האם קיימת חובה להעביר דוחות ביקורת בחברה ציבורית לצדדים שלישיים

 בהחלטה השיפוטית שלפנינו עלו קביעות המחדדות את האחריות של מבקר פנים למעשי תרמית, ועלתה השאלה האם קיימת חובה להעביר דוחות ביקורת בחברה ציבורית לצדדים שלישיים.

 החלטה בתנג (ת"א) 35114-03-12 יהודה אשש נ' יוסף עטיה מיום 24.6.2015 התקבלה בביהמ"ש המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית), במסגרת בקשה לאשר את תובענת המבקשים כתובענה כנגזרת[1].

 רקע

שמונה בעלי מניות הגישו לביהמ"ש המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) בקשה להגיש תביעה נגזרת בשמה של חברת עטיה גרופ בע"מ (להלן – "החברה"), כנגד בעלי שליטה, דירקטורים ויועצים שהיו שותפים למספר עסקאות שלטענת המבקשים גרמו לחברה לנזק.

עיקר התביעה נסב סביב ההחלטה של החברה להקצות בשנת 2007 מניות שליטה בחברה. לטענת המבקשים, קבוצת עטיה נקטה שיטה של "pump and dump", שבה משתלטת קבוצה מסוימת על חברה, מנסה לגייס כספים מהציבור או מגורמים אחרים (גיוס שלא עלה יפה במקרה דנן), ולבסוף מרוקנת את החברה ואת החברות הבנות שלה, תוך ניצול שליטתה בחברה לצורך הברחת נכסיה, לצורך החזר הלוואות בעלים שלא כדין, ולצורך ביצוע עסקאות שאינן לטובת החברה.

ביהמ"ש שקיבל את הבקשה בחן, בין היתר, את התנהלותו של מבקר הפנים, וקבע כדלקמן:

תיתכן למבקר פנים אחריות למעשי תרמית בארגון

ביהמ"ש קבע כי ייתכן שתחול על מבקר הפנים "אחריות למעשי תרמית, הונאה ומעילה. אם מבוצעים מעשים כאלה. [במקרים כאלה] יש מקום לבחון האם מבקר הפנים היה יכול היה באמצעות ביקורת הפנים שביצע לחשוף אותם או אף למונעם. זהו אחד מתפקידיו של המבקר הפנימי בחברה".

העברת דוחות ביקורת בחברה ציבורית

דוחות הביקורת של מבקר הפנים אמורים להימסר לחברה ולא לצדדים שלישיים כלשהם. מסקנה זו עולה בין היתר מתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים) התש"ל – 1970. תקנה 10(ב)(11) לתקנות קובע כי דוח הדירקטוריון צריך לכלול, בין היתר, "פרטים בדבר המבקר הפנימי של התאגיד, כמפורט בתוספת הרביעית". בתוספת הרביעית מפורטים העניינים שלגביהם נדרש הדירקטוריון לתת פירוט. מדובר בפרטים אודות זהות המבקר, תכנית העבודה שלו, אופן התגמול שלו, המסמכים שנמסרו לו וכיו"ב עניינים. אין חובה לדירקטוריון למסור דיווח על תוכן דוח הביקורת.

מכאן עולה כי ממצאי דוח הביקורת נועדו לצרכים פנימיים של החברה, ואין בהכרח חובה לחשוף אותם בפני צדדים שלישיים. יש לציין כי דוח המבקר הפנימי גם אינו יכול לשמש ראיה בבית-המשפט בכל הליך משפטי (ראו סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב – 1992).

[1] תובענה נגזרת היא תביעה המוגשת על ידי בעל מניות בשם החברה בשל עילת תביעה של החברה כאשר זו לא עומדת על זכות (לדוגמה, כאשר החברה מוותרת על חוב). הגשת תובענה שכזו מחייבת תחילה בקבלת אישור על כך מבית המשפט.

אודות הכותב/ת

אלון קוחלני

עו"ד