השפעות צפויות של שינויי האקלים על מדינת ישראל
אקלים כדור הארץ מוגדר כסך כל תופעת מזג האוויר במקום ובזמן מסוים. כל תופעות מזג האוויר מתרחשות בשכבת גזים של כ-15-10 ק"מ שעוטפת את כדור הארץ ונקראת סטרטוספרה. הסטרטוספרה מורכבת בעיקר מחנקן (78%) ומחמצן (21%), כאשר האחוז הנותר הוא גזים שנקראים "גזי חממה". גזי החממה הטבעיים הנפוצים ביותר הם אדי מים, וגזי חממה נוספים הנמצאים באופן טבעי באטמוספרה הם פחמן דו-חמצני ומתאן. לגזי החממה תכונה כימית בולטת: הם מאפשרים לקרינת השמש קצרת הגל לחדור לכדור הארץ אבל מונעים מהקרינה ארוכת הגל להיפלט חזרה לאטמוספרה. שריפת דלקים מואצת בעשורים האחרונים (בעיקר בתעשייה ובתחבורה) שחררה לאטמוספרה עוד ועוד גזי חממה ובכך הגדילה את ריכוזם. התוצאה הישירה של התהליך הזה הייתה עלייה מתמשכת בטמפרטורה הגלובלית, עלייה של מעלה אחת ב-30 השנים האחרונות (ישנם אזורים שהתחממו הרבה יותר מהממוצע העולמי, כמו אזורי הקטבים ואגן הים התיכון ובכלל זה בישראל. באזורנו נרשמה בעשורים האחרונים עליית טמפרטורה של כ-2 מעלות, בעיקר בחודשי הקיץ).
ההתחממות הגלובלית גורמת לשינוי בתופעות מזג האוויר. המאפיין העיקרי של ההתחממות הוא הקצנה באירועי מזג האוויר. משטר הרוחות משנה את אופיו, גלי החום מתעצמים בעונה החמה, ומנגד גלי קור ופרצי שיטפונות מתגברים אף הם. ההקצנה הזו בתופעות מזג האוויר נגרמת כתוצאה מהימצאות גושי אוויר חמים מהרגיל באטמוספרה לצד גושי אוויר קרים. השילוב בין אוויר קר לאוויר חם יוצר אי יציבות חריפה, והתוצאות מתבטאות בתופעות מזג אוויר קיצוניות: סופות עזות, שלגים ושיטפונות מצד אחד, לצד תקופות יובש, בצורות, וגלי חום מצד שני.
ישראל נמצאת על הגבול בין שני אזורי אקלים: המדברי (כמחצית משטח המדינה) והים תיכוני. עובדה זו הופכת את ישראל לרגישה במיוחד לשינויי האקלים. כל תזוזה קטנה של אזורי האקלים בעולם, שינויים במשטר הרוחות ולחצי האוויר, משפיעים על אזורנו בצורה משמעותית. כאשר בוחנים את המגמות האקלימיות שכבר נצפות באזורנו, ניתן להצביע על כמה תופעות עיקריות:
- עלייה של הטמפרטורה הממוצעת בכ-2 מעלות, כפול מהממוצע העולמי.
- ירידה בכמויות המשקעים השנתיות, בעיקר בצפון מזרח הארץ (אגן ההיקוות של הכינרת) ואזורי ההרים.
- עלייה בתדירות הבצורות, משכן ועוצמתן (שוב בעיקר באזור הכינרת).
- עלייה חדה בעוצמות המשקעים לאורך מישור החוף והשפלה, מפרקי זמן קצרים (שברי ענן) ועד גשם יומי.
- עלייה בהתאדות וירידה ביובש הקרקע.
מגמות אלה באו לידי ביטוי בשנים האחרונות בצורה חריפה בכמה מובנים: התייבשות של מקורות מים כמו נחלים ומעיינות, פגיעה באיכות המים, פגיעה במגוון הביולוגי, עלייה ביובש הקרקע, התארכות עונת היובש אל תוך הסתיו והאביב, וכתוצאה מכך התגברות תופעת השריפות, בעיקר שריפות ענק בחורש וביער. מנגד, בעונות המעבר ובחודשי החורף התגברה מאוד תופעת ההצפות העירוניות ועוצמת השיטפונות בנחלים. להתגברות ההצפות בערים תרמו מאוד גם הגידול בשטחים הבנויים והיעדר תשתיות ניקוז מתאימות בערים.
כל המודלים והתחזיות האקלימיות מצביעות על כך שבעשורים הקרובים המגמות הללו רק ילכו ויואצו. חוסר ההסכמה בין מדינות העולם להתחייב על הפחתה דרסטית של פליטות גזי החממה לאטמוספרה, מביא לכך שהריכוזים ממשיכים לעלות. המדענים החברים בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) סבורים שעלייה של 2-1.5 מעלות עד שנת 2050 היא כבר בלתי נמנעת. רק איפוס גלובלי של פליטות הפחמן בעשורים הקרובים תמנע עלייה חדה הרבה יותר (של 5-4 מעלות עד סוף המאה). עלייה כה חדה של הטמפרטורה הגלובלית תגרום לשינויי אקלים חריפים ביותר הטומנים בחובם תוצאות הרסניות: עלייה של עשרות ס"מ במפלס מי הים והצפת שטחים שבהם חיים עשרות מיליוני בני אדם, התייבשות והתגברות תופעת הבצורת באזורים נרחבים בעולם, התעצמות הסופות, וגלי חום בלתי נסבלים.
מדינת ישראל צפויה להתמודד בעיקר עם עלייה בגלי החום והתרחבות תופעת השריפות בשטחים הפתוחים. בחודשי הסתיו והחורף יש לצפות להתעצמות תופעת ההצפות העירוניות. את המחסור במים למגזר העירוני והחקלאי פתרה המדינה על ידי הקמת שבעה מתקני התפלה מהגדולים והיעילים בעולם ועל ידי השבת מי קולחין לטובת השקיה (90% מהמים במגזר העירוני מגיעים לשימוש חוזר בחקלאות). מנגד, סוגיות כבדות משקל אחרות עדיין לא מטופלות בצורה מספקת: הסתגלות משק האנרגיה לשינויי האקלים, מעבר נרחב לאנרגיות מתחדשות, התאמת סקטור החקלאות לאקלים המשתנה, והטיפול בניקוז (בעיקר בניקוז העירוני) שממשיך להיות מוזנח.
שינויי האקלים מציבים אתגרים עצומים לכל מדינה, ודאי למדינה באזור כה רגיש כמו ישראל. משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ואף המגזר העסקי במדינה לא השכילו להבין עד כה את גודל האיום ולהיערך בהתאם. מחקרים חדשים שבוצעו באיחוד האירופי מראים שכל אירו שמושקע כיום בהיערכות לשינויי אקלים שווה ל-400 אירו בנזקים שנמנעים. מדינת ישראל חייבת לשנות גישה, להכין תרחישי ייחוס מפורטים לכל סקטור וסקטור במדינה. תרחישים כאלה יאפשרו לתרגם את הנתונים האקלימיים ל"מודיעין מבצעי" ולהמלצות לפעולה, כמו הקמת מערכות התרעה והתגוננות מפני פגעי האקלים שכמעט לא קיימות במדינה כיום. מעבר להסתגלות לשינוי האקלים, ישראל צריכה ליישר קו עם שאר המדינות המתועשות בכל הנוגע למעבר לאנרגיות מתחדשות (בעיקר אנרגיה סולרית במקרה שלנו), לא רק בהצהרות אלא גם במעשים.
