סיכונים פורצים, סיכונים מורכבים-משולבים, סיכונים אסטרטגיים
מבוא – תורת ניהול הסיכונים ותרומתה
אחד החידושים בתורת ניהול והערכת הסיכונים הוא נטישת שיטת הבקרות CONTROL)) המצומצמת, שהתמקדה רובה ככולה בנעשה בארגון עצמו ובנוהלי הבקרה הפנימיים בו, לטובת הצבעה על סיכונים, חלקם בעלי עוצמה רבה שמעבר לגבולות הארגון: סיכוני רגולציה, סיכוני סחר, סיכוני מטבע, סיכונים טכנולוגיים, סיכוני תדמית ותקשורת, סיכוני סייבר ורבים אחרים. יצירת קטגוריות הסיכונים אפשרה וחייבה לקבוע מיהו הגורם הארגוני האחראי לסיכון בתחום זה או אחר וסייעה בהערכה וניהול הסיכונים, לפי סוגיהם.
בנוסף, תורת הסיכונים אפשרה את ההבנה שניהול והערכת הסיכונים אינם רק בתחום תפקידם ואחריותם של גורמי בקרה, גורמי מקצוע וגורמי ניהול בארגון, אלא שהאחריות הכוללת היא עניינה של ההנהלה הבכירה ביותר ושל הדירקטוריון, במיוחד באשר להתמודדות עם הסיכונים החיצוניים המשפיעים על הארגון ומחייבים מענה מורכב-אסטרטגי.
בחלוף הזמן גם הובן שיש השפעות לוואי ואינטראקציה בין הסיכונים: סיכון תפעולי עלול להפוך לסיכון תדמיתי, רגולטורי ומשפטי, עד להתהוות סיכון אסטרטגי שיפגע בהשגת יעדי הארגון ולעתים אף בעצם קיומו. האירוע בחברת "רמדיה" יצרנית מזון לתינוקות (שנחשף בנובמבר 2003) הוא דוגמה מוחשית להתממשות "חזון גוג ומגוג" מעין זה.
השפעות הלוואי בין סיכונים והגברת העוצמה של סיכון אחד על משנהו, יצרה עולם מונחים של "סיכונים מורכבים[1]" – "סיכונים משולבים". המשמעות התפעולית והניהולית היא שאין לבחון סיכונים רק בקטגוריה המצומצמת שלהם (כסיכונים תפעוליים; סיכונים פיננסיים ועוד), אלא נדרש לראותם בפרספקטיבה מורכבת וכוללת ויש להתערב בזמן כדי למנוע העצמת תוצאות הלוואי העלולות להיווצר מסיכון אחד על משנהו. ניתן לדמות תופעה זאת ל"שרשרת של קוביות דומינו" הנופלות בזו אחר זו. התופעה מחייבת חיזוי, הערכת ההסתברות והנזק של הסיכון המשולב, והתערבות בטרם יהפכו הסיכונים לסיכונים אסטרטגיים.
תחום חדשני נוסף של תורת הערכה וניהול הסיכונים הוא תחום "הסיכונים הפורצים" – סיכונים חדשים המפתיעים ארגונים שאינם ערוכים אליהם"[2]EMERGING RISKS" – . תופעת "הסיכונים הפורצים" הועצמה מאוד בשלהי המאה ה-20, ובמיוחד במאה ה-21 בעידן "הכפר הגלובלי". לדוגמה, משבר הסאב-פריים שפרץ בארה"ב (ביולי 2007) הפתיע את הממשלות ואת העולם העסקי, נמשך שנים רבות, והשלכותיו ניכרות עד היום; המשבר הפיננסי באיחוד האירופי שעדיין עמנו; ירידה בצמיחה בסין נתנה אותותיה לא רק בסין אלא במיטב הכלכלות, הבורסות ועולם העסקים; ירידת מחיר הנפט פגעה בכלכלות ובתעשיות (כמו תעשיית הנפט) אך מינפה כלכלות ותעשיות אחרות (כמו תעשיית התעופה); שינויים גיאופוליטיים (כמו עליית האסלאם הרדיקלי ועמו הגירת תושבים) מובילים לתוצאות כבדות משקל; שינויים חברתיים המוליכים לשינויים כלכליים רגולטוריים וצרכניים, למשל בישראל – מחאת הקוטג' ועמה מסקנות ועדת טרכטנברג, ועדת שישינסקי, רגולציה ענפה כנגד ריכוזיות, מאבק ב"פירמידות" והגברת התחרותיות. יש להביא בחשבון גם שינויים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים רבים שהואצו במאה ה-21 (כמו עליית תוחלת החיים ומשבר הפנסיה). הכפר הגלובלי אף מעצים ומשנע בין היבשות תופעות ביולוגיות-רפואיות על מכלול השפעותיהן הרפואיות והכלכליות, כמו נגיף האבולה, נגיף הזיקה, שפעת החזירים והעופות – שהפכו מאירוע מקומי לאירוע גלובלי; התפתחויות טכנולוגיות (הסלולר, האינטרנט, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם), אפשרו פיתוח כלכלי-תקשורתי אך גם הביאו לתופעות כמו ה"שיימינג"[3]. תופעה זו יוצרת היום סיכון אסטרטגי חדש – לא רק לפרט אלא גם לארגונים. התפתחויות טכנולוגיות אלו יצרו גם סיכון חדש – סיכון הסייבר, שהוא בגדר סיכון פורץ המשנה במהירות את תכונותיו ואת שיטות התקיפה שלו, ומבחינת עוצמתו הוא סיכון אסטרטגי.
הנה כי כן, ארגונים עסקיים ולא עסקיים נדרשים להעריך ולהתמודד לא רק עם הסיכונים השוטפים הידועים והקונבנציונליים, אלא גם עם הלא נודע – עם שינויים מהירים שמייצרים חדשים לבקרים סיכון חדש – סיכון פורץ ההופך לסיכון אסטרטגי, על מכלול תופעותיו. מכאן, שמועצות מנהלים והנהלות, גורמי בקרה וניהול חייבים לעסוק בחיזוי, בהערכה ובניתוח שוטפים-תקופתיים כדי להיערך למצבים העלולים לייצר סיכונים פורצים – סיכונים אסטרטגיים עבור הארגון.
ניתן לדמות זאת לפעולת מודיעין והערכה של צה"ל, שבו מיטב גורמי המודיעין עוסקים באיסוף, ניתוח והערכת מידע, ממגוון רחב של מקורות מידע. גורמים אלה מייצרים לצה"ל הערכה מודיעינית על הסיכונים-האיומים הצפויים שעמם יש להתמודד, וממנה צה"ל גוזר תכניות עבודה כדי לתת מענה אסטרטגי ותפעולי לסיכונים (איומים בעגה הצבאית).
כך גם מועצות מנהלים, הנהלות בכירות וזוטרות, גורמי הערכה וניהול של סיכונים וגורמי בקרה. כל אלה חייבים ליזום, לייצר ולהפעיל מערכי חיזוי והערכה של סיכונים, ובמיוחד סיכונים מורכבים, פורצים, וסיכונים אסטרטגיים, ולהיערך מראש לתת להם מענה.
סקר סיכונים אסטרטגיים – בראייה עולמית
סקר שנערך בשנת 2013[4] בקרב 300 מנהלים ברחבי העולם העלה כדלקמן:
- הגדרה רחבה של הסיכון האסטרטגי: "כל דבר, כל מכשלה, כל נושא שעלול לפגוע, באופן מהותי, בהשגת היעדים האסטרטגיים"[5].
- נושא הסיכונים האסטרטגיים קיבל מעמד מועדף מקרב כלל סוגי הסיכונים שעמם מתמודדים הארגונים.
- 23% מהמשתתפים בסקר השיבו שהנושא של הסיכון האסטרטגי וההתמודדות עמו הוא באחריות המנהל הכללי (CEO); 19% – של הדירקטוריון; 25% – של ועדת סיכונים מיוחדת מטעם הדירקטוריון. יתר האחריות, לדברי המשתתפים בסקר שלעיל, מוטלת על ועדה ארגונית בתוך הארגון או באחריות של גורמים אחרים בארגון.
- מתוצאות הסקר עולה שסיכוני תדמית-תקשורת (רשתות חברתיות) צוינו כגבוהים מבין הסיכונים האסטרטגיים.
- 94% מהמשתתפים בסקר ציינו שבשלוש השנים הקודמות לסקר, הסיכונים האסטרטגיים כבר חייבו שינויים ארגוניים-תפישתיים בגישה להתמודדות עמם.
- תוצאות תפעוליות-ניהוליות – פעולות שכבר ננקטו על ידי המשיבים בסקר בהקשר של סיכונים אסטרטגיים:
- ההתייחסות לסיכונים האסטרטגיים והערכת תוצאותיהם הפכה לחלק בלתי נפרד מהליך התכנון והאישור של התכניות האסטרטגיות-עסקיות, שבאות למעשה גם לתת מענה לסיכונים אלה.
- בהתאם – חל שינוי באסטרטגיה העסקית של 91% מהארגונים עקב סיכונים הנובעים מהאצת השימוש בכלים טכנולוגיים: סיכוני רשתות חברתיות, סיכוני מערכות סלולאריות, סיכוני "התפוצצות המידע וזמינותו[6]" ((BIG DATAׂ.
- גברה חשיבות האיסוף, הניתוח והערכת המידע בעולם העסקי ממגוון מקורות המדיה הזמינים ולא רק מקרב לקוחות הארגון. מידע זה אמנם קל לאסוף אך מורכב לנתח ולהעריך.
- ירדה חשיבותו של הניתוח הפיננסי – ההסתמכות על נתונים כספיים-חשבונאיים המספקים מידע על ביצועי העבר ועל העמידה בתכניות העבודה, אך אינם מספקים מידע על הסיכונים בעתיד. לשון אחר – לדעת משתתפי הסקר, הכלים הכספיים-חשבונאיים חשובים לשימור ערך (VALUEׂ) ארגוני-כלכלי ולאו דווקא לפיתוח ערך חדשני.
- מהסקר עולה, שהארגונים השקיעו משאבים ויצרו כלים חדשים ושיטות להתמודדות עם הסיכונים האסטרטגיים, ובהם: חלק מהארגונים הקצו משאבים והגבירו את תכיפות הערכת הסיכונים (52%); חלקם דאגו לאיסוף מתמיד ומתמשך של מידע בנדון (43%); חלקם הרחיבו את מספר המנהלים שתפקידם לעסוק בסיכונים (38%).
- כלי נוסף להתמודדות עם העולם המשתנה במהירות, על הסיכונים הכרוכים בו, אינו מוזכר בסקר אך עולה בניירות עמדה ומחקרים אחרים[7]. כלי זה עוסק בהרכב הדירקטוריון:
- הגישה החדשנית טוענת כי דירקטוריון המורכב רובו ככולו ללא איזון מגדרי ומההיבט המקצועי מאנשי כספים, רואי חשבון ומשפטנים אינו המענה הנכון-המאוזן, ויש לשלב בו מגוון חברים מדיסציפלינות שונות (שיווק, מדיה, חברה, גורמים מגזריים).
- טענה אחרת מתייחסת למשך הכהונה הארוך מדי של דירקטורים, וכי ההתמודדות עם העולם המשתנה במהירות מחייבת ריענון שורות לאחר כהונה אחת בת כמה שנים ספורות.
חיזוי והערכות לסיכונים אסטרטגיים – דוגמאות והמחשות מתחום המזון
- חברת מקדונלד'ס:
דוגמה טובה להמחשת תהליכים וכלים של חיזוי, הערכות מראש ומתן מענה אסטרטגי, תפעולי ושיווקי לסיכונים אסטרטגיים היא חברת מקדונלד'ס הבינלאומית – מתחום המסעדנות. נכון ל-2016, החברה מעסיקה 420,000 עובדים במשרה מלאה, העובדים ביותר מ-36,000 מסעדות ברחבי העולם[8].
תחום המזון רווי סיכוני תפעול, סיכוני בריאות ואיכות מזון, יחד עם סיכונים רגולטוריים, ולא פחות – סיכוני תקשורת ותדמית. מדובר ב"סיכונים פורצים" לתודעת הציבור, "סיכונים מורכבים" המשלבים סיכון מתחום הייצור ובקרת איכות המזון עם סיכוני תדמית, דרך חשיפה תקשורתית, ועמם סיכון רגולטורי. כל אלה יחד מהווים "סיכון אסטרטגי" לחוסנו ולשרידותו של הארגון, שבמונחים ציוריים נמצא במוקד הרעש – ב"רעידת אדמה" ארגונית.
חברת מקדונלד'ס צלחה סיכונים כאלה וערכה עלה במהלך השנים: בסוף 2006 ערך המניה עמד על 42 דולר, ובסוף אוגוסט 2016 עמד על כ-115 דולר. מדובר במגמה, סדורה ונמשכת של עליות בעשור של טלטלות כלכליות, פיננסיות, חברתיות ורגולטוריות רבות עוצמה.
זו דוגמה להפקת לקחים למתמודדים עם סיכונים אסטרטגיים, במיוחד בתחום המזון: כיצד צלחה חברת מקדונלד'ס תקופה ארוכה של סיכונים אלה? וכיצד "מגמות המזון הבריא" בתקשורת, ברשתות החברתיות ואצל הרגולטורים, שייצרו סיכון מהותי בתחום המזון, לא פגעו משמעותית בהישגי החברה?
התשובה היא בחיזוי – במודיעין עסקי, תכנית אסטרטגית, היערכות מול סיכונים ופעולות שיווק שהחברה עשתה:
- מאז הקמתה בשנת 1940 פעלה חברת מקדונלד'ס באמצעות אסטרטגיות שיווקיות: מזון זמין-מהיר להגשה וצריכה, מגוון מוצרים לא גדול, מחיר זול, הפצה באמצעות זכיינים, שילוב נערים ונערות במכירה. דרכה של מקדונלד'ס לא הייתה סוגה בשושנים: כנגד החברה עלו במהלך השנים טענות כבדות משקל ובהן: פגיעה בבעלי חיים, זיהום הסביבה, ניצול כוח עבודה זול בשכר לא נאות, וטענות למזון משמין הפוגע בבריאות. החברה אף הסתבכה במשפטי דיבה, כשהיא תובעת גורמים שלכאורה פגעו בשמה. פגיעה תקשורתית תדמית ניכרת בחברה חלה בשנת 2004, כשהופק סרט על תרומתה לתופעת השמנת היתר –OBESITY – סרט שפגע קשה בתדמיתה.
- הסיכונים האחרונים שלעיל – הטענות בדבר פגיעה של החברה בבריאות הציבור ובדבר איכות המזון שהיא מציעה – המחישו לחברה באופן ברור וחד את הסיכונים האסטרטגיים שעליה להתמודד עמם. ניתן לומר שבכך הוצב בפני החברה "קו פרשת המים". כתשובה אסטרטגית לסיכונים מהותיים-מוחשיים אלה הציבה החברה, החל משנת 2004 ואילך, מענה מהותי: החברה הייתה הראשונה – "חלוץ לפני המחנה" – בתחום המזון הבריא. מקדונלד'ס השקיעה משאבים, שילבה מחקר ופיתוח ופעלה לייצר ולשווק מזון איכותי יותר. להלן כמה מהשינויים שהחברה יישמה ומיישמת : הפחתה ניכרת בקלוריות ובשיעור השומנים, הוספת ירקות טריים בשיעור ניכר, השבחת הלחמניות ללחם מלא, הפחתת סוכרים, הפחתת נתרן (מלח), החלפת השמן לטיגון, שימוש בבשר ללא חומרים משמרים וללא אנטיביוטיקה, פרסום של קלוריות לכל רכיב ורכיב[9], מסע פרסום – "מקדונלד'ס, לא מה שחשבתם" – המשווה בין מוצרי מזון הנחשבים כדלי קלוריות (כמו פריכיות, דגני בקר) לעומת ערכי הקלוריות של מוצרי החברה, כמו גם שינוי אריזות וצבעים תוך שימוש בצבע ירוק ולבן. כל אלה יצרו מסר ברור ובולט – מוצרי החברה עומדים באופן נאות בתחרות על בריאות הציבור ואיכות המזון.
אין כוונה לשווק במאמר את החברה, אלא את "מרשם הקסם" להצלחתה, את הגישה הניהולית ואת האסטרטגיה שצלחה ושיש ללמוד ממנה: הכרת מגמות השוק בראשית התהוותם, לימוד והכרת הסיכונים האסטרטגיים – הסיכונים הפורצים, הערכות ארגונית בתחומי המחקר ותכנון, שימת דגש על יצירתיות, חדשנות ושיווק. כל אלה עשויים ליצר אסטרטגיה נכונה כמענה לסיכונים העומדים בפני החברה.
- חברת פרוטארום:
מהזווית המקומית, ניתן להציג גם דוגמה ישראלית מצליחה – חברת פרוטארום העוסקת בייצור ושיווק חומרי-גלם לתעשיית הטעם והריח ותערובות טעם וריח לתעשיות המזון והקוסמטיקה. פרוטארום היא אחת מ-10 החברות הגדולות בעולם בתחום זה. ערך מניותיה בבורסה עלו מסוף 2011 לסוף 2016 בשיעור של פי 5.8. האסטרטגיה של החברה: רכש חברות בעולם בעלות יתרון של מוצרים טבעיים-בריאים יותר, ודגש על פיתוח מוצרים בעלי רכיבים טבעיים ובעלי ערך בריאותי גדול יותר. בבדוח הכספי של החברה לסוף 2015, בפרק העוסק על התפתחותה ועל האסטרטגיה של החברה, מופיעה המילה "טבעי-טבעיים" 28 פעמים; והמילה "בריאות –בריא" מופיעה 12 פעמים. יש כאן המחשה ברורה ומוצלחת של גילוי מוקדם של המגמות ושל הסיכונים האסטרטגיים למפעל, אם לא ייערך לכך בזמן וייתן מענה מבעוד מועד תוך ניצול ההצלחה.
- חברת החלב "טרה":
זאת דוגמה ישראלית נוספת: החברה הפכה סיכון לסיכוי; החברה קבעה תכנית אסטרטגית שמיצבה את עצמה ואפשרה לה להתמודד מול ענקיות החלב, זאת בין היתר באמצעות אסטרטגיה של "מזון בריא" שהיא אימצה: מוצרי גבינה ללא חומרים משמרים (לדוגמה, גבינת נעם). אסטרטגיה זאת יחד עם תכנון, מחקר, ייצור ושיווק נתנה מענה לציבורים רחבים בחברה הישראלית ואפשרו לטרה לנגוס בנתח השוק על חשבון המתחרות ולבסס את עצמה כמותג מוכר ומוביל.
"הכתובת על הקיר"
מול החלוציות ומול הרף המצליח – – BENCHMARKשממנו ראוי היה ללמוד, ניתן להציב שורה ארוכה (ועצובה) של חברות שלא היו ערות למגמות ולסיכונים ושנפגעו באופן מהותי.
בישראל למשל ניתן להציב את חברות הבשר המעובד, חברות הפסטרמה, ש"לא ראו את הכתובת על הקיר" – כתובת המזון הבריא נטול חומרים משמרים. תעשיות אלה לא נערכו כראוי ונפגעו קשות במכירותיהן. הן חוו ירידה של כ-30% במכירות בשנה האחרונה. חוסר ערנות, חוסר חיזוי וחוסר היערכות גרמו לשגיאות אסטרטגיות, כשהאחראים להן הם הדרג המפקח והמנהל הבכיר בחברות אלה, כולל הדירקטוריונים וההנהלות.
סיכונים אסטרטגיים – סיכונים פורצים – הקונספציה והכלים של המבקר הפנימי לבדיקה והערכה
בביקורת "מקובלת" שעיקרה ביקורת ציות, עומדים בפני המבקרים הפנימיים כלים וסרגלים ברורים הנמצאים "בשדות החרושים היטב" של הביקורת המסורתית: מגוון נהלים והחלטות. לעומת זאת, בבדיקות "מתקדמות", כאשר בדיקת נושא הסיכונים האסטרטגיים והפורצים היא בוודאי בתחום חדשני ומתקדם, עומד המבקר הפנימי נבוך מעט. הכלים המקובלים, הנהלים וההנחיות הארגוניות בתחום הסיכונים האסטרטגיים והסיכונים הפורצים אינם קיימים, או שהחלו בהקמתם, ביסוסם ויישומם רק לאחרונה, כך שהמבקר חסר סרגלים וחסר ממד של זמן להעריך את תקפותם ואת תרומתם של הנחיות ונהלים שזה עתה מיושמים.
מכאן שתפקידו של המבקר הפנימי בנושא זה אינו במישור ביקורת הציות. תפקידו נמצא במישור הסקירה, ההערכה ובמישור ההמלצה. בהעדר סרגלים, הנחיות ונהלים ברורים, בתחום הסיכונים האסטרטגיים והפורצים, כמו גם בתחומים חדשניים אחרים, תפקידו של המבקר הוא ללמוד, לסקור, לנתח, ובעיקר להשוות – לייצרBENCHMARKS – לארגונים אחרים, למחקרים ומאמרים; לראיין ולשאול מקבלי החלטות בארגון: דירקטורים, מנכ"ל, הנהלה בכירה, מנהל הסיכונים ועוד רבים אחרים, וכך ליצור, בזהירות הראויה, תובנות מסתמנות המחייבות דיון והתלבטות, סוגיות רלוונטיות, כיווני מחשבה, כיווני פעולה, לקחים שהופקו או יש להפיק, להצביע על "חללים" – "לאקונות, שיש בארגון מי שסובר שקיימות, ועוד.
זהו תפקידו של המבקר הפנימי בשלב הראשוני של הערכת הסיכונים האסטרטגיים, כמענה לסיכונים הפורצים. המבקר אמור לתרום בשאלותיו לסוגיות המחייבות מחשבה ובחינה, לרבות באשר לשאלות שאף כי לובנו ייתכן שטרם מוצו.
לשון אחר – מהותה של הבדיקה של המבקר הפנימי אינה בהצבעה מקובלת על ממצאים-ליקויים, אלא דווקא במישור ההערכה, התובנות, ההכוונה, ההמלצות והייעוץ – דרך השאלות וההמלצות. אכן, מדובר בשיטה שונה[10] של בדיקה ושל דיווח!
[1] Compound risks-Combination of two or more related risks
[2] Emerging Risks and Enterprise Risk Management; Risk and Insurance Management Society, Inc,2010
[3] התקפות מרושעות, פוגעניות, פעמים אף לשון הרע, שמופצות ברשתות החברתיות וגולשות למערכות מדיה רשמיות. התקפות אלו יוצרות פגיעה תדמיתית שהופכת לסיכון אסטרטגי.
[4] Exploring Strategic Risk– 300 executives around the world say their view of strategic risk is changing, 2013. –
[5] זאת ההגדרה של מנהל הסיכונים הראשי של חברת סימנס. הגדרה דומה/שונה היא של רשות החברות הממשלתיות, לפיה סיכונים אסטרטגיים הם: הסיכונים שיגרמו נזקים לחברה הממשלתית וליכולתה לממש את יעדיה, לרבות יעדים ממלכתיים כפי שהוגדרו בחקיקה, בתקנות או בהחלטות ממשלה ורשויות מדינה אחרות המוסמכות לכך, וכן הסיכון שיגרום נזק ליעדים העסקיים המהותיים והאסטרטגיים שקבעה לעצמה החברה.
[6] "התפוצצות המידע" יש בו יתרונות ניהוליים ומחקריים רבים, אבל גם "חרב פיפיות" המאפשרת חשיפת יתר של תאגידים.
[7] ראו פייננשל טיימס, 16.08.16, כפי שתורגם לעברית והופיע בעיתון גלובס, הקובע בין היתר שבארה"ב הדירקטוריונים "גבריים, קשישים וחלושים יותר".
[8] האמור לעיל מבוסס על נתוניYAHOO FINANCE
[9] כדי להעניק לצרכן תחושה של מזון איכותי, הרשת מפעילה בקופות סניפיה תוכנה חכמה המחשבת את הערך התזונתי של כל המוצרים המוצעים בתפריט וגם עבור מוצר מסוים שהוזמן לפי בקשת הלקוח.
התוכנה מפיקה מדבקה המוצמדת למוצר ובו מפורטים הערכים התזונתיים לפי קלוריות, שומנים, כולסטרול, סיבים תזונתיים ועוד. בנוסף, המערכת מפרטת כמה אחוזים מהווה המוצר מתוך תצרוכת הקלוריות היומית המומלצת, המפולחת לפי מגדר וגיל.
[10] במסגרת סדנאות להתחדשות והשתנות ש IIA ישראל-איגוד מבקרים פנימיים בישראל מקיים, בהנחיית מחבר המאמר, נערך בין היתר סיעור מוחות, ומובאים אירועים והדגמות בדבר מהותם של כלי הביקורת בתחומים חדשניים כאלה.
