דוח ביקורת פנימית כבסיס וכמסייע להכרעה משפטית – האם לפתוח בהליכים פליליים נגד רופאים?
רקע – סיפור המעשה
ביום 23.10.14 הגיעה ילדה כבת 12 לבית חולים לניתוח להסרת גידול אלים במוחה. חודש קודם עוד הייתה ספורטאית, רקדה בלהקה, והפיקה תמונות לאלבום בת המצווה שחגגה. כחודש לאחר אשפוזה נקבע מותה.
במסגרת הטיפול הרפואי נכללה הילדה בניסוי וקיבלה ללא ידיעתה תכשיר ניסויי. הילדה נותחה ולאחר מכן הוחמר מצבה והתסמינים שהתגלו אצלה היו דומים באופן חשוד לחלק מהסיבוכים המפורטים כתופעות לוואי בעלון התכשיר הניסויי.
בית החולים דחה דרישה של רופאה בכירה בצוות לבדוק את הקשר בין התכשיר הניסויי לתופעות שהתגלו אצל הילדה ולהפסיק את השימוש בחומר עד תום הבירור. בעקבות זאת, בשנת 2017 הגישה הרופאה הבכירה תלונה לבדיקת הביקורת הפנימית במשרד הבריאות.
עיקרי התלונה
כשלים וליקויים בעריכת הניסוי, השגה במרמה של הסכמת הורי הילדה להשתתפותה בניסוי, תוך הצגת מצג שווא כאילו התכשיר יועיל להצלחת הניתוח. לא ניתן הסבר לילדה ולא התקבלה הסכמתה למרות שהדבר מחויב בנהלים (פגיעה באוטונומיה). דיווח שקרי לגבי נסיבות המוות. חיפוי על ועדת הלסינקי המוסדית – ועדה הדנה בניסויים בבני אדם הנעשים בבית החולים – שלא מילאה את תפקידה, ועוד.
עבודת הביקורת
הביקורת התמקדה בבדיקת התהליך ואופן הטיפול בתלונת הרופאה בבית החולים ובמשרד הבריאות, תוך התמודדות עם השאלה האם היה בסיס מוצק לקביעה שאין קשר בין מתן תכשיר הניסוי לבין התסמינים שפיתחה המטופלת ובין אלו למותה. בשאלה זו סברה הביקורת שלא היה בסיס מוצק לקביעה זו, וכי סימני השאלה ייוותרו כנראה גם בעתיד.
באירוע מסוג זה עולה השאלה בדבר חשש לקיום עבירה פלילית. חוק הביקורת הפנימית (ס' 11א) קובע: "העלתה הביקורת בגוף ציבורי יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר את העניין ללא דיחוי לידיעת הממונה".
עבודת הביקורת הייתה רגישה, מורכבת מאוד ובעלת השלכות רוחב משמעותיות. אנו בחרנו להתמקד בהיבטים המערכתיים, ובהם הצגנו תשתית עובדתית רחבה שייתכן שמבססת חשש להפרות אתיות ואף משמעתיות. לעומת זאת, לגבי נתיב החשש לעבירה פלילית, לא סברנו שקיים היסוד הנדרש בחוק.
עוד נציין שהתנהלות המבוקרים העיקריים מול הביקורת התמקדה בהתכחשות למכלול הממצאים, ולוותה במסכת לחצים שדרשה לבטל את הדוח ובניסיון לקעקע את סמכות הביקורת ומקצועיותה.
ועדת בדיקה
דוח הביקורת הופץ בדצמבר 2018, ובהמשך מינה המנכ"ל ועדת בדיקה שהגישה לו דוח בנובמבר 2019. הוועדה קבעה שהילדה נפטרה מהמחלה ולא עקב השתתפותה בניסוי, אולם הביקורת סברה אז וסבורה גם היום, שלא ניתן היה לקבוע סיבת מוות בוודאות מפני שלשם כך היה חיוני לבצע נתיחה שלאחר המוות (כך נוהג המכון לרפואה משפטית באירועים של מוות שלא מטראומה), דבר שלא נעשה.
הוועדה הסכימה עם קביעת הביקורת שנפלו ליקויים חמורים בתהליך ההסכמה מדעת לניסוי.
סוגיית הצורך לפתוח בהליכים פליליים
הרופאה הבכירה לא הרפתה ופנתה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות המדינה ולנציב הקבילות על מייצגי המדינה בערכאות (הפרקליטות), בדרישה שיפתחו בהליכים פליליים נגד המעורבים.
כאמור, הביקורת לא סברה שקיים "יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית", ובין השאר על כך התבססו הגורמים שיפורטו להלן, כשדחו את העתירה בעניין והחליטו לא לפתוח בהליכים פליליים כלפי הרופאים.
סוף דבר: באוקטובר 2021, במלאת כשבע שנים לפטירת הילדה וכשלוש שנים לאחר הגשת דוח הביקורת, פסק בג"ץ שלא תיפתח חקירה פלילית נגד גורמי הרפואה שהיו מעורבים בניסוי.
כבר כאן נציין שבג"ץ התייחס בכובד ראש לדוח הביקורת וועדת הבדיקה שקמה בעקבותיו, ובפסיקתו הסתמך בין השאר על הקביעות בדוחות.
תרומת הביקורת לגיבוש החלטות הגורמים המשפטיים
להלן נפרט את המענה שנתן כל אחד מהגורמים המשפטיים שבדקו את האירוע, ואת התרומה של דוח הביקורת לגיבוש מסקנותיהם, קביעותיהם והחלטותיהם של הגורמים המשפטיים.
ציטוטים מקביעותיו של פרקליט המדינה, נובמבר 2019
"במסגרת בדיקת תלונתך, נלמד, בין היתר, דוח הביקורת המפורט והמקיף שנערך ע"י המבקרת הפנימית של משרד הבריאות. מדוח זה אכן עלה כי בית החולים לא תיחקר באופן רציני ומקצועי דיו את נסיבות מותה של המנוחה. אולם כפי שעלה גם במסקנות דוח הביקורת, אין בכך בכדי לגלות עבירה פלילית של הגורמים הבודקים".
"אכן היעדר נתיחה שלאחר המוות […] הם פגמים שיש לראותם בחומרה. ברם בהיעדר נתיחה שלאחר המוות, לא ניתן לשלול, באופן הנדרש בפלילים, כי מותה של המנוחה נגרם כתוצאה מהתפתחות הגידול במוחה, ובלא קשר לניסוי בו השתתפה".
"בנסיבות המקרה, סימון האפשרות 'פטירה שאינה אחת מהסיבות המצוינות לעיל', אינה מבססת חשד לטיוח או שיבוש, ברמה הנדרשת בפלילים".
"בשאלת ההסכמה מדעת […] נראה שנפלו פגמים חמורים, אולם אף הם אינם מצדיקים פתיחה בחקירה. ראשית, אבי המנוחה מסר כי לא נאמר לו, עובר לחתימתו על טופס ההסכמה, כי בתו לא תוכל להפיק תועלת מהשימוש בתכשיר. ככל שכך היה, מדובר בעובדה חמורה".
פרקליט המדינה פירט את תופעות הלוואי שמהן סבלה הילדה לאחר הניסוי, ובהתאם לנאמר בדוח הביקורת סבר ש"קיימת אפשרות מוחשית לפיה הפריחה ממנה סבלה המנוחה לאחר הניתוח אכן נגרמה בשל הניסוי. עוד נמצא פגם בכך שהרופא החוקר לא הסביר את הניסוי לקטינה המנוחה, הסבר שהיה עליו לתתו […] אך גם עובדה זו אינה מצדיקה פתיחה בחקירה".
"כלל הפגמים האלו מלמדים על התנהלות בלתי תקינה בעליל, וזו אכן נסקרה בהרחבה בדוח הביקורת המפורט של משרד הבריאות, שהוא ערוץ ביקורת חשוב וראוי לעניינים ממין זה[…] אולם לא מצאנו כי הם עולים כדי ביסוס עבירה פלילית".
"עוד יוער כי חוק הביקורת הפנימית, מכוחו נערך דוח הביקורת, קובע שככל שהביקורת מעלה יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר את העניין ללא דיחוי לידיעת הממונה. במקרה דנן, חרף הבדיקה המקיפה והיסודית שנערכה על ידי משרד הבריאות, והביקורת החריפה שנמתחה במסגרת הביקורת, לא מצאו עורכות הביקורת מקום לפנות לממונה בחשד לביצוען של עבירות פליליות. הדברים מדברים בעד עצמם".
כלומר, פרקליט המדינה סמך ידיו על קביעת הביקורת בדבר היעדר בסיס לחשדות לפלילים.
"נוכח האמור […] החליט פרקליט המדינה על דעת המשנה הפלילי, גם לאחר עיון חוזר שנערך, באופן חריג ובשים לב לרגישות הנדרשת בעניין, כי אין מקום לפתוח בחקירה".
ציטוטים מקביעותיו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דצמבר 2019
"נוכח חומרת דוח הביקורת הועברה התלונה לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה […] ומשם נמסרה לבחינת פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים".
נציב הקבילות חוזר ומדגיש את העובדה שעורכות הביקורת הגיעו למסקנה שאין מקום לפנות לממונה ולדווח על חשד לפלילים, ובנוסף הוא קובע שאין חולק בדבר ההתנהלות הבלתי תקינה בעליל של בית החולים בנסיבות דנן, אך אין בכך התגבשות לכלל עבירה פלילית ו"גם עורכות הביקורת […] הגיעו למסקנה דומה".
הנציב יותר מרומז במכתבו שהיה ראוי לבצע באירוע זה חקירת משטרה.
ציטוטים מפסיקת בג"ץ 5276/20, אוקטובר 2021
"עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה במסגרתה נדחה ערר שהגישה העותרת על החלטת המשיב שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמי הרפואה"
"דוח ביקורת פנים שנערך במשרד הבריאות בעקבות פניותיה של העותרת הצביע על ליקויים רבים וחמורים בביצוע הניסוי הרפואי, בין היתר בנושא הסכמה מדעת, אך לא הוחלט במסגרתו לתת 'המלצות אישיות' למעורבים".
ועדת הבדיקה הסכימה עם ממצאי דוח הביקורת שנפלו פגמים בהליך קבלת הסכמה מדעת וכי אופן מילוי הטפסים מעורר קשיים.
"ההחלטה שלא לפתוח בחקירה התקבלה על ידי הגורמים הבכירים ביותר במערך התביעה- פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה […] הטענות נבדקו באופן מעמיק, בהתייחס לדוחות הביקורת שניתנו".
"נמצא כי חרף הפגמים שנמצאו בהתנהלות גורמי הרפואה בעניין זה, פגמים חמורים עליהם ניתנה הדעת במסגרת דוחות הביקורת וגם הומלצו לגביהם שינויים מערכתיים, לא נמצא כי יש בתשתית הראייתית כדי לבסס חשד לפלילים"
סיכום
ניסויים רפואיים בבני אדם חשובים ביותר להתקדמות ברפואה, אך בד בבד הם מעוררים רגשות עזים.
בג"ץ קבע ש"מדובר בפרשה מטרידה מאוד, וגם אם אין הצדקה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית, חשוב מאוד כי לקחיה יופקו, יילמדו וייושמו, באופן שפגמים חמורים באופן עריכת ניסויים רפואיים מהסוג שהתברר בעקבות תלונת העותרת לא יישנו".
עריכת הביקורת וכתיבת הדוח היו כרוכים במתח, במאבקים ובקשיים, ודרשו ליווי של הלשכה המשפטית. במשך כל התהליך עמדה לפנינו המשפחה שבתוך זמן קצר איבדה את היקר מכול, את ילדתה, אך גם את האמון במערכת וברופאים שטיפלו בה.
העתירות ומכלול ההליכים המשפטיים העניקו לנו הזדמנות לבדוק כיצד מתייחסים בכירי המערכת המשפטית לדוח ביקורת, למה שנאמר בו ובמיוחד למה שלא נאמר בו:
- הגורמים המשפטיים הבכירים ציטטו שוב ושוב את קביעות הביקורת.
- המערכת התייחסה בכובד ראש לאיכות הדוח ומקצועיותו ולעובדה שהיה "מפורט ומקיף".
- בשאלת סמכות הביקורת, פרקליט המדינה כתב בפירוש כי זהו המקום והמסגרת הנכונה לבדיקה זו, "ערוץ ביקורת חשוב וראוי לעניינים ממין זה".
- בשאלה האם קיים חשד לפלילים, כפי שכתב פרקליט המדינה, לו הייתה הביקורת סבורה שקיים חשד כזה, הרי שחוק הביקורת מחייבה לפנות בלי דיחוי לממונה, ומשלא עשתה כן, מסיקה המערכת המשפטית שככל הנראה סברה שאין חשד כזה.
- לגבי "המלצות אישיות", החלטת הביקורת במודע "להימנע מהמלצות אישיות" היוותה חלק מהתשתית בידי גורמי המשפט שלא לפנות לאפיק זה.
נסיים בפרפראזה על אמרת חז"ל: מבקרים, היזהרו בדבריכם אך גם בשתיקתכם.
