסם מדי שנה דוח מקיף המציג את יעדי הארגון בתחומים השונים ואת תוצאות המדדים המרכזיים התומכים בכך. הדוח מבוקר על ידי רו"ח המאשר את מהימנות הנתונים המדווחים, בדומה לדוחות כספיים.

לאחרונה קיימת מגמה של השקעות בעלות אוריינטציה ל-ESG. מגמה זו מובלת על ידי חברת בלקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם, שמנהלת נכסים פיננסיים בסכום של כ-10 טריליון דולר ובעלת השפעה על חברות פיננסיות אחרות בעולם. החברה הקימה מערך שלם המטפל בנושא ה- ,ESGופעם בשנה היא פונה ללקוחותיה ולחברות שבהן היא משקיעה ומתארת את האיומים על הסביבה, המשפיעים גם על עולם ההשקעות. בלקרוק מפסיקה להשקיע בחברה עסקיות שלא פועלות על מנת להקטין את זיהום הסביבה, ואף מנכ"ל של חברה ציבורית לא רוצה "לפתוח חזית" עם בלקרוק.

בפסגת המילניום של האו"ם בשנת 2000 הוגדרו שמונה יעדים לפיתוח – Millennium Development Goals (MDG) למשך 15 שנים, כלומר עד 2015. יעדים אלה התייחסו להקטנת העוני, להרחבת אפשרויות החינוך, לשוויון בין המינים והעצמת נשים, לבריאות האישה והילד, לקיימות סביבתית, להפחתה באיידס ובמחלות זיהומיות, ולבניית שותפות עולמית לפיתוח. בתום התקופה ולאור ההישגים והאתגרים של יעדים אלה, עלה הצורך בהמשך תהליך לפיתוח יעדים חדשים לתקופה של 15 שנים נוספות, 2015–2030.

בספטמבר 2015 אימצה מדינת ישראל, יחד עם 192 המדינות החברות באו"ם, את ההחלטה ליטול חלק במאמץ להשגת 17 יעדים חדשים של פיתוח בר-קיימא הידועים גם כ-(SDGs) Sustainable Development Goals. היעדים עוסקים באתגרים עולמיים בשלושה מישורים – חברה, סביבה וכלכלה, ומייצרים מסגרת רב-מדינתית בעלת שפה משותפת, המגדילה את הסיכוי ליישום אפקטיבי ומדיד של היעדים.

נכון להיום בארץ, חברות ממשלתיות וארגונים עסקיים מפרסמים מיוזמתם דוחות אחריות תאגידית מזה מספר שנים. החברות הממשלתיות הבאות: חברת חשמל, נמל אשדוד, תעשייה אווירית, נתיבי ישראל, מקורות ורפאל – פועלות ומדווחות על פי אחריות תאגידית חברתית. בין החברות הלא ממשלתיות ניתן למצוא את בנק הפועלים, טבע, צים, שטראוס ועוד.

המניעים העיקריים לאימוץ האחריות התאגידית נובעים משלושה גורמים. ראשית, העדפות שוק ניירות הערך – היקף ההשקעה בחברות המאמצות יוזמות בתחום ה-ESG עולה בקצב מהיר ובהתמדה. שנית, הרגולטורים בארץ ובעולם מרחיבים את מעורבותם בכל הקשור לגילוי ESG בהשקעות (בארץ – רשות החברות הממשלתיות, רשות ניירות ערך). שלישית – חברות מעדיפות להטמיע כללי ESG בפעילותן במטרה לקבל דירוג גבוה שעשוי להעלות את אטרקטיביות ההשקעה בהן.

דוגמה ליעד סביבתי אפשר למצוא בחברת טבע, שהנפיקה בנובמבר 2021 איגרות חוב צמודות כיעד סביבתי. "טבע" קבעה כי ריבית האג"ח תעלה וסכום הפירעון יגדל אם החברה לא תעמוד ביעד שנקבע. היעד – טבע התחייבה להגדיל את הנגישות של תרופות מתוצרתה במדינות מתפתחות, באמצעות הגדלת מספר התרופות הגנריות שרשומות במדינות אלו ב-150% ובכך להקטין את עלות התרופות במדינות אלה. טבע פעלה להגדלת הנגישות של התרופות לשווקים מתפתחים גם באמצעות תרומות של תרופות. בכך מימשה טבע את עקרונות ESG תוך שיווק עצמי וצבירת נקודות זכות.

אם כן, הגורמים לעיל מייצרים לחברות מניעים תועלתיים: אפשרות לגיוס מניות ואג"ח, קבלת סובסידיה מהמדינה עבור השקעות ירוקות שיוזמת החברה, שיפור דירוג החברה על ידי גופי אנליזה מקובלים ובלתי תלויים כדוגמת בלומברג ועוד, או אפילו הכנה עתידית לרגולציה מרחיבה אפשרית, שכן כיום יותר ויותר גופי פיקוח ורגולציה כבר מעודדים ומעוררים את הצורך להכניס את היבטי ה-ESG במערך השיקולים העסקיים של הארגון.

כפועל יוצא, אימוץ אחריות תאגידית יכול להגדיל את ערך החברה וממילא גם את תדמיתה, דבר שיכול להגדיל את מעגל הלקוחות והרווחיות. זאת ועוד, ארגונים המאמצים עקרונות ESG ומשקפים אותם לציבור נתפסים כאטרקטיביים מצד המשקיעים, כך שלצד התשואה הכלכלית מתווספת תשואה חברתית וסביבתית.

באשר לרגולציה בישראל: רשות החברות הממשלתיות הכריזה בינואר 2019 כי בכוונתה לקדם בקרב החברות הממשלתיות תוכניות “ערך משותף”, ובחודש מאי באותה שנה עברה ליישום התוכנית והורתה לחברות לדון בתוכניות בעלות ערך משותף, תוך שילוב בין המטרות העסקיות והכלכליות של החברה ובין התועלת הערכית שהיא מייצרת – לאומית, חברתית או סביבתית.

באפריל 2021, לאור ההתעניינות הגוברת של משקיעים בשוקי הון בעולם בתחום ESG, פרסמה הרשות לניירות ערך בישראל מתווה מוצע לגילוי אודות האחריות התאגידית וסיכוני ESG. מתווה זה הוגדר כהמלצה ולא כחובה. בין היתר, מטרת המתווה היא להוות בסיס להטמעת תחום האחריות התאגידית בקרב התאגידים המדווחים, מתוך הנחה כי אימוץ הכללים המוצעים במתווה ופרסום דוח אחריות תאגידית שנתי עשויים לסייע למשקיעים המתעניינים בהיבטי ESG.

בגילוי זה המליצה הרשות על פרסום באינטרנט של דוח אחריות תאגידית שנתי לציבור המשקיעים, עריכת דוחות על בסיס קריטריונים בינלאומיים מקובלים וניסוחם בשפה האנגלית, ו תמיכה בתאגידים שבחרו לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי באמצעות קיום מערך הדרכות וסדנאות מקצועיות לנציגי תאגידים אלו. בבסיס המתווה עמדה ההנחה כי השקעות אחראיות ובעלות שקיפות ייטיבו עם התאגידים המדווחים בטווח הארוך ויגדילו אפשרויות למשוך משקיעים בינלאומיים, והתאגידים יזכו לדירוג משופר מצד חברות דירוג המדרגות תאגידים על בסיס נתוני ESG.

ניהול הסיכונים של הארגון צריך לקחת בחשבון את מכלול הגורמים העשויים להשפיע על תהליכים חברתיים, כגון סיכונים המתייחסים לפן האנושי, למשל סיכון של אפליה על רקע מין, גיל, מצב משפחתי או מאפיין אחר. במקרה זה על הארגון ליצור תרבות הכלה במטרה להגן על זכויות אדם ועל שוויון הזדמנויות. לחילופין, גם בנושא רווחת הצוות קיים סיכון, ונדרש לפתור אותו באמצעות הפעלת פלטפורמות רווחה שונות, לרבות תמרוץ עובדים.

 סיכום: ככלל, על החברות להפנים את המסר כי היעד העסקי אומנם חשוב, אך אל להן להזניח את תחומי הסביבה, החברה והאחריות התאגידית.

ההתעניינות סביב אחריות חברתית תאגידית, ובפרט התמיכה של ארגונים ומשקיעים בנושא, הולכות וגוברות. עוד ועוד חברות מבינות כי חשוב גם ליצור ערך לחברה ולא להתמקד רק בשורת הרווח. אחריות תאגידית מהווה שינוי מרענן משמעותי בעת החדשה ומשפיעה לטובה הן על היחס של הלקוחות לארגון והן על שביעות הרצון של העובדים המשתייכים לארגון. זוהי תפיסת עולם שיכולה להביא להצלחה עסקית, תוך הטמעת שיקולים סביבתיים, חברתיים ושיקולי ממשל תאגידי נאותים.

רצוי שארגונים רבים ישקיעו לטובת הסביבה והחברה. במצב כזה תעלה הסבירות לקבלת תרומה כלכלית ועליית ערך של החברות, יחד עם תרומה לקהילה ולאיכות הסביבה. לשם כך רצוי שנפנים את חשיבות הנושא ונגביר את ההשקעות בכיוון הרצוי. אומנם ייתכן שבטווח הקצר נקטין את הרווחיות, אך ישנה סבירות שניצור מנוף עסקי איתן לצמיחה עתידית, חברתית וכלכלית.