התקדמות או חוסר רלוונטיות

בסקר של DELOITTE משנת 2016, שכותרתו "Evolution or irrelevance?" ,מצביעים כאלף מבקרים ראשיים על סדקים בססטוס-קוו הקיים וצופים שינויים בעולם הביקורת. המבקרים מצביעים על פערי מיומנות של עובדים ועל צורך בחדשנות בנוגע למשאבי הביקורת ולמודל ההפעלה שלהם.

ברמה האישית, כותרת הסקר מתארת את החוויה המקצועית המאתגרת שחוויתי ואני חווה מ-2011: מחאה חברתית, שינויים רגולטוריים דרמטיים, חילופי בעלי מניות, שינויים בשפת העבודה. כל אלה הם רק חלק מהסיבה שדחפה אותי הרחק מאזור הנוחות – להמציא את עצמי מחדש. מאז ועד היום גיבשתי תפיסת ביקורת חדשה שבעקבותיה ערכתי שינויים משמעותיים בתהליך הביקורת. כדי לתמוך את התהליך אנו מטמיעים לאורך השנים מתודולוגיות וכלים מדיסציפלינות שונות. אשמח לשתף בכמה דוגמאות על קצה המזלג:

  1. כשלי תקשורת בתהליך הביקורת – החדשנות הבאה שלנו?

מכירים את המחקרים האחרונים על פידבק שלילי ופידבק חיובי? מתי כל אחד מועיל?

שורה של מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך שלפידבק שלילי עשויות להיות השלכות שליליות לצד השלכות חיוביות. לדוגמה: ממצאי מחקרו של פרופ' קלוגר מ-2011 מראים כי פידבק שלילי מועיל כאמצעי מניעתי לצמצום טעויות במשימות מסוימות, אבל גורם נזק כאשר משתמשים בו ככלי לשיפור תפוקות וביצועים במשימות אחרות.

האם המחקרים הללו רלוונטיים גם לעולם הביקורת? אם כן, באיזו מידה אנחנו מתייחסים לתובנות המחקרים הללו כאשר אנו בוחרים את סוג הפידבק שנעביר למבוקרים?

בעיניי, בחינה מעמיקה של המחקרים בנושא והטמעה של מתודולוגיה למתן פידבק שלילי או חיובי על ידי הביקורת, פותחות מקום לחדשנות. הרבה חדשנות. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות לכשלי תקשורת פוטנציאליים בתהליך הביקורת שבהם ניתן ליישם חדשנות בעקבות מחקרים שפורסמו לאחרונה.

  1. מינוף הסטארטאפים שלנו לטובת תובנות חדשניות

כמבקרים, אנו יושבים על הררים של נתונים ומוצפים באין-סוף אינפורמציה. יכול להיות שזה ההון החדש?

מה שבשבילנו הוא קושי או מטרד, עבור סטארטאפים בסביבה הוא אוצר, ממש אוצר. רק תנו להם אינפורמציה, וכמה שיותר יותר טוב. שיתוף בניתוחי BIG DATA בעבודת הביקורת מביא ערך רב ותובנות חדשות בעלויות נמוכות במיוחד, ממש .WIN WIN SITUATION ההתקשרות עם הסטארטאפים אמנם מסורבלת בהתחלה, אבל הסוף מבטיח. מניסיון.

בשנים האחרונות אנו עורכים מספר שיתופי פעולה עם חברות הזנק ישראליות שמתמחות בניתוח נתוני BIG DATA ובבינה מלאכותית. לדוגמה, לפני שנתיים בצענו סקר רב משתתפים באמצעות שאלון קצר בסלולר הממפה כשלי תקשורת וממשק. במקביל ניתחנו כשלי תהליך. התובנות שעלו מהעבודה היו מרתקות ודיון מעמיק התקיים בעקבותיה. ממליצה בחום.

  1. תקשורת חזותית בעבודת הביקורת

העולם כבר שם, מזמן. THE MEDIUM IS THE MESSAGE. שנצטרף??

הרבה תועלות צומחות לביקורת משימוש בתקשורת חזותית. התקשורת החזותית לובשת ופושטת צורה לאורך משימת הביקורת, משתנה בין יחידות הביקורת והארגונים, וכמובן מותאמת במשימות הביקורת השונות לפי אופיין.

עם זאת, יש משהו חזק המשותף לכל הצורות והשימושים בתקשורת חזותית – האנרגיות!

תקשורת חזותית מייצרת את האנרגיות המתאימות להעברה יעילה של המסרים. דוח ביקורת חזותי שבו יש ויז'ואל מדויק לצד מינונים נכונים בין מלל לוויז'ואל לא משאיר אף אחד אדיש. סרטון קצר ממחיש את המסר בצורה חדה, וכבר לא צריך לנדנד לאף אחד להעביר תגובות לטיוטה כי תיכף מגיעה ועדת הביקורת…

  1. צוותי עבודה מגוונים ומולטי-דיסציפלינריים כמנוע חדשנות

מה קורה כשכל אחד מביא לשולחן את עצמו, את המיומנות המקצועית שלו, את הניסיון שלו, ואת היצירתיות שלו? קוראים לזה חדשנות!

אין צורך להכביר מילים על הערך המקצועי המוסף שיש לביקורת באמצעות אנשי מקצוע בתחומי התמחותם. אבל מה קורה כשיושבים יחד וחושבים על האופציות הקיימות להעברה יעילה של המסרים במשימת הביקורת?

באחת ממשימות הביקורת קיימנו דיון כזה. המומחה המקצועי הציע לבנות מודל חלופי למודל הארגוני הקיים. בעצם… למה לא? החלטנו ללכת על זה. בנינו את המודל ושתלנו את הנתונים. משימת הביקורת התמקדה בהשוואה בין המודלים באמצעות מצגת קצרה שהציגה את השונות בהנחות היסוד והפערים בתוצאות בין המודלים.

ככה זה כשכל אחד מביא את עצמו. לדיון הענייני המקצועי הזה גם הקשוחים שבמבוקרים הביאו את עצמם.

במדור זה נשתף ונשתתף בחוויות של טרנספורמציה, התפתחות וחדשנות בעולם הביקורת, מהזווית שלי וגם מהזווית שלכם.

אשמח לשמוע מכם,

מרגלית

 

השארת תגובה