ערך החדשנות ויישומו בעולם הביקורת הציבורית והפנימית
מבוא – האתגר
במאה ה-21 העולם העסקי והציבורי, ובכלל זה העולם הטכנולוגי, הכלכלי והחברתי, משתנים במהירות. השינויים מחייבים את הביקורת הציבורית והפנימית להסתגל, להפנים ולתפעל מגוון תפיסות והדגשים עדכניים, תוך הטמעתן של מתודולוגיות בדיקה חדשניות.
בהתאם, במאמר זה אתמקד בערך המבטא במידה רבה את הצורך בהסתגלות לשינויים ובהטמעת שינויים: בערך החדשנות (INNOVATION), משמעותו ותרומתו לעולם העסקי והציבורי; והצורך, כולל הדרכים להפנמתו ויישומו, בעולם הביקורת הציבורית והפנימית.
חדשנות(INNOVATION) מהי?
- חדשנות [1]היא רעיון טכנולוגי, מדעי, ניהולי או חברתי, החורג ממהלך החשיבה, ההתנהלות והמנגנון המקובל והשגרתי; כאשר פיתוחו ויישומו של הרעיון מביא עמו צמיחה-התפתחות-שינוי, והגדלת הרווחה והעושר של הארגון ושל המשק בכללותו.
- חדשנות אינה רק בתחומי המדע והטכנולוגיה ואינה רק פרי של מחקר ופיתוח; קיימת גם חדשנות ניהולית.
- הגדרה אחרת: חדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.
- פתרונות אלה מושגים על ידי פיתוח או שימוש במוצרים, בתהליכים, בשירותים או בטכנולוגיות יעילים יותר מבעבר, או על ידי רעיונות בשלים שמתאימים למדינות, לחברות או לשווקים שמוכנים ומעוניינים לקלוט אותם.
- חדשנות שונה מהמצאה בכך שחדשנות מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר, בעוד שהמצאה מתייחסת לתהליך ולאופן היצירה של השיטה או הרעיון.
- חדשנות שונה גם משיפור, בכך שהיא עוסקת במשהו שנעשה מהותית באופן שונה ולא בעשיית אותם הדברים בצורה טובה יותר.
- כיום נהוג להבחין בין חדשנות תוספתית (אינקרמנטלית) לבין חדשנות פורצת דרך. בעוד שהראשונה מתייחסת לייעול וליצירת מענים חדשים מתוך הידע הקיים, האחרונה מייצרת קטגוריות חדשות המשנות את הסביבה העסקית בכללותה, ומייצרת לפיכך צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם.
חדשנות במגזר העסקי
במאי 2013 פרסם משרד רואי החשבון העולמי PWC –[2] סקר שנערך בקרב 246 מנהלים כלליים של חברות עסקיות מכל העולם. ממצאי הסקר הושוו לממצאים של סקר קודם משנת 2009. הסקר העלה כי חלו שינויים מהותיים בנוגע לחדשנות בטווח חמש השנים שחלפו. החדשנות, שבעבר הייתה טכנולוגית, ונחלתה הכמעט בלעדית של מחלקת המחקר והפיתוח של התאגידים, היא כיום סוגיה כלל ארגונית וכלי ניהולי הנמצא באחריותם הישירה של המנהלים הבכירים ביותר. כלומר, באחריות המנכ"לים להוליך לחדשנות ארגונית דרך הנהגת שינוי תרבותי-ניהולי בארגון, הטמעתו והנחלתו.
תובנות בנוגע לחדשנות במגזר העסקי
הסקר, וכן מקורות אחרים, מצביעים על הנקודות הבאות:
- חדשנות היא כלי להישרדותו של הארגון. העדר חדשנות מהווה סיכון אסטרטגי קיומי על הארגון.[3]
- הצורך בחדשנות נכון ותקף לתחומי תעשייה מתקדמת רבים, ובהם תעשיית הפרמצבטיקה; המחשבים והציוד הנלווה להם; תעשיות כימיה; ביטחון; חקלאות ועוד. הדבר נכון גם לתחומים עסקיים מעוטי טכנולוגיה (LOW- TECH) כי בהעדר חדשנות סופם להיכחד.
- אחד הכלים המשמעותיים בעידוד חדשנות הוא יצירת שיתופי פעולה[4] לא רק בתאגיד – בין יחידותיו ויחידיו, אלא גם עם קבוצות בעלות עניין ((STAKEHOLDERS, חלקן מחוץ לארגון, ובהן גופי מחקר, רשתות חברתיות וארגוני החברה האזרחית, וכן ישירות עם לקוחות וספקים.
- הדגש הוא לא רק על קשר לינארי-היררכי-של העברת מידע לפי מבנה, ארגון וסמכות בתוך הארגון (קשר המבטא את המבנה הארגוני הבירוקרטי הישן)[5], אלא דווקא על קשרים לא פורמליים בתוך הארגון ומחוצה לו. כאמור, קשרים אלה באים לידי ביטוי בין היתר גם ברשתות חברתיות פונקציונליות – קבוצות עבודה המאגדות בעלי עניין בתחומים שונים, ובהם תחומים טכנולוגיים וניהוליים.
- תנאים חשובים לחדשנות: חזון ומנהיגות בעלת רצון ויכולת לערוך שינוי של התרבות הארגונית במטרה לעודד את כלל הארגון לתמיכה בחדשנות. בין השאר, לקלוט רעיונות לחדשנות מקרב חברי הארגון; לעודד שיתופי פעולה בתוך הארגון ומחוצה לו, לרבות עם לקוחות, ספקים וגורמים אחרים.
חדשנות במגזר הממשלתי-ציבורי
- הממשלה, על משרדיה, היא הרגולטור העליון. היא לא רק קובעת את ההסדרים הרגולטוריים אלא היא גם גורם היוצר תשתית פיזית, טכנולוגית, השכלתית, מחקרית כלכלית וחברתית להתפתחות המשק ולצמיחה, ולכן היא יכולה לעודד ולתמוך בחדשנות, או להקפיאה.
- תפקיד הממשלה ומשרדיה הוא לעודד תרבות ארגונית פנים ממשלתית של פתיחות לחדשנות מדעית-טכנולוגית כמענה לצרכים של כלל המגזר העסקי-חברתי. המענה למגזר העסקי עשוי להיות, בין היתר, על ידי יצירת תנאים רגולטוריים מתאימים, על ידי טיפוח ועידוד יזמות והסרת חסמים.
- חדשנות במגזר הממשלתי-ציבורי אינה רק ביצירת התנאים החיצוניים לצורכי המשק והחברה, אלא גם יצירת חדשנות במבט פנים ממשלתי: ייעול פני הממשל והמינהל הציבורי בכל המישורים, כולל סדרי מתן השירותים לאזרחי המדינה ותושביה. חדשנות ממשלתית פירושה הפנמה של הממשלה על משרדיה בצורך בשינוי תרבותי-ארגוני פנים ממשלתי במטרה להגדיל את המועילות והיעילות של הארגון הממשלתי, וזאת באמצעות בחינה ושיפור פעילותו וקשריו עם העולם החוץ ממשלתי.
- החדשנות הממשלתית כוללת תחומים נרחבים ובין היתר:
- CUTTING RED TAPE: פעולות יזומות להקטנת ההליכים הבירוקרטיים, תוך שאיפה לפישוט ולהקטנת עלויות ללקוחות ולמשק.
- GOVERNMENT E–שקיפות ו"ממשל זמין" – הגברת נגישות הציבור למידע פנים ממשלתי.
- CONSULTATION– עיצוב ויישום מדיניות של התייעצות בלתי אמצעית עם הציבור[6].
- מציאת פתרונות טכנולוגיים וניהוליים לייעול נקודות המגע של האזרח עם הממשל.
- שינוי התרבות הארגונית הממשלתית[7].
דוגמאות לחדשנות במגזר הציבורי
החדשנות במגזר העסקי ברורה יחסית ומיושמת במידה רבה. לכן אציג כיווני פעולה לחדשנות ניהולית וטכנולוגית שכבר מיושמים או שעדיין רעיוניים אך עשויים לפרוץ דרך במגזר הציבורי:
- חדשנות טכנולוגית ורעיונית – רשות מקומית דיגיטלית – זרועת חיישנים
הרעיון נמצא בהליכי מימוש בעולם ובישראל[8]: הפיכת המרחב העירוני למרחב דיגיטלי שבו יש WI-FI עירוני חופשי ללא תשלום, והמרחב גם זרוע נקודות טעינה. ההליך יוצר מרחב עירוני זרוע חיישנים שונים[9] המייעל את יכולותיו של התושב וגם את הקשר בין הרשות המקומית לתושב. התושב יוכל לטעון את הטלפון הסלולרי ולעמוד בקשרים אישיים ועסקיים בכל רחבי הרשות המקומית, ובכלל זה לקבל מידע על הפעילות האורבנית, כולל פעילות תרבותית-חינוכית-אומנותית במרחב העירוני; לקבל מידע בזמן אמת על מקומות חניה ועל קשיי תחבורה, ולקבל התראה מתי מגיע האוטובוס הסמוך. חשוב לא פחות, החדשנות הטכנולוגית – "רשות מקומית מרובת חיישנים" מאפשרת לרשויות המקומיות פעולה יעילה יותר: מצלמות להגברת הסדר והביטחון האישי; בקרת תנועה דינמית ובזמן אמת; שיפור פינוי האשפה – פחי האשפה נושאים שבב המשדר שהם מלאים; תאורה המופעלת בחיישנים החוסכת אנרגיה; וקשר בלתי אמצעי עם התושבים, כולל משאלי דעת קהל דיגיטליים.
המידע הדיגיטלי על כלל השוהים ברחבי הרשות המקומית, היכן הם שוהים, באילו שעות, כולל פילוחים נוספים כמו גיל ומגדר, הוא פוטנציאל עצום בחשיבותו שיאפשר לרשות המקומית מידע וכלי תכנון דינמי על הנעשה בה בכל שעות היום. ניתוח אותו מידע עצום[10] תוך הצלבתו בהתאמה למאגרי מידע אחרים נקרא -DATA ANALYTICS [11].
חדשנות ניהולית-טכנולוגית באשר לסדרי המגע של המינהל עם מקבל השירות
- חדשנות ניהולית היא, בין היתר, סקירת מכלול המגעים בין התושב-מקבל השירות לבין המינהל הציבורי-ממשלתי. השאיפה היא לייעל ולהקטין את חובת התייצבות של התושב עם נותן השירות במתקני השירות, והרבה פעמים הפתרון הוא טכנולוגי.
ארגונים רבים כבר פעלו ופועלים בנדון, אבל הפוטנציאל טרם מוצה כפי שאפשר לראות בדוגמאות הבאות:
- ביקור של בני משפחה אצל אסיר הוא הליך מורכב ומסורבל, מחייב נסיעה ארוכה לפעמים, המתנה ובדיקות ביטחון מעיקות. לעתים קרוב המשפחה מוגבל בניידותו, ולעתים הוא שוהה בחו"ל ואינו יכול להגיע. בארה"ב כבר ישנם בתי סוהר המאפשרים ביקור דיגיטלי – ביקור ושיחה באמצעות תוכנה (סקייפ ואחרות), אך בישראל הרעיון טרם מיושם.
- כמה פעמים רוצה האזרח להגיש תלונה למשטרה ונמנע עקב הטרחה הכרוכה בכך? משטרת ישראל בוחנת כעת אפשרות של הגשת תלונה דיגיטלית (גם היא באמצעות תוכנה – סקייפ ואחרות).
- על רקע המקרים הללו ניתן לומר שלחדשנות ניהולית-טכנולוגית יש כמה מטרות:
- חיסכון בזמן והגברת שביעות הרצון של מקבל השירות, וכן הפחתת התלונות.
- חיסכון בזמן לנותן השירות, הקטנת החיכוך עם מבקש השירות, ייעול והגברת המועילות של אותן מערכות מינהליות.
- מהיבט של סיכונים – הארגון אינו יכול שלא לצעוד בשביל החדשנות, מפני שמתחריו כבר מיישמים זאת או עתידים ליישם זאת.
- בשורה התחתונה: חדשנות במאה ה-21, אצל ארגונים תחרותיים ובעולם טכנולוגי-תזזיתי, היא הכרח הן כדי לשרוד וכדי להקדים את המתחרים, הן כדי להגביר שיווק, והן כדי להקטין סיכוני חשיפה תקשורתית שלילית.
- וכמו עליסה בארץ הפלאות – יש לרוץ מהר ולחדש כדי להישאר באותו מקום – לא לפגר.
חדשנות ניהולית – יישום והטמעה של ערך וכלי ניהול חדשני
- חדשנות היא לעתים עצם הקביעה וההטמעה בארגון של ערך ניהולי חדש[12]: לשם הדגמה אתייחס לערך היענות-שירותיות (:(RESPONSIVENESS המינהל הציבורי הוא משרת הציבור, ולכן ערך ההיענות אומר שחובת המינהל הציבורי היא לא רק להמתין ללקוח עד שיגיש בקשה ויפעל למצות את זכויותיו, אלא להוכיח שנעשה מאמץ סביר להגיע ללקוח שאינו ער לזכויותיו ואינו מממשן –[13]REACHING OUT .
- פעולה זאת יש לעשותה תוך הפגנה של מאמץ סביר[14] באמצעות מגוון כלים[15] ובהם: ניתוח מאגרי מידע, יצירת קשר עם מעצבי דעה באוכלוסיות אלה ואחרות, ופרסום בקרב אוכלוסיות יעד.
- מטרת העל: לאפשר ללקוח-האזרח למצות את זכויותיו, משום שאי נקיטת פעולות אקטיביות כאלה פוגעת בשוויון, בצדק החלוקתי ובמיצוי מטרות חברתיות-כלכליות שהמחוקק והממשלה הציבו לעצמם.
- דוגמה לפעולה אקטיבית : עם הנהגת מס הכנסה שלילי, כאשר רבים מקרב משלמי המסים בעלי שכר נמוך אינם תובעים את זכויותיהם, הרי שחובת רשות המסים היא לפעול בכלים מגוונים כדי להגיע לזכאים ולאפשר להם למצות את זכויותיהם.
- עוד דוגמה: פעולות מניעתיות של משרד הבריאות וקופות החולים לאתר חולים המוגדרים כקבוצות סיכון ולהקדים ולטפל בהם מבעוד מועד, גם אם אלה עדיין לא התייצבו במרפאות. פעולות אלו של הקופות הן נכונות מבחינה בריאותית, ואפשר שגם מבחינה כלכלית, מפני שאיתור ומניעה מוקדמים עשויים לחסוך משאבים; וחשוב לא פחות – הדבר נחוץ גם מבחינה תקשורתית, כי אחרת הקופה ש"תגרור רגליים" תשלם מחיר ציבורי וכלכלי.
מדידת החדשנות הארגונית וחשיבות המדידה לביקורת הציבורית והפנימית
- חברות עתירות ידע, חברות פיננסיות, חברות שירותים, וגופים שלטוניים כגון משרדי ממשלה, תאגידים סטטוטוריים ורשויות מקומיות, נמצאים ברמה שונה של הטמעת חדשנות.
- את הסקלה ניתן לתאר באמצעות שני מצבי קיצון:
- בקצה העליון של ההטמעה נמצאים ארגונים שבהם כבר נעשה שימוש ניכר בכלי חדשנות: יש לארגון מדיניות ואסטרטגיה, נקבעו נהלים והליכים, החדשנות הוטמעה בארגון והיא חלק מתרבותו הארגונית – החל מדרג מועצת המנהלים וההנהלה הבכירה וכלה בדרגי הניהול והביצוע ברמת השטח. יש בארגון כזה הליכים של התייעצות ושיתופי ידע, יש סדרה של רעיונות ופרויקטים בדבר חידושים טכנולוגיים וניהוליים שהארגון שוקל (במסגרת מגבלת משאבים וסדרי עדיפות) אלו מהם לקדם וכיצד לפקח על הפיתוח והיישום.
- בקצה התחתון של הסקאלה נמצאים ארגונים שבהם החדשנות היא מונח עמום: יתכן שישנם "איים" של חדשנות ויש "משוגעים" בארגון לחדשנות, אך הארגון ככלל אינו ער למונח, הוא טרם החל בדיונים ובעיצוב אסטרטגיה וכמובן שלא בהליכים ובנהלים חדשניים.
- המדידה והאפיון חשובים לביקורת הציבורית והפנימית. על יסוד אותה מדידה והערכה, על המבקר הציבורי והפנימי למקד הדגשים וכיוונים שונים בבואו לבחון את החדשנות הארגונית.
חדשנות והביקורת הציבורית – תפקיד מבקר המדינה[16]
החדשנות במגזר הממשלתי[17] נמצאת עוד בשלביה הראשוניים. לכן, ובהרחבה לאמור לעיל, למשרד מבקר המדינה יש תפקיד חשוב בנוגע לעידוד הליכי חדשנות במגזר זה:
עליו ליזום בדיקות שייתנו מענה לכנסת, לממשלה ולציבור בנוגע לשאלות הבאות:
- האם הממשלה על משרדיה ערה לערך החדשנות[18]? היכן אותן פונקציות שלטוניות חשובות שטרם החלו בהליכי חדשנות וכיצד יש לעודדן לעשות זאת?
- בכלל זה, האם המגזר הממשלתי קבע מדיניות ברורה באשר לצורך לאמץ את תפיסת ערך החדשנות?
- האם המגזר הממשלתי פועל, תוך הליכים של התייעצות (CONSULTATION), עם בעלי העניין כדי ללמוד על קשיים ובעיות של העסקים באשר להעדר חדשנות ממשלתית בתחומים אלה ואחרים?
- האם המגזר הממשלתי אכן יצר כלים ופועל לעודד את המגזר העסקי-כלכלי להגברת החדשנות?
- האם המגזר הממשלתי פועל גם להקל על צרכני השירותים האזרחים בקבלת מלוא השירותים והמידע?
- האם הממשלה על משרדיה, במבט פנים ממשלתי, פועלת לחדש ולייעל את המגזר הציבורי-ממשלתי?
- ובמבט כולל: האם אכן הממשלה, על משרדיה, צועדת בבטחה, ביעילות, בפתיחות ובמהירות במסלול שיאפשר יתר חדשנות – למשק, לחברה וכן למינהל הציבורי בכלל?
- המתודולוגיות והסרגלים העיקריים שעל פיהם סביר שמשרד מבקר המדינה יפעל בתחום החדשנות הם:
- מחקרים משווים בין ממשלות ומדינות;
- ספרות מקצועית, מדריכים-GUIDANCE, וניירות עמדה שפרסמו המדינות המפותחות;
- התייעצות עם מומחים -בעלי ידע ו"בעלי עניין"- בתחומים אלה [19];
- ניתוח של תלונות מהציבור- בהקשר לסדרי קבלת שירותים ומוצרים ובדבר –"פקקים" ועיכובים בתהליכים מנהליים
- העברת שאלונים בקרב גורמי שלטון וניתוח התשובות;
- מעקב אחר החלטות ממשלה ויישומן
- לימוד מתוך דיוני הכנסת על וועדותיה ועוד.
- לא פחות חשוב, על משרד מבקר המדינה לבחון את עצמו – האם משרד מבקר המדינה הפנים מפנים ומיישם, בתוך ביתו שלו, תהליכים של חדשנות?
תפקיד הביקורת הפנימית במגזר העסקי-כלכלי
ככלל, המגזר העסקי נמצא בשלבים מתקדמים יותר של הכרת ערך החדשנות ואף עוסק בהטמעתה בארגון. לכן המבקר הפנימי במגזר העסקי, כהרחבה לאמור לעיל, צריך לבחון ברמה האסטרטגית והתפעולית, לרבות ברמה של יחידות ופרויקטים, את סוגיית האיכות ורמת החדשנות הארגונית.
בכלל זה על המבקר הפנימי לבדוק ולדווח:
- האם לתאגיד יש חזון ומדיניות לחדשנות?
- כיצד התאגיד העסקי נערך להבנה, אימוץ, הפנמה והטמעה של חדשנות כחלק מהתרבות הפנים ארגונית?
- האם הארגון, על יחידותיו ועובדיו, כמו גם בעלי העניין ובהם ספקים, לקוחות גורמים אחרים, משתתפים במשימה בגישה של התייעצות?
- האם לארגון יש משאבי אנוש מתאימים?
- האם וכיצד הארגון מתמודד עם הסיכונים שבחדשנות?
- הנה כי כן, על המבקר הפנימי להביא לוועדת הביקורת, לדירקטוריון ולהנהלה של הארגון תשובות לשאלות הבאות: האם הארגון פוסע בדרך ברורה וסדורה להגברת החדשנות? האם הארגון מתקדם ופורץ דרך או משתרך אחרי מתחריו? מה עליו לשפר בהליכי הניהול והבקרה כדי להגביר ולהטמיע את ההכרה בחשיבות החדשנות בארגון? והאם הארגון ער לסיכונים שבחדשנות ופועל להתמודד עמם?
סוף דבר – ביקורת על חדשנות: המטרה והתועלת, תחומים לבדיקה, כלים\מתודולוגיות, סיכונים ומסר מסכם
- חדשנות, גם בארגונים הנמצאים בשלבי בשלות והטמעה גבוהים, היא עדיין תחום חדש יחסית; וישנם ארגונים לא מעטים שבהם החדשנות היא בגדר TERRA INCOGNITA ׁ – ארץ לא נודעת – תעלומה.
- הגדרת הביקורת הפנימית של ה-IIA מעלה שעל הביקורת להביא ערך. לכן כניסת הביקורת לתחומי חדשנות ארגונית עונה להגדרה ועשויה להביא תרומה מהותית לארגון.
- על רקע האמור לעיל, ניתן להגדיר את מטרת ביקורת החדשנות כדלקמן:
- בארגון הנמצא בשלב הטרומי: להניע את הנהלת הארגון לבחון את סוגיית החדשנות. בכלל זה על הביקורת לתת תמונת מצב משווה – לסייע לארגון להבין את חשיבות החדשנות, להצביע בפני הארגון על הפיגור היחסי בחדשנות, ואת הסיכון שבאי כניסה לעולם החדשנות מול הסיכון שבחדשנות.
- בארגון הנמצא בשלב חדשנות מתקדם יותר: לסייע לארגון להבין ולהפנים טוב יותר את המונח חדשנות, להבין ולראות את מצבו היחסי של הארגון על רקע פעולת המתחרים, על רקע עמדות הלקוחות, על רקע תרומת החדשנות לשיווק, ועל רקע הסיכון בחשיפה תקשורתית נוכח העדר חדשנות מול עלויות וסיכוני החדשנות.
- וחשוב לא פחות – לסייע לארגון להכיל את החדשנות ולייצר כלי מדיניות ובקרה: לסייע לארגון למצות טוב יותר את סדרי ניהול החדשנות, את ההשקעה בחדשנות, לסייע בהתמודדות עם הסיכונים, צווארי בקבוק וחסמים, לסייע בשיפור תהליכים ושיפור סדרי ניצול המשאבים.
- הביקורת על חדשנות עשויה להתמקד בתחומי המשנה הבאים:
- קיום האסטרטגיה ומידת הטמעתה בארגון.
- מבנים ארגונים, סדרי תהליכים ונהלים לקידום החדשנות ולניהול הידע, תוך איתור צווארי בקבוק וחסמים.
- משאבי אנוש – מיצוי פוטנציאל כוח האדם, סדרי גיוס כוח אדם והדרכתו כמענה לצורכי הארגון באשר לחדשנות.
- סדרי הקצאה ובקרה של כל המשאבים והפרויקטים, הליכי איתור סיכונים ותהליכי ניהול תוך קביעה ושיפור של מדדים וכלי החלטה.
- מחזור חיים של חדשנות: בחלוף זמן – בחינה מחודשת של אסטרטגיה, נהלים, תהליכים, תרומת החדשנות וכדומה.
- סיכונים ומתודולוגיות עיקריות לביקורת בתחומי חדשנות:
- פעמים רבות חדשנות כרוכה ביישומן של טכנולוגיות מִחשוביות. לכן על הביקורת לחזק את כוחותיה בתחומים אלה.
- הטמעת טכנולוגיות מחשוביות כרוכה ומגבירה סיכונים למערכות מידע: סיכוני סייבר, שיבושי מערכות מידע, זליגת מידע, קריסת מערכות וכדומה. לכן תחום מערכות מידע על סיכוניהן, ובכלל זה תחום החדשנות, מחייב מתן מענה גובר לנושאים אלה בתכנית הביקורת השנתית והרב שנתית.
- המענה הוא גם בהשבחת משאבי אנוש של יחידת הביקורת: רכש כוח אדם מיומן, הדרכה ורכש שירותי יועצים.
- בנוסף, על יחידת הביקורת במסגרת תכניותיה וסדרי עבודתה, להפנים וליישם היבטים נוספים הנוגעים לשיטת ביקורת החדשנות ובהם:
- לימוד עצמי, ספרות מקצועית, השתלמויות, כנסים, ימי עיון.
- שימוש במתודולוגיות של מחקר משווה – השוואה תוך וחוץ ארגונית (BENCHMARKING).
- שימוש בשאלונים וראיונות שיופצו בכל הדרגים.
- ניתוחי אירועים ופרויקטים במטרה להסיק מסקנות מערכתיות.
החדשנות כמשל:
- כאמור, עולם החדשנות הוא "תזזיתי" – משתנה במהירות רבה ועמו משתנים בקצב מהיר תהליכים ונהלים. החדשנות היא משל לכל עולם העסקים והמינהל הציבורי הנמצאים בהליכים של שינויים מהירים כתוצאה מאפקט "הכפר הגלובלי", ובשל השינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים, ובשל הליכי רגולציה מהירים.
- הנמשל הוא שגם עולם הביקורת חייב לבחון את עצמו ולהחיל שינויים מהותיים, אחרת הוא לא יהיה רלוונטי ולא יוסיף ערך לארגון.
- אחד הלקחים לביקורת הפנימית הוא שדבקות יתרה וללא שיקול דעת בנהלים – בביקורת ציות[20](COMPLIANCE) אינה בהכרח הכלי הנכון לביקורת: "דבקות ובדיקה לפי נוהל של אתמול אינה נכונה למציאות של מחר", והחשוב הוא לא מה היה ומי חרג, אלא מה מתהווה, מה יהיה מחר וכיצד להיערך אליו.
- במילים אחרות – דבקות יתר של הביקורת בשמירה על נהלים ובביקורת ציות מעלה טענות שלפיהן הביקורת "עוצרת" את הארגון, היא שמרנית, אינה מבינה את התמורות, אינה "רצה" מהר עם השינויים, היא פורמליסטית, אינה מבינה את האילוצים ולכן לא רלוונטית.
- הנה כי כן, המתבקש – בחינה ושינוי מהותי בתפיסת הביקורת וסדרי עבודתה: כיום ביקורת ציות מהווה מתודולוגיה בעלת משקל רב ואולי היא אף העיקרית. היתרון במתודולוגיה הזו שהיא ברורה ופשוטה ליישום, משום שהיא נותנת יציבות וסרגלים ברורים. אך עתה בעולם ה"תזזיתי" הביקורת נמצאת בהתלבטות, מפני שסרגל הציות אינו בהכרח הסרגל האולטימטיבי, ובמקרים לא מועטים על הביקורת ליישם סרגלים אחרים – מורכבים יותר.
- ההתמודדות עם השינוי היא מורכבת[21], וכוללת בראש ובראשונה שינויים תפיסתיים-קונספטואליים אצל הנהלת יחידת הביקורת ועובדיה, הגברת הפתיחות ליישום מתודולוגיות וכלי ביקורת חדשניים שמעבר לביקורת הציות, פתיחות רבה יותר להבנת הענף – אפיוני התעשייה שבה נמצא הארגון, להכרת המתחרים ופעולתם, להבנת העולם המשתנה במהירות, יצירת פתיחות והבנה גבוהים יותר לאילוצים, לצורכי ההנהלה ולשינויים הנדרשים, והכרה והפנמה שמטרת הביקורת היא להביא ערך ולהימנע ככל האפשר מלייצר מעצורים וחסמים.
- והמסר לביקורת: בעולם "תזזיתי", חדשני ומשתנה במהירות – יחידת הביקורת עצמה חייבת לעבור תהליך מורכב של פתיחות, חדשנות והשתנות. זהו נתיב חיוני אם הביקורת שואפת להיות רלוונטית, להשתלב ולהביא ערך.
[1] מתוך הגדרה של מכון מחקר קנדי – THE CONFERENCE BOARD OF CANADA
[2] PricewaterhouseCoopers
[3] דוגמה בולטת להעדר חדשנות ולקריסה של תאגיד היא המקרה של קודאק שלא התחדשה טכנולוגית ולא עברה במועד לממד הצילום הדיגיטלי.
[4] תחום זה קשור גם לתפיסות-הדגשים של התייעצות וניהול ידע שיש להרחיב עליהם בבוא העת.
[5] המודל הבירוקרטי, הפורמלי-היררכי, שאותו חקר-לימד מקס ובר.
[6] הליכים המקובלים בקרב מדינות ה-OECD; דוגמה מוליכה היא בריטניה
[7] מכלול של פעולות ובהן הכנסת אמנות שירות; "שולחנות עגולים";ONE STOP SHOP; הגברת הפתיחות של השירות הציבורי-ממשלתי לגישות ניהול וטכנולוגיות חדשות ;הטמעת נהלים עדכניים ועוד
[8] הרעיון גם מכונה מקצועית – IoT – Internet of Things-שילוב של חיישנים רבים יחד עם מאגרי מידע אשר ניתוחם המשולב מוליך לתובנות ותועלות חדשות
[9] מצלמות, נקודות טעינה סולריות, מגברי WI-FI, ובעתיד כל פנס עירוני יכלול גם מצלמה, מיקרופון, חיישן זיהום אוויר ועוד.
[10] כמובן תוך הקפדה על שמירת צנעת הפרט.
[11] כלים אלה כבר נמצאים בשימוש בגופי ביקורת פנימית בעולם המערבי, ובישראל הם רק בתחילת יישומם.
[12] ערכים נוספים להמחשה: אמנת שירות; "שולחן עגול "; ONE STOP SHOP; התייעצות-שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות או קבלת מידע בלתי אמצעי מהציבור\הלקוחות-CONSULTATION, ועוד.
[13] המונח לקוח מתחום העבודה הסוציאלית, והאתגר הוא להטמיעו במגוון מערכות שלטוניות האמונות על מגע עם הציבור.
[14] כאמור, המדובר במאמץ ראוי שביכולתו לשפר את התוצאות, תוך התחשבות בעלויות.
[15] הכלים הם ניתוחי מידע ממוחשב, וכן באמצעות הפעלת "סוכנים" כגון רבנים, קאדים, קייסים, עמותות חברתיות המתמחות בתחום, פנייה למחלקות חינוך ורווחה בשלטון המקומי שיש להן מידע על התושבים ועוד.
[16] אותן משימות שחלות על משרד מבקר המדינה, חלות בהתאמה, במיקרוקוסמוס של המבקר הפנימי במשרד הממשלתי.
[17] מבוסס על הערכה ויש לסייגה – קיימים "איים" של חדשנות כגון בצה"ל, בשב"כ, במוסד לתפקידים מיוחדים, גורמי מחקר ופיתוח, נותני שירותים כמו מערכת הבריאות ואחרים; אולם רוב המשרדים ונותני השירותים עדיין נמצאים בשלב הטרומי בנדון.
[18] זאת תמונת מצב מורכבת כי המגזר הממשלתי הוא עצום בגודלו ויש בו "איים" של חדשנות וריבוי של משרדים ויחידות שאינם ערים לחדשנות. הנה כי כן זאת משימה רב שנתית של משרד מבקר המדינה.
[19] הליך של CONSULTATION הכולל גם התייעצות עם נציגי המגזר היצרני-עסקי-שיווקי-ניהולי.
[20] לביקורת ציות יש חשיבות לא מעטה אבל יש לה מגבלות וחסרונות לא פחותים; יש להפעיל שיקול דעת מרובה ומערכת שיקולים מורכבת – האם ומתי להפעיל ביקורת ציות. אלה הם נושאים למאמר ולסדנה לימודית בפני עצמם.
[21] תהליכים, הדגשים ושיטות עבודה אלה נלמדים ומתורגלים במסגרת לימודי הביקורת הפנימית והציבורית במוסדות להשכלה גבוהה, בלימודי חוץ אוניברסיטאיים, וכן במסגרת סדנאות מיוחדות ליחידות ביקורת – כשכותב המאמר עורך אותם.
