חשד ממשי למעילה?! מה עושים?
חשד ממשי למעילה או הונאה? זהירות! אין לפעול אינסטינקטיבית!
לאחרונה, וכפי שהדבר משתקף בפעילות משרדנו, קיימת עלייה בהיקף תופעת המעילות וההונאות בחברות מסחריות ובעסקים בינוניים וגדולים.
מרגע שגילתה הביקורת או ההנהלה את החשד למעילה או להונאה, הדחף האינסטינקטיבי הוא קודם כל לעמת את החשוד מול החשד ולקבל את תגובתו, או לחילופין לגשת מיד ולהתלונן במשטרת ישראל. בפועל הניסיון מלמד כי שתי הפעולות יפגעו בסופו של יום בתהליך חשיפת המעילה. במאמר זה נפרט מהו הטיפול הנכון המומלץ במצב זה.
יש למתן את הדחף האינסטינקטיבי בעימות המועל מול החשד ודרישה לקבלת תגובתו
עימות המועל מול החשד?
המגלה עשוי לסבור, ואולי בצדק, שקבלת תגובה מהחשוד תקדם מבחינתו את חשיפת הפרשה, אולם ניסיוננו מלמד כי פעולה זו שגויה ועשויה להסב נזק בלתי הפיך לסיכוי לקבל מהמועל הודאה ו/או להגיע להיקף האמיתי של המעילה או ההונאה, וכן להשבת הכספים שנגנבו.
חקירה של חשוד צריכה להיעשות אך ורק בידי חוקר מקצועי, כשבאמתחתו מידע רלוונטי על האירוע.
חשוד שנחקר עשוי להגיב להאשמות שיוטחו בו באחת משתי דרכים:
- האחת – הודאה חלקית במעשים מינוריים, תוך שהוא מנסה להסתיר את ההיקף האמיתי של האירוע.
- השנייה – הסתגרות טוטאלית מיד בתחילת התשאול או החקירה ואי שיתוף פעולה לחלוטין עם הגורם החוקר.
כדי לקבל הודאה מהנחקר, לחוקר המקצועי חייב להיות מידע אמיתי ומדויק שבו יעשה שימוש בנקודת זמן ספציפית וקריטית.
ברוב המקרים הנחקר עצמו לא יודע כמה מידע יש באמת בידי החוקר, ובשלב זה מנהל החוקר סוג של משחק פוקר מול הנחקר תוך יצירת מצג שלפיו הוא יודע הכול על האירוע ותוצאותיו.
מדובר בטכניקת חקירה המחייבת מיומנות מקצועית גבוהה תוך הסתייעות בעזרים שונים במהלך החקירה, כאשר החוקר יודע "לקרוא" את הנחקר ואת שפת הגוף שלו, ומנהל את החקירה בהתאם.
שימוש מושכל ומדויק של החוקר בנתונים נכונים על נקודות רלוונטיות או קריטיות באירוע, יאפשר במרבית המקרים קבלת הודאה פרטנית מהחשוד תוך עיגון הממצאים בעדות או בהקלטה סמויה.
טכניקות חקירה כאלה יושמו על ידינו למשל בחשיפת המעילה בחברת התקשורת פרטנר, שם מצאנו שהמועל ניהל חשבונות כפולים מול ספק שבתמורה קנה בכספי השוחד נכס (משרד) לחשוד המועל.
ההודאה שגבינו מהחשוד גרמה להרשעתו בתיק הפלילי ולהכרעה חד-משמעית בתיק האזרחי (תביעת נזיקין שהוגשה בידי החברה נגד המועל לאחר מכן).
גם בפרשיית המעילה בחברת נגב, שם העלתה חקירתנו מעילות בהיקף של מיליוני שקלים מצד המנכ"ל ועובדים נוספים, נאסף טרם חקירת החשודים מידע וחומר רב. חשיפתו בזמן ובעיתוי הנכונים תוך שימוש בטכניקות האלה מול כל נחקר, גרמה לכך שהצלחנו לגבות הודאות מפורטות מכל נחקר ולקבל מידע וראיות על היקף המעילה והשותפים לה.
המשטרה איננה ערוכה לחקירות הונאה או מעילה בחברות מסחריות ובעסקים ללא ראיות משמעותיות תומכות – והתוצאה סגירת התיק
תלונה במשטרה? מתי?
תלונה למשטרה עשויה לכאורה למצות עם החשוד את הדין. כאן עולה שאלת עיתוי התלונה למשטרה.
מתברר כי במרבית המקרים משטרת ישראל בתחנות השונות אינה ערוכה או שאין ברשותה כוח אדם מתאים לחקירות הונאה/מעילה (למעט יחידות איכותיות כמו להב 433 או יחב"ל).
המשמעות היא שברוב המקרים החקירה המשטרתית לא תנוהל בדחיפות המתבקשת, ובדרך כלל גם לא בידי כוח אדם מקצועי שיתקשה להיכנס לעובי הקורה ולהיבטים המקצועיים של העסק הספציפי שבו אירעה המעילה.
לכן ברוב המקרים שבהם לא יומצאו עם התלונה ראיות משמעותיות תומכות, התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות מספיקות, ולעיתים למרבה האבסורד גם מחוסר אשמה.
לסגירת התיק המשטרתי יש היבטים משמעותיים הן באפקט ההרתעה מול עובדי הארגון שבו אירעה המעילה או ההונאה והן בהליכים שיינקטו לאחר מכן לגביית הנזק מהמועל.
לפיכך הפנייה למשטרה צריכה להתבצע רק בשלבים מתקדמים, כאשר כבר יש דוח חקירה המגובה בראיות.
סיכום
התגלתה מעילה? ראוי ורצוי למנות משרד חקירות רציני לנהל את תהליך איסוף המידע המקדים וחקירת החשודים.
ביצוע חקירה ע"י גורמים מורשים ומוסמכים והכנת דוח חקירה שבו ראיות של ממש (שמוגש יחד עם התלונה למשטרה), מזרזים את הטיפול המשטרתי ומגדיל את סיכוי ההצלחה של ההליך הפלילי. ניתן יהיה להיעזר בדוח גם בהליך האזרחי להשבת סכום המעילה או ההונאה.
טיפול נכון ע"י גורמים מקצועיים הוא ההבדל בין הסיכוי להצלחת התהליך או לכישלונו.
אודות הכותב/ת
אשר ויצמןמשרד ויצמן יער חקירות
