(Environment-Social-Governance).

נושאים אלו נבדקים על ידי מבקרים פנימיים בהיבטי ציות לחוק ולנוהלי הארגון (ביקורות בתחום ממשל תאגידי, משאבי אנוש ועמידה בחוקי הסביבה לארגונים הכפופים לחוקים אלו).

השאלה היא האם לא הגיע הזמן שנקדיש לכך התייחסות מעבר לציות (Beyond Compliance)? האם מקומם של סיכוני ESG הם רק בשיח הארגוני, או שמא מדובר בסיכונים רלוונטיים שמצדיקים התייחסות של הביקורת?

האם כדאי לנו לכלול את הנושא בתוכנית הביקורת מכיוון שהתחום "חם" וכולם מדברים על זה? או מפני שגם אם הארגון דירג את הנושא כנמוך עד בינוני, זרקור הביקורת ייתן דחיפה גדולה יותר ליישום ולא רק שימוש במילים "ירוקות" ללא בסיס ממשי? להיות קיימותי זה לא רק לערוך רשימת צעדים של מה כן לעשות ומה לא לעשות, אלא דרך חיים שיש להשריש בכל התנהלות הארגון, בתרבות הארגונית שלו, בשיח שלו ובדרכי פעולותיו.

אג'נדה ארוכת טווח

השקעות אחראיות הן השקעות המתחשבות ברווחה החברתית הכוללת בנוסף על שיקולי הרווח הכלכלי. משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי שתומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי.

התחומים שבהם מתמקדות "השקעות אחראיות" הם שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי.  השקעות אחראיות הופכות בהדרגה במאה ה-21 לכלי משמעותי בידי מוסדות פיננסים לבחינת הרכב תיקי ההשקעות שלהם. אולם לא מדובר בנושא חדש אלא רק במילה נרדפת לקיימות ((Sustainability, המורכבת משתי מילים שפירושן "היכולת לשמר".

עד כמה הנושא לא חדש? כבר בשנת 1987 טבעה ועדת ברונטלנד של האו"ם את ההגדרה המצוטטת ביותר לקיימות ולפיתוח בר קיימא: "פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על הצרכים שלהם." כלומר, חיו ותנו לחיות.

בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ-17 יעדים שנדרש להטמיע במדינות החברות במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, והם מכונים  .Sustainable Development Goals – SDGs

אם כן, מדוע מדברים על הנושא כבר מעל 30 שנה אבל נעשה כה מעט?

האם זה מפני שכולם מודעים לקיום הבעיה אבל סומכים על אחרים שיתנסו בפתרון ואולי גם על הרגולציה שתחייב בנקיטת צעדים ואז יהיה יותר פשוט לקבל החלטות?

ב-31.10.21 נפתחה ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, ומנהיגי העולם נדרשו להציע פתרונות מעשיים למשבר האקלים המחריף. מדינות רבות ובהן ישראל הציבו יעדים לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050, אך לא לכולן יש תוכנית מוחשית למימוש עתידי של ההצהרות. יתרה מזאת, מדינות מפתח כמו הודו וסין, שלהן יש השפעה גדולה יותר על משבר האקלים, התחייבו לאיפוס פליטות עד 2070 ו-2060 בהתאמה.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים, התייחס להצהרות הוועידה והדגיש: "המדינות הגדולות צריכות להבין שאי אפשר יותר לחכות, לא מדובר בתיאוריה – זה כאן ועכשיו". נשמעו גם טענות שהתחייבויות אלו הן יותר "מס שפתיים" מאשר הצהרת כוונות אמיתית.

מהיכן תצמח הישועה?

לאור ההתחייבויות ארוכות הטווח של המדינות, נשאלת השאלה האם ניתן לסמוך רק עליהן שיטפלו בבעיה? האם אפשר ליישם ערכים אלו לא רק ברמת מדינה והאדם הבודד אלא ברמת כל ארגון?

ואולי תצמח הישועה מהגופים הפיננסיים? יש הרבה צעדים שגופים אלה יכולים לנקוט כדי לסייע, החל מהשקעה בתשתיות, דרך סיוע למדינות מתפתחות שללא המדינות העשירות לא יוכלו להצטרף לשינוי, ועד למשיכת השקעות מדלקים מאובנים לטובת אנרגיה נקייה, השקעות אחראיות המעודדות יציאה של נורמות עסקיות המיטיבות עם הסביבה והחברה, ועוד.

יש לציין שגופי ההשקעה שנושאים את דגל ה ESG-אינם בהכרח יפי נפש או אלטרואיסטים, אלא פשוט מבינים שהמשקיעים שינו את הכללים ולכן מצייתים לכללי השוק החדשים.

גופים בעולם שרוצים לגייס כסף בשוק הציבורי ואינם יכולים לענות בפשטות ובבהירות על השאלה מה דירוג או איכות ה- ESGשלהם, לא יוכלו בעתיד הקרוב ליהנות מזרמי השקעות משמעותיים, אלא אם ישנו את האופן שבו הם מתייחסים לנושאים האלה שחשובים למשקיעים.

לצד צעדים אלו, גם הרגולציה מתחילה להרים את הראש:

• רשות ניירות ערך פרסמה באפריל 2021 קריאה לכלל התאגידים המדווחים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה, שעליהם לפרסם לציבור המשקיעים ולשאר מחזיקי העניין דוח אחריות תאגידית שנתי וולונטרי, על בסיס קריטריונים בינלאומיים מקובלים כגון GRI או.SASB
• המפקח על הבנקים פרסם באוגוסט 2021 הוראות בדבר גילוי לציבור על היבטי סביבה, חברה וממשל (ESG)שייכנסו לתוקף החל מיוני 2022.
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה ב-18.11.21 חוזר הקובע כי במסגרת מדיניות ההשקעה הכוללת שנקבעת על ידי ועדת השקעות של משקיע מוסדי, תיקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG הרלוונטיים לביצועי תיק ההשקעות ועשויים להשפיע עליהם. בנוסף, משקיע מוסדי יפרט במסגרת המדיניות שהוא מפרסם מהם השיקולים הסביבתיים, החברתיים ושיקולי הממשל התאגידי הנשקלים על ידו במסגרת ניהול ההשקעות ואת הסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו. גם חוזר זה ייכנס לתוקף ב-1.7.2022.

הדיווחים לעיל נועדו לעודד את השקיפות ובחינת המשקיעים בחברות אחראיות, ויקדמו את התפתחות השוק ההון הישראלי לשווקים בעולם.

האם ניתן להסתפק בכך?

עד היום, עיקר מאמצי הארגונים הופנו לעמידה בדרישות החוק והרגולציה, כגון דרישות החוק לרישוי עסקי, חוקים להגנת הסביבה, חוקי החברות ליישום ממשל תאגידי, דיני עבודה, נגישות וכדומה.

מטבע הדברים, חברות שפעילויות הליבה שלהן יותר מזהמות או משליכות על איכות הסביבה, שמו דגש רב יותר על סיכוני הסביבה ועל קיום מדיניות בת קיימא. ברוב החברות שרחוקות מתחומים אלו, שיח הקיימות כמעט אינו מורגש והתחום לא נבדק על ידי המבקר הפנימי.

אחריות המבקר הפנימי ביישום ESG

לצורך כתיבת המאמר פניתי למספר מבקרים פנימיים ראשיים בגופים מובילים במשק ושאלתי אם ערכו ביקורת בנושאESG  או מתכננים לבצע ביקורת בנושא בשנה הקרובה. קיבלתי מכולם תשובה שלילית לשאלה אם בוצעה ביקורת בתחום, ותשובה חיובית לכוונה לכלול ביקורת בתחום בתוכנית עבודת הביקורת לשנת 2022. ניתן להסיק מכך שגם המבקרים הפנימיים מחכים להתייחסות קונקרטית ורחבה יותר מצד הרגולציה לפני שמתחילים ביקורת בנושא.

הסיבות שנמנו להכללת הנושא בביקורת בשנה הבאה היו עליית המודעוּת, בין היתר בעקבות התגברות הפרסומים בעיתונות, וכן ההכרזות של המפקח על הבנקים ושל הפיקוח על הביטוח שבשנה הבאה תפורסם רגולציה בנושא.

נכון, יישום ESG כדרך חיים בכל פעילויות הארגון כרוך בעלויות, אבל המתנה וציפייה שאחרים ינקטו צעדים בנידון לא פוטרות אותנו מאחריות. למבקרים הפנימיים יש השפעה על החברה, למילה הכתובה יש כוח. לכן מן הראוי שאנחנו נעזור לכוון את החברה ליישם ערכים של קיימות, דבר שיועיל לחברה ולכל מחזיקי העניין שלה, בין אם מדובר על עובדים, ספקים, בעלי מניות ולקוחות, ובין אם מדובר על מיתוג החברה וחיזוק המוניטין שלה.

טיפים לביצוע ביקורת ESG

הרבה ארגונים חורטים על דגלם את ערכי הESG-, אך יישום ערכים אלו פחות נבדק על ידי המבקר הפנימי.

בבואו לבחון נושא זה, המבקר צריך בראש ובראשונה לוודא שבארגון קיימת מדיניות קיימות, ולאחר מכן את נאותות יישומה. כלומר, שעקרונות הקיימות מתורגמים לנהלים ולהנחיות עבודה שיטתית בכל סוגי פעילויות הארגון ובכל תהליכי העבודה, וכן בדרך שבה מתנהלים מול לקוחות/ספקים ומחזיקי עניין אחרים.

כדי שארגון יצליח בהטמעת קיימות, חשוב למפות נושאים אלו בכל תתי תהליכי העבודה ולעדכן את הנהלים הקיימים, כך שיענו גם על מכלול השיקולים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים כחלק בלתי נפרד מהנהלים המגדירים את תהליכי העבודה השונים. כמו כן, יש לבנות מערך דיווח למדידת ביצועים ומערך בקרה נאות לבחינתם ושיפורם.

שלושת הפקטורים למדידת קיימות ואחריות חברתית הם: סביבה, חברה, וממשל תאגידי. ניתן לבצע מדידה כמותית ואיכותית בכל אחד מהפרמטרים בכל סוג ארגון, ועלינו המבקרים הפנימיים לבחון זאת.

להלן מספר טיפים לדוגמה לביצוע ביקורת בנושא ESG בכל אחד מהמדדים:

• נושאים סביבתיים: בחינה עד כמה הארגון מודע ופועל לשמירה על איכות הסביבה. הכוונה כאן לא רק לפעילות המשרדית של החברה, אלא גם לפעילות המהותית יותר בחברות שיש לפעילותן השפעה על איכות הסביבה וגם בחברות פיננסיות המנטרות פעילות השקעות אחראיות. בין היתר, המבקר יבדוק:

• האם ננקטו צעדים להקטנת טביעת הרגל הפחמנית בכל פעילויות הארגון?
• האם הוגדרו אמצעים למיחזור פסולת ומעבר לשימוש בחומרים מתכלים או ממוחזרים?
• האם ננקטו צעדים להפחתת שימוש במשאבים מזהמים אפילו בעבודה משרדית? לדוגמה, הקטנת הפגיעה ביערות על ידי צמצום שימוש בנייר. הדבר צריך להיעשות החל מרמת הדירקטוריון – העדפה של שליחת דוחות דיגיטליים לישיבות הדירקטוריון על פני דוחות מודפסים.

הידעתם? על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הנייר והקרטון מהווים כרבע מסך משקל הפסולת המיוצרת בישראל וכ-29% מנפחה, וצריכת הנייר השנתית בארץ עומדת על כמיליון טונות בשנה.

• האם אוּמץ סטנדרט גילוי ושקיפות בדיווח אחריות חברתית של נושאי אקלים והגדלת התייעלות אנרגטית? (לדוגמה, צמצום פליטות מזהמים לאוויר, השפעות על מגוון ביולוגי, צמצום צריכת מים, שימוש אחראי בחומרים מסוכנים, ניטור קרינה, רעש, שימוש בחומרי גלם המזיקים פחות לסביבה, טיפול אחראי ומבוקר בפסולת, מיחזור והשבה של פסולת לתהליך העבודה, ויצירת פתרונות עסקיים בתחום שינוי האקלים).

• נושאים חברתיים – מיפוי ובחינת הנושאים שבהם יש לארגון ההשפעה על החברה,(society) כגון קידום בריאות ובטיחות הציבור, הגדלת המגוון התעסוקתי, שוויון הזדמנויות, אימוץ של סטנדרט גבוה ביחסי עובד-מעביד, תנאי העובדים, נגישות, שמירה על קהילות מקומיות והגנה על זכויות האדם והעובד, שוויון חברתי ומגדרי, בחירת שותפים וספקים המיישמים ערכי קיימות ועוד.

תנועת Me Too טלטלה את עולם העסקים עם הדחת בכירים וחשיפת מטרידים, וכיום ארגונים נמצאים תחת לחץ גובר לשנות את היחס שנשים מקבלות בעבודה. גם תנועת (Black Lives Matter) BLM משפיעה על ארגונים בעולם לתת דגש רב יותר על שוויון חברתי ומיגור גזענות. אין ספק שלחץ חברתי ישפיע גם על חיזוק התרבות הארגונית בתחום החברתי.

ממשל תאגידי – בחינת משילות החברה והבקרה על פעילותה. ניתן לבחון בין היתר את הנושאים הבאים: ניהול הסיכונים בחברה, תגמול לנושאי משרה, עסקאות עם בעלי עניין, אתיקה בעסקים, ציות לחוקים ותקנות, שמירה על אי תלות הדירקטוריון, רמת הדיווחים הכספיים והלא כספיים לבעלי המניות ועוד. תחום זה בדרך כלל מבוקר יותר על ידי המבקרים הפנימיים.

לסיכום

אנחנו נמצאים בעידן שבו חברות עסקיות המבקשות למקסם את הרווחים שלהן מבינות שהדבר לא יכול לבוא על חשבון רווחתם של אחרים: פגיעה באיכות הסביבה ובזכויות אדם, ניצול עובדים בשכר ותנאים נמוכים, חוסר הגינות מסחרית, כיפוף הוראות החוק, יחס לא הוגן לשותפים, לספקים וללקוחות, וכדומה. ההתפתחות המואצת של האינטרנט והרשתות החברתיות הביאה למצב שבו התנהגותן של חברות חשופה לעיני כול, ומידע על עשייתן מתגלה ומתפשט במהירות הבזק. כיום הרבה יותר קשה להסתיר התנהגות לא נאותה. מחקרים מצביעים על מגמה ברורה שלפיה עובדים מדור ה-Z מצפים להתנהגות נאותה של הארגונים שבהם הם מועסקים. הם לא מסתפקים רק בשכר אלא גם רוצים לחוש גאווה ושייכות לחברה ערכית שדוגלת באחריות חברתית. הדרישה של רשויות לשקיפות, דיווח ומדידה של ערכי ה-ESG, מאפשרת לתת ציונים לארגונים ובסיס להשוואה לחברות וארגונים אחרים. הרצון לקבל אישור ודירוג ראוי גם על ביצועים שאינם פיננסיים הוא כבר הכרח. מחקרים הוכיחו שיישום ערכי ה-ESG לא רק שאינו פוגע בתשואה, אלא אף מיטיב עימה בטווח הארוך.

לכן, בין אם אתם מבקרים פנימיים של חברה הפועלת בתחומי הסביבה או חברה המדווחת על "אחריות חברתית", ובין אם מבקרים של מוסדות פיננסים המשקיעים בחברות שחרטו על דגלן מדיניות ESG, מחובתכם ומאחריותכם לוודא שמדיניות החברה, הערכים וחזון החברה מתכתבים עם הפעילות בשטח ובזמן אמת. לא מספיק לבדוק שיש מדידה, אלא יש לבחון את כלי המדידה והבקרה על איכות הנתונים, ולוודא שהם נמצאים בהלימה לכללי GRI או לכלי מדידה מקובלים אחרים. לטובתנו ולטובת הדורות הבאים.

The post ביקורת ESG היא פופולרית או הכרחית? appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

רקע כללי

במהלך חודש אפריל 2020 ביצע ארגון IIA סקר בצפון אמריקה במטרה להעריך את השפעת משבר הקורונה על הביקורת הפנימית. מענה לסקר התקבל ממבקרים ראשיים או מקביליהם: 90% מהם מארצות הברית, 9% מקנדה ו-1% מהקריביים.

במקביל ערכנו אנחנו בישראל ביולי 2020 סקר בקרב מבקרים פנימיים ראשיים. בסקר השתתפו 50 משיבים.

מטרת הסקר הייתה לבחון ולנתח שינויים שחלו במערך הביקורת הפנימית בארץ בתקופת משבר הקורונה (החל מחודש מרץ 2020), בהשוואה לסקר ה-IIA כאמור.

הסקר בישראל כלל 16 שאלות הנוגעות למידע כללי על הארגון, מידע על תוכנית העבודה השנתית והשינויים שחלו בה, ומידע על יחידת הביקורת הפנימית והשינויים בצוות הביקורת.

להלן עיקרי הנתונים (ולכן לא בהכרח יצטברו כל התחומים הסכומים ל-100%).

שינויים שחלו בצוות הביקורת הפנימית בישראל

גודל יחידות הביקורת הפנימית

להלן תרשים לתיאור התפלגות מספר העובדים והמנהלים בצוותי הביקורת בארגונים שבהם ממונים המשיבים כמבקרים פנימיים:

ניתן לראות באופן מובהק כי במרבית הארגונים (כ-70%), צוות הביקורת הפנימית, לרבות העובדים והמנהלים, כולל 5-1 עובדים.

צמצום כוח האדם ביחידות הביקורת הפנימית בעקבות משבר הקורונה

להלן התפלגות שיעור הצמצום בכוח האדם הכולל, הן צמצום קבוע והן צמצום זמני, בכלל הארגונים שבהם המשיבים הם מבקרים פנימיים:

מכאן עולה שבמרבית יחידות הביקורת הפנימית, משבר הקורונה לא השפיע על היקף צוות הביקורת ולא נערך צמצום (קבוע או זמני) של כוח האדם. מנגד, ב-29% מהארגונים חל צמצום בכוח האדם, בחלקו עד 50% ובחלקו אף מעל 50%. כלומר, לצד העובדה שבמרבית הארגונים לא היה צמצום בכוח האדם, בארגונים שבהם כן נערך צמצום במספר עובדי הביקורת, בחלק מהמקרים הצמצום היה חד מאוד – מעל 50%.

לצורך השוואה, בסקר ה-IIA עלו ממצאים דומים: ב-74% מהארגונים לא נערך צמצום כוח האדם בצוותי הביקורת, ב-21% מהארגונים חל צמצום בצוות הביקורת, ובשאר המקרים חל גידול ו/או לא התקבלה תשובה חד-משמעית.

לשם הרחבה, להלן תרשים לתיאור שיעור צמצום כוח האדם הזמני והקבוע בצוותי הביקורת בישראל (מתוך 29% המקרים שבהם הייתה הפחתה), תוך הבחנה בין הפחתה קבועה להפחתה זמנית בהיקף צוותי הביקורת:

מהתרשים עולה שבארגונים שבהם חל צמצום קבוע בכוח האדם, 50% מהמשיבים ציינו כי מדובר בצמצום של 5%-10% בצוות הביקורת, ובאף אחד מהארגונים לא חל צמצום כוח אדם קבוע בשיעור הגבוה מ-50%.

לעומת זאת, מתוך הנשאלים שהשיבו כי חל בארגונם צמצום זמני בצוות הביקורת, 50% מהמשיבים ציינו כי מדובר בצמצום הגבוה מ-50% מצוות הביקורת.

שינויים בתוכנית העבודה השנתית של הביקורת הפנימית

על רקע השינויים שחלו בארגונים השונים, בחלק ניכר מהם חלו שינויים גם בתוכנית העבודה השנתית של הביקורת הפנימית. להלן התפלגות סוגי השינויים שחלו בתוכנית העבודה של יחידות הביקורת הפנימית (בנושא זה יכלו המשיבים לסמן יותר מתשובה אחת):

השיעור הגבוה של השינויים, בעיקר בדגש על שינוי מהותי בתוכנית העבודה, מצביע על גמישות וזריזות (AGILITY).

לצורך השוואה, 56% מהנשאלים בסקר ה-IIA הפחיתו או שינו מטלות בתוכנית השנתית, 48% ביטלו מטלות, 39% הוסיפו מטלות חדשות, 38% הורו לצוותים לבצע עבודות שאינן בגדר ביקורת פנימית, ו-15% שינו והרחיבו מטלות ביקורת מסוימות.

על מהותם של השינויים בתוכנית העבודה:

תשובות המשיבים בסקר IIA העידו על מעבר מהותי להעדפת נושאים הקשורים בשאלת ההתמודדות עם סיכונים הנובעים מהקורונה: 75% מהמשיבים ערכו שינוי תוכניות, 67% עסקו בזיהוי סיכונים פורצים חדשים, 57% בחנו את הערכת הסיכונים בארגון, ו-19% המליצו על תוכניות ודרכי התמודדות.

בהתאם, ערכנו השוואה בין תוצאות המשיבים בסקר בישראל לבין תוצאות סקר ה-IIA במספר סעיפים מהותיים הנוגעים לאופן ההתמודדות עם משבר הקורונה. להלן עיקרי ההשוואה:

ניתן לראות שככלל, המשיבים בסקר ה-IIA חוו שינויים בשיעורים גבוהים יותר בתוכנית העבודה מאלה שחלו אצל המשיבים בסקר בארץ.

שינויים בהיקף שעות הביקורת בתוכנית העבודה השנתית (תקציב הביקורת)

בישראל, למעלה ממחצית מהנשאלים השיבו כי לא חל שינוי בהיקף שעות הביקורת, או שחל שינוי בשיעור נמוך של עד 10%. מתוך הנשאלים שהשיבו כי חל קיטון תקציבי של שעות הביקורת, 10% העידו כי חל קיטון של למעלה מ-50%.

ערכנו השוואה בין תשובות הנשאלים בסקר בארץ לבין תשובות הנשאלים בסקר ה-IIA באשר להיקף ואופי השינוי שחל בתקציב הביקורת השנתי בעקבות משבר הקורונה.

הנחות: לצורך ההשוואה, לקחנו בחשבון שקיטון מינורי, כפי שמוגדר בסקר ה-IIA, הוא שיעור שאינו עולה על 10%, ואת ההגדרה הזאת של שינוי מינורי החלנו על תשובות הנשאלים בסקר בארץ.

בהתאם, להלן תרשים לתיאור אופי השינוי בתקציב הביקורת בסקר בארץ לעומת סקר ה-IIA:

בסקר ה-,IIA 59% מהמשיבים ציינו כי לא חל אצלם שינוי תקציבי. לצד זאת, 30% מהמשיבים חוו קיצוץ תקציבי, מתוכם כשליש חוו קיצוץ תקציבי ניכר. 2% דווקא קיבלו תוספת תקציב.

מהתרשים לעיל ניתן ללמוד כי השינויים בתקציב הביקורת בסקר ה-IIA היו מתונים יותר מהשינויים בתקציב לפי הסקר שנערך בארץ, וכי מרבית הנשאלים בסקר ה-IIA לא חוו שינוי (כ-60%), בעוד שבארץ מרבית הנשאלים חוו שינוי (כ-65%).

בהנחה שעוצמת הקיצוץ מלמדת על חיוניות הביקורת, הרי שיש כאן ממצא האומר דרשני באשר לביקורת הפנימית בישראל.

שינויים שחלו בנושאי המטלות (פוקוס הביקורת)

המשיבים בישראל נשאלו לגבי שינויים שחלו בנושאי המטלות שהם מבצעים, האם חל קיטון או גידול בהיקף הבדיקה המבוצעת, וכן נשאלו באשר למוקד (הפוקוס) של השינויים: IT סיכוני סייבר ואבטחת מידע, המשכיות עסקית, שרשרת אספקה, ניהול סיכונים ארגוני, מעילות והונאות, ציות לרגולציה והוראות ושירותים שאינם ביקורת (לרבות ייעוץ שוטף וכדומה).

באשר לשאלת הקיטון או הגידול, בשקלול תשובות כלל המשיבים בישראל עולה כי בקרב 63% מהנשאלים לא חל שינוי במטלות, אצל 34% חל גידול בהיקף הביקורת, ואצל 4% בלבד חל קיטון בהיקף הביקורת.

באשר למיקוד, נושאי המטלות שבהן חל בישראל שיעור הגידול הגבוה ביותר הם מעילות והונאות (46%), שירותים שאינם ביקורת (42%), IT סיכוני סייבר ואבטחת מידע (40%), והמשכיות עסקית (33%).

בהתאם, ערכנו השוואה בין שיעור הגידול בנושאים אלה בארץ לבין התשובות שעלו בסקר ה-IIA (למעט בנושאי שירותים שאינם ביקורת ושרשרת אספקה שלא נכללו בסקר ה-(IIA. התוצאות הן כדלקמן:

מהתרשים עולה כי במרבית נושאי המטלות, ההפרשים בין שיעור הגידול בסקר בארץ לבין שיעור הגידול בסקר ה-IIA אינם מהותיים והם נעים בין 3%-8% בלבד, למעט שיעור הגידול בנושא ציות לרגולציה והוראות, שבסקר ה-IIA עמד על 41% לעומת 23% בלבד בסקר בארץ. פער גדול קיים גם בנושא המשכיות עסקית: בארץ הקדישו לו תשומת לב גבוהה יותר בשיעור של 33% לעומת 25% בלבד בסקר של ה-IIA.

יודגש כי המשכיות עסקית היא נושא מהותי, בעיקר בתקופת משבר, ולכן היקף השינוי בישראל הוא נקודת זכות מקצועית.

הבדל מעניין שניתן לראות בסקר בארץ לעומת סקר ה-IIA הוא באשר לאופי השינויים במטלות הביקורת: המבקרים בארץ פחות הדגישו את נושא הציות והרגולציה מאשר הנשאלים בסקר ה-IIA, ומצד שני העדיפו לערוך שינויים בנושאים מקצועיים אחרים, כמפורט לעיל. אפשר שפערים אלו באשר לרגולציה מלמדים על שוני בתרבות הארגונית בין ישראל לצפון אמריקה.

לעומת זאת, בתחום סיכוני סייבר ו-IT, תשומת הלב בישראל אינה נופלת מתשומת הלב בסקר ה-IIA, וזאת נקודת זכות מקצועית.

כמו כן, מתשובות הנשאלים בארץ עולה כי בשלושה נושאי מטלות בלבד חל שיעור קיטון בהיקף הביקורת: שירותים שאינם ביקורת (10%), ציות לרגולציה והוראות (8%) ושרשרת אספקה (4%).

לצורך השוואה, בסקר ה-IIA השיבו הנשאלים כי חל קיטון (בשיעור כזה או אחר) בכל נושאי המטלות. שיעור הקיטון בנושאי המטלות נע בין 6%-31%, כלומר בשיעורים גבוהים באופן ניכר מאלה שחוו המבקרים בארץ.

סיכום

ככלל, ניתן לראות כי בעקבות משבר הקורונה חלו שינויים משמעותיים בעבודת הביקורת הפנימית בארגונים השונים: שינויים בהיקף כוח האדם, שינויים בתוכנית העבודה השנתית, שינויים בתקציב הביקורת, ושינויים במוקד הביקורת והיקפה בנושאי המטלות השונים.

באשר לשינויים בעבודת הביקורת: בהשוואה בין התשובות שעלו בסקר בארץ לבין התשובות בסקר ה-IIA, נראה כי המגמה אינה חד-משמעית, וכי ישנם תחומים שבהם חלו שינויים בשיעורים גבוהים יותר בסקר ה-IIA (כדוגמת גידול בהיקף עדכון תוכנית העבודה ועדכון הערכת הסיכונים), ואילו בתחומים אחרים חלו בארץ שינויים בשיעורים גבוהים יותר (כדוגמת קיטון בתקציב השעות מצד אחד וגידול בנושאי המטלות מצד שני, בדגש על מטלות מקצועיות שלמשבר הקורונה השפעה ישירה עליהן, כגון חשש ממעילות והונאות והמשכיות עסקית).

The post ניתוח סקר בדבר השפעת משבר הקורונה בישראל ובצפון אמריקה appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

מה אפשר לעשות?

להגדיר שכל המסמכים ייפתחו מראש עם הגופן שנגדיר.

איך עושים את זה?

• נכנסים להגדרות גופן
• בוחרים את הגופן הרצוי, צבע וגודל
• לוחצים על "הגדר כברירת מחדל"
• בוחרים ב"כל המבמכים" ולוחצים על אישור

בסרטון תוכלו לראות זאת מבוצע בקלות:

בהצלחה!

The post איך לשנות את גופן ברירת המחדל ב WORD appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

למה זה קורה ופתרון קליל שיעזור לכם לפתור זאת אחת ולתמיד:

אתם עומדים להעביר פרזנטציה חשובה לפני קהל מכובד במסגרת יום עיון עם מרצים נוספים
ומבקשים מכם להעביר את המצגת מראש.

הכנתם מצגת מקצועית ומלאת עניין
וגיליתם שעל המחשב שלהם המצגת נראית משובשת לגמרי

הבעיה המרכזית היא שכעת הויזואל מסיח את דעת הצופה מעיקר המסר שאותו רצית להעביר
ומעבר לכך שלא הקשיבו לך,
אז גם התדמית שלך לא נראית הכי מקצועית.

למה זה קורה?

לכל ארגון יש גופנים קבועים שהוא עובד איתם שלפעמים לא קיימים במחשבים אחרים.
במצב כזה המצגת תופיע עם גופני ברירת המחדל שיש באותו מחשב, למשל אריאל.

כדי למנוע מצב שבו אתם צריכים להסתמך על גופנים של אחרים יש פתרון פשוט!

הטמיעו את הגופנים שלך במצגת!

בצורה כזו זה לא משנה לאן תעבירו את המצגת
הגופנים תמיד יהיו מוטמעים בקובץ.

איך עושים את זה?

The post איך לשלוח מצגת בלי שהגופנים ישתבשו? appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

הנושאים העיקריים שנבחנו הם מידת השימוש ב- DATA ANALYTICS בביקורת הפנימית, סיכון סייבר, ענן וסיכוני מודל. הסקר מדרג את הנושאים הדורשים שיפור, בהתאם לתשובות שהתקבלו בסקר.

לסקר המלא לחץ כאן

The post נושאים במיקוד הביקורת הפנימית במוסדות פיננסיים: DATA ANLYTICS, סיכון סייבר, ענן וסיכוני מודל appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

בשעור זה נלמד מהי נוסחה, סוגי נוסחאות, פונקציית SUM

שעור 10 – פונקציית ממוצע Average

בשעור זה נלמד על פונקציית ממוצע, משמעות תאים ריקים

שעור 11 – נוסחאות פונקציות Count + CountA (נוסחאות ספירה)

בשעור זה נלמד על פונקציות לספירת תאים ומה ההבדל בין Count ל CountA

אקסליסט

בשעור זה נלמד את נוסחאות מינימום ומקסימום, עיצוב מספרים, שעות, תאריכים, אחוזים

The post 3. אקסל – נוסחאות ופונקציות appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

בשיעור זה נלמד על: הוספת תאים, מחיקת תאים, עיצוב עמודות, עיצוב שורות, הוספת שורות, הוספת עמודות, אפיון גיליון שלם

שעור 6 – ידית המילוי (גרירה, שכפול, נוסחאות, פונקציות)

בשעור זה נלמד על ידית המילוי, שימוש בעכבר, גרירת תאים, גרירת נוסחאות פונקציות, רצף תאים, רצף מספרים, רצף תאריכים, שכפול נוסחאות, פונקציות

שעור 7 – חישובים בתאים

בשיעור זה נלמד על חישובים בסיסיים, הפניות לתאים, איך תא פועל, פעולות חשבון בתוך התא

שעור 8 – קבוע הפניות לתאים (F4)

בשעור זה נלמד על ערך מוחלט באקסל, ערך יחסי באקסל, הפניות לתאים, הפנייה יחסית, הפנייה מוחלטת, הפנייה חלקית, קיבוע מוחלט, קיבוע חלקי, קיבוע יחסי, נעילת תאים

The post 2. אקסל – עבודה עם תאים וחישובים פשוטים appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

שעור 2 – מושגי בסיס באקסל – חלק א'

שעור 3 – מושגי בסיס באקסל – חלק ב'

שעור 4 – מושגי בסיס באקסל – חלק ג'

The post 1. מבוא לאקסל appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.