רגולציה בעמותות וחברות לתועלת הציבור

ההוראות המרכזיות הנוגעות לניהול התקין של המלכ"ר (הן עמותות והן חברות לתועלת הציבור) מעוגנות במספר מקורות עיקריים:

בנוסף לכל אלו, על העמותה/החל"צ, בהתאם למאפייניה וסיווגיה המיוחדים ברשויות השונות, יחולו הנחיות וכללים של רגולטורים נוספים, כדוגמת:

• על עמותה/חל"צ המקבלת תמיכות מתקציב המדינה יחולו כללי החשב הכללי, ובעיקרם נוהל התמיכות שמפרסם החשב הכללי.
• על עמותה/חל"צ המסווגת כ"מוסד ציבורי" במס הכנסה ובעלת המעמד מכוח סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה (זיכוי במס בגין תרומה) יחולו הוראות רשויות המס, ובעיקרן חוזר מס הכנסה 9/2015 בנושא "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה".
• עמותה/חל"צ המאוגדות בצורות מסוימות או נשלטות על ידי גופים מסוימים כפופות להנחיות הרגולטור הרלוונטי, כגון עמותות/חל"צ עירוניות הכפופות גם להנחיות הממונה על תאגידים עירוניים במשרד הפנים, עמותה/חל"צ ממשלתית הכפופה לחוק ולהנחיות רשות החברות הממשלתיות ועוד.

עמדת רשם העמותות הינה כי באחריות הועד המנהל לעגן בנהלים כתובים ומפורטים את ההסדרים הנוגעים לפעילות המשמעותית בעמותה/בחל"צ. היקף הנהלים ורמת הפירוט שלהם יותאמו להיקף הפעילות של העמותה/החל"צ.

להלן יובאו עיקרי הוראות רשות התאגידים בנושאים העיקריים הבאים בפעילות העמותה/החל"צ (כפי שפורטו בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות"):

• חשבונות בנק
• מורשי חתימה
• ביצוע תשלומים
• כוח אדם ושכר
• הוצאות הנהלה וכלליות
• העברת כספים ונכסים ללא תמורה
• מתן הלוואות
• חלוקת מלגות
• רישום ושמירה על נכסי העמותה/החל"צ
• קרבה משפחתית ומצבים אחרים של ניגוד עניינים

 חשבונות בנק

• על העמותה/החל"צ לפתוח חשבון בנק על שמה בלבד ובו בלבד להפקיד את כספיה.
• כאשר העמותה/החל"צ מפעילה פרויקטים שונים בהיקפים משמעותיים, מומלץ על ידי הרשם לפתוח חשבון בנק נפרד לכל פרויקט. לצד זאת, אנו מדגישים כי מטעמי בקרה ושליטה מומלץ לצמצם למינימום הנדרש את מספר חשבונות הבנק של העמותה/החל"צ ולבצע את ההבחנה והמיון הנדרש בין מקורות הכספים במסגרת מערכת הנהלת החשבונות של העמותה/החל"צ.
• עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין ועושה שימוש בכרטיסי אשראי תידרש לפתוח חשבון בנק ייעודי עבור כרטיס אשראי מסוים, כפי שיפורט בהמשך.

מורשי חתימה

• הקביעה בפועל של מורשי החתימה תהא בהתאם להוראות התקנון.
• ניתן למנות כמורשי חתימה מי שהינם חברי עמותה/בעלי מניות בחל"צ, נושאי משרה בה או עובדיה.
• לא ניתן למנות כמורשי החתימה חברי ועדת ביקורת (או גוף מבקר בעמותה), רואה החשבון המבקר או המבקר הפנימי.
• אין חובה שמורשי החתימה יהיו חברי ועד, למעט בעמותה שאימצה את התקנון המצוי של עמותות. בהתאם לסעיף 18 לתקנון המצוי, על הועד להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה, קרי מורשי החתימה יהיו חברי ועד בלבד.

עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין מחויבת גם בכללים הבאים:

• חובה למנות לפחות שני מורשי חתימה.
• במידה ונקבעו שני מורשי חתימה בלבד, הם לא יהיו בעלי קרבה משפחתית בדרגה ראשונה ביניהם.
• במידה ונקבעו יותר משני מורשי חתימה, וביניהם יש קרובי משפחה, אז בין החותמים בפועל על מסמך מסוים לא יהיו יחסי קרבה.

ביצוע תשלומים

• יש להסדיר בעמותה/בחל"צ מנגנון בקרה ופיקוח הולמים שיבטיחו את נאותות השימוש בכספי העמותה/החל"צ ואת תקינות ההתקשרויות שבעדן משולמים הכספים. כך לדוגמא, מומלץ לעגן נוהל המגדיר את סוגי העסקאות או את היקפי הסכומים שיש להביא לאישור הועד המנהל בטרם ההתקשרות.
• העברות כספיות מחשבון אחד של העמותה/החל"צ לחשבון אחר יעשו באמצעות פקס בלבד, החתום על ידי מורשי החתימה, ולא באמצעות הוראה טלפונית.

  עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין מחויבת גם בכללים הבאים:

• ההמחאות על שם העמותה/החל"צ יכללו את המיון "למוטב בלד", למעט המחאה המיועדת לחידוש דמי המחזור בקופה הקטנה.
• יש להימנע מתשלום הוצאות בכספי מזומן, למעט הוצאות המבוצעות מכספי הקופה הקטנה באופן ובסכום סביר.
• במקרים חריגים יינתן אישור חריג לתשלום במזומן וזאת כאשר אין ברירת תשלום אחרת (לא מתאפשר תשלום בהמחאה), קיימת בקרה נאותה על הוצאת הכספים, על שימושם ועל סכומם. לדוגמא: תשלום דמי מחייה או נסיעות על ידי המוסד החינוך לתלמידי הפנימייה הקטינים שאין דרך אחרת לשלמם, אלא במזומן.
• תשלומים בכרטיסי אשראי:

השימוש בכרטיס אשראי יתאפשר במקרים בהם אין דרך אחרת לביצוע הרכישה המבוקשת או במקום שימוש במזומן במסגרת קופה קטנה ובתנאי שמתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• א. כרטיס אשראי מוגבל – כרטיס האשראי נועד לביצוע הוצאות המותרות במסגרת הקופה הקטנה בלבד והוא מוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה. הכוונה לכרטיס אשראי מסוג מיוחד, הכולל בתוכו מגבלה על סך ההוצאה החד פעמית או החודשית (כגון כרטיס אשראי נטען או כרטיס עם תקרת אשראי נמוכה). ההחלטה בדבר הוצאת כרטיס מסוג זה תיחתם על ידי שני מורשי חתימה.
• ב. כרטיס אשראי עם חשבון בנק ייעודי – כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית בחשבון ייעודי שיפתח לצורך כך. השימוש בכרטיס כפוף להעברת כספים לחשבון הייעודי בהוראה חתומה על ידי שני מורשי חתימה וזאת לצורך הוצאה מסוימת ובציון מטרת ההעברה.
• תשלום באמצעות מערכת מס"ב:

ביצוע תשלומים באמצעות מערכת סליקה בנקאית ממוחשבת ומאובטחת (לצורכי משכורות, תשלומים לספקים/נותני שירותים ועוד) מחייב את העמותה/החל"צ להגדיר בעת פתיחת החשבון שני מורשי חתימה, אשר לכל אחד מהם יהיה מיני קו וסיסמא משלו, כך שלא תהיה אפשרות לשדר קובץ עם הוראות תשלום במערכת המס"ב ללא חתימה של שני מורשי חתימה לפחות.

כל שינוי שנעשה בקובץ על ידי אחד מהם יהיה חייב אישור של השני.

על מורשה החתימה לבצע בדיקה אקטיבית של הוראות התשלום תוך בחינת מסמכים מבססים והתאמת סכומי החיוב.

יש לקבוע את נהלי השמירה על כרטיסי החתימה וכן כללים בדבר אופן שינוי פרטי חשבון בנק של מוטב.

בנוסף, רצוי כי העמותה תקבע נוהל בכתב בנוגע לביצוע תשלומים באמצעות מס"ב. בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" מפורטים ההיבטים שמומלץ להתייחס אליהם בנוהל מסוג זה (עמוד 43).

• תשלום מלגות – לא יינתן אישור ניהול תקין לעמותה/חל"צ המשלמת מלגות במזומן. תשלומי המלגות יבוצעו באמצעות המחאות עליהן מצוין "למוטב בלבד". כמו כן, חלוקת המלגות צריכה להתבצע בהתאם לקריטריונים קבועים, שווים ופומביים.

כוח אדם ושכר

• מבין תפקידי הועד המנהל/הדירקטוריון נמנים גם קביעת המבנה הארגוני של הארגון, מדיניות השכר והתשלומים, וכן אישור העסקת קרובי משפחה.
• טרם העסקת עובד, ובהתחשב בתנאי ההתקשרות, סכומה ומהותה, על העמותה/החל"צ לתת הזדמנות למציעים להציע עצמם בתנאי שוק חופשיים. אין הכוונה לקיום הליך מכרזי, אלא אם הדבר מתחייב מנסיבות העניין, מאופי העמותה/החל"צ ומאופי ההתקשרות.
• העמותה/החל"צ אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר, בהתחשב בכישורי העובד ובמקובל בשוק העבודה לתפקידים דומים. הוצאות שכר בלתי סבירות עשויות להיתפס על ידי הרשם כשימוש בכספי העמותה/החל"צ שלא למטרותיה.
• תשלום שכר לקרוב משפחה של חבר ועד/דירקטור או של חבר ועדת ביקורת, בין אם במסגרת העמותה/החל"צ עצמה ובין אם במסגרת תאגיד בשליטת העמותה/החל"צ, עלולה להיחשב לעקיפה של איסור תשלום שכר לחבר ועד/דירקטוריון/ועדת ביקורת. יש לשים לב להגדרה הרחבה של המונח "קרוב", שכוללת לא רק קרבה מדרגה ראשונה (ראה את הפרק בדבר "קרבה משפחתית וניגוד עניינים" בעמודים הבאים).
• במידה ומדובר בעובד שכיר שהינו חבר עמותה – מתן שכר מעבר לסביר עלול להיחשב כחלוקת רווחים אסורה, שבגינה עלול חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.
• תשלום שכר בלתי סביר לספק/נותן שירות שאינו עובד העמותה/החל"צ עלול להיתפס כפעולה הנוגדת את האינטרסים של העמותה/החל"צ, שגם בגינה עלולה חבר הועד לחוב אישית עקב הפרת חובתו לעמותה.
• שכר בכירים – סבירות השכר תיבחן על ידי הרשם תוך התחשבות בגורמים הבאים:
  • המחזור השנתי של העמותה/החל"צ;
  • שיעור התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי;
  • שיעור הוצאות הנהלה וכלליות מסך המחזור הכספי;
  • איכות הניהול – היעדר גירעון, גידול בפעילות ועוד;
  • איכות נושאי המשרה – כישורים, השכלה, ניסיון מקצועי וכו'.
• חשוב לזכור כי יתכן שרוב ההוצאה בגין שכר הבכירים בעמותה/בחל"צ תיזקף להוצאות הנהלה וכלליות (ולא לעלות הפעילות), ולפיכך בבחינת סבירות הוצאות שכר אלו יש לבחון כי אינן מביאות את העמותה/החל"צ לחריגה מהתקרה/מהוצאות הנהלה וכלליות סבירות (על כך נפרט בהמשך).
• חשוב לזכור כי במסגרת הדיווחים השנתיים לרשם העמותות יש לדווח גם על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה/בחל"צ. בדיווח זה יש לכלול את נתוני הברוטו (לעומת הדיווח במסגרת בקשה לתמיכה שצריך לכלול את נתוני עלות השכר).
• בעמותה/בחל"צ המקבלת תמיכות מתקציב המדינה – לא ניתן לשייך לעלות הפעילות את שכר המנכ"ל, אף לא חלק ממנו, אלא יש לרשום את הוצאת שכר המנכ"ל תחת הוצאות הנהלה וכלליות.
• במוסד ציבורי שאושר לצורכי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – בחוזר מס הכנסה 9/2015 נקבע כי שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, למעט במקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים.

הוצאות הנהלה וכלליות

• כללי – בחוק ו/או בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" לא נקבעו כללים חד משמעיים לעניין סבירות שיעור או גובה הוצאות הנהלה וכלליות או לעניין הרכיבים שיש לכלול תחת הוצאות הנהלה וכלליות, אלא נרשם כי "על העמותה להקפיד כי הוצאות אלו לא יעלו על אחוז סביר מסך המחזור השנתי של העמותה" וכי הרשם יתערב בעניין זה במקרים קיצוניים.

כאמת המידה לסבירות אחוז ורכיבי הוצאות הנהלה וכלליות בעמותה/בחל"צ מציין הרשם את הכללים שנקבעו בנדון על ידי החשב הכללי כתנאי למתן תמיכה.

כללי החשב הכללי בעניין הוצאות הנהלה וכלליות החלים על עמותות/חל"צ המקבלות תמיכות מתקציב המדינה:

• השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות – להלן יובאו השיעורים המרביים של הוצאות הנהלה וכלליות מתוך סך מחזור ההכנסות של העמותה/החל"צ, כפי שנקבעו על פי החשב הכללי. החישוב מבוצע באופן פרוגרסיבי.

• רכיבי הוצאות הנהלה וכלליות – להלן יובאו עיקרי כללי המיון והדיווח שנקבעו על ידי החשב הכללי באשר לרכיבים שיש לכלול במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות.

נציין כי כללים אלו אינם מתחייבים גם במסגרת הדוחות הכספיים, אולם במקרה של מיון שונה בין הדוחות הכספיים לבין כללי החשכ"ל, יש לערוך התאמה במסגרת בקשת התמיכה.

העברת כספים ונכסים ללא תמורה

• עמותה/חל"צ רשאית להעביר כספים או נכסים למלכ"ר אחר וזאת תחת עמידה בכללים הבאים:
  • העברת כספים לגוף אחר מתיישבת בפירוש עם מטרותיה הרשומות של העמותה/החל"צ המעבירה.
  • הכספים/הנכסים מועברים למלכ"ר אחר עם מטרות דומות ובלבד שמדובר בתאגיד שאינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.
  • ידוע למי שתורם/מעביר כספים לעמותה/לחל"צ המעבירה כי ייתכן שהכספים יועברו לתאגיד אחר.
  • גורם מאשר – במקרה שמועבר סכום או נכס שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור מראש של האסיפה הכללית ובכל מקרה אחר ההעברה טעונה אישור ועד העמותה/דירקטוריון החל"צ.
• עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין מחויבת גם בכללים הבאים:
  • המלכ"ר המקבל את הכספים/הנכסים הינו בעל אישור ניהול תקין בתוקף (או אישור מקביל מאת הגורם המפקח עליו).
  • אם מדובר בהעברת כספים/נכסים לעמותה/חל"צ חדשה שעדיין איננה זכאית לאישור ניהול תקין (שהרי האישור לא ינתן לעמותה/חל"צ בשנתיים הראשונות לפעילותה), ההעברה יכולה להתבצע בדרך של מתן הלוואה בלבד, בכפוף לעמידה בכללים למתן הלוואה (שיפורטו בהמשך).
• על כל עמותה/חל"צ לדווח במסגרת הדוח המילולי השנתי על העברות שביצעה של כספים/נכסים אחרים ללא תמורה.
• אם מדובר בעמותה/חל"צ נתמכת, אזי יש לפעול גם בהתאם לכללי החשב הכללי – חל איסור על עמותה המקבלת תמיכה מכספי המדינה להעביר כספים לעמותה אחרת. דהיינו, כל עמותה הנתמכת על ידי המדינה אינה יכולה להעביר כספים לעמותות אחרות כתמיכה, הקצבה או מענקים.
• אם מדובר בעמותה/חל"צ שהינה "מוסד ציבורי" – רשות המיסים מאפשרת למוסדות ציבור להעביר כספים כתרומות וכתמיכות למוסדות אחרים בתנאי שמדובר בהשגת אותה מטרת ציבורית, דהיינו, המוסד מקבל התמיכה פועל להשגת אותה מטרה של המוסד המשלם.

מתן הלוואות

• מתן הלוואות למלכ"ר אחר:

עמותה/חל"צ רשאית להלוות כספים למלכ"ר אחר וזאת תחת עמידה בכללים הנוגעים להעברת כספים ללא תמורה, שהינם:

• מתן ההלוואה לגוף אחר מתיישבת בפירוש עם מטרותיה הרשומות של העמותה/החל"צ המעבירה.
• הכספים ניתנים למלכ"ר אחר עם מטרות דומות ובלבד שמדובר בתאגיד שאינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.
• ידוע למי שתורם/מעביר כספים לעמותה/חל"צ המעבירה כי ייתכן שהכספים יועברו לתאגיד אחר.
• במקרה שמועבר סכום שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות העמותה/החל"צ, יובא הדבר לאישור מראש של האסיפה הכללית ובכל מקרה אחר ההעברה טעונה אישור ועד העמותה/דירקטוריון החל"צ.

עמותה/חל"צ רשאית להלוות כספים לתאגיד אחר, אף אם לא מתקיימים כל הכללים שלעיל, ובלבד שמתקיימים הכללים הבאים:

• התאגיד הלווה הינו תאגיד ללא מטרות רווח.
• מטרות התאגיד הלווה דומות למטרות של העמותה/החל"צ המלווה.
• ההלוואה אושרה כדין על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון של העמותה/החל"צ המלווה.
• בין המלווה ללווה נחתם הסכם הלוואה הכולל תנאי הלוואה סבירים, לרבות שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועד הפירעון.
• הוסדרו ביטחונות סבירים לפירעון ההלוואה.
• אין במתן ההלוואה כדי לפגוע בפעילות העמותה/החל"צ המלווה (ובתוך כך, שסכום ההלוואה יהיה סביר ביחס למחזור השנתי ושסכום ההלוואה ותקופת ההלוואה אינם מונעים מימוש תוכנותיה של העמותה/החל"צ המלווה).
• הועד המנהל/הדירקטריון שוכנע כי לעמותה/החל"צ הלווה יש את היכולת לעמוד בתנאי החזר ההלוואה שנקבעו.

• מתן הלוואות לעובדים:

עמותה/חל"צ רשאית להלוות כספים לעובדיה, בתנאי שתנאי ההלוואה סבירים ובהתאם למקובל בשוק לעניין הלוואה של מעביד לעובד. כמובן שיש לקחת בחשבון את היבטי המיסוי שיחולו על העובד בתנאי הלוואה מסוימים (ככל שההלוואה גבוהה יותר ובריבית נמוכה מתקנות מס הכנסה בנדון, הסכום שייזקף כהכנסה לצורך מס בידי העובד יהיה גבוה יותר).

• מתן הלוואות כחלק ממטרות העמותה/החל"צ:

במידה ומטרות העמותה/החל"צ כוללות מתן הלוואות (כגון גמ"ח), העמותה/החל"צ תהא רשאית להעניק הלוואות ובלבד שמקיימת את התנאים הבאים:

• נקבעו קריטריונים סבירים, מפורטים וברורים למתן ההלוואה.
• נשמר השוויון בין מקבלי ההלוואות בהתאם לקריטריונים שקבעה העמותה/החל"צ.

• מתן הלוואות לחברי העמותה:

עמותה אינה רשאית להעניק הלוואות לחברי העמותה שאינם עובדי העמותה, אלא אם במטרות העמותה נכללת מטרה של מתן הלוואות כגמ"ח וחברי העמותה הלווים עומדים בתנאים שנקבעו לקבלת ההלוואה.

• בקרות אחר מתן הלוואות:

על ההלוואות להיות מתועדות באסמכתאות מתאימות וברישומים חשבונאיים נאותים וכן יש להבטיח נתיבי ביקורת הולמים לרישומים בספרי החשבונות של העמותה/החל"צ.

• עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין צריכה להימנע ממתן הלוואות במזומן או בהמחאות שלא מצוין על גביהן 'למוטב בלבד'.

  חלוקת מלגות

• עמותה/חל"צ רשאית לחלק מלגות כל עוד ונקבעו קריטריונים סבירים, שוויוניים ופומביים למתן המלגות.
• בעניין חלוקת מלגות לחברי ועדות בעמותה/בחל"צ יחולו הכללים הבאים:
  • לא ניתן לחלק מלגות לחברי ועדת ביקורת או לקרוביהם.
  • באשר לחלוקת מלגות לחברי ועד מנהל/דירקטוריון או לקרוביהם – אלו יהיו זכאים לקבל מלגות תחת התנאים הבאים:
    • חלוקת המלגות הינה אינהרנטית לפעילות העמותה/החל"צ.
    • המלגות יחולקו בהתאם לקריטריונים שוויוניים, מפורטים, ענייניים ושקופים.
    • הקריטריונים אושרו על ידי ועדת הביקורת ולאחר מכן על ידי האסיפה הכללית.
    • במידה והמלגות מחולקות לפחות ממחצית חברי הועד/הדירקטוריון, בדיונים בנדון לא השתתפו חברי הועד המבקשים לקבל את המלגות.
  • עמותה/חל"צ הנדרשת לאישור ניהול תקין צריכה להימנע מתשלום המלגות במזומן, אלא בהמחאות שמצוין על גביהן 'למוטב בלבד'.

רישום ושמירה על נכסי העמותה/החל"צ

• רישום הזכויות בנכסים – על חברי הועד/הדירקטוריון להקפיד על כך שכל הזכויות הקנייניות שיש לעמותה/לחל"צ ירשמו על שם העמותה/החל"צ, לרבות זכויות בנכסים לגביהם מתקיים רישום כדין.
• עמותה/חל"צ רשאית לרכוש רכב לשימושה לצורך קידום מטרותיה. השיקולים והקריטריונים לבחירת הרכב יהיו סבירים, תוך התייחסות לעלות רכישתו ואחזקתו, והוא ירשם על שם העמותה/החל"צ בלבד.
• במידה ולעמותה/לחל"צ שייכים רכבים שנרשמו בעבר על שם גורם אחר, אין חובה להעביר את הרכב על שם העמותה/החל"צ, אם הדבר עלול לגרום להוביל לירידת ערך משמעותית, אך יש חובה לשעבד את הרכב לטובת העמותה/החל"צ.
• עמותה/חל"צ שבבעלותה רכוש, בין אם ניתן כתרומה ובין אם נרכש על ידה, חייבת לשמור על הרכוש כראוי ולהפיק ממנו את מירב היתרונות שניתן להפיק ממנו.
• במידה ולעמותה/לחל"צ יתרות כספים שאינם נדרשים באופן מיידי לפעילותה השוטפת, עליה להשקיע אותם באופן סולידי בכדי לשמור על ערכם, בכפוף למדיניות שתקבע בנדון על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ובלבד שלא יהיה בכך משום 'צבירה נכסים בלתי סבירה'.

קרבה משפחתית ומצבים אחרים של ניגוד עניינים

• חוק העמותות וחוק החברות אינם קובע באופן מפורש מגבלות בנוגע לקרבת משפחה בין מוסד ממוסדות העמותה/החל"צ, הן באשר לקרבה בין חברי המוסד לבין עצמם והן באשר לקרבה בין חברי המוסד לחברים ממוסדות נוספים. הוראות בנושא זה מעוגנות בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות (עמודים 55-57).
• עמדת הרשם הינה כי קרבה משפחתית נבחנת על פי ההגדרה הרחבה של המונח "קרוב" בתוספת השלישית לחוק העמותות:
  • בן/בת הזוג;
  • אח/אחות;
  • אב/אם;
  • סבא/סבתא;
  • צאצא (לרבות צאצא חורג, ולרבות צאצא של הצאצא, קרי נכד/ה, נין/נינה וכך הלאה);
  • בן זוגו של כל אחד מאלה.
• קרבה משפחתית בין עובדי העמותה/החל"צ לבין חברי הועד המנהל/הדירקטוריון וחברי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה):
  • ניתן להעסיק עובדים בשכר בעמותה/בחל"צ שהינם קרובי משפחה של חברי הועד המנהל/הדירקטוריון וחברי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה), ובלבד ששיעור קרובי המשפחה כאמור מסך עובדי העמותה/החל"צ אינו עולה על 10%.
  • לא ישולם לקרובי המשפחה כאמור למעלה מ-10% מהשכר המשולם על ידי העמותה/החל"צ, גם אם שיעור קרובי המשפחה נמוך מ-10% מסך עובדי העמותה/החל"צ.
  • יש לקחת בחשבון שבנסיבות מסוימות, בשים לב למספר העובדים בעמותה/בחל"צ או למחזורה, גם העסקה בשיעור של עד 10% ותשלום שכר בשיעור של עד 10% תיחשב כאסורה.
  • אישור ההעסקה – החלטה באשר להעסקת קרובי משפחה כאמור תתקבל על ידי הגורם המוסמך בעמותה/בחל"צ, והועד המנהל/הדירקטוריון נדרש לאשר זאת.
• העסקת קרובי משפחה של המנכ"ל:
  • יש להבטיח שההחלטה תהיה סבירה בנסיבות העניין ולטובת העמותה/החל"צ.
  • אישור ההעסקה – החלטה באשר להעסקה עובדים קרובי משפחה כאמור תתקבל על ידי הועד המנהל/הדירקטוריון, ולאחר מכן יש להביא זאת לאישור ועדת הביקורת.
• העסקת קרובי משפחה בעמותה/בחל"צ בכלל:
  • גם אם לא מדובר בקרבה שלהם לחברי ועד מנהל/דירקטוריון/ועדת ביקורת/גוף מבקר בעמותה, יתכן שיהיה בה כדי להצביע על התנהלות לא תקינה, ועל כן עליה להתבצע על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה/החל"צ ולא על פי שיקולים של קרבה משפחתית.
  • על העמותה/החל"צ להימנע מהעסקת קרובי משפחה בתפקידים בכירים או אם קיימת בין הקרובים יחסי כפיפות.
• קרבה משפחתית בין חברי הועד המנהל/הדירקטוריון לבין חברי ועדת ביקורת – לא יכהן בועדת הביקורת קרוב משפחה של חבר ועד מנהל/דירקטוריון.
• קרבה משפחתית בתוך הועד המנהל/הדירקטוריון ובתוך ועדת הביקורת:
  • בעמותה/חל"צ שבה מכהנים רק שני חברים בועד/בדירקטוריון או בועדת הביקורת – הם אינם יכולים להיות קרובי משפחה בדרגה ראשונה.
  • כאשר יש יותר משני חברים בועד המנהל/בדירקטוריון או בועדת הביקורת – רוב חברי הועד המנהל/הדירקטוריון או חברי ועדת הביקורת לא קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביניהם.
• מצבים נוספים של ניגוד עניינים:
  • אם עיסוקו של בעל תפקיד בעמותה/בחל"צ יוצר או עלול ליצור ניגוד עניינים בעניין פרטני מסוים, שאינו מונע את המשך כהונתו בעמותה וכן אינו אסור על פי חוק העמותות/החברות, על בעל התפקיד כאמור להימנע מהשתתפות בדיונים ומהבעת עמדה באותו עניין.
  • על העמותה/החל"צ להיזהר בביצוע עסקאות עם גופים קשורים. במקרה שהעמותה/החל"צ מחליטה לבצע עסקה עם תאגיד קשור, עליה להחיל על עצמה תנאים מחמירים יותר.
    יודגש כי במקרה של התקשרות בעסקה עם צד קשור, יש לדווח על כך במסגרת הדוח המילולי.
  • בעניין עסקה של העמותה/החל"צ עם קרוב משפחה של נושא משרה (בין באופן ישיר ובין באמצעות תאגיד) – נקבע כי יש לנקוט במשנה זהירות כדי להבטיח את טובת העמותה/החל"צ ויש לקבל מראש את אישור ועדת הביקורת, ובתנאי שהעסקה נעשית בתנאים סבירים.
  • חבר ועד העמותה רשאי לקבל מלגות שמחלקת העמותה, כל עוד הוא עומד בקריטריונים שנקבעו לחלוקתם ולא היה נוכח בדיונים שנגעו לקביעת קריטריונים אלו.

***

אודות הכותב/ת

חני עמר

רו"ח, משפטנית, שותפה
BDO זיו האפט