ממצאי שאלון: ביקורת פנימית – הדור הבא

רקע כללי

בשנים האחרונות הארגונים לסוגיהם מתמודדים עם "שיבושיות" – שינויים כבדי משקל המחייבים חדשנות ארגונית ניהולית נמשכת ומואצת. גם הביקורת הפנימית בארגונים מתמודדת ותמשיך להתמודד עם השינויים הרבים והמשתנים. שינויים והתפתחויות אלה הגבירו את הצורך של הביקורת הפנימית לאמץ שיטות ביקורת מ"הדור הבא" (כדוגמת גמישות ויכולות טכנולוגיות, יחד עם שיטות ביקורת חדשניות) ולרכוש מיומנויות בתחומים האלה.

ככל שהביקורת הפנימית תלך בדרך ההתחדשות יהיה בכך לבסס את מעמד הביקורת הפנימית כמערכת התורמת לארגון.

כדי לבחון את אופן ההתמודדות ואת מידת ההתאמה של הארגונים בישראל לשינויים, ובהתאמה, גם של יחידות הביקורת הפנימית, ערכנו בקרב מבקרים פנימיים ראשיים בארץ שאלון לדירוג הבשלות הדיגיטלית ושל ההתפתחות בהיבטי היזמות והחדשנות של הארגונים ובהתאמה גם של יחידות הביקורת.

השאלון נעשה בהלימה לשאלון בינלאומי שבוצע בתקופה דצמבר 2020 – פברואר 2021 על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית Protivity שהקיף 870 מבקרים ראשיים ובעלי תפקידים מקבילים ואחרים בתחום הביקורת הפנימית.

ניתוח תוצאות השאלון, כפי שיובא להלן, בוצע תוך השוואה בין התוצאות השאלון בארץ לתוצאות השאלון הבינלאומי בחו"ל.

מתודולוגיית השאלון

כדי להבין את תוצאות השאלון, יש להבין ראשית מהי בשלות דיגיטלית ניהולית וכיצד היא מקבלת ביטוי בארגונים.

בשלות דיגיטלית וניהולית – משמעותן שינוי הדרך שבה הארגונים ובמיוחד יחידות הביקורת הפנימית מתכננים ופועלים בכל פעולה שהם מבצעים, כדי להתמודד טוב יותר מול המציאות המשתנה ומול מתחרים (ארגונים מובילים ויחידות ביקורת פנימית מובילות) מבחינה דיגיטלית וניהולית. תהליכים אלה כוללים גידול בשימוש במידע ובטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית כדי לשפר את מערך הקשרים עם הלקוחות, דיגיטציה של שירותים ומוצרים, ביצוע טוב יותר של קבלת החלטות, שיפור הביצועים התפעוליים, בחינה ושינוי של האסטרטגיה, הטמעת שיטות בדיקה חדשות, הכשרה ושינויי כוח אדם נדרשים וכדומה.

השאלון כלל שני חלקים עיקריים:

1. דירוג הבשלות הדיגיטלית בארגון בכללותו לצד דירוג הבשלות הדיגיטלית והניהולית ביכולות שונות של יחידת הביקורת הפנימית בארגון.
2. היבטים שונים ביחידת הביקורת הפנימית בארגון הנוגעים ביזמות לשינוי ולחדשנות.

לצורך דירוג הבשלות הדיגיטלית והניהולית, הוגדרו 10 דרגות בשלות דיגיטלית:

1. ספקנות דיגיטלית שמשמעותה התנגדות לשינוי: אין תוכנית דיגיטלית פורמלית והחידושים מנוהלים "אד הוק" או בדרך של תגובה נקודתית.
2. ספקנות דיגיטלית (+)עדיין קיימת התנגדות לשינוי אך כבר עם נטייה לאימוץ השינוי.
3. התחלה דיגיטלית אימוץ השינוי: התוכנית הדיגיטלית עדיין לא מפותחת באופן מלא, למרות שיש כבר יוזמות דיגיטליות בעיצומן והמטרות של יוזמות אלה ידועות.
4. התחלה דיגיטלית (+) אימוץ השינוי כולל נטייה לפיתוח אסטרטגיית פעולה.
5. המשכיות דיגיטלית – פיתוח אסטרטגיית פעולה וגמישות: הארגון פיתח אסטרטגיה דיגיטלית ואישר אבני דרך של ביצוע יוזמות דיגיטליות. החדשנות הדיגיטלית מתמקדת בעיקר באספקטים של סודיות והגנת הפרטיות של הלקוחות.
6. המשכיות דיגיטלית (+)פיתוח אסטרטגיית פעולה וגמישות מתקדמים עם נטייה ליישום האסטרטגיות.
7. מומחיות דיגיטלית יישום אסטרטגיה דיגיטלית: היבטים טכנולוגיים נלקחים בחשבון בניהול בארגון בכללותו. הושגה רמה גבוהה של תהליכים אוטומטיים. הארגון אישר אבני דרך תוך אימוץ טכנולוגיות מתפתחות.
8. מומחיות דיגיטלית (+) יישום אסטרטגיה דיגיטלית מתקדמת עם נטייה ושאיפה לחדשנות.
9. עליונות דיגיטלית חדשנות ו"שיבוש"- יציאה ממודלים מסורתיים: הארגון אישר אבני דרך של יציאה מהמודלים העסקיים המסורתיים. היבטים טכנולוגים בתוכנית האסטרטגית ממשיכים להשתפר ומיושמים בכל הארגון בהתבסס על ניסיון שנלמד ועל מדדי ניבוי.
10. עליונות דיגיטלית (+) הארגון כבר מוכיח ומיישם, באופן משמעותי ולאורך זמן, תרבות ארגונית של יציאה ממודלים מסורתיים תוך חדשנות מתקדמת, יזמות לשינויים, שימוש במחקרים ומדדי ניבוי, שבירת המוסכמות ויציאה מהקופסה.

בנוסף חילקנו את הנשאלים לפי דירוג הארגון בכללותו כדלקמן:

• ארגונים מובילים דיגיטלית – ארגונים שדורגו בכללותם בדירוג בשלות דיגיטלית של 7 ומעלה (מומחיות דיגיטלית ועליונות דיגיטלית)
• ארגונים אחרים (שאינם מובילים דיגיטלית) ארגונים שדורגו בכללותם בדירוג בשלות דיגיטלית של 6 ומטה.

ניתוח הבשלות הדיגיטלית בארגון בכללותו

להלן התפלגות דירוג הבשלות הדיגיטלית בארגונים בארץ בהשוואה לדירוג הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל על פי שיעור המשיבים:

ניתן לראות כי בעוד ש־70% מהמבקרים הראשיים בחו"ל דירגו את ארגונם ברמות בשלות דיגיטליות שעד דרגה 6 – בין התחלה דיגיטלית להמשכיות דיגיטלית, הרי ש-70% מהמבקרים הפנימיים בארץ דירגו את ארגונם ברמות בשלות דיגיטליות גבוהות יותר -דרגות 7 ומעלה שנעות בין מומחיות דיגיטלית לעליונות דיגיטלית.

53% מהמשיבים בארץ דירגו את הארגון בציונים 7-8 – מומחיות דיגיטלית, לעומת 13% מהמשיבים בחו"ל באותן קטגוריות.

אפשר שהפערים נובעים מהיותה של ישראל ""START UP NATION, או לחלופין שיש כאן הערכת־יתר של המבקרים הראשיים בישראל באשר לבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם.

ניתוח הבשלות הדיגיטלית והניהולית-ארגונית של הביקורת הפנימית

המבקרים הפנימיים הראשיים נתבקשו לדרג כל אחת מתוך 12 יכולות של הביקורת הפנימית בדירוג הבשלות הדיגיטלית מ־1 עד 10.

לצורך ניתוח הנתונים, בכל אחת מיכולות הביקורות ערכנו ממוצע של הדירוג של כלל הנשאלים.

יכולות הביקורת הפנימית – הבשלות הדיגיטלית והארגונית־ניהולית – כלל המשיבים:

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של כלל הארגונים בארץ בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל:

ניתן לראות שממוצע דירוג יכולות הביקורת הפנימית דומה במרבית היכולות בארץ ובחו"ל. יחד עם זאת, נראה כי ביכולות "רכות" יותר, כדוגמת בניית חזון אסטרטגי, שינויים במבנה הארגוני של יחידות הביקורת, ניהול המשאבים וכוח האדם בדגש על איתור, גיוס והכשרת "טאלנטים", תחום ההבטחה – ASSURANCE ועוד, הדירוג הממוצע של הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל גבוה יותר מאשר בארץ. יחד עם זאת יש להביא בחשבון כי הציונים בארץ ובחו"ל הם הערכות סובייקטיביות של העונים לשאלון.

כך או כך, ממוצע כלל הציונים נמוך מציון 6 וקרוב יותר לציון 5 ומטה. כלומר, בממוצע יש עוד דרך ארוכה בפני המבקרים הראשיים בארץ ובחו"ל, לשאוף לשיפור ניכר בכל המרכיבים לעיל ולשאוף לציונים של 7 ומעלה.

הצורך בשיפור הנתונים בישראל נכון שבעתיים מול הבשלות הדיגיטלית הגבוהה של הארגונים בישראל, כפי שהוצגה בתרשים 1 לעיל וכפי שתוצג גם בהמשך.

להלן נבחן את הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יחידות הביקורת הפנימית יחסית למדד הבשלות של ארגונים מובילים דיגיטלית (ציון 7 ומעלה) לבין הארגונים האחרים (ציון 6 ומטה) :

ארגונים מובילים דיגיטלית – יכולות הביקורת הפנימית – (ארגונים בדירוג כולל של בשלות דיגיטלית 7 ומעלה):

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת בארץ בארגונים מובילים דיגיטלית בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת בחו"ל:

ניתן לראות כי בארגונים מובילים דיגיטלית בחו"ל ממוצע הבשלות של הביקורת הפנימית גבוה מממוצע דירוג הבשלות הדיגיטלית של הביקורת הפנימית בארגונים מובילים דיגיטלית בארץ. ההפרשים נעים בין חצי ציון לציון וחצי.

יתר על כן, ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארץ נמוך אף מציון 6 ובדרך כלל הוא בדרגות של 5.5 -4.5 – דרוג נמוך מבחינה אובייקטיבית. לעומת זאת, ממוצע הבשלות של הביקורת הפנימית בחו"ל הוא בדרגות 7 עד 6.5.

בניתוח מעמיק של הנתונים עולה כי 43% מהמשיבים לשאלון בארץ דיווחו שהארגון שלהם מוביל דיגיטלית (7 ומעלה) אבל ממוצע יכולות יחידת הביקורת אינו עומד בקטגורית מוביל דיגיטלית (6 ומטה), לעומת 8% בלבד בחו"ל.

כלומר, הביקורת הפנימית בישראל, בדגש על הביקורת בארגונים מובילים דיגיטלית, צריכה להיערך להשתנות מהותית בכל ממדי הבשלות.

יודגש כי ההערה היא על רקע התוצאה הממוצעת ובכל ממוצע ישנן יחידות ביקורת פנימית בדרגת בשלות דיגיטלית וניהולית גבוהה ותואמת את צרכי הארגון וישנן גם יחידות ביקורת שנמצאות בפער ניכר מול הבשלות הדיגיטלית של הארגונים.

ארגונים שאינם מובילים דיגיטלית – יכולות הביקורת הפנימית – (ארגונים בדירוג כולל של בשלות דיגיטלית של 6 ומטה):

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת הפנימית בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בארץ, בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות ביקורת פנימית בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בחו"ל:

ככלל, ניתן לראות מהטבלה שבארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בחו"ל, גם היכולת של יחידות הביקורת נמוכה, פעמים עד מאוד, והיא נעה מציון 2.5 עד ציון 5, לעומת ציון של כ־2.5 עד ציון 4.5 בישראל. יתר על כן, בכל יכולות הביקורת (למעט שתיים), הבשלות בישראל נמוכה יותר מאשר בחו"ל ובשיעור ניכר.

בניתוח מעמיק של הנתונים עולה כי 39% מהמשיבים לשאלון בארץ דיווחו גם שהארגון שלהם אינו מוביל דיגיטלית (6 ומטה) וגם שממוצע יכולות יחידת הביקורת שלהם אינו עומד בקטגורית מוביל דיגיטלית (6 ומטה), לעומת 78% בחו"ל.

ובהרחבה, בעוד שיש יכולות ביקורת שבהן ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בארץ ובחו"ל דומה (בעיקר ביכולות טכניות הנוגעות לשיטות העבודה כדוגמת ניטור מתמשך, ביקורת אג'ילית ואנליטיקה מתקדמת) הרי שביכולות הנוגעות לניהול המשאבים וכוח האדם, תחום ההבטחה, הראיה האסטרטגית והמבנה הארגוני, הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים בחו"ל גבוהה בממוצע עד כדי כ-2 ציונים מהבשלות של יכולות הביקורת בארץ.

בשורה התחתונה, בארגונים שאינם בשלים דיגיטלית, גם ממוצע יכולות יחידות הביקורת הפנימית בארץ ובחו"ל נמצא בבשלות דיגיטלית־ניהולית נמוכה עד נמוכה מאוד. ובדרך כלל, בשלות בישראל אף נמוכה מאשר בחו"ל.

בארץ – תמונת מצב כוללת

בשלות דיגיטלית של הארגונים בישראל מול הבשלות של יחידות הביקורת באותם ארגונים

לפי הערכת המבקרים הראשיים ממוצע הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ עומד על 6.3, בעוד שממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת באותם ארגונים בארץ עומד על 4.4 בלבד.

ובאחוזים: על פי דיווחי המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ, 61% מהארגונים הינם מובילים דיגיטלית (בדירוג של 7 ומעלה), בעוד שרק 18% מיחידות הביקורת הן מובילות דיגיטליות (ממוצע יכולות הביקורת).

קרי, קיים פער משמעותי בדיווחי הנשאלים בארץ בין הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בכללותם לבין הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת.

גודל יחידות הביקורת

ערכנו ניתוח ייחודי רק לישראל לבחינת ההשפעה של גודל יחידות הביקורת על ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת הפנימית ולהלן תוצאותיו:

הערה: רוב רובן של יחידות הביקורת בקבוצה הראשונה שנעה בין עובד אחד ל-20־ עובדים הם בקטגוריה של עובד אחד עד 10 עובדים (71%)

מהנתונים בטבלה ניתן ללמוד כי ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים שבהם יחידת הביקורת מונה עד 20 עובדים הוא 4.1 – ממוצע הנמוך באופן משמעותי ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים שבהם יחידת הביקורת מונה מעל 20 עובדים – 5.6.

מכאן ניתן לומר (בזהירות הראויה לנוכח היקף המשיבים לשאלון בארץ) כי בשאלת הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יכולות הביקורת הפנימית, יש יתרון לגודל ולמספר עובדי הביקורת ביחידת הביקורת.

היבטים שונים הנוגעים ליזמות באשר לשינוי ולחדשנות ביחידת הביקורת הפנימית

במסגרת השאלון נשאלו המבקרים הפנימיים הראשיים שאלות נוספות הנוגעות ליזמות לשינוי ולחדשנות בעבודת הביקורת הפנימית.

להלן יפורטו השאלות וניתוח המענה (התפלגות התשובות) של המבקרים הראשיים בארץ תוך השוואה למענה של המשיבים בחו"ל:

האם יחידת הביקורת הפנימית כבר השלימה עריכת שינוי או יוזמת חדשנות או לקחה על עצמה לערוך שינוי או ליזום חדשנות בעבודת הביקורת הפנימית?

ניתן לראות כי גם בארץ וגם בחו"ל שיעור הארגונים שבהם הביקורת הפנימית לקחה על עצמה לערוך שינוי או ליזום חדשנות הוא גבוה ועומד על 61%. לעומת זאת, בעוד ש־33% מהמשיבים בחו"ל דיווחו שהביקורת הפנימית לא לקחה על עצמה לערוך שינוי, כאמור, רק 18% מהמשיבים בארץ השיבו לשאלה זו בשלילה.

האם ליחידת הביקורת הפנימית יש כעת תכנון/תוכנית לעשות שינוי או ליזום חדשנות?

בשאלה זו נתבקשו לענות כל המבקרים הפנימיים שעדיין לא עשו איזשהם שינויים או יזמות וחדשנות באשר לתוכניותיהם לערוך שינויים בהווה הקרוב ובעתיד.

ניתן לראות שבעוד שבחו"ל 49% לא מתכננים לעשות שינויים או פעולות חדשניות בשנים הקרובות, בארץ נתון זה עומד על 30% בלבד.

איזו מהאמירות הבאות מגדירה הכי טוב את מידת הבשלות של יחידת הביקורת הפנימית לשינויים או לחדשנות?

על אף שקיימת שונות בהתפלגות בין התשובות בארץ לתשובות בחו"ל, נראה שמרבית יחידות הביקורת הפנימית מכירות בחשיבות של החדשנות והחשיבה היצירתית ומעלות רעיונות ופתרונות חדשניים. כן ניתן לראות כי הן בארץ והן בחו"ל שיעור הארגונים שבהם אין לביקורת הפנימית תכנית לעורר חשיבה חדשנית הוא נמוך בצורה משמעותית.

בהשוואה לשנה שעברה, איך השתנה הפוקוס (המיקוד) של יחידת הביקורת באשר לחדשנות ויזמות לשינויים?

ניתן לראות שהתפלגות התשובות בארץ ובחו"ל דומה במהותה וכי כמעט לא הייתה ירידה בהשוואה לשנה שעברה בפוקוס של יחידות הביקורת בארגונים באשר לחדשנות ויזמות לשינויים.

איך תדרג את ההחזר על ההשקעה (return on investment – ROI) ואת התרומה לארגון ולמעמד יחידת הביקורת עקב פעולות החדשנות והיזמות לשינוי של יחידת הביקורת בארגונך?

ניתן לראות כי עיקר המשיבים בארץ (54%) ובחו"ל (40%) השיבו כי לדעתם פעולות החדשנות והיזמות של יחידת הביקורת יביאו לתרומה בינונית לארגון. עם זאת, בארץ 30% מהמשיבים סבורים כי התרומה תהיה רבה, לעומת רק 15% מהמשיבים בחו"ל.

בכל מה שנוגע לאימוץ חדשנות ויזמות לשינוי, איך אתה רואה, באופן יחסי, את יחידת הביקורת בארגונך כיום ובעוד שנתיים בהשוואה ליחידות ביקורת פנימית בארגונים אחרים דומים באותו ענף/ תעשייה?

להלן שיעורי התפלגות התשובות בשאלון בארץ לעומת השאלון הבינלאומי בחו"ל:

ניתן לראות שקיים שוני משמעותי בין שיעורי המשיבים בחו"ל לעומת שיעורי המשיבים בארץ. בעוד ששיעור המשיבים בחו"ל שהעידו על עצמם כי הם הרבה לפני רוב המתחרים עמד על 4%-11% כיום ובעוד שנתיים, שיעור המשיבים בארץ שהעידו על עצמם כי הם הרבה לפני רוב המתחרים עמד על 29%. מנגד, 5%-11% מהמשיבים בחו"ל העידו כי כיום ובעוד שנתיים הם הרבה אחרי רוב המתחרים ולעומת זאת בארץ אף משיב לא העיד כי נמצא הרבה אחרי המתחרים.

סביר שהתפלגות התשובות באשר למצב כיום תהא התפלגות נורמלית. ואכן התפלגות התשובות בחו"ל באשר למצב כיום קרובות להתפלגות נורמלית: 24% לפני רוב המתחרים, 38% כמו יתר המתחרים והיתר – 34% בפיגור לעומת המתחרים.

לעומת זאת, בישראל יש הערכת־יתר של יכולות יחידות הביקורת הפנימית לעומת המתחרים באותו ענף: 79% מיחידות הביקורת סוברות שהן מקדימות יחידות מתחרות באותו ענף וכאמור, נתון זה מהיבט של התפלגות נורמלית (התפלגות פעמון) מעורר שאלות.

באיזו רמה ועדת הביקורת בארגונך מעורבת ומקבלת מידע על אודות תוכנית היזמות לשינוי והחדשנות שיחידת הביקורת לקחה על עצמה?

להלן שיעורי התפלגות התשובות בשאלון בארץ לעומת השאלון הבינלאומי בחו"ל:

ניתן לראות שבארץ כ-40% מהמשיבים סבורים כי ועדת הביקורת בארגונם אינה מעורבת בתכנית היזמות והחדשנות של הביקורת הפנימית, לעומת 25% בחו"ל. מנגד, כ-40% מהמשיבים בחו"ל סבורים כי ועדת הביקורת מעורבת בתוכנית היזמות והחדשנות של הביקורת בצורה בינונית, בעוד שבארץ כ־30% מהמשיבים סבורים כך.

כן ניתן לראות כי גם בארץ וגם בחו"ל כ־20% מהמשיבים סבורים שוועדת הביקורת מעורבת ברמה גבוהה בתוכנית היזמות והחדשנות של הביקורת הפנימית.

נדגיש כי המצב הראוי הוא שוועדות הביקורת אכן יהיו מעורבות ביזמות של יחידות הביקורת, אלא שכאן מתחייבים עוד ניתוחים (שלא נעשה אותם כאן ועכשיו). כמו כן, קיימות הגדרות משפטיות חוקיות שונות לתפקידי וועדות הביקורת, שיש להביאן בחשבון בארץ, ואין דין ועדת ביקורת בחברות ציבוריות לדין ועדות ביקורת במגזר הממשלתי, בשלטון המקומי ובארגונים ציבוריים אחרים ו/או מלכ"רים.

סיכום – תמונת המצב באשר לביקורת הפנימית בישראל

המבקרים הפנימיים הראשיים בישראל מעריכים כי הבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם היא גבוהה ואף גבוהה יותר מאשר עולה בשאלון הבינלאומי.

אפשר שהפערים נובעים מהיותה של ישראל ""START UP NATION; גם אפשר שיש כאן הערכת־יתר של המבקרים הראשיים בישראל באשר לבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם.

פער מהותי קיים בין הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ לבין הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יחידות הביקורת בארץ: ממוצע הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ עומד על 6.3 בסקלה של 10-1, בעוד שממוצע הבשלות של יחידות הביקורת בארץ עומד על 4.4 בלבד באותה סקלה.

כך: על פי דיווחי המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ, 61% מהארגונים הם ארגונים מובילים דיגיטלית (בדירוג של 7 ומעלה), בעוד שרק 18% מיחידות הביקורת הן מובילות דיגיטליות וניהולית

ממוצע הבשלות הדיגיטלית והניהולית של הביקורת הפנימית בארץ דומה למרבית תוצאות הבשלות של יחידות הביקורת הפנימית בחו"ל.

יחד עם זאת, נראה ביכולות "רכות" יותר, כדוגמת בניית חזון אסטרטגי, שינויים במבנה הארגוני של יחידות הביקורת, ניהול המשאבים וכוח האדם ועוד, הדירוג הממוצע של הבשלות הדיגיטלית והניהולית של המבקרים הפנימיים בחו"ל גבוה יותר מאשר בארץ.

זהו סימן קריאה וגם מפת דרכים לקידום יחידות הביקורת בארץ:  הדרך עוד ארוכה בפני המבקרים הראשיים בארץ, לשאוף להשתפרות ניכרת ולו רק במרכיבים דלעיל.

השוואה ייחודית שערכנו רק בישראל נוגעת למידת הבשלות הדיגיטלית והניהולית ביחידות הביקורת הפנימית בארץ בהתייחס למספר עובדי הביקורת בכל יחידה.

הממוצע המשוקלל של הקבוצה שכללה עד 20 עובדים מהווה כ־79% מכלל העונים לשאלון בארץ וממוצע הבשלות של אותה קבוצה עמד על 4.1. בקבוצה שכללה 20 עובדים ומעלה ממוצע הבשלות עמד על 5.6, ממוצע הגבוה ב־30% מהקבוצה הראשונה.

זאת תוצאה מעניינת וגם סבירה. נראה סביר כי באשר לשאלת הבשלות הדיגיטלית יש יתרון לגודל בהתייחס למספר עובדי הביקורת שביחידה.

נקודת אור עולה באשר לשאלה האם יחידת הביקורת הפנימית בארץ שנמצאות בפער בתחום החדשנות יש תכנון/תוכנית לעשות שינוי או ליזום חדשנות כבר כעת. התשובות בישראל העלו אופטימיות: 49% מהן הביעו נכונות לפעולה כבר כיום.

אופטימיות מרובה עולה בישראל גם באשר להערכת המצב היחסי כיום, באשר לאימוץ חדשנות ויזמות לשינוי של יחידת הביקורת בהשוואה ליחידות ביקורת פנימית שבארגונים אחרים דומים בישראל באותו ענף/תעשייה.

בעוד ששיעור המשיבים בחו"ל שהעידו על עצמם כי כיום הם הרבה או מעט לפני רוב המתחרים, עמד רק על 24%, שיעור המשיבים בארץ שהעידו על עצמם כי הם הרבה או מעט לפני רוב המתחרים עמד על 79%.

בארץ אף מבקר פנימי ראשי לא העיד כי יחידתו נמצאת כיום בפיגור ניכר אחרי המתחרים, לעומת 11% בשאלון הבינלאומי.

בשורה התחתונה: נראה שבישראל יש הערכת־יתר של יכולות יחידות הביקורת הפנימית לעומת יחידות ביקורת מתחרות באותו ענף. מנגד, הנתון אינו סביר במונחים של התפלגות נורמלית-"התפלגות פעמון"

הבהרה על חובת הזהירות :

• התוצאות לעיל מתבססות על ממוצעים של יחידות ביקורת מתחומים שונים מאוד ובהם: פיננסים, תעשייה כולל הייטק, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות שיש ביניהן שונות רבה
• יש שונות רבה גם באשר למספר עובדי ביקורת בכל יחידת ביקורת: שונות שנעה בין עובד אחד לחמישה במספר רב של יחידות ביקורת פנימית לעומת 30-20 עובדי ביקורת ומעלה, ביחידות אחרות
• ייתכן שקיימות גם הטיות בתשובות עקב מורכבות השאלונים
• יחד עם זאת, יש במכלול הניתוחים לעיל מספר הדגשים המחייבים תשומת לב המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ : בראייה צופה פני עתיד, יש להמשיך ואף להאיץ את כיווני החדשנות הדיגיטלית והניהולית בכל יחידות הביקורת הפנימית, כי העתיד וגם כבר ההווה מחייבים זאת.

אודות הכותב/ת

בועז ענר

רו"ח, MA, CIA

[email protected]

אודות הכותב/ת

מיכל לוי-דנגוט

רו"ח
BDO זיו האפט

אודות הכותב/ת

שרון ויטקובסקי טביב

רו"ח, CIA ,CRMA

עורכת כתב העת סגנית נשיא ויור ועדת מידע ופרסומים
שותפה BDO זיו האפט

[email protected]