דוח מבקר המדינה בעידן ה"אמ;לק"
דוח מבקר המדינה בעידן ה"אמ;לק"[1]
הפעולות להגברת חשיפת דוחות מבקר המדינה ולהנגשתם לציבור
עם תחילת כהונתו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מר מתניהו אנגלמן, נועד המבקר אנגלמן בפגישה מקצועית עם אחד ממבקרי המדינה המובילים בעולם לצורך שיתוף ידע וחיזוק הממשקים המקצועיים בין המשרדים. במהלך הפגישה נשאל המבקר המקביל לגבי האתגרים העומדים בפני משרדו בעת ביצועה של עבודת הביקורת.
תשובתו הייתה חד-משמעית: "אחרי חודשים של עבודת ביקורת אינטנסיבית המבשילה לדוח ביקורת, אחד האתגרים העיקריים שעימו אנו מתמודדים הוא שהציבור יכיר ויקרא את הדוחות. חשיפה נרחבת של דוחות הביקורת תורמת להנעת המבוקרים לתיקון הליקויים, ובהיעדר חשיפה זו – נפגעת אפקטיביות הביקורת".
"שהציבור יכיר ויקרא את הדוחות" – כמה פשוט, ככה מורכב.
– – –
האתגר
כמה מחקרים בחנו את הקשר בין איכות קבלת ההחלטות לבין היקף המידע שעמד לרשותם של מקבלי ההחלטות. כפי שמשתקף בתרשים להלן, המסקנה של אחד המחקרים הייתה כי במצב של "עודף מידע" מעבר לנקודה מסוימת, חלה ירידה באיכות קבלת ההחלטות[1].
מגמה דומה מסתמנת גם לגבי יכולתו של הציבור הרחב לקלוט מידע רב ולעבדו. רבות דובר ונכתב על "תרבות האמ;לק (TL;DR)" ההולכת ומתעצמת בעידן ה-Big Data הדיגיטלי, שבו שטף המידע הוא אינסופי ונגיש לכול; ובהתאמה – הקשב להכילו מצד הציבור הולך ומצטמצם ל"שורות התחתונות" בלבד. היטיב להגדיר זאת הרברט סיימון, זוכה פרס נובל לכלכלה, כשאמר (כבר בשנת 1971) כי עושר במידע יוצר עוני בקשב ולפיכך נדרשת הקצאה יעילה של תשומת הלב למגוון מקורות המידע[1].
– – –
ככלל, בהתאם לתוכנית העבודה השנתית של משרד מבקר המדינה, אחת לרבעון מתפרסם לציבור מקבץ של דוחות מבקר המדינה, כך שבממוצע מתפרסמים למעלה מ-100 דוחות ביקורת בשנה.
לנוכח היקף הדוחות המתפרסים על גבי אלפי עמודים כתובים, ובהתחשב במגבלת "עודף המידע" האמורה, עולה הצורך ביישומן של מגוון פעולות שמטרתן לחשוף את דוחות הביקורת לתפוצה רחבה ככל האפשר, ובה בעת למקד את תוצרי הדוחות עבור קהלי היעד.
המענה
בשנתיים האחרונות גובש ועודכן במשרד מבקר המדינה סט כלים שמטרתו להביא להנגשה נרחבת ככל הניתן של תוצרי הביקורת ובכך לתמוך בשתיים ממטרותיה העיקריות של ביקורת המדינה: שיקוף תמונת המצב בפני הציבור ובפני חברי הכנסת על פעילותם של הגופים המבוקרים והנעת גופים אלו לתיקון הליקויים.
- הגדרת מתכונת חדשה לתקצירי דוחות הביקורת
בדוח מבקר המדינה 70א שפורסם במרץ 2020 הוטמע לראשונה תקציר דוח הביקורת במבנהו החדש, המציג את תוצרי הביקורת באופן תכליתי, ממוקד וידידותי לקוראים. התקציר החדש, שאורכו כחמישה עמודים בממוצע, נועד להגביר את מידת החשיפה של פעילות הביקורת ולהנגיש את דוח הביקורת לקוראיו, בבחינת מועט המחזיק את המרובה.
התקציר כולל כמה רכיבים עיקריים המסייעים לקוראי הדוח בהבנה של נושא הביקורת הנבדק, ממצאי הביקורת והמלצותיה, כמפורט להלן:
- רקע – פירוט כללי לגבי הנושא המבוקר בראיית "הקורא הסביר", המניח בסיס שתורם להבנת הנושא כשלב מקדים להעמקה בו.
- נתוני מפתח – בהנחה שהצגת נתונים כמותיים היא אחת הדרכים המיטביות להבנת ממצאי הביקורת, תקציר הדוח כולל נתוני מפתח מרכזיים הנוגעים לנושא המבוקר ומשקפים את הפערים העולים מן הביקורת ("Key Facts & Figures").
- פעולות הביקורת – פירוט של תקופת ביצוע הביקורת, של הגופים המבוקרים ושל הנושאים שנבדקו בביקורת.
- תמונת המצב העולה מן הביקורת – פירוט של עשרת הממצאים המרכזיים (Top 10) שהעלתה הביקורת, ובהם: ליקויים, פערים וחסמים מערכתיים, חריגה מנורמות ומכללי מינהל תקין, סיכונים אסטרטגיים, היעדר יעילות וחיסכון בנושא המבוקר וכדומה. בנוסף, אם במהלך הביקורת אותרה פעולה המבוצעת מצד הגוף המבוקר לצורך חיסכון והתייעלות, יוזמה וחדשנות או לשם תיקון הליקויים שנמצאו בביקורת, היא תוצג ברכיב זה.
- המלצות הביקורת – פירוט של חמש המלצות הביקורת העיקריות (Top 5) הנוגעות לליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורת.
- תרשים התקציר – הצגה אינפו-גרפית הממחישה את אחת הסוגיות המרכזיות שהועלו בדוח הביקורת.
- סיכום התקציר – תיאור תמציתי של חשיבות הביקורת והצגת עיקרי תמונת המצב העולה ממנה, תוך המלצה על הנדרש לביצוע בראייה צופה פני עתיד.
- הפקת סרטונים נלווים ופרסומם – בשנתיים האחרונות משרד מבקר המדינה הפיק ופרסם עשרות סרטונים הנלווים לפרסום דוחות הביקורת, במטרה להנגיש לציבור את המסר העיקרי העולה מן הדוח. אורכו של כל סרטון הוא כשתי דקות, שבמהלכן מוצגים הליקויים העיקריים שהועלו בביקורת וההמלצות העיקריות לתיקונם. הסרטונים מתפרסמים באתר משרד מבקר המדינה וברשתות החברתיות, וכן מצורפים לפרסומים השונים באמצעי התקשורת.
- קיום ימי חשיפה לדוחות הביקורת – אחת לרבעון מתקיים יום חשיפה לדוחות מבקר המדינה שפורסמו ברבעון שקדם לו, ובמהלכו מתקיימים פאנלים מקצועיים שבהם נידונים ממצאי והמלצות הביקורת של דוחות נבחרים, וכן פעולות הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים. ימי החשיפה מתקיימים בראשות מבקר המדינה ובהשתתפותם של יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, מנהלים בכירים מהגופים המבוקרים הרלוונטיים, צוות הביקורת שביצע את הביקורת, וכן ארגונים ועמותות בעלי עניין בנושא המבוקר.
- הנגשת דוחות הביקורת לאוכלוסיות ייעודיות – בהתאם לתפיסת מבקר המדינה, אחד מתפקידיה העיקריים של ביקורת המדינה הוא לבחון את פעילותם של הגופים המבוקרים מנקודת מבטו של האזרח, ובפרט מנקודת מבטן של האוכלוסיות הראויות לקידום בחברה הישראלית. מתוך תפיסה זו נבחרים חלק מנושאי הביקורת, ובהתאם לכך הם גם מונגשים לאוכלוסיות השונות. כך לדוגמה, לדוח ביקורת שעסק בהתנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה הופק סרטון שתורגם לשפה האמהרית, ודוח שבחן את הפעולות להגברת הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות במגזר הערבי תורגם במלואו לשפה הערבית.
- הנגשת דוחות הביקורת לגופים בעלי עניין – בסמוך למועד פרסומם של דוחות מבקר המדינה לציבור, מתקיימים מפגשי הסברה עם נציגי ארגונים מהמגזר השלישי שנושאי הביקורת העתידים להתפרסם עומדים על סדר יומם. לדוגמה, לקראת פרסום דוח בנושא התמודדות ממשלת ישראל עם משבר האקלים, התקיים מפגש הסברה עם עמותות העוסקות באיכות הסביבה. במקרה אחר התקיים שיח עם ארגוני נשים לקראת פרסום דוח בנושא התמודדות עם אלימות בין בני זוג.
חשיפת תוצרי ביקורת המדינה בזירה הבין-לאומית – נוסף על פעולות אלו, במסגרת הגברת הלמידה ההדדית וחיזוק הממשקים המקצועיים עם מוסדות מבקרי מדינה ממדינות העולם, כלל תקצירי דוחות מבקר המדינה מתורגמים לאנגלית ומופצים באופן מקוון בפורטל הבין-לאומי (Benchmarking International Exchange Project) "BIEP", המשמש פלטפורמה לשיתוף ידע מטעם ארגון EUROSAI – ארגון המאגד את מוסדות מבקרי המדינה באירופה.
סיכומו של דבר
שלב פרסום דוח מבקר המדינה הוא שלב מהותי "במחזור החיים" של דוח מבקר המדינה, ותפקידו הוא להציב באור הזרקורים הציבורי את תוצריה הסופיים של פעילות הביקורת הענפה המתבצעת במשך חודשים רבים.
לצד השמירה על דוח מבקר המדינה במתכונתו ה"מסורתית", הכוללת פירוט מעמיק ורחב היקף של ממצאי הביקורת והמלצותיה, משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה לפיתוח כלים מגוונים שיובילו להרחבת החשיפה וההנגשה של תוצרי ביקורת המדינה, וכפועל יוצא מכך לחיזוק אפקטיביות הביקורת, להנעת הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים, ולהגברת התועלת לציבור.
נספח א' – דוגמה למתכונת התקציר
תרשים מתוך תקציר הדוח בנושא "בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים". התרשים מציג את שיעור המעורבות בתאונות דרכים קשות וקטלניות לפי סוג הרכב, וממחיש את הסיכון הגלום בנושא המבוקר – כלי הרכב הכבדים (אוטובוס ומשאית מעל 34 טון) – שבהם שיעור המעורבות בתאונות דרכים קטלניות הוא הגבוה ביותר.
דוגמה מספר 2:
תמונה מתוך תקציר הדוח בנושא "התמודדותן של רשויות השלטון עם הרס המצוק החופי".
התמונה מציגה את מגמת נסיגת המצוק באשקלון, ומשקפת בפני קוראי הדוח את הסיכון בנושא המבוקר.
דוגמה מספר 3:
תרשים מתוך תקציר הדוח בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים – מעקב
התרשים מציג באופן ויזואלי את סטטוס תיקון הליקויים מהביקורת הקודמת כפי שעלה בביקורת המעקב. מתכונת תרשים זו מצורפת לכלל תקצירי ביקורות המעקב.
[1] Herbert A. Simon, Designing Organization for an Information Rich World, in Computers, Communication and the Public, 40-41 (Martin Greenberger ed., 1971).
[1] Peter Roetzel, Information Overload in the Information Age: a Review of the Literature from Business Administration, Business Psychology, and Related Disciplines with a Bibliometric Approach and Framework Development, Bus. Res. 12, 482-483 (2019)
[1] "ארוך מדי, לא קראתי" – "Too Long, Didn't Read"
