ביקורת חקירתית והמיומנויות הדרושות למבקר החקירתי  

קווים כלליים לדמותה של הביקורת החקירתית – במסגרת תפקידי אני נוהג לספר כי הביקורת החקירתית עוסקת ב"כל מה שקרה ולא היה צריך לקרות". כלומר, הביקורת החקירתית עוסקת בכל האירועים שהתרחשו תוך חריגה ממהלך העסקים הרגיל. בתאגידים פיננסיים מדובר במגוון של אירועים פוטנציאליים מסוגים שונים, החל מאירועים פשוטים יחסית כגון לקוחות שמתכחשים לפעולות שבוצעו בחשבונותיהם, דרך אירועים הקשורים לאיסור הלבנת הון, סודיות בנקאית והגנת הפרטיות, אשראי, פעילות וייעוץ בניירות ערך, ניהול משאבים (לוגיסטיקה, רכש, שכר), סייבר ו–IT, וכלה באירועים משמעותיים וחמורים כמו מעילות והונאות. 

רוב האירועים החריגים שנבדקים על ידי הביקורת החקירתית, מתאפיינים בפעילות חריגה  בהיבטי טוהר מידות של בעלי עניין שונים בארגון, כגון עובדים, לקוחות, ספקים ואף מנהלים. הביקורת החקירתית עוסקת גם באירועים חריגים מהסוג התהליכי, כלומר אירועים שבהם נגרם נזק לארגון או שעלול היה להיגרם נזק לארגון כתוצאה מכשל בתהליך או במערכת מידע, כדוגמת השבתה של מערכת מידע או התממשות של איום סייבר, כשל מתמשך בתחום החיתום באשראי, כשל בתחום ניהול המשאבים המביא לפגיעה בהיבטי החיסכון והיעילות בארגון, ועוד.  

בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש שעושה הביקורת החקירתית בכלי תחקור ממוחשבים לצורך בדיקת אירועים חריגים, ועל מנת להציף חריגים בתחומים שונים לבדיקה ולהמשך טיפולן של יחידות הבקרה בארגון או כבסיס נתונים לשימוש בביקורות תהליכיות. 

חשיבותה של ביקורת חקירתית ראויה לארגון – עובדי הביקורת הפנימית מהווים חוליה חשובה במערך שומרי הסף של הארגון, בכלל זה גם עובדי הביקורת החקירתית. 

אין צורך להכביר במילים על חשיבותה של הביקורת החקירתית:  

• מיומנויות וכישורים – הביקורת החקירתית היא ייחודית באופי פעילותה במערך הביקורת ובארגון כולו. תחום פעילות זה מחייב העסקת אנשי מקצוע בעלי כישורים גבוהים ומיומנויות ייחודיות, ידע מקצועי וניסיון עשיר בתחומי ביקורת, תחקור ואנליזה. העיסוק בביקורת חקירתית מחייב גם ממשקים נרחבים עם כל יחידות הבנק, ורגישות אישית וארגונית גבוהה במיוחד. 

• תרומה לערכי הארגון – הביקורת החקירתית תורמת להטמעת ערכי טוהר המידות וערכי האתיקה בארגון. כמו כן, ביקורת חקירתית שמעמדה גבוה בארגון, משקפת את החשיבות שהארגון עצמו מייחס לתחום טוהר המידות והאתיקה, ועשויה גם להשליך על הערכת הרגולטור את הארגון בהיבט זה. 

הביקורת החקירתית תורמת גם לחיזוק מערך הבקרות בארגון. 

• היקפי הנזק הפוטנציאלי של סיכוני מעילות והונאות – אמנם סיכוני הונאות ומעילות נחשבים כסיכונים הנכללים בתחום סיבולת הסיכון של הארגון, אך כבר היו מקרים שבהם בנקים קרסו או ספגו נזקים כבדים כתוצאה מהתממשות סיכוני הונאות ומעילות. בהקשר הזה די להזכיר את התמוטטות "הבנק למסחר" כתוצאה ממעילה שהתגלתה בשנת 2002.  

התכונות החשובות ביותר למבקר החקירתי  

נהוג להבחין בין כישרון שהוא תכונה מולדת, לבין כישורים שהם תכונות נרכשות. להלן 10 התכונות העיקריות בעיניי (משני הסוגים) שנדרשות למבקר חקירתי. השילוב ביניהן הוא "ארגז כלים" ייחודי והכרחי להצלחתו המקצועית של המבקר החקירתי: 

• סקרנות – בעיניי זו התכונה החשובה ביותר למבקר בכלל ולמבקר חקירתי בפרט. ללא ההתעניינות המתמדת בסובב אותו, ללא הרצון לחקור במידע הגולמי המונח לפניו או בבליל הנתונים הפיננסים המצויים על שולחנו (פיזית ומטאפורית), הוא לא יוכל להצליח בתפקידו.  

התשוקה לגלות את הנסתר מהעין, לפצח את התעלומה העומדת בבסיס הבדיקה או הרצון הבסיסי להגיע למיצוי הבדיקה ולחקר האמת, הם המניע הפנימי המאפשר למבקר חקירתי להתגבר על המהמורות המובנות בבדיקה חקירתית. 

• חשיבה אנליטית ויכולת ירידה לפרטים – כוחה של האמרה "אלוהים נמצא בפרטים" יפה שבעתיים לעניין העיסוק בביקורת החקירתית. מבקר חקירתי העושה את מלאכתו נאמנה אינו יכול להסתפק בראיית מאקרו. בעת ביצוע בדיקה, עליו להיות ממוקד ולגלות יכולות חשיבה אנליטית: לדעת מה הוא מחפש, "לצלול" אל הנתונים גם כשמדובר בהיקף משמעותי, להסיק את המסקנות הנכונות, לאתר אי סבירויות, ולאתר מקרים חריגים שבמבט ראשון סמויים מהעין.  

כך לדוגמה, מבקר חקירתי בעל חשיבה אנליטית, המבצע ביקורת בתחום ניהול פרטי ספקים בארגון, יבחן האם בוצעו שינויים חריגים בפרטי הספקים (חשבון לזיכוי/ שם/כתובת/מספר טלפון וכיו"ב), האם שינויים אלה מתרכזים אצל עובד אחד, האם בוצעו בשעות ובתדירות חריגות, האם הוקמו ספקים חדשים עם נתונים דומים לספקים קיימים וכיו"ב. 

• היכולת לשאול שאלות – לא לחינם הוקדש ב"הגדה של פסח" מקום של כבוד ל"זה שאינו יודע לשאול"… זו אחת היכולות החשובות הנדרשות ממבקר חקירתי. כדי למצות בדיקה חקירתית, על המבקר החקירתי לדעת לשאול את השאלות הנכונות ואל לו לראות את הדברים כפשוטם.  

בהקשר זה, על מבקר חקירתי הבוחן העברה כספית בין שני חשבונות, לשאול את עצמו האם מדובר בפעולה חריגה מבחינת: סכומה, עיתויה, התאמת מהותה לחשבון היעד ולחשבון המקור, מקור המימון להעברה, השימוש בתמורתה, העובד המבצע וכיו"ב. 

יותר מזה, מבקר חקירתי שמתשאל מבוקרים ולא שואל את השאלות הנכונות, בסדר הנכון, מהסוג הנכון (שאלות פתוחות או סגורות), בעיתוי הנכון, ומבלי להתאימן לאופיו/מבנה אישיותו של המתושאל, עלול שלא לקבל מידע חשוב, עד כדי פגיעה במיצוי הבדיקה המבוצעת. 

• "חשיבה מחוץ לקופסה" וגמישות מחשבתית – תכונה זו מבדילה בין מבקר חקירתי טוב לבין מבקר חקירתי מבריק. מדובר באותה תכונה חמקמקה שלא תמיד ניתן להגדירה במילים – זהו "הברק המחשבתי" המאפשר למבקר החקירתי לחבר ולהצליב בין מספר נתונים או ממצאים שלכאורה אין ביניהם קשר, לכדי פריצת דרך בבדיקה (בבחינת "סינרגיה מחשבתית": 1+1=3). יכולת זו גם מחייבת את המבקר לגמישות מחשבתית ולחשיבה לא קונבנציונאלית, בשילוב עם זיכרון טוב. זאת כדי שיוכל להצליב בגין פריטי מידע שונים שהקשר ביניהם אינו אינטואיטיבי, כגון ממצאים או נתונים מתקופות שונות, או בגין גורמים שונים, או בגין יחידות שונות.  

• • אוריינטציה טכנולוגית ושימוש בכלי תחקור ממוחשבים – ההתקדמות הטכנולוגית המהירה של המערכת הפיננסית בעשור האחרון, חושפת אותה מטבע הדברים גם לנזקים בהיקפים גבוהים. כיום חלק לא מבוטל מסיכוני המעילות וההונאות בארגון הוא מתחום הטכנולוגיה והסייבר, בכלל זה בערוצי הפעילות הישירים של הלקוחות מול התאגידים הפיננסיים. חשיבה קרימינלית – בבדיקת אירועים פרטניים בהיבטי טוהר המידות, על המבקר לחשוב ב"אופן קרימינלי" ו"להיכנס למוחו" של הגורם בארגון או מחוצה לו שהחליט לבצע פעילות חריגה. על המבקר החקירתי לנסות להבין את המניעים, את טכניקות הפעולה ואת טכניקות ההסוואה של גורם זה.  בהיבט התהליכי של הביקורת החקירתית, החשיבה הקרימינלית מתבטאת ביכולתו של המבקר החקירתי לזהות ולהעריך את הפרצות והחשיפות בתהליכי העבודה והבקרות בתהליכים שהוא בודק, העלולות לאפשר ביצוע מעילה או פעילות חריגה אחרת. מבקר חקירתי שניחן ביכולת חשיבה מסוג זה, יכול וצריך במסגרת בדיקתו להעלות תרחישים שונים לאופן ניצול הפרצות והחשיפות. הצורך בא לידי ביטוי, בין היתר, בעת עריכת סקרי סיכונים תפעוליים, ובפרט בעת עריכת סקרי סיכוני הונאות ומעילות, וכן בעת ביצוע הפקות לקחים מאירועים חריגים שנבדקו על ידי המבקר החקירתי.  
  • אוריינטציה טכנולוגית ושימוש בכלי תחקור ממוחשבים – ההתקדמות הטכנולוגית המהירה של המערכת הפיננסית בעשור האחרון, חושפת אותה מטבע הדברים גם לנזקים בהיקפים גבוהים. כיום חלק לא מבוטל מסיכוני המעילות וההונאות בארגון הוא מתחום הטכנולוגיה והסייבר, בכלל זה בערוצי הפעילות הישירים של הלקוחות מול התאגידים הפיננסיים. 

   

  כמו שאר מערכי הארגון, גם הביקורת החקירתית נדרשת לבצע התאמות לשינויים אלה, ולכן הכרחי בעיניי כי למבקר החקירתי תהיה אוריינטציה והבנה טכנולוגית.  

  לטעמי, המבקר החקירתי נדרש להבנה טכנולוגית הן לצורך בדיקה פרטנית של אירועים חריגים והן לצורך ביצוע ביקורת תהליכית, וזאת במספר ממדים: הכרת עולם סיכוני ה–IT הרלוונטיים (לרבות סיכוני הונאות ומעילות בתחום זה), הכרה בסיסית של טבלאות/בסיסי הנתונים של הארגון, יכולת לאפיין שליפות חריגים ממוחשבות, הכרת כלים לתחקור בסיסי הנתונים בארגון (לדוגמה – מחסן המידע של הארגון – DWH או מערכות המקור) ואף כתיבת שאילתות פשוטות על בסיסי נתונים אלה.  

  • רגישות אישית וארגונית – מכיוון שהמבקר החקירתי עוסק בבדיקות רגישות מאוד, חלקן עד כדי "דיני נפשות", עליו לנהוג בזהירות וברגישות רבה מול הגורמים המעורבים בבדיקה, לשמור על כבודם ועל זכויותיהם, ולהתנהל מולם בהגינות ובשקיפות. זאת בד בבד עם ביצוע בדיקה יסודית, ללא משוא פנים, החותרת לחקר האמת. על המבקר החקירתי להתנהל ברגישות גם מול מעגלי בעלי התפקידים השונים בתהליך בדיקתו: מנהליו שלו, מנהלים רלוונטיים בארגון, גורמי הבקרה בזיקה לבדיקה, משאבי אנוש, ארגון העובדים, יועצים משפטיים וכיו"ב. רק כך אפשר לזכות באמון הגורמים הרלוונטיים בארגון, ולשמר דימוי ומוניטין חיוביים של הביקורת החקירתית העוסקת בתחום רגיש זה בארגון.  

   

   

  • יכולת הבנה וניתוח של תהליכים – בבסיס הביקורת החקירתית עומדת היכולת לאתר חריגה מדפוס הפעילות הרגיל, הן בהיבט של אירועי טוהר מידות והן בהיבט של תהליכי עבודה עסקיים שגרתיים. ללא היכולת להבין לעומקם את תהליכי העבודה הרלוונטיים לבדיקתו (חלקם תהליכים מורכבים), המבקר החקירתי לא יוכל לזהות את המקרים וההתנהגויות החורגים מאותו דפוס פעולה.  

  לצורך העניין, מבקר המבצע בדיקה בקשר לחשבונות מסוימים בארגון, צריך להכיר לעומק את ייעוד החשבונות, אופי היתרות, תדירות התנועות והיקפן, חשבונות נגדיים רלוונטיים, הבקרות הנהוגות בגין החשבונות וכיו"ב. 

  הבנה תהליכית, בד בבד עם היכולת להקיש מהפרט אל הכלל, יאפשרו למבקר החקירתי ללמוד מהאירוע הבודד שבדק, ולערוך הפקות לקחים כדי להניע את הארגון לשפר תהליכים, ובכך גם למנוע הישנות מקרים דומים.  

  • שיפוט ושיקול דעת: היכולת לא להניח הנחות מראש – כדי לא ליפול למלכודת של גישה שיפוטית העלולה להוביל למסקנות שגויות, למבקר החקירתי אסור להניח הנחות מראש, ועליו לשמור על הבחנות ברורות בין הערכות ונטיית לב לבין עובדות, לחזור ולבדוק את עצמו בטרם יגיע למסקנות סופיות, ולשקף מסקנות אלו בצורה הוגנת בדוח הבדיקה שלו. העיסוק בביקורת חקירתית הוא אמוציונלי ובאופן טבעי מעורר יצרים גם אצל המבוקרים וגם אצל המבקרים החקירתיים העוסקים בבדיקה. לעיתים נחשף המבקר החקירתי לפעולות מקוממות ובעייתיות שבוצעו על ידי עובדים בארגון, עד כדי ביצוע עבירות פליליות. על המבקר החקירתי להימנע, ככל שניתן, משיפוטיות כלפי המבוקרים במקרים אלה.  

  כאשר מבקר חקירתי מזהה פעילות חשודה, עליו להעמיק בבדיקה ביסודיות וללא קיצורי דרך, ולו רק כדי לשלול את האפשרות שבוצעה פעילות חריגה. מאידך, במקרה שהתאמתו חשדותיו, אין לו להניח כי מיצה את הבדיקה, אלא להמשיך ולבדוק האם היקף הפעילות החריגה בפועל גבוה מזה שגילה.  

  • עצמאות, משימתית ומוסר עבודה גבוה – המדובר בתכונות השלובות זו בזו.   

  לרוב, ניהול החקירה או הבדיקה מבוצע על יד המבקר החקירתי באופן עצמאי, והוא זה שצריך להתגבר על הקשיים האובייקטיבים הקיימים בכל בדיקה מסוג זה. עליו לראות בכל בדיקה, מורכבת או פשוטה, אתגר. לעיתים עליו "להפוך כל אבן" כדי למצות את הבדיקה, לבחון את כל כיווני הבדיקה האפשריים, לבצע את הבדיקה כאילו היא מוטלת על כתפיו בלבד, ולהיות מוכן למצבים שבהם הבדיקה נקלעת למבוי סתום.  

  המשימתיות באה לידי ביטוי גם בהתמודדותו עם השחיקה, שהיא "אויבו המסוכן" של המבקר החקירתי. מכיוון שחלק מהעבודה היא ליזום – לנסות לאתר חריגים ואנומליות בתחומי העיסוק השונים של הארגון, עליו להיות גם בעל יכולת לביצוע עבודה סיזיפית ולא להירתע מבדיקות החוזרות על עצמן, על אף שלא הניבו ממצאים חריגים.  

  סיכומו של דבר – הביקורת החקירתית היא מקצוע העומד בפני עצמו. המבקר החקירתי אינו נדרש להיות "סופרמן", אך הוא נדרש לסטנדרטים גבוהים ולכישורים ייעודיים. זאת כדי שיוכל למלא את תפקידו החשוב: לחתור לחקר האמת ולמצות במקצועיות בדיקות חקירתיות בארגון, תוך שמירה על עקרונות של הגינות, אובייקטיביות ורגישות אישית וארגונית ותוך תרומה לשיפור תהליכים בארגון – ובכך לממש את מהותו כשומר סף, הן מול גורמי פנים בארגון והן מול גורמי חוץ.  

אודות הכותב/ת

ירון סעדי

רו"ח, ביקורת חקירתית, חטיבת הביקורת הפנימית, בנק הפועלים