חידושים בתחום הביקורת הפנימית ובתחומים ממשיקים במגזר השלטוני
עורך – בעז ענר[1]
ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה קבעה:
"מבקר הרשות עשוי להוות כלי משמעותי בשיפור עבודת הרשות ובפיקוח על התנהלותה התקינה"
עו"ד אלון קוחלני[2]
על רקע ביקורת ציבורית רבה ועקב גילוי מעשי שחיתות חוזרים ונשנים בשלטון המקומי, ובהם העמדה לדין של ראשי עיריות רמת השרון, בת-ים, נצרת עילית וירושלים, ובראשן פרשת הולילנד, מינה היועץ המשפטי לממשלה באפריל 2014 צוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר-המידות בשלטון המקומי. בינואר 2016 אימץ היועמ"ש את ההמלצות.
הצוות, שהורכב מנציגים ממשרד המשפטים, משרד הפנים, משטרת ישראל והשלטון המקומי, התבקש "לאתר פרצות וחסרים מנהליים המאפשרים את התפשטותה של שחיתות בשלטון המקומי ובו המלצות באשר לדרכים הראויות לצמצום תופעה זו".
הצוות לא ערך מחקר אמפירי והסתפק בבחינת "הצעות שנועדו להבטיח כי יהא ביכולתם של שומרי הסף למלא את תפקידם, וזאת תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי וחופשי מלחצים חיצוניים ובאופן שיקדם את טוהר המידות בהתנהלותה של הרשות המקומית". מכיוון שכך תרומת הצוות היא במתן תוקף להצעות הקיימות בלבד.
בין הסוגיות נכלל גם "מעמדם של שומרי הסף ברשויות המקומיות", ובהם מבקר הפנים, שביחס אליו נקבע כי "מבקר הרשות עשוי להוות כלי משמעותי בשיפור עבודת הרשות ובפיקוח על התנהלותה התקינה".
להלן עיקרי ההמלצות באשר למבקר הפנימי ברשומ"ק:
- קביעת תקנים ותקציב ללשכת המבקר: הצוות המליץ למשרד הפנים להזדרז ולסיים את מלאכת קביעת התקנים שבה החל. יש להדגיש: הצוות לא התייחס להיקף תקן כ"א ו/או לתקציב הרצוי, אלא רק קרא למשרד הפנים לסיים את העבודות בנושא. יותר מזה: הדוח ציין (עמ' 49) שמשרד הפנים הבהיר שהסוגיה האמורה טעונה בחינה על רקע מכלול המאפיינים של הרשויות המקומיות, לרבות היבטים כלכליים ותקציביים הנגזרים ממנה.
- קביעת הוראות והנחיות פרטניות ביחס לדוח המבקר: הצוות קרא למשרד הפנים לפעול ולקדם פעולות הדרכה והנחיה של מבקר הרשות בכל הנוגע לעבודתו המקצועית, לרבות צורת הגשת דוח ביקורת. במאמר מוסגר יש לציין כי בשנת 2014 משרד הפנים כבר התחיל בכך ויצר תכנית הכשרה מחייבת למבקרים ברשויות המקומיות.
- הטיפול בממצאי המבקר בגין חשש למעשה פלילי או משמעתי: הצוות המליץ לאמץ את ההסדר המרחיב מהצעת חוק העיריות 2007, שלפיו ממצאים שהעלה המבקר ומעלים חשש לקיומה של עבירה פלילית יועברו ליועץ המשפטי של הרשות, וממצאים הנוגעים לראש הרשות, לחבר מועצה, למנכ"ל הרשות או ליועץ המשפטי שלה – יועברו ליועץ המשפטי לממשלה.
- קביעת מעמד שומרי הסף כפרמטר לצורך הסמכה כ"רשות איתנה[i]": הצוות ממליץ כי במסגרת שיקול הדעת בעת הכרזה על רשות מקומית כ"רשות איתנה", יבחן השר גם את היקף המשאבים העומד לרשות המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הרשות המקומית.
- (דרך) מינויים של שומרי הסף ברשות: מבלי להכריע, הוצע לאמץ את ההסדר האמור שבהצעת חוק העיריות; לחילופין, הוצע לכלול בוועדת המכרזים האמורה נציג מקצועי נוסף שיש לו ניסיון וידע מקצועי בנושא עובדי מדינה, והוא ימונה על ידי משרד הפנים.
[1] יועץ ומרצה ללימודי ביקורת ציבורית ופנימית, לשעבר משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה.
[2] המחבר – עו"ד קוחלני עוסק בביקורת פנימית ברשומ"ק ובמשפט אזרחי-מסחרי.
[i] 'רשות איתנה' היא רשות מקומית שאינה מקבלת מענק איזון, ללא גירעון שוטף, וכן עומדת בעוד מספר קריטריונים הנוגעים להתנהלותה השוטפת.
אודות הכותב/ת
אלון קוחלניעו"ד
