(Environment-Social-Governance).

נושאים אלו נבדקים על ידי מבקרים פנימיים בהיבטי ציות לחוק ולנוהלי הארגון (ביקורות בתחום ממשל תאגידי, משאבי אנוש ועמידה בחוקי הסביבה לארגונים הכפופים לחוקים אלו).

השאלה היא האם לא הגיע הזמן שנקדיש לכך התייחסות מעבר לציות (Beyond Compliance)? האם מקומם של סיכוני ESG הם רק בשיח הארגוני, או שמא מדובר בסיכונים רלוונטיים שמצדיקים התייחסות של הביקורת?

האם כדאי לנו לכלול את הנושא בתוכנית הביקורת מכיוון שהתחום "חם" וכולם מדברים על זה? או מפני שגם אם הארגון דירג את הנושא כנמוך עד בינוני, זרקור הביקורת ייתן דחיפה גדולה יותר ליישום ולא רק שימוש במילים "ירוקות" ללא בסיס ממשי? להיות קיימותי זה לא רק לערוך רשימת צעדים של מה כן לעשות ומה לא לעשות, אלא דרך חיים שיש להשריש בכל התנהלות הארגון, בתרבות הארגונית שלו, בשיח שלו ובדרכי פעולותיו.

אג'נדה ארוכת טווח

השקעות אחראיות הן השקעות המתחשבות ברווחה החברתית הכוללת בנוסף על שיקולי הרווח הכלכלי. משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי שתומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי.

התחומים שבהם מתמקדות "השקעות אחראיות" הם שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי.  השקעות אחראיות הופכות בהדרגה במאה ה-21 לכלי משמעותי בידי מוסדות פיננסים לבחינת הרכב תיקי ההשקעות שלהם. אולם לא מדובר בנושא חדש אלא רק במילה נרדפת לקיימות ((Sustainability, המורכבת משתי מילים שפירושן "היכולת לשמר".

עד כמה הנושא לא חדש? כבר בשנת 1987 טבעה ועדת ברונטלנד של האו"ם את ההגדרה המצוטטת ביותר לקיימות ולפיתוח בר קיימא: "פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על הצרכים שלהם." כלומר, חיו ותנו לחיות.

בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ-17 יעדים שנדרש להטמיע במדינות החברות במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, והם מכונים  .Sustainable Development Goals – SDGs

אם כן, מדוע מדברים על הנושא כבר מעל 30 שנה אבל נעשה כה מעט?

האם זה מפני שכולם מודעים לקיום הבעיה אבל סומכים על אחרים שיתנסו בפתרון ואולי גם על הרגולציה שתחייב בנקיטת צעדים ואז יהיה יותר פשוט לקבל החלטות?

ב-31.10.21 נפתחה ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, ומנהיגי העולם נדרשו להציע פתרונות מעשיים למשבר האקלים המחריף. מדינות רבות ובהן ישראל הציבו יעדים לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050, אך לא לכולן יש תוכנית מוחשית למימוש עתידי של ההצהרות. יתרה מזאת, מדינות מפתח כמו הודו וסין, שלהן יש השפעה גדולה יותר על משבר האקלים, התחייבו לאיפוס פליטות עד 2070 ו-2060 בהתאמה.

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה לאקלים, התייחס להצהרות הוועידה והדגיש: "המדינות הגדולות צריכות להבין שאי אפשר יותר לחכות, לא מדובר בתיאוריה – זה כאן ועכשיו". נשמעו גם טענות שהתחייבויות אלו הן יותר "מס שפתיים" מאשר הצהרת כוונות אמיתית.

מהיכן תצמח הישועה?

לאור ההתחייבויות ארוכות הטווח של המדינות, נשאלת השאלה האם ניתן לסמוך רק עליהן שיטפלו בבעיה? האם אפשר ליישם ערכים אלו לא רק ברמת מדינה והאדם הבודד אלא ברמת כל ארגון?

ואולי תצמח הישועה מהגופים הפיננסיים? יש הרבה צעדים שגופים אלה יכולים לנקוט כדי לסייע, החל מהשקעה בתשתיות, דרך סיוע למדינות מתפתחות שללא המדינות העשירות לא יוכלו להצטרף לשינוי, ועד למשיכת השקעות מדלקים מאובנים לטובת אנרגיה נקייה, השקעות אחראיות המעודדות יציאה של נורמות עסקיות המיטיבות עם הסביבה והחברה, ועוד.

יש לציין שגופי ההשקעה שנושאים את דגל ה ESG-אינם בהכרח יפי נפש או אלטרואיסטים, אלא פשוט מבינים שהמשקיעים שינו את הכללים ולכן מצייתים לכללי השוק החדשים.

גופים בעולם שרוצים לגייס כסף בשוק הציבורי ואינם יכולים לענות בפשטות ובבהירות על השאלה מה דירוג או איכות ה- ESGשלהם, לא יוכלו בעתיד הקרוב ליהנות מזרמי השקעות משמעותיים, אלא אם ישנו את האופן שבו הם מתייחסים לנושאים האלה שחשובים למשקיעים.

לצד צעדים אלו, גם הרגולציה מתחילה להרים את הראש:

• רשות ניירות ערך פרסמה באפריל 2021 קריאה לכלל התאגידים המדווחים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה, שעליהם לפרסם לציבור המשקיעים ולשאר מחזיקי העניין דוח אחריות תאגידית שנתי וולונטרי, על בסיס קריטריונים בינלאומיים מקובלים כגון GRI או.SASB
• המפקח על הבנקים פרסם באוגוסט 2021 הוראות בדבר גילוי לציבור על היבטי סביבה, חברה וממשל (ESG)שייכנסו לתוקף החל מיוני 2022.
• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה ב-18.11.21 חוזר הקובע כי במסגרת מדיניות ההשקעה הכוללת שנקבעת על ידי ועדת השקעות של משקיע מוסדי, תיקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG הרלוונטיים לביצועי תיק ההשקעות ועשויים להשפיע עליהם. בנוסף, משקיע מוסדי יפרט במסגרת המדיניות שהוא מפרסם מהם השיקולים הסביבתיים, החברתיים ושיקולי הממשל התאגידי הנשקלים על ידו במסגרת ניהול ההשקעות ואת הסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו. גם חוזר זה ייכנס לתוקף ב-1.7.2022.

הדיווחים לעיל נועדו לעודד את השקיפות ובחינת המשקיעים בחברות אחראיות, ויקדמו את התפתחות השוק ההון הישראלי לשווקים בעולם.

האם ניתן להסתפק בכך?

עד היום, עיקר מאמצי הארגונים הופנו לעמידה בדרישות החוק והרגולציה, כגון דרישות החוק לרישוי עסקי, חוקים להגנת הסביבה, חוקי החברות ליישום ממשל תאגידי, דיני עבודה, נגישות וכדומה.

מטבע הדברים, חברות שפעילויות הליבה שלהן יותר מזהמות או משליכות על איכות הסביבה, שמו דגש רב יותר על סיכוני הסביבה ועל קיום מדיניות בת קיימא. ברוב החברות שרחוקות מתחומים אלו, שיח הקיימות כמעט אינו מורגש והתחום לא נבדק על ידי המבקר הפנימי.

אחריות המבקר הפנימי ביישום ESG

לצורך כתיבת המאמר פניתי למספר מבקרים פנימיים ראשיים בגופים מובילים במשק ושאלתי אם ערכו ביקורת בנושאESG  או מתכננים לבצע ביקורת בנושא בשנה הקרובה. קיבלתי מכולם תשובה שלילית לשאלה אם בוצעה ביקורת בתחום, ותשובה חיובית לכוונה לכלול ביקורת בתחום בתוכנית עבודת הביקורת לשנת 2022. ניתן להסיק מכך שגם המבקרים הפנימיים מחכים להתייחסות קונקרטית ורחבה יותר מצד הרגולציה לפני שמתחילים ביקורת בנושא.

הסיבות שנמנו להכללת הנושא בביקורת בשנה הבאה היו עליית המודעוּת, בין היתר בעקבות התגברות הפרסומים בעיתונות, וכן ההכרזות של המפקח על הבנקים ושל הפיקוח על הביטוח שבשנה הבאה תפורסם רגולציה בנושא.

נכון, יישום ESG כדרך חיים בכל פעילויות הארגון כרוך בעלויות, אבל המתנה וציפייה שאחרים ינקטו צעדים בנידון לא פוטרות אותנו מאחריות. למבקרים הפנימיים יש השפעה על החברה, למילה הכתובה יש כוח. לכן מן הראוי שאנחנו נעזור לכוון את החברה ליישם ערכים של קיימות, דבר שיועיל לחברה ולכל מחזיקי העניין שלה, בין אם מדובר על עובדים, ספקים, בעלי מניות ולקוחות, ובין אם מדובר על מיתוג החברה וחיזוק המוניטין שלה.

טיפים לביצוע ביקורת ESG

הרבה ארגונים חורטים על דגלם את ערכי הESG-, אך יישום ערכים אלו פחות נבדק על ידי המבקר הפנימי.

בבואו לבחון נושא זה, המבקר צריך בראש ובראשונה לוודא שבארגון קיימת מדיניות קיימות, ולאחר מכן את נאותות יישומה. כלומר, שעקרונות הקיימות מתורגמים לנהלים ולהנחיות עבודה שיטתית בכל סוגי פעילויות הארגון ובכל תהליכי העבודה, וכן בדרך שבה מתנהלים מול לקוחות/ספקים ומחזיקי עניין אחרים.

כדי שארגון יצליח בהטמעת קיימות, חשוב למפות נושאים אלו בכל תתי תהליכי העבודה ולעדכן את הנהלים הקיימים, כך שיענו גם על מכלול השיקולים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים כחלק בלתי נפרד מהנהלים המגדירים את תהליכי העבודה השונים. כמו כן, יש לבנות מערך דיווח למדידת ביצועים ומערך בקרה נאות לבחינתם ושיפורם.

שלושת הפקטורים למדידת קיימות ואחריות חברתית הם: סביבה, חברה, וממשל תאגידי. ניתן לבצע מדידה כמותית ואיכותית בכל אחד מהפרמטרים בכל סוג ארגון, ועלינו המבקרים הפנימיים לבחון זאת.

להלן מספר טיפים לדוגמה לביצוע ביקורת בנושא ESG בכל אחד מהמדדים:

• נושאים סביבתיים: בחינה עד כמה הארגון מודע ופועל לשמירה על איכות הסביבה. הכוונה כאן לא רק לפעילות המשרדית של החברה, אלא גם לפעילות המהותית יותר בחברות שיש לפעילותן השפעה על איכות הסביבה וגם בחברות פיננסיות המנטרות פעילות השקעות אחראיות. בין היתר, המבקר יבדוק:

• האם ננקטו צעדים להקטנת טביעת הרגל הפחמנית בכל פעילויות הארגון?
• האם הוגדרו אמצעים למיחזור פסולת ומעבר לשימוש בחומרים מתכלים או ממוחזרים?
• האם ננקטו צעדים להפחתת שימוש במשאבים מזהמים אפילו בעבודה משרדית? לדוגמה, הקטנת הפגיעה ביערות על ידי צמצום שימוש בנייר. הדבר צריך להיעשות החל מרמת הדירקטוריון – העדפה של שליחת דוחות דיגיטליים לישיבות הדירקטוריון על פני דוחות מודפסים.

הידעתם? על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הנייר והקרטון מהווים כרבע מסך משקל הפסולת המיוצרת בישראל וכ-29% מנפחה, וצריכת הנייר השנתית בארץ עומדת על כמיליון טונות בשנה.

• האם אוּמץ סטנדרט גילוי ושקיפות בדיווח אחריות חברתית של נושאי אקלים והגדלת התייעלות אנרגטית? (לדוגמה, צמצום פליטות מזהמים לאוויר, השפעות על מגוון ביולוגי, צמצום צריכת מים, שימוש אחראי בחומרים מסוכנים, ניטור קרינה, רעש, שימוש בחומרי גלם המזיקים פחות לסביבה, טיפול אחראי ומבוקר בפסולת, מיחזור והשבה של פסולת לתהליך העבודה, ויצירת פתרונות עסקיים בתחום שינוי האקלים).

• נושאים חברתיים – מיפוי ובחינת הנושאים שבהם יש לארגון ההשפעה על החברה,(society) כגון קידום בריאות ובטיחות הציבור, הגדלת המגוון התעסוקתי, שוויון הזדמנויות, אימוץ של סטנדרט גבוה ביחסי עובד-מעביד, תנאי העובדים, נגישות, שמירה על קהילות מקומיות והגנה על זכויות האדם והעובד, שוויון חברתי ומגדרי, בחירת שותפים וספקים המיישמים ערכי קיימות ועוד.

תנועת Me Too טלטלה את עולם העסקים עם הדחת בכירים וחשיפת מטרידים, וכיום ארגונים נמצאים תחת לחץ גובר לשנות את היחס שנשים מקבלות בעבודה. גם תנועת (Black Lives Matter) BLM משפיעה על ארגונים בעולם לתת דגש רב יותר על שוויון חברתי ומיגור גזענות. אין ספק שלחץ חברתי ישפיע גם על חיזוק התרבות הארגונית בתחום החברתי.

ממשל תאגידי – בחינת משילות החברה והבקרה על פעילותה. ניתן לבחון בין היתר את הנושאים הבאים: ניהול הסיכונים בחברה, תגמול לנושאי משרה, עסקאות עם בעלי עניין, אתיקה בעסקים, ציות לחוקים ותקנות, שמירה על אי תלות הדירקטוריון, רמת הדיווחים הכספיים והלא כספיים לבעלי המניות ועוד. תחום זה בדרך כלל מבוקר יותר על ידי המבקרים הפנימיים.

לסיכום

אנחנו נמצאים בעידן שבו חברות עסקיות המבקשות למקסם את הרווחים שלהן מבינות שהדבר לא יכול לבוא על חשבון רווחתם של אחרים: פגיעה באיכות הסביבה ובזכויות אדם, ניצול עובדים בשכר ותנאים נמוכים, חוסר הגינות מסחרית, כיפוף הוראות החוק, יחס לא הוגן לשותפים, לספקים וללקוחות, וכדומה. ההתפתחות המואצת של האינטרנט והרשתות החברתיות הביאה למצב שבו התנהגותן של חברות חשופה לעיני כול, ומידע על עשייתן מתגלה ומתפשט במהירות הבזק. כיום הרבה יותר קשה להסתיר התנהגות לא נאותה. מחקרים מצביעים על מגמה ברורה שלפיה עובדים מדור ה-Z מצפים להתנהגות נאותה של הארגונים שבהם הם מועסקים. הם לא מסתפקים רק בשכר אלא גם רוצים לחוש גאווה ושייכות לחברה ערכית שדוגלת באחריות חברתית. הדרישה של רשויות לשקיפות, דיווח ומדידה של ערכי ה-ESG, מאפשרת לתת ציונים לארגונים ובסיס להשוואה לחברות וארגונים אחרים. הרצון לקבל אישור ודירוג ראוי גם על ביצועים שאינם פיננסיים הוא כבר הכרח. מחקרים הוכיחו שיישום ערכי ה-ESG לא רק שאינו פוגע בתשואה, אלא אף מיטיב עימה בטווח הארוך.

לכן, בין אם אתם מבקרים פנימיים של חברה הפועלת בתחומי הסביבה או חברה המדווחת על "אחריות חברתית", ובין אם מבקרים של מוסדות פיננסים המשקיעים בחברות שחרטו על דגלן מדיניות ESG, מחובתכם ומאחריותכם לוודא שמדיניות החברה, הערכים וחזון החברה מתכתבים עם הפעילות בשטח ובזמן אמת. לא מספיק לבדוק שיש מדידה, אלא יש לבחון את כלי המדידה והבקרה על איכות הנתונים, ולוודא שהם נמצאים בהלימה לכללי GRI או לכלי מדידה מקובלים אחרים. לטובתנו ולטובת הדורות הבאים.

The post ביקורת ESG היא פופולרית או הכרחית? appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

סיכוני ESG ( (environmental, social, governanceכשמם כן הם, מייצגים סיכונים בהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי (שאינם פיננסיים) הגלומים בפעילות היומיומית של הארגונים. כלומר, סיכוני ESG עוסקים בהיבטי ממשל תאגידי, לרבות שמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם, שמירה על המגוון המגדרי ועוד.

כיום תחום ה-ESG והאחריות החברתית הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם. גם בארץ הנושא מתפתח, אולם עדיין נמצא בתחילת דרכו. 

נייר עמדה מספר 1 של הלשכה שפורסם בחודש ינואר 2022 בנושא תפקיד הביקורת הפנימית בדיווח על קיימות – סביבה, חברה וממשל תאגידי ESG – מצביע על הראשוניות בתחום החברתי בישראל. לפי נייר העמדה, המודעות לנושא הקיימות והדיווח בישראל אינה מפותחת: בשנים האחרונות 30-20 חברות בלבד פרסמו בישראל דוחות אחריות חברתית והדיווח היה וולונטרי (למעט התאגידים הבנקאיים). עם זאת, לאחרונה מתפתחות מגמות המעודדות התקדמות בתחום זה, כמפורט להלן:

• בשנת 2020 פרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים תוכנית לעידוד חברות לפרסם דוח אחריות חברתית ,ESG – שיכלול דיווח על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של פעילותן העסקית ועל התנהלות עסקית הגונה והוגנת, שבמסגרתה יקבלו 31 חברות תמיכה כספית בפרסום לראשונה של דוח אחריות חברתית.
• במהלך 2020 השיקה הבורסה לניירות ערך בתל אביב שני מדדים, שנועדו לתת מענה לצורכי גופי השקעה מקומיים ובינלאומיים שמדיניות ההשקעות שלהם מכוונת להשקעות סביבתיות. מדד "תל אביב קלינטק", הכולל מניות של חברות בתחום האנרגיה המתחדשת, ומדד "תל אביב 125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים" המורכב מהמניות הנכללות במדד.
• באפריל 2021 פרסמה הרשות לניירות ערך "מתווה מוצע לגילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני"ESG . במסגרת המתווה, הרשות קוראת לכלל התאגידים המדווחים לפרסם לציבור המשקיעים ולשאר מחזיקי העניין דוח אחריות תאגידית שנתי על בסיס וולונטרי. הרשות המליצה לערוך ולהכין את הדוח על בסיס תבחינים בינלאומיים מקובלים דוגמתRI או SASB ולפרסמו בסמוך למועד פרסום הדוח התקופתי. עוד ציינה הרשות כי בכוונתה לפעול להענקת תמיכה, באמצעות קיומן של הדרכות וסדנאות מקצועיות לנציגי התאגידים המדווחים.
• בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תיקון לחוזר בנושא "ניהול נכסי השקעה" המתייחס בין היתר ל"שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי". במסגרת חוזר זה נדרשת ועדת ההשקעות של משקיע מוסדי לקבוע מדיניות השקעה בנוגע לשיקולי ,ESG ולגבש כללים ונהלים לפיתוח מומחיותו של המשקיע המוסדי לבחינת ההיבטים, השיקולים והסיכונים כאמור.
• בדצמבר 2021 פרסם המפקח על הבנקים חוזר בנושא "גילוי לציבור על היבטי סביבה, חברה וממשל ,"שבמסגרתו נקבעה החובה לפרסם דוח שנתי בנושא זה בתוך ארבעה חודשים מסוף שנת הדיווח והובהרו ההנחיות לגבי מטרת הדוח ותוכנו. כמו כן, נקבעה החובה לכלול בדוח הדירקטוריון וההנהלה תמצית של מדדי סביבה, חברה וממשל עיקריים, וכן לציין היבטים מהותיים של סביבה, חברה וממשל המשתלבים ביעדים ובאסטרטגיה העסקית של התאגיד.

במסגרת מאמר זה בחרנו להתמקד בכותרת SOCIAL – במסגרתה נכלל ההיבט החברתי-אנושי-התנדבותי (להלן: "ההיבט/התחום החברתי") תחת סיכוני ESG.

ההיבט החברתי מתייחס לדרכי הטיפול של הארגון באנשים שאיתם הוא מתקשר: בראש ובראשונה מנהלים ועובדים, אך לא פחות חשוב –לקוחות, ספקים ונותני שירותים שעומדים בקשר עם הארגון בכל שרשרת האספקה.

התחומים העיקריים הנכללים תחת ההיבט החברתי-אנושי-התנדבותי שעל הארגון למדוד, להעריך ולדווח כוללים:

• הגנת העובד/הלקוח – לפי תקני עבודה ובטיחות;
• יוזמות/פעולות לשמירת זכויות האדם;
• השאיפה להכלה – דגש על גיוון תעסוקתי-מגדרי, מגזרי, גילאי, נטיות מיניות, מניעת הטרדה ואפליה (diversity and inclusion);
• דרישה של הארגון להכלת ערכים אלה גם אצל הספקים ונותני השירותים;
• מוצרים ו/או השירותים שהארגון מספק – בחינה האם הם מיוצרים בהתאם לערכים של תקני עבודה נאותים ואינם יוצרים פגיעה חברתית-תעסוקתית על מגוון מרכיביה כמתואר לעיל. בחינה כזאת על הארגון ליישם גם אצל הספקים שלו;
• תרומה חברתית ותרומה לקהילה – בדגש על התנדבות, אימוץ גופים ומאבק ליישום ערכים, כגון הגנת הסביבה, תרומה להקטנת פערים, תרומה לקידום קהילות ואוכלוסיות מקופחות, תרומה לקידום ערכי שוויון, צדק, תרבות, דת וכדומה;
• תרומות כספיות – חובת זהירות שעל הארגון לבחון ולאמץ, לרבות בהקשר של תרומות פוליטיות, תרומות העלולות להתפרש כשליליות ולהעלות חשדות לפעילות עסקית הכרוכה בפגיעה בטוהר המידות, ועד לרמת חשד לשוחד, כדוגמת תרומות לעמותות הקשורות למפלגות, למקבלי החלטות בדרג השלטוני, לאישים פוליטיים וכדומה.

כדי לבחון את התפתחות ההיבט החברתי בארגונים בישראל, ובהתאמה גם ביחידות הביקורת הפנימית, ערכנו בקרב מבקרים פנימיים ראשיים בארץ שאלון לבחינת אופן היישום של הפרמטרים הנכללים תחת ההיבט החברתי.

להלן ממצאי השאלון ומסקנות נבחרות בנושא.

• ניתוח המשיבים לשאלון

ענפים

57% מהמשיבים נכללים במסגרת הענף "הציבורי ממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים עירוניים".

26% מהמשיבים נכללים בענף "פיננסיים וביטוח".

יתר המשיבים מענפים שונים (שיעור משיבים בודדים מכל ענף), לרבות נדל"ן, ארגונים מהמגזר השלישי, רווחה בריאות וחינוך, מסחר, תעשייה והיי-טק ועוד. היעדר נוכחות מהותית של ענפים אלה כמענה לשאלון מעלה תהייה באשר לתמונת מצבם בתחום החברתי.

גודל הארגונים שבהם מכהנים המבקרים הפנימיים

46% מהמשיבים משמשים כמבקרים פנימיים בארגונים בהם למעלה מ-1,500 עובדים. ב-17% מתוכם מועסקים למעלה מ-5,000 עובדים.

גודל צוות הביקורת הפנימית

59% מהמשיבים העידו כי צוות הביקורת הפנימית בארגונם מונה 5-1 עובדים. כלומר לא קיימת התאמה בהכרח בין גודל הארגונים והיקף המועסקים בהם לבין גודל יחידות הביקורת באותם ארגונים.

• ההיבט החברתי בארגון בכללותו

רגולציה:

48% מהמשיבים דיווחו שחלה על הארגון שלהם רגולציה מחייבת בנושא. 55% מתוכם נכללים במסגרת הענף "הציבורי ממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים עירוניים", ו-32% מתוכם נכללים בענף "פיננסיים וביטוח", בדומה להתפלגות הכללית של המשיבים.

כלומר, מרבית הארגונים שחלה עליהם רגולציה בנושא הם ארגונים ציבוריים או פיננסיים.

עם זאת, וכפי שפורט לעיל, יש להביא בחשבון כי הרגולציה החדשנית בישראל בתחום ESG, על מרכיביה החדשניים – בדגש על התחום החברתי – היא רק בחיתוליה, ורובה ככולה מיושמת וולונטרית רק במגזר העסקי. לאור תשובות המשיבים באשר למדיניות, כפי שיפורטו להלן, ניתן להניח כי הרגולציה שאליה התייחסו רוב המשיבים מתייחסת בעיקר לרגולציות בתחום דיני עבודה ובטיחות ובתחום שיוויוניות ומניעת אפליה, שהן בגדר רגולציות ותיקות. 

עיצוב מדיניות:

נדבך חשוב ביישום ההיבט החברתי הוא קביעת מדיניות ארגונית בנדון. שאלנו את המבקרים הפנימיים אם נקבעה בארגונם מדיניות בנדון. להלן התפלגות תגובות המשיבים באשר לעיצוב מדיניות בתחום החברתי בארגונם:

50% מהמשיבים דיווחו שבארגונם עוצבה מדיניות (על ידי הדירקטוריון/ההנהלה בכירה) בתחום החברתי. 57% מתוכם נכללים במסגרת הענף "הציבורי ממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים עירוניים", ו-30% מתוכם נכללים בענף "פיננסיים וביטוח", בדומה להתפלגויות המשיבים לעיל.

37% מהמשיבים העידו כי לא נקבעה מדיניות בנדון בארגונם, ונראה כי גם לא מתוכננות בעתיד הקרוב.

נדגיש כי נתונים "יבשים" אלה העולים מן השאלון לא בהכרח מלמדים על עיצוב מדיניות בתחום החברתי. כדי ללמוד על מהות עיצוב המדיניות בארגונים השונים בהקשר של התחום החברתי, חשוב ללמוד על המרכיבים שבהם התמקדה המדיניות.

להלן התפלגות המרכיבים שנכללו במדיניות ההיבט החברתי של הארגונים (שבהם נקבעה מדיניות בנדון) כפי שדווחו על ידי המשיבים:

ניתן לראות כי כ-70% ומעלה מהמשיבים ציינו כי במסגרת מדיניות ההיבט החברתי של ארגונם נכללים המרכיבים הבאים: הגנת העובד לפי תקני עבודה ובטיחות, תרומה לקהילה, דגש על מגוון והכלה (diversity and inclusion), לרבות מניעת אפליה, הטרדות וכדומה, ומתן סיוע לעובדים בתחום הבריאות, הרווחה וגם סיוע נפשי וכספי בעת מצוקה אישית.

מרכיבים נוספים שקיבלו ביטוי אצל למעלה מ-50% מהמשיבים הם: אימוץ ערכים חברתיים כערכי החברה והחלת התקנים גם על ספקים ונותני שירותים.

לעומת זאת, מרכיבים כדוגמת החלת התקנים וההדגשים גם על ספקים ונותני שירותים, גיבוש מדיניות בדבר מניעת תרומות כספיות, והחלת ייצור מוצרים ושירותים לפי תקני עבודה נאותים, סומנו על ידי משיבים בודדים (פחות מ-22% מהמשיבים).

מכאן שמרבית המשיבים העידו כי בארגונם עדיין לא נכללו תחומים אלה תחת מדיניות ההיבט החברתי.

מניתוח מעמיק של התוצאות בדבר המדיניות עולה כי המרכיבים שסימנו המשיבים בשיעורים גבוהים הם תחומים שכבר קיים בגינם מערך רגולציה וחקיקה מוסדר, כלומר קביעת המדיניות בתחומים אלה היא דרישה חוקית (כדוגמת הגנת העובד, בטיחות, מגוון והכלה, מניעת אפליה, סיוע לעובדים וכדומה), ולאו דווקא אימוץ של דרישות חדשניות בהיבט החברתי. כך שאם היינו מנטרלים השפעות של הרגולציה המחייבת, הייתה מוצגת בפנינו תמונה שונה, שעל פיה מרבית המרכיבים החדשניים עדיין לא נכללו במסגרת מדיניות התחום החברתי.

ניהול סיכונים כולל בארגון:

ביקשנו לבדוק אם הארגונים השונים מביאים בחשבון במסגרת הערכת הסיכונים הכוללת בארגון גם סיכונים הנוגעים לתחום החברתי. להלן התפלגות תגובות המשיבים בעניין זה:

בהתאמה לתשובות המשיבים לגבי עיצוב מדיניות בתחום החברתי, גם כאן ניתן לראות כי 46% מכלל המשיבים דיווחו שבארגונם מובאים בחשבון סיכונים בהיבט החברתי במסגרת הערכת הסיכונים.

57% מתוך 50% שדיווחו שבארגונם עוצבה מדיניות בתחום החברתי, ענו כי בארגונם מביאים בחשבון במסגרת הערכת הסיכונים גם סיכונים הנוגעים להיבט החברתי.

לצד זאת, ניתן לראות כי 54% מהארגונים לא מביאים בחשבון סיכונים הנוגעים לתחום החברתי במסגרת הערכת הסיכונים שלהם.

מניתוח תגובות המשיבים נלמד כי סיכונים בתחום החברתי שמובאים בחשבון על ידי הארגונים, כוללים בין היתר היבטים של העסקת עובדים בעלי מוגבלויות, נגישות, תנאי העסקת עובדים, תחלופת עובדים, התנדבות ותרומה לקהילה, תקני עבודה ובטיחות, הוגנות מול ספקים ועוד.

בהשוואה למרכיבי המדיניות בתחום החברתי, ניתן לומר (בזהירות הראויה) כי בתחומים שבהם קיימת רגולציה מחייבת ונקבעה מדיניות בהקשר של התחום החברתי, גם הובאו בחשבון הסיכונים הרלוונטיים (העסקת עובדים, בטיחות, מגוון והכלה וכדומה). כלומר, במרכיבים החדשניים שבהם טרם נקבעה מדיניות בתחום החברתי, גם טרם הובאו בחשבון הסיכונים הרלוונטיים.

• ההיבט החברתי בפעילות הביקורת הפנימית

לצד בחינת יישום התחום החברתי בארגונים, בדקנו אם יחידות הביקורת הפנימית נמצאות באותה רמת יישום של הארגון בכללותו, או שמא הן יותר מתקדמות בתחום זה. בהתאם, ביקשנו לבדוק אם יחידות הביקורת הפנימית בארגונים התחילו ללמוד את הנושא ואם עובדי צוות הביקורת הפנימית קיבלו הדרכות בתחום החברתי.

ניתן לראות כי על אף שב-48% מיחידות הביקורת החלו ללמוד את נושא ההיבט החברתי והשפעתו על הביקורת הפנימית, רק ב-11% מיחידות הביקורת החלו הדרכות בנושא. יתרה מזאת, ב-37% מיחידות הביקורת נראה כי אין מודעות לתחום החברתי. בנושא ההדרכות ניתן לראות זאת ביתר שאת, היות ש-80% מהמשיבים העידו שביחידת הביקורת שלהם גם לא מתוכננות הדרכות בנושא זה.

ערכנו השוואה באשר לבדיקת מרכיבים בהיבט החברתי בין ארגונים שבהם עוצבה מדיניות ארגונית בנדון לבין ארגונים שבהם לא עוצבה מדיניות כאמור, והשפעת עיצוב המדיניות או אי עיצובה על פעולות הביקורת הפנימית:

ניתן לראות באופן מובהק (43% מהמשיבים) כי בארגונים שבהם קיימת מדיניות בהיבט החברתי, מבוצעת גם ביקורת פנימית בנושא. כלומר, בתחומים שבהם יש מדיניות ארגונית מחייבת בתחום החברתי, גם מבוצעות ביקורות בנושא. לעומת זאת, בארגונים שבהם לא קיימת מדיניות בנדון, הביקורת הפנימית גם לא מבצעת ביקורת בהיבטים אלה (76% מהמשיבים). יתרה מכך, ניתן לראות כי בארגונים שבהם עוצבה מדיניות בהיבט החברתי, פרמטרים שונים בהיבט זה נבחנו על ידי הביקורת הפנימית פי 2 יותר מארגונים שבהם לא עוצבה מדיניות כאמור.

בנוסף, בחנו את השונות ביישום הביקורת הפנימית בתחום החברתי גם בין הענף "הציבורי ממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים עירוניים" וענף "פיננסיים וביטוח". מניתוח הנתונים עולה כי מתוך הענף "הציבורי ממשלתי" המהווה 57% מהמשיבים, 46% מהארגונים בוחנים את ההיבט החברתי, ומתוך ענף "פיננסיים וביטוח" המהווה 26% מהמשיבים, 33% מהארגונים בוחנים את ההיבט החברתי.

גם בהקשר הזה חשוב לומר כי סביר שעיקר הארגונים שבהם מבוצעת ביקורת בהיבטים החברתיים הם ארגונים שחלה עליהם רגולציה מחייבת ולכן גם נקבעה מדיניות בתחום. כלומר, הביקורת הפנימית היא עדיין שמרנית ומצפה למסגרות פעולה ברורות, כגון רגולציה מחייבת, מדיניות ואף נהלים כדי שהיא תחל לבצע בדיקות בנדון. מכאן ניתן אף להקצין ולומר שהביקורת הפנימית בישראל, בחלקה הגדול, עדיין אינה בגדר "יועץ נאמן" המפנה את תשומת לב הארגונים לחשיבה יצירתית בתחומים חדשניים ומתפתחים כמו התחום החברתי, גם אם עדיין אין רגולציה, מדיניות או נהלים בנדון.

גם בתחומי הביקורת הפנימית ביקשנו לבדוק אם מובאים בחשבון סיכונים הנוגעים להיבט החברתי בעת ביצוע מטלת ביקורת. להלן התפלגות תגובות המשיבים לשאלה זו:

54% העידו כי במסגרת מטלת ביקורת מובאים בחשבון סיכונים הנוגעים להיבט החברתי.

כאמור, 46% דיווחו כי במסגרת הערכת הסיכונים של ארגונם, מובאים בחשבון סיכונים הנוגעים להיבט החברתי. מתוך אותם 46%, 71% דיווחו כי במסגרת מטלת ביקורת מובאים בחשבון גם סיכונים הנוגעים להיבט החברתי. כלומר, ניתן לראות מִתאם מסוים בין הערכת הסיכונים הכוללת בארגון לבין הערכת הסיכונים במטלת ביקורת.

מניתוח תגובות המשיבים נלמד כי סיכונים בתחום החברתי שמובאים בחשבון במסגרת מטלות ביקורת, בין היתר, היבטים רגולטוריים מסורתיים בדבר העסקת עובדים, ביטחון ובטיחות, קיום מדיניות, נגישות ועוד, בדומה לסיכונים שמובאים בחשבון במסגרת הערכת הסיכונים הכוללת של הארגון.

• סוף דבר

הרוב המוחלט של המשיבים (כ-85% מהמשיבים) הם מהענפים "ציבורי ממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים עירוניים' ו"פיננסיים וביטוח". יתר המשיבים מענפים שונים (שיעור משיבים בודדים מכל ענף), לרבות נדל"ן; ארגונים מהמגזר השלישי; רווחה, בריאות וחינוך; מסחר, תעשייה והיי-טק ועוד. היעדר נוכחות מהותית של ענפים אלה מעלה תהייה באשר לתמונת מצבם בתחום החברתי.

בשקלול תגובות המשיבים נראה כי רק בכ-50% מהארגונים קיימת מודעות להיבטים החברתיים, הן ברמת הארגונים והן ברמת יחידות הביקורת הפנימית. יתרה מכך, גם בארגונים שבהם קיימת מודעות, לרוב היא קיימת בתחומים שבהם קיים מערך רגולציה וחקיקה מוסדר, כך שאם מנטרלים השפעות של רגולציה מחייבת, סביר שהייתה מוצגת בפנינו תמונה שונה, שעל פיה שיעור הארגונים שבהם קיימת מודעות חדשנית לתחום החברתי הוא נמוך בהרבה.

עם זאת, צריך להדגיש כי כל הנושא החברתי והאחריות התאגידית הוא נושא מתפתח ונראה שהארגונים מתחילים כעת להכיר ביתר שאת בחשיבות הנושא ויישומו ובעקבותיהם תצעד גם הביקורת הפנימית. הנה כי כן, חשוב ומעניין יהיה לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום זה בארץ, הן בארגונים והן ביחידות הביקורת הפנימית.

The post ממצאי שאלון בנושא ההיבט החברתי תחת סיכוני ESG ( (environmental, social, governance appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

• בפן הסביבתי קיימת התייחסות נרחבת לאיכות הסביבה – ניטור והפחתת מזהמים וגזי פליטה, הקטנת הפגיעה ביערות, התייעלות אנרגטית, הפחתת בזבוז מים או לחילופין שימוש במי קולחין, הפחתת פסולת ויצירת תהליכי מִחזור, מתן שירותים או ייצור מוצרים ברי-קיימא. אחת הבעיות הקשות בנושא הסביבה נוגעת לטביעת רגל פחמנית Carbon Footprint)), המשקפת את סך פליטות גזי החממה שנפלט ממוצר, ארגון, אדם, מדינה או אירוע. טביעות רגל אלו הן בין הגורמים להתחממות הגלובלית.

מאז התכנסות ועידת האקלים של האו"ם וכינון הסכם פריז, גברה חשיבותו של רכיב הסביבה כחלק מה-ESG. גם ישראל, כחלק מהמדינות שהתחייבו לעמוד ביעדי הסכם פריז, פועלת לקידום חקיקה הנוגעת בין היתר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וזאת על מנת לעמוד ביעדים של הקטנת פליטת הפחמן וצמצומה המוחלט עד לשנת 2050.

• בפן החברתי וההתייחסות לגורם האנושי – קידום בריאות ובטיחות הציבור של עובדים ולקוחות, פיתוח עובדים ומנהלים, שילוב וגיוון תעסוקתי, לרבות העסקת אוכלוסיות מוחלשות ומגוונות ומניעת אפליה, שמירה על קהילות מקומיות וזכויות אדם תוך תרומה ישירה או כספית, יצירת שרשרת אספקה אחראית – אחריות ספקים לעקרונות ESG .
• בפן הממשל תאגידי ישנם מספר תחומים השלובים זה בזה – שיפור וניטור של תהליכי ניהול הסיכונים בחברה, יצירת שקיפות מלאה, הקפדה על כללי האתיקה, לרבות מאבק באירועי שחיתות ושוחד, יצירת מנגנוני פיקוח ובקרה מלאים וברורים, אימוץ נורמות של ממשל תקין.

ארגון המאמץ את דפוסי הפעולה בהתאם לאחריות תאגידית, מפרסם מדי שנה דוח מקיף המציג את יעדי הארגון בתחומים השונים ואת תוצאות המדדים המרכזיים התומכים בכך. הדוח מבוקר על ידי רו"ח המאשר את מהימנות הנתונים המדווחים, בדומה לדוחות כספיים.

לאחרונה קיימת מגמה של השקעות בעלות אוריינטציה ל-ESG. מגמה זו מובלת על ידי חברת בלקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם, שמנהלת נכסים פיננסיים בסכום של כ-10 טריליון דולר ובעלת השפעה על חברות פיננסיות אחרות בעולם. החברה הקימה מערך שלם המטפל בנושא ה- ,ESGופעם בשנה היא פונה ללקוחותיה ולחברות שבהן היא משקיעה ומתארת את האיומים על הסביבה, המשפיעים גם על עולם ההשקעות. בלקרוק מפסיקה להשקיע בחברה עסקיות שלא פועלות על מנת להקטין את זיהום הסביבה, ואף מנכ"ל של חברה ציבורית לא רוצה "לפתוח חזית" עם בלקרוק.

בפסגת המילניום של האו"ם בשנת 2000 הוגדרו שמונה יעדים לפיתוח – Millennium Development Goals (MDG) למשך 15 שנים, כלומר עד 2015. יעדים אלה התייחסו להקטנת העוני, להרחבת אפשרויות החינוך, לשוויון בין המינים והעצמת נשים, לבריאות האישה והילד, לקיימות סביבתית, להפחתה באיידס ובמחלות זיהומיות, ולבניית שותפות עולמית לפיתוח. בתום התקופה ולאור ההישגים והאתגרים של יעדים אלה, עלה הצורך בהמשך תהליך לפיתוח יעדים חדשים לתקופה של 15 שנים נוספות, 2015–2030.

בספטמבר 2015 אימצה מדינת ישראל, יחד עם 192 המדינות החברות באו"ם, את ההחלטה ליטול חלק במאמץ להשגת 17 יעדים חדשים של פיתוח בר-קיימא הידועים גם כ-(SDGs) Sustainable Development Goals. היעדים עוסקים באתגרים עולמיים בשלושה מישורים – חברה, סביבה וכלכלה, ומייצרים מסגרת רב-מדינתית בעלת שפה משותפת, המגדילה את הסיכוי ליישום אפקטיבי ומדיד של היעדים.

נכון להיום בארץ, חברות ממשלתיות וארגונים עסקיים מפרסמים מיוזמתם דוחות אחריות תאגידית מזה מספר שנים. החברות הממשלתיות הבאות: חברת חשמל, נמל אשדוד, תעשייה אווירית, נתיבי ישראל, מקורות ורפאל – פועלות ומדווחות על פי אחריות תאגידית חברתית. בין החברות הלא ממשלתיות ניתן למצוא את בנק הפועלים, טבע, צים, שטראוס ועוד.

המניעים העיקריים לאימוץ האחריות התאגידית נובעים משלושה גורמים. ראשית, העדפות שוק ניירות הערך – היקף ההשקעה בחברות המאמצות יוזמות בתחום ה-ESG עולה בקצב מהיר ובהתמדה. שנית, הרגולטורים בארץ ובעולם מרחיבים את מעורבותם בכל הקשור לגילוי ESG בהשקעות (בארץ – רשות החברות הממשלתיות, רשות ניירות ערך). שלישית – חברות מעדיפות להטמיע כללי ESG בפעילותן במטרה לקבל דירוג גבוה שעשוי להעלות את אטרקטיביות ההשקעה בהן.

דוגמה ליעד סביבתי אפשר למצוא בחברת טבע, שהנפיקה בנובמבר 2021 איגרות חוב צמודות כיעד סביבתי. "טבע" קבעה כי ריבית האג"ח תעלה וסכום הפירעון יגדל אם החברה לא תעמוד ביעד שנקבע. היעד – טבע התחייבה להגדיל את הנגישות של תרופות מתוצרתה במדינות מתפתחות, באמצעות הגדלת מספר התרופות הגנריות שרשומות במדינות אלו ב-150% ובכך להקטין את עלות התרופות במדינות אלה. טבע פעלה להגדלת הנגישות של התרופות לשווקים מתפתחים גם באמצעות תרומות של תרופות. בכך מימשה טבע את עקרונות ESG תוך שיווק עצמי וצבירת נקודות זכות.

אם כן, הגורמים לעיל מייצרים לחברות מניעים תועלתיים: אפשרות לגיוס מניות ואג"ח, קבלת סובסידיה מהמדינה עבור השקעות ירוקות שיוזמת החברה, שיפור דירוג החברה על ידי גופי אנליזה מקובלים ובלתי תלויים כדוגמת בלומברג ועוד, או אפילו הכנה עתידית לרגולציה מרחיבה אפשרית, שכן כיום יותר ויותר גופי פיקוח ורגולציה כבר מעודדים ומעוררים את הצורך להכניס את היבטי ה-ESG במערך השיקולים העסקיים של הארגון.

כפועל יוצא, אימוץ אחריות תאגידית יכול להגדיל את ערך החברה וממילא גם את תדמיתה, דבר שיכול להגדיל את מעגל הלקוחות והרווחיות. זאת ועוד, ארגונים המאמצים עקרונות ESG ומשקפים אותם לציבור נתפסים כאטרקטיביים מצד המשקיעים, כך שלצד התשואה הכלכלית מתווספת תשואה חברתית וסביבתית.

באשר לרגולציה בישראל: רשות החברות הממשלתיות הכריזה בינואר 2019 כי בכוונתה לקדם בקרב החברות הממשלתיות תוכניות “ערך משותף”, ובחודש מאי באותה שנה עברה ליישום התוכנית והורתה לחברות לדון בתוכניות בעלות ערך משותף, תוך שילוב בין המטרות העסקיות והכלכליות של החברה ובין התועלת הערכית שהיא מייצרת – לאומית, חברתית או סביבתית.

באפריל 2021, לאור ההתעניינות הגוברת של משקיעים בשוקי הון בעולם בתחום ESG, פרסמה הרשות לניירות ערך בישראל מתווה מוצע לגילוי אודות האחריות התאגידית וסיכוני ESG. מתווה זה הוגדר כהמלצה ולא כחובה. בין היתר, מטרת המתווה היא להוות בסיס להטמעת תחום האחריות התאגידית בקרב התאגידים המדווחים, מתוך הנחה כי אימוץ הכללים המוצעים במתווה ופרסום דוח אחריות תאגידית שנתי עשויים לסייע למשקיעים המתעניינים בהיבטי ESG.

בגילוי זה המליצה הרשות על פרסום באינטרנט של דוח אחריות תאגידית שנתי לציבור המשקיעים, עריכת דוחות על בסיס קריטריונים בינלאומיים מקובלים וניסוחם בשפה האנגלית, ו תמיכה בתאגידים שבחרו לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי באמצעות קיום מערך הדרכות וסדנאות מקצועיות לנציגי תאגידים אלו. בבסיס המתווה עמדה ההנחה כי השקעות אחראיות ובעלות שקיפות ייטיבו עם התאגידים המדווחים בטווח הארוך ויגדילו אפשרויות למשוך משקיעים בינלאומיים, והתאגידים יזכו לדירוג משופר מצד חברות דירוג המדרגות תאגידים על בסיס נתוני ESG.

ניהול הסיכונים של הארגון צריך לקחת בחשבון את מכלול הגורמים העשויים להשפיע על תהליכים חברתיים, כגון סיכונים המתייחסים לפן האנושי, למשל סיכון של אפליה על רקע מין, גיל, מצב משפחתי או מאפיין אחר. במקרה זה על הארגון ליצור תרבות הכלה במטרה להגן על זכויות אדם ועל שוויון הזדמנויות. לחילופין, גם בנושא רווחת הצוות קיים סיכון, ונדרש לפתור אותו באמצעות הפעלת פלטפורמות רווחה שונות, לרבות תמרוץ עובדים.

 סיכום: ככלל, על החברות להפנים את המסר כי היעד העסקי אומנם חשוב, אך אל להן להזניח את תחומי הסביבה, החברה והאחריות התאגידית.

ההתעניינות סביב אחריות חברתית תאגידית, ובפרט התמיכה של ארגונים ומשקיעים בנושא, הולכות וגוברות. עוד ועוד חברות מבינות כי חשוב גם ליצור ערך לחברה ולא להתמקד רק בשורת הרווח. אחריות תאגידית מהווה שינוי מרענן משמעותי בעת החדשה ומשפיעה לטובה הן על היחס של הלקוחות לארגון והן על שביעות הרצון של העובדים המשתייכים לארגון. זוהי תפיסת עולם שיכולה להביא להצלחה עסקית, תוך הטמעת שיקולים סביבתיים, חברתיים ושיקולי ממשל תאגידי נאותים.

רצוי שארגונים רבים ישקיעו לטובת הסביבה והחברה. במצב כזה תעלה הסבירות לקבלת תרומה כלכלית ועליית ערך של החברות, יחד עם תרומה לקהילה ולאיכות הסביבה. לשם כך רצוי שנפנים את חשיבות הנושא ונגביר את ההשקעות בכיוון הרצוי. אומנם ייתכן שבטווח הקצר נקטין את הרווחיות, אך ישנה סבירות שניצור מנוף עסקי איתן לצמיחה עתידית, חברתית וכלכלית.

The post אחריות תאגידית חברתית ( (ESG– פנים רבים לה appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

רמת המודעות של המגזר העסקי ל-ESG בכלל ולמשבר האקלים בפרט נמצאת בשיאה. המניעים לכך שונים, ובין היתר כוללים לחץ מצד משקיעים, מתן דגש של הרגולטורים לנושא, וכן דרישות מצד הציבור הרחב. אך השורה התחתונה ברורה: ניהול סיכוני  ESGהפך מ-Nice to have ל-Must have.

ניהול סיכוני ESG אמור לנבוע מאסטרטגיה סדורה הנשענת על הבנה ברורה של הנושאים, תוך דיווח לכלל בעלי עניין. כמבקרים פנימיים, עלינו לוודא כי הארגון מזהה ומעריך את סיכוני ה-ESG וקובע מדדים ויעדים לניהולם. זאת על ידי בחינת ניהול הסיכונים השוטף, ביצוע סקרי פערים, בחינה ופיתוח של הממשל התאגידי, מדיניות ונהלים, בחינת עסקאות, גיבוש קריטריונים לזיהוי סוגיות פוטנציאליות (לרבות כאלו הנובעות מפעילות עם צדדים שלישיים), וסיוע בעריכת הדיווחים לבעלי העניין.

הגופים הפיננסיים ותפקידם במעבר לכלכלה דלת פחמן

עקרונות ה-ESG כוללים עולמות תוכן שונים. החל מהמרחב הפנימי, הנוגע לעקרונות הממשל התאגידי של הארגון (Governance), דרך המרחב החיצוני של בעלי עניין ואחריות חברתית-תאגידית (Social), ועד להשפעה על הסביבה והאקלים (Environmental).

בשנים האחרונות אסונות הטבע ההולכים וגוברים, לצד מגמות סביבתיות שליליות, רגולציה מתגברת ותשומת הלב העולמית לסיכוני סביבה ואקלים, חידדו את הפן של הזווית הסביבתית (ה-E) ביישום עקרונות ה-ESG, ואת הצורך בניהול סיכוני סביבה ואקלים.

בשנת 2016 חתמו רוב מדינות העולם על הסכם פריז, שבו התחייבו לפעול להפחתת פליטות הפחמן במטרה להאט את קצב ההתחממות הגלובלית. ההסכם הביא ממשלות ברחבי העולם לקבוע תוכניות פעולה ולחוקק חוקים שמטרתם הפחתת פליטות הפחמן הנובעות מהפעילות העסקית. תוכניות פעולה אלו ביססו את הצורך של כלל המגזרים העסקיים לפעול באופן אקטיבי לצמצום פליטות הפחמן.

ציפיות אלו, והעקרונות שנקבעו במסגרת הסכם פריז, ביססו את ההבנה כי לשם עמידה מהירה ואפקטיבית ביעדים יש לפעול באופן מיידי לצמצום זרימת הון, השקעות ואשראי לארגונים מזהמים, תוך הרחבת אפיקי המימון לפעילויות "ירוקות" המקדמות את הפחתת הזיהום. בשל כך, בנקים מרכזיים ורגולטורים פיננסיים רבים החלו להעלות הילוך ולפעול לאור האיום שמציב שינוי האקלים ליציבות הפיננסית, ולהתייחס אליו כאל חלק מניהול הסיכונים הכולל של המערכת הפיננסית.

יתרה מכך, המעורבות האקטיבית של המגזר הפיננסי מול ארגונים מזהמים בכל הקשור באפיקי המימון (אשראי והשקעות), ייצר לארגונים סביבת סיכונים חדשה שזולגת מעבר לסיכונים התפעוליים והתדמיתיים אל סיכונים פיננסיים ואסטרטגיים משמעותיים.

לשם יצירת בסיס אחיד ובין-לאומי להגברת המעורבות של הגופים הפיננסיים בהתמודדות עם סיכוני סביבה ואקלים, התפתחו פרקטיקות ומתודולוגיות שונות. לדוגמה:

• Partnership for Carbon Accounting Financials– כלי למדידה ולדיווח על פליטת גזי החממה (GHG) במימון הלוואות והשקעות.
• עקרונות הגילוי TCFD – גילוי הנוגע להיבטי ממשל תאגידי בתחום הסביבה ואקלים, וכן להיבטים רוחביים בארגון כגון אסטרטגיה, ניהול סיכונים ומדדים כמותיים ואיכותיים.

סיכוני סביבה ואקלים בראי המגזר הפיננסי

כפי שאנו למדים מציפיות פיקוחיות ופרקטיקה מיטבית בתחום, נהוג להתייחס לסיכוני אקלים ולסיכוני סביבה בהתאם לחלוקה הבאה:

• סיכוני אקלים – סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר הקשורים לשינויי אקלים. למשל, חשיפה לנזקי שיטפונות או לירידה בשווי הנכסים בענפים עתירי פחמן.
• סיכונים סביבתיים – סיכונים הנובעים מחשיפה של התאגידים לפעילויות שקיים פוטנציאל שיגרמו לנזקים סביבתיים או יושפעו מהם. למשל, זיהום אוויר ומים, זיהום קרקע, הפחתת המגוון הביולוגי ובירוא יערות.

סיכוני האקלים עצמם נחלקים לשני סוגים:

• סיכונים פיזיים הם סיכונים הנובעים מנזק לרכוש, קרקע ותשתיות בשל אירועי אקלים וסביבה קיצוניים, ובשל התגברות תופעות אקלים כגון גלי חום, הוריקנים, יובש, הצפות ועליית פני הים. זיהינו שאלו נחלקים בפרקטיקה ובציפיות לתתי-קטגוריות של סיכון חמור (אקוטי)/נקודתי (רעידת אדמה, שיטפונות, שריפות, זיהום קרקע ומים וכו'), ולסיכון כרוני (שינוי מתמשך, ארוך טווח, בדפוסי מזג האוויר). ההשפעה של הסיכונים הפיזיים יכולה לבוא במגוון צורות – שיבוש בתפעול/שינוע שרשראות אספקה/הפצה, נזק לנכסים פיזיים (מפעלים, ציוד, תשתיות), השלכות על היציבות הפיננסית, וגישה למשאבי נזילות פיננסיים, לרבות ביטוח.

סיכון אקלים פיזי עלול להיות בעל מהוּתיות עסקית גבוהה, אך קשה לחיזוי ולהערכה היכן ובמי תהיה הפגיעה. פרט להיערכות להמשכיות עסקית של הארגון עצמו, בשלב זה אין בידי רוב הארגונים את הכלים לזהות השפעות מהותיות בטווח הקצר של סיכון זה.

• סיכוני מעבר הם הסיכונים העלולים לנבוע מעצם המעבר לכלכלה בת-קיימא ונטולת פחמן, וכוללים מוקדי סיכון שונים:
• סיכון רגולטורי משפטי נובע מרגולציות קיימות וחדשות שיכוונו לטפל בשינוי האקלים – מס פחמן, חובות גילוי ודיווח, תביעות משפטיות (בשל עילות שונות), והגבלות על הרישיונות של חברות וארגונים.
• סיכון טכנולוגינובע מטכנולוגיות חדשות שייווצרו במטרה לתמוך במעבר לכלכלה דלת-פחמן. הסיכון יכול לכלול החלפת מוצרים ושירותים קיימים בכאלו עם אפשרויות פליטה פחותות, ועלויות הקשורות במעבר לטכנולוגיות בעלות אפשרויות פליטה פחותות.
• סיכון תנודתיותהנובע משינוי בהיצע ובביקוש. זה יכול לנבוע משינוי בהתנהגות הצרכנים ו/או המשקיעים, חוסר בוודאות בקריאת השווקים, ומעלייה בעלויות החומרים.
• סיכון המוניטיןהנובע מפגיעה בערך המותג, וכן מאיבוד צרכנים בשל שינוי הרגש הציבורי בנוגע לשינוי אקלים. זה יכול לנבוע משינוי בהעדפות הצרכנים, מ"סטיגמטיזציה" של סקטור מסוים, ומדאגה גוברת של כל בעלי העניין בחברה מסוימת.

סיכוני סביבה ואקלים והשפעתם על הסיכון הפיננסי

כפי שניתן להבין, הסיכונים הללו עשויים להיות מהותיים לחברות ספציפיות ולתחומי פעילות ספציפיים, ובעיקר בענפים עתירי פליטות גזי חממה. מבחינת הבנקים המממנים של פעילות חברות, הסיכונים העיקריים שאליהם הם חשופים הם סיכון מעבר והסיכון הפיזי שאליו חשופים הלקוחות שלהם (חברות ומשקי בית). אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בתיק האשראי ובתיק ההשקעות של הבנק, ולכן עשויים להיות בעלי השלכות על הפעילות העסקית – אך מידת המהותיות של השפעה זו תלויה גם במשקלם בתיק, בפיזור, וכן ביכולת חברות אלו לנהל ולגדר את הסיכון.

סיכונים אלו יכולים להיכלל גם במסגרת הסיכונים האחרים שנוטל על עצמו התאגיד הבנקאי (כגון סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין וסיכון נזילות), ולהפוך במקרי קיצון לסיכונים יציבותיים. ניתן להתייחס אל הסיכונים הללו כאל"Underlying risks"  – סיכונים שיכולים לחולל שינוי והתגברות של הסיכונים האחרים בבנקים. עם זאת, לאחרונה המערכת הבנקאית המקומית, ובעיקר הפיקוח על הבנקים, החלו להבין, להעריך ולהיערך לניהול הסיכון – והלקוחות עומדים להרגיש זאת.

ברחבי העולם החל המעבר לכלכלה דלת-פחמן, וגם אם הוא אינו מורגש דיו בישראל, מצב זה עשוי להשתנות בקרוב. המעבר מביא עימו שלל סיכונים למגזר העסקי והפיננסי, בעלי השפעה פוטנציאלית ניכרת על המודל העסקי, ההתנהלות והרווחים של חברות, וכן על הגורמים המממנים אותן והמשקיעים בהן. בשוק האנרגיה לדוגמה, על מנת להפחית את פליטות גזי החממה הנובעות משימוש בנפט, פחם וגז, יש צורך במעבר להתבססות על אנרגיות מתחדשות כגון רוח, שמש, מים, גרעין ו/או דלקים ביולוגיים. אולם עם אימוץ האנרגיות המתחדשות, שוק האנרגיה עלול לחוות רגישות גבוהה יותר שתבוא לידי ביטוי בחוסר ודאות, בתנודות מחירים, בפריצות דרך טכנולוגיות ועוד. במקרה שבו תחול האצה פתאומית במעבר לאנרגיות מתחדשות, חברות בתחום האנרגיה עלולות להיתפס לא מוכנות לשינוי. בנוסף על חברות בתחום שיושפעו מהמעבר ברמת ודאות גבוהה, גם שאר הסקטורים במשק, בהם התחבורה, התעשייה והבנייה יושפעו ממנו רבות. כולם צורכים אנרגיה וכולם יהיו נתונים ללחצים לשינוי באופן פעילותם במטרה להפחית את השפעתם על האקלים, ומעל כולם – המגזר הפיננסי – המממן הראשי של כל אלו.

סיכום

בבואנו לבחון את אופן ניהול הסיכונים בארגון ואת מוכנותו ל"נורמליות החדשה", נרצה להבין כיצד הוא מנהל את סיכוני האקלים הנשקפים לו:

1. האם יש לו אסטרטגיה סדורה ביחס לשינוי האקלים בכלל, ולניהול סיכוני ESG ואקלים בפרט;
2. האם הובנה הממשל התאגידי בנושא, לרבות מדיניות ונהלים;
3. האם הנושא משולב בניהול הסיכונים הארגוני, וכיצד;
4. והאם הארגון עצמו מדווח על כך לבעלי העניין שלו – הרגולטורים, הציבור והמשקיעים.

חברת EBA & Co. היא חברת ייעוץ בוטיק מובילה בישראל, המלווה ארגונים בארץ ובחו"ל בתחומים של ניהול סיכונים, ייעוץ עסקי אסטרטגי וייעוץ בתחומי הבקרה הפנימית, ביישום והטמעה של תהליכים לניהול אפקטיבי של סיכוני סביבה ואקלים, ובגיבוש תהליכים ליישום ודיווח על עקרונות ESG.

The post ניהול סיכוני סביבה ואקלים בראי גופי השקעה ומימון חיצוניים appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

מהפכות אלו נעות על צירים מקבילים, ובחלק ניכר מהארגונים אינן מחוברות ביניהן אף שבין התחומים קיימים קשרים משיקים ומשמעותיים מאוד. קידום מדיניות ה-ESG (Environmental, Social, & Governance) החדשה היא הזדמנות מצוינת לאגם את שני התחומים ולייצר שלם אחד, שהוא יותר משמעותי, אפקטיבי ורלוונטי לעת הזאת. במאמר קצר זה אציג מצד אחד את הרלוונטיות של תחום הבטיחות לתפיסת הESG – בארגון, ומצד שני את הדרך הנכונה לשלב את תחום הבטיחות במדיניות הכוללת של ה-ESG .

מניעת מחלות תעסוקה כמרכיב חשוב בצדק החברתי

לאחרונה פרסמתי מאמר שמנתח את מצב התחלואה והתמותה התעסוקתית במדינת ישראל[1]. הניתוח מבוסס על עבודת חקר שהובלתי בתפקידי כראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית יחד עם הרשם למחלות מקצוע בישראל.

מהמאמר עולה כי במדינת ישראל מתים מדי שנה למעלה מאלף אנשים כתוצאה ממחלות תעסוקתיות שונות. למתים אלו מתווספים מדי שנה עוד אלפים רבים שחלו במחלות תעסוקתיות שונות שלא הובילו למותם אך פגעו בבריאותם. מדובר במחלות קשות כגון סרטן, מחלות בדרכי הנשימה, מחלות במערכת כלי הדם וכדומה, וכן מחלות "קלות" יותר כמו בעיות אורתופדיות, אסתמה, בעיות שמיעה ואחרות. המשותף לכל סוגי התחלואה התעסוקתית הוא שהסיבה שהובילה לתחלואת העובד לא הייתה גזרת גורל, גנטיקה משפחתית, או הידבקות בווירוס או חיידק, אלא מחלה שנגרמה בגלל אופי העסקתו של העובד במקום עבודתו. העובדים נחשפו במשך שנים לגורמי סיכון בריאותיים שונים במקום העבודה (כגון אבק מזיק, גזים, ויברציות רעש, רעלים, קרינה מייננת/לא מייננת ועוד), שבסופו של דבר הובילו לתחלואת העובדים במחלות המקצוע השונות. כלומר, עצם קיומם של סיכונים בריאותיים במקום העבודה שלא טופלו כנדרש על ידי הארגון, הובילו בסופו של דבר לתחלואת העובדים.

אין ספק כי ההיקף הגדול של החולים והמתים ממחלות מקצוע, עוד לפני שספרנו את הנפגעים הרבים האחרים בתאונות עבודה, היא סיבה מספקת דיה על מנת לשלב את תחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית במדיניות ESG בארגון. חשוב לציין שניתוח זה אומנם בוצע בישראל אך אינו ייחודי רק לה. על פי מחקרי ארגון הבריאות התעסוקתית העולמי  ,(ILO)היקף העובדים שמתים בגלל אופי העסקתם בעולם עומד על כ-2.78 מיליון עובדים, כ-86% מהם בגלל תחלואה תעסוקתית והשאר מתאונות עבודה. עם זאת, חשוב לזכור כי מרכיב נוסף שמגביר את המוטיבציה וההצדקה למהלך זה הוא המחיר הגבוה שמשלמת המדינה לאי קיומם של תהליכי בטיחות נכונים ועמוקים במשק. מדובר בהיקפי עלות עצומים למדינה ואזרחיה, שמסתכמים מדי שנה בסכום של כ-15 מיליארד שקל לפחות (כפי שעולה מנתוני הביטוח הלאומי ומניתוח שבוצע במינהל הבטיחות), שמשולמים מכספי המיסים לצורך טיפול בחולים התעסוקתיים – אם בשיקום וטיפול בפצועים, אם כפיצוי כספי על הנזק שנגרם לעובדים, ואם באובדן ידיים עובדות במשק והקטנת פריון העבודה. התוצאה היא שאנו כחברה "משלמים" פעמיים על חוסר בתרבות בטיחות וגהות במשק: פעם אחת כאשר אנחנו העובדים נפגעים פיזית או בריאותית בגלל העיסוק המקצועי שלנו, ופעם נוספת משום כספי המיסים שלנו מופנים לטיפול בנזקים הנוצרים במקומות העבודה, במקום להפנות משאבים אלו לרווחת אזרחי המדינה וקידום הכלכלה.

בטיחות כמרכיב חשוב בשמירה על הסביבה

תאונת עבודה עלולה ליצור אירוע סביבתי גדול. חלק מהאירועים הסביבתיים שמתרחשים בעולמנו נובעים לאו דווקא מאי מודעות לחשיבות בהגנה על הסביבה, אלא מתהליכי עבודה לא בטוחים שהובילו בסופו של יום לאירוע סביבתי גדול ומשמעותי. די אם נזכיר כדוגמה את אסון הכור האטומי בצ'רנוביל, כור אטומי שתוכנן להיות בטוח לסביבה, אך ביצוע תרגול לא בטיחותי של צוותי העבודה בכור בהתמודדות עם אירוע חירום, הוביל לתאונה קטלנית ולאחד האסונות הסביבתיים הגדולים שידע העולם. דוגמה נוספת היא אסון הזיהום הגדול בעברונה על ידי קווי הצינורות של קצא"א. כפי שעולה מכתב האישום, חלק מהסיבות שהובילו לאירוע הקשה היו, בין היתר, אי יישומם של נוהלי בטיחות של החברה, נהלים שנכתבו ואושרו אך לא יושמו כנדרש בדרגות הניהול והביצוע השונים.

יותר ויותר גופים בארץ ובעולם מבינים את הקשר בין בטיחות בעבודה והשמירה על הסביבה. ככל שנקדם את הבטיחות בעבודה בארגון, כך נצמצם את ההסתברות להתרחשותו של אירוע סביבתי שיכול להוביל לאסון סביבתי גדול.

אחריותו של התאגיד לבטיחות עובדיו 

במדינת ישראל יש חוקים ותקנות רבים ומגוונים בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית, כאשר חוט השני המחבר בין כולם הוא האחריות הכמעט מוחלטת של התאגיד ומנהליו לבטיחות ולבריאות התעסוקתית של העובדים. המחוקק נתן בידי התאגיד ומנהליו שורה של כלים ואמצעים שנועדו לשרת אותו במימוש אחריותו הענפה לבריאות העובדים. לדוגמה: חובה למינוי ממונה על הבטיחות, חובת קיום ועדת בטיחות, מינוי נאמני בטיחות, תוכנית לניהול הבטיחות ועוד. שימוש וניהול נכון של כלים אלו הם באחריות המלאה של התאגיד ומנהליו. עצם קיומם של הכלים האלו בארגון, אך ללא הפעלה ושימוש נאותים על ידי התאגיד ומנהליו, אינם מספקים – לא בקידום הבטיחות בארגון, ולא במילוי חובתם בדין של התאגיד ומנהליו.

המחשה לאחריות זאת ניתן למצוא בפסק דין תקדימי שניתן בינואר 2021 נגד חברת דלק תעשיות ומנהליה הבכירים[2], בעקבות תאונת עבודה שאירעה לעובד קבלן שהועסק על ידי הארגון. בפסק הדין הורשעו בגרימת חבלה חמורה מנכ"ל החברה, סמנכ"ל הנדסה של החברה, ואף החברה עצמה, זאת למרות שהחברה קיימה מערך בטיחות ענף, שכלל בין היתר ממונה בטיחות, ועדות בטיחות, נהלים ועוד. פסק דין תקדימי זה מייצג ללא ספק את הלך הרוח החדש במדינה, הדורש כי החוק ימומש הלכה למעשה על ידי התאגיד ומנהליו.

אז כיצד נביא את תחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית לידי ביטוי במדיניות ה-ESG?

הדרך הטובה ביותר שעומדת בפני התאגיד ומנהליו לניהול מערך הבטיחות היא בנייה של תוכנית אכיפה פנימית לתחום זה, שתשתלב במדיניות ה-ESG. התוכנית צריכה לכלול בקרה וניהול נכונים ואפקטיביים של כל מרכיבי הבטיחות בארגון (ממונה הבטיחות, ועדות הבטיחות, נוהלי החברה וכו'). אנו שואבים רוח גבית לנחיצותה של תוכנית האכיפה הפנימית גם מנוהל שפורסם בשנת 2019 על ידי פרקליט המדינה. בנוהל זה מנחה פרקליט המדינה את הפרקליטים הדנים בסוגיות של העמדה לדין של תאגידים, כי תאגיד שיראה ויוכיח כי בנה וקיים תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית בארגון, הדבר יעמוד לזכותו כחלק ממארג השיקולים האם להעמידו לדין. כלומר, בהיבט סיכוני הדין הפלילי, קיימת מוטיבציה גבוהה לתאגיד ולמנהליו לקיים תוכנית אכיפה פנימית.

סיכום

לתחום הבטיחות והבריאות תעסוקתית השלכות רבות ועמוקות על כל אחד מהמרכיבים של מדיניות ה-ESG – היבטי הסביבה, היבטי החברה, ההיבטים התאגידיים ואף ההיבטים הפליליים. לכן שילוב של תחום זה במדיניות הESG- הוא תהליך טבעי ונכון, והדרך הנכונה ביותר למימושו היא על ידי כתיבת תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית לתחום הבטיחות שתשולב בתוכנית הכוללת של ה-ESG.

[1] מאמר שפורסם באתר דבר לעובדים בישראל בחודש ב-27/9/21  https://www.davar1.co.il/335989/

[2] פסק דין שניתן ב-31/1/2021 בעניין אשמה בגרימת חבלה חמורה לעובד שנפצע אנושות במפעל דלק תעשיות – ת"פ 12709-03-16 פרקליטות מחוז מרכז – פלילי נ' זילביגר ואח'.

The post בטיחות כמרכיב מרכזי בתפיסת מדיניות ה-ESG appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

ההתחממות הגלובלית גורמת לשינוי בתופעות מזג האוויר. המאפיין העיקרי של ההתחממות הוא הקצנה באירועי מזג האוויר. משטר הרוחות משנה את אופיו, גלי החום מתעצמים בעונה החמה, ומנגד גלי קור ופרצי שיטפונות מתגברים אף הם. ההקצנה הזו בתופעות מזג האוויר נגרמת כתוצאה מהימצאות גושי אוויר חמים מהרגיל באטמוספרה לצד גושי אוויר קרים. השילוב בין אוויר קר לאוויר חם יוצר אי יציבות חריפה, והתוצאות מתבטאות בתופעות מזג אוויר קיצוניות: סופות עזות, שלגים ושיטפונות מצד אחד, לצד תקופות יובש, בצורות, וגלי חום מצד שני.

ישראל נמצאת על הגבול בין שני אזורי אקלים: המדברי (כמחצית משטח המדינה) והים תיכוני. עובדה זו הופכת את ישראל לרגישה במיוחד לשינויי האקלים. כל תזוזה קטנה של אזורי האקלים בעולם, שינויים במשטר הרוחות ולחצי האוויר, משפיעים על אזורנו בצורה משמעותית. כאשר בוחנים את המגמות האקלימיות שכבר נצפות באזורנו, ניתן להצביע על כמה תופעות עיקריות:

• עלייה של הטמפרטורה הממוצעת בכ-2 מעלות, כפול מהממוצע העולמי.
• ירידה בכמויות המשקעים השנתיות, בעיקר בצפון מזרח הארץ (אגן ההיקוות של הכינרת) ואזורי ההרים.
• עלייה בתדירות הבצורות, משכן ועוצמתן (שוב בעיקר באזור הכינרת).
• עלייה חדה בעוצמות המשקעים לאורך מישור החוף והשפלה, מפרקי זמן קצרים (שברי ענן) ועד גשם יומי.
• עלייה בהתאדות וירידה ביובש הקרקע.

מגמות אלה באו לידי ביטוי בשנים האחרונות בצורה חריפה בכמה מובנים: התייבשות של מקורות מים כמו נחלים ומעיינות, פגיעה באיכות המים, פגיעה במגוון הביולוגי, עלייה ביובש הקרקע, התארכות עונת היובש אל תוך הסתיו והאביב, וכתוצאה מכך התגברות תופעת השריפות, בעיקר שריפות ענק בחורש וביער. מנגד, בעונות המעבר ובחודשי החורף התגברה מאוד תופעת ההצפות העירוניות ועוצמת השיטפונות בנחלים. להתגברות ההצפות בערים תרמו מאוד גם הגידול בשטחים הבנויים והיעדר תשתיות ניקוז מתאימות בערים.

כל המודלים והתחזיות האקלימיות מצביעות על כך שבעשורים הקרובים המגמות הללו רק ילכו ויואצו. חוסר ההסכמה בין מדינות העולם להתחייב על הפחתה דרסטית של פליטות גזי החממה לאטמוספרה, מביא לכך שהריכוזים ממשיכים לעלות. המדענים החברים בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) סבורים שעלייה של 2-1.5 מעלות עד שנת 2050 היא כבר בלתי נמנעת. רק איפוס גלובלי של פליטות הפחמן בעשורים הקרובים תמנע עלייה חדה הרבה יותר (של 5-4 מעלות עד סוף המאה). עלייה כה חדה של הטמפרטורה הגלובלית תגרום לשינויי אקלים חריפים ביותר הטומנים בחובם תוצאות הרסניות: עלייה של עשרות ס"מ במפלס מי הים והצפת שטחים שבהם חיים עשרות מיליוני בני אדם, התייבשות והתגברות תופעת הבצורת באזורים נרחבים בעולם, התעצמות הסופות, וגלי חום בלתי נסבלים.

מדינת ישראל צפויה להתמודד בעיקר עם עלייה בגלי החום והתרחבות תופעת השריפות בשטחים הפתוחים. בחודשי הסתיו והחורף יש לצפות להתעצמות תופעת ההצפות העירוניות. את המחסור במים למגזר העירוני והחקלאי פתרה המדינה על ידי הקמת שבעה מתקני התפלה מהגדולים והיעילים בעולם ועל ידי השבת מי קולחין לטובת השקיה (90% מהמים במגזר העירוני מגיעים לשימוש חוזר בחקלאות). מנגד, סוגיות כבדות משקל אחרות עדיין לא מטופלות בצורה מספקת: הסתגלות משק האנרגיה לשינויי האקלים, מעבר נרחב לאנרגיות מתחדשות, התאמת סקטור החקלאות לאקלים המשתנה, והטיפול בניקוז (בעיקר בניקוז העירוני) שממשיך להיות מוזנח.

שינויי האקלים מציבים אתגרים עצומים לכל מדינה, ודאי למדינה באזור כה רגיש כמו ישראל. משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ואף המגזר העסקי במדינה לא השכילו להבין עד כה את גודל האיום ולהיערך בהתאם. מחקרים חדשים שבוצעו באיחוד האירופי מראים שכל אירו שמושקע כיום בהיערכות לשינויי אקלים שווה ל-400 אירו בנזקים שנמנעים. מדינת ישראל חייבת לשנות גישה, להכין תרחישי ייחוס מפורטים לכל סקטור וסקטור במדינה. תרחישים כאלה יאפשרו לתרגם את הנתונים האקלימיים ל"מודיעין מבצעי" ולהמלצות לפעולה, כמו הקמת מערכות התרעה והתגוננות מפני פגעי האקלים שכמעט לא קיימות במדינה כיום. מעבר להסתגלות לשינוי האקלים, ישראל צריכה ליישר קו עם שאר המדינות המתועשות בכל הנוגע למעבר לאנרגיות מתחדשות (בעיקר אנרגיה סולרית במקרה שלנו), לא רק בהצהרות אלא גם במעשים.

The post השפעות צפויות של שינויי האקלים על מדינת ישראל appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

PwC הזהירה לאחרונה שכמעט שלושה רבעים מהארגונים עדיין נמצאים בשלבים המוקדמים ב"מסע ה-"ESG שלהם, ושדירקטוריונים רבים מתקשים לענות על שאלות העוסקות בסוגי הסיכונים שבהם עליהם להתמקד, ובדרכים שבהן כדאי לנצל הזדמנויות לעשות דברים באופן שונה.

בנקודה זו הביקורת הפנימית יכולה להשתלב. ה-ESG עוסק במגוון בעיות רחב, החל משינוי אקלים וקיימות, דרך סטנדרטים של עבודה, גיוון והתנהלות אתית, ועד לפעילות נגד שוחד, לגיוון ניהולי ולאסטרטגיות שכר. עם זאת, בזמן שארגונים מנסים לנסח את התייחסותם לנושא, למבקרים פנימיים כבר ישנם כישורים וכלים שיכולים לסייע בכך.

עתיד בר-קיימא

עוד ועוד משקיעים ובעלי עניין מבקשים אישור לכך שהארגון הוא "בר-קיימא". האם זה חייב להיות חזון אסטרטגי לטווח ארוך ומהן העדויות התומכות בכך? במסגרת עבודתם, המבקרים הפנימיים נפגשים עם עובדים מכל רחבי הארגון, החל מהדירקטוריון ועד ל"רצפת הייצור", לומדים את תפעול העסק מהבסיס כלפי מעלה, ושואפים להבין כיצד כל זה מתיישב עם אסטרטגיית הארגון והתיאבון שלו לנטילת סיכונים. למבקרים ישנה נגישות לנתוני הביצועים והסיכונים של הפעילויות השונות, והם יכולים לדווח למקבלי ההחלטות על סיכונים פוטנציאליים ועל חולשות בסביבת הבקרה. מבקרי הארגון חייבים לוודא שסיכוני ESG הם חלק מסדר היום שלו.

מחקר של McKinsey שיקף את השינוי בעקבות השילוב של נושא ה-ESG, והראה כיצד עסקים ברי-קיימא נהנים מצמיחה טובה יותר, מעלויות וסיכונים פחותים, ומקבלת החלטות מוצלחת יותר ממגוון סיבות, כולל ביטחון מוגבר של המשקיעים והגדלת הגיוון של חברי ההנהלה. אין ספק שממשלות המחויבות להפחתת פליטות פחמן ירחיבו את החקיקה והתקינה במגוון מגזרים, וגם בעלי עניין – מהעובדים והלקוחות ועד למשקיעים והספקים – דוחפים את נושא ה-ESG לחזית כשמדובר במוניטין של החברה וביכולתה למשוך עובדים ומימון.

ברמה המעשית, מבקרים פנימיים צריכים לוודא שההנהלה עוקבת אחר סיכונים ומטפלת בהם, החל מאבטחת שרשרת האספקה ועד לעלייה במחירים, שינוי בהשקעות ושינוי בדרישות הביטוחיות. על הביקורת הפנימית מוטלת גם האחריות לוודא שניתן לעקוב ולמדוד באופן שיטתי כל התחייבות שהארגון לקח על עצמו. הביקורת יכולה להציע בקרות או דרכים חדשות להתאמת הממשל התאגידי בארגון לאסטרטגיות ESG הצפויות.

ומה מכיל ארגז הכלים של המבקר הפנימי?

כבר קיימים מגוון סטנדרטים ויוזמות בנושא ,ESG וארגונים רבים ודאי ישתמשו בכלים שונים למטרות שונות. כלי מרכזי הוא יוזמות דיווח, כגון מסגרות Global Reporting Initiative) ‏GRI) ו-TCFD, שהופכות להכרחיות במדינות רבות. לאחרונה הוקם ארגון בשם International Sustainability Standards Board (‏ISSB) במטרה ליצור קו התחלה גלובלי מקיף של סטנדרטים עבור משקיעים בנושא גילוי ודיווח בהקשר של קיימות, ואילו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) שילב יעדי קיימות של האו"ם ברבים מהתקנים שלו. כלים אחרים רלוונטיים לחברות שנסחרות בבורסה או לארגונים הפועלים במגזרים ספציפיים.

עם זאת, דיווח הוא רק אלמנט אחד של תגובות הארגונים לסיכונים הנובעים מ-ESG. באותה מידה חשוב להתמקד בפוטנציאל של ESG לשיפור ביצועי הארגון. מהמחקר של McKinsey עלה שארגונים שנמצאים ברבעון העליון מבחינת גיוון בהנהלה, הפגינו ביצועים טובים יותר ב-36% מבחינת תוצאותיהם הפיננסיות.

ביקורת פנימית כבר רגילה לקחת בחשבון את קורי העכביש המפותלים של סיכונים הקשורים זה בזה, החל בתרבות הארגונית ועד לשרשרת האספקה, וכל אלה גם כוללים היבטים של סיכוני ESG. לביקורת הפנימית יש תהליכים ברורים וסדורים לניטור פעילות החברה, כגון התקשרויות עם ספקים, הכשרת עובדים, תגמול מנהלים ועוד. לכן ברור שיהיה לביקורת ערך כשהחברה תצטרך לבחון עניינים אלה דרך עדשת ה-ESG.

על מנהלי הביקורת הפנימית להשמיע את קולם יותר ויותר בוועדת הביקורת וברמות הניהוליות כדי להצביע על סיכונים אפשריים. דוגמאות לשאלות שהביקורת צריכה להעלות: האם תיאבון החברה לסיכונים מנוסח באופן ברור? איך הדירקטוריון משלב היבטי ESG בקבלת ההחלטות ובאסטרטגיה? האם הדירקטוריון מוּדע לבעיות ESG פוטנציאליות, והאם מקבלי ההחלטות מבינים את השלכותיהם של סיכוני ESG? לשכת המבקרים הפנימיים הבריטית (Chartered Institute of Internal Auditors) פרסמה לאחרונה הנחיות לוועדות ביקורת ולדירקטוריונים בנושא השאלות האפשריות שעליהם לשאול לגבי סיכוני שינוי האקלים.

ידע הוא כוח

נתונים הם כלי חיוני כשמדובר בסיכוני ESG. ארגונים זקוקים לנתונים מקיפים ומהימנים כדי לנטר את ביצועי ה-ESG שלהם ולדווח עליהם. מבקרים פנימיים יצטרכו לתקף את מידת הדיוק של הדיווחים האלה.

במקביל יש לבחון באופן שוטף אם יש צורך בשינוי תקנות בכל תחום אפשרי. רוב הארגונים מחזיקים את הנתונים שלהם ביחידות עסקיות רבות, החל ממשאבי אנוש ומכירות ועד לכספים ולרכש. אלה נתונים שניתן להשתמש בהם לצורך ביקורות ESG חדשות, או להיעזר בהם על מנת לשלב היבטי ESG בביקורות הקיימות. ייתכן שיהיה צורך לזהות נתונים אלה ולהעריך את איכותם לפני שישולבו בעבודת הביקורת הפנימית, אך הם אמורים לסייע למבקרים למפות את האזורים שבהם קיימים נתוני ESG שניתן להסתמך עליהם ולפתח אותם בעתיד. בנוסף, ארגונים יידרשו להצהיר על נושאי ESG בארגון. הביקורת הפנימית תוכל לסייע בתיקוף ההצהרות האלו לפני פרסומן בציבור מכיוון שקל לאבד אמון וקשה לשחזר אותו…

משימה זו נראית מפחידה, אך למבקרים פנימיים כבר יש כישורים רבים הדרושים לצורך התמודדות עם נושאי ESG. רוב המבקרים יצטרכו לשפר את הידע שלהם בנושאי ESG, וייתכן שיהיה צורך בתמיכה בתחומי התמחות ספציפיים או מורכבים, כגון הערכת טביעת הרגל הפחמנית של החברה. חלקם יזדקקו לעדכון או רכישה של כלים ומערכות ניהול ביקורת פנימית שיסייעו להם לאסוף מידע, לקשר נתונים ממקורות שונים, ולהפיק דוחות ממוקדים בזמן עבור מקבלי ההחלטות. מערכות ניהול ביקורת פנימית משפרות את היעילות הכוללת ויכולות לסייע לצוותי ביקורת לנהל את הסיכונים השוטפים, וכך לפנות להם זמן כדי להוסיף ערך לארגון.

לסיכום, הנושא של ESG מהווה הזדמנות לארגונים להפוך ליותר ברי-קיימא. ממשל תאגידי הוא רכיב מרכזי של סיכוני ESG, ונותן לביקורת הפנימית הזדמנות להדגיש את יכולותיה ולהגדיל את השפעתה. מעולם לא היה צורך רב יותר בכישורי הביקורת, וכעת עליה להשמיע את קולה – ולוודא שיש לה דברים משמעותיים לומר.

למידע נוסף על TeamMate, חברה של Wolters Kluwer, היכנסו לכתובת: https://www.wolterskluwer.com/en/solutions/teammate

המחבר:

Kevin Gould, יו"ר ועדת ביקורת | יועץ לביקורת פנימית

קווין הוא רואה חשבון מוסמך עם רקע רחב בביקורת פנימית ועניין מיוחד לאחרונה ב-ESG. קווין מתעניין זה זמן רב בנושא הקיימות, ומחזיק בתואר שני בניהול קיימות וסביבה. כיום הוא יועץ עצמאי, וגם דירקטור לא תפעולי ויו"ר ועדת ביקורת במספר דירקטוריונים.

Wolters Kluwer TeamMate: כלי שנועד לסייע למבקרי פנימיים לשפר את תפוקת הביקורת בארגון וגם לדווח על תובנות אסטרטגיות. TeamMate מציעה פתרונות מתמחים דרך שירותי פרימיום מקצועיים למבקרים בכל ענף וענף ברחבי העולם.

The post תפקיד מבקר הפנים בהקשר של טיפול בסיכוני ESG appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

השאלות שעולות בחדרים אלה, רובן ככולן, נעות על הסקאלה המבקשת לבחון כיצד ניתן למדוד ולנטר סיכונים הקשורים לגילויים אלה.

שאלות נוספות שעולות כוללות תהייה בקשר לסטנדרטים המקובלים בתחומים אלה, וכן מהי מידת המיקוד הנדרשת בכל נושא ונושא. חשוב לציין כי גם בזמן כתיבת שורות אלה שחקני השוק, שכוללים חברות השקעה, גופי הלוואות וחברות דירוג, פועלים ללא לאות להטמעתם של שיקולי ESG. כל המנויים לעיל מצפים לשקיפות רבה יותר לגבי מדדים שאינם פיננסים נוכח "האקלים הרגולטורי", כפי שיפורט להלן.

בנוסף, ממשלות בעולם מפרסמות לעיתים קרובות תקנות חדשות הקשורות להפחתת פליטות פחמן, וכן החלטות על מיסים חדשים הנוגעים לשיקולים אלה.

מבלי לגרוע משיקולים של תאגידים שונים, צרכנים בעלי מודעות חברתית פועלים בצורה ישירה תוך שהם מעודדים עסקים לקחת בחשבון שיקולי ESG ולהטמיע אותם במוצריהם. כמובן שגם המגפה העולמית יצרה תנופה משמעותית בדרישה לשינוי.

במאמר נציג את תפיסת אופן ניהול תוכניות ה-ESG בחברות תאגידיות, מהם המרכיבים של תוכניות אלו, וכיצד ניתן להטמיע תוכניות אלו בצורה מיטבית.

מה זה ESG?

רבים חושבים כי השקעות שלוקחות בחשבון שיקולי ESG הם מושג חדש, אך לא כך הדבר. השקעות הקשורות ל-ESG קיימות בשיח הפיננסי מאז שנות השישים של המאה העשרים, כאשר הן היו מוכוונות להשקעות בעלות אחריות חברתית ובת-קיימא.

בשנים האחרונות, המילה "קיימות" התפתחה כמילה נרדפת ל-ESG והיא כוללת למעשה התאמה של ערכים חברתיים/סביבתיים לסיכונים מוחשיים יותר (אקלים, הון אנושי, מגוון ניהולי וכו'), וכן הזדמנויות שעלולות להשפיע על יכולת החברה ליצור ערך ארוך טווח.

האם מדובר בשינוי מגמה?

במרץ-אפריל 2021 ערכה פירמת PwC העולמית סקר בקרב מנהלים בחברות שונות בעולם לגבי רמת המודעות והתעדוף שלהם לנושאי ESG, המחויבות האישית שלהם, ואמונתם כי יש בכוחם של תאגידים להשפיע לטובה על החברה. בסקר התברר שרוב מנהלי החברות (כמעט שלושה רבעים) היו בשלבים הראשונים בלבד של הטמעת שיקולי ה-ESG. עם זאת, מהסקר עלה כי חלק מהחברות החלו "לכייל" את מטרותיהן מחדש לכיוון מערכת אקולוגית של יצירת ערכים של קיימות, מעורבותם של עובדים, ושיתוף פעולה עם צדדים שלישיים בנושא.

להלן תיאור שלושת הממדים של מהפכת ה-ESG:

מנתונים נוספים שנאספו על ידי PwC בספטמבר 2021, עלה כי 89% מהמשקיעים סבורים שהחברה שבה השקיעו שינתה את אופן ההצבעה או המדיניות, כך שאופן ניהולה של החברה החל להיות מודע יותר לסיכוני ESG. שני שלישים מן המשקיעים המוסדיים מאמינים כי ESG יהפוך לסטנדרט בתעשייה בתוך חמש שנים.

זאת ועוד, 67 חברות מתוך 100 המדורגות במדד S&P שפרסמו הצהרות לגבי שוויון, התבקשו להעביר מידע בקשר לגיוון והכלה על ידי הרגולטור הפיננסי בניו-יורק. לבסוף, חברת ^[1]Black rock מעריכה כי 20% מכל תעודות הסל תהיינה כרוכות בדירוגי ESG עד לשנת 2028.

התרשים הבא מציג את הגורמים המעכבים את הטמעת עקרונות ה-ESG.

ניתן לראות ששלושת החסמים שדורגו כמרכזיים משפיעים יותר על חברות שנמצאות בפיגור בהטמעת ESG.

אסטרטגיה מחודשת

במקרים מסוימים, דיווחים מהסוג חדש יגרמו לחברות להבין שכדי להציג התקדמות מול המדדים החדשים עליהן לחשוב שוב על שאלות אסטרטגיות בסיסיות לגבי היכן וכיצד להתחרות בחברות אחרות.

במקרים אחרים, חברות פועלות ביתר שאת על מנת להגדיר מחדש את האסטרטגיה שלהן כאשר שיקולי ESG מוטמעים עמוק בשיקולים שלהן. הנהלות של חברות בוחנות מחודש את הפשרות האסטרטגיות הקשות בתגובה הן להזדמנויות חדשות והן ללחצים חיצוניים, כגון חששות מפליטות פחמן כבדות (מאוד אקטואלי בחברות הפועלות בשוק האנרגיה למשל), וכן לגבי מגוון שיקולים חברתיים, כולל שיקולי בריאות, גזע, מגדר, הכלה ואי שוויון.

אם סדרי העדיפויות האסטרטגיים האלו מביאים לתוצאות הנתפסות יותר ויותר ככאלו הלוקחות בחשבון שיקולים אלה וכן מנצלות הזדמנויות שונות, בסופו של דבר החברה תגדיר מחדש לא רק "מה היא עושה", אלא איך היא עושה זאת.

שינויים עסקיים

חברה שתבקש להתחיל לדווח מול יעדים שאינם פיננסים תגלה במהרה שהיא נדרשת להגדיר יעדים מסוג זה כדי לנהלם. לכן עליה לפעול לשינוי עסקי – טרנספורמציה – לצורך השגת יעדים אלה.

• חברות תצטרכנה לנהל באופן אקטיבי את התוצאות העסקיות הקשורות ל-ESG על ידי הפנמת שיקולי ESG באסטרטגיה. למנהלי החברות יש תפקיד קריטי בהנעת האג'נדה הזו לשינוי, שאינה שונה משינויים דיגיטליים המוטמעים בחברות באופן תדיר.

כך לדוגמה, קביעת יעד פליטות פחמן שהוא יעד שאפתני לחברה ושיש בו כדי לקבוע אסטרטגיה מחודשת; ארגון מחדש של עסקים שאינם עסקים המוגדרים כעסקים ברי-קיימא; סדרי עדיפויות שאפתניים של גיוון, שוויון והכלה (DEI); או שינוי נדרש בשרשרת האספקה. במילים אחרות, סדר היום של ה-ESG שיתקבל יכלול בסופו של דבר יוזמות הקשורות לדיווח, לאסטרטגיות ולשינויים עסקיים.

• כל אלה יביאו למשוואה חדשה לעסקים: התנהגויות המבוססות על מטרה ואמון, ויוצרות ערך באמצעות מציאת פתרונות לאתגרים העומדים בפני החברה.

סטנדרטים חדשים

חלק מהאתגר שמציבה המהפכה הנדונה בפני החברות השונות והנהלותיהן הוא ריבויים של דירוגי ESG (לגבי חברות דירוג פרטיות), וכן שונות במדדי הערכות הסיכונים שפותחו על ידי חברות דירוג שונות. הניקוד המוענק על ידי חברות הדירוג אינו שקוף ואינו ניתן להשוואה מכיוון שהדירוגים מבוססים על קריטריונים שונים שנלקחו ממסגרות שנקבעו על ידי גופי דירוג רבים.

באופן לא מפתיע, מסקר שנערך לאחרונה עלה כי "היעדר דיווח על סטנדרטים" נחשב כאחד מן החסמים ליעילותם של שיקולי ESG על ידי מנהלים.
כל מי ששהה בישיבת הנהלה או בישיבות דירקטוריון בתקופה האחרונה נחשף בשלב מסוים לפירוט ארוך שקשור לסוגיות ESG, יוזמות ומדדים שמישהו מבצע מעקב אחריהם. למרבה הצער, רק לעיתים רחוקות המטרה של כל יוזמה ברורה, שלא לדבר על כמה רחוק הארגון מהמטרה הזו, או איך כל החלקים מסתכמים ליעדים שיש בהם יצירת ערך.

בנוסף, תקנים הקשורים ל-ESG הולכים ונערמים ככל שהוראות מנדטוריות הנוגעות לדוחות שאינם פיננסיים נכנסות לתוקפן. באיחוד האירופי מגמה זו מתרחשת גם כתוצאה ישירה של רגולציה "ירוקה", וה-SEC האמריקאי הולך בעקבותיו, מהלך שיעמוד בהלימה להוראתו הביצועית מחודש מאי 2021 של הנשיא הנבחר ביידן בנוגע לסיכונים פיננסים הקשורים לאקלים.

קביעת קווים מנחים

כל דרישת פיקוח חדשה לגבי דיווח קפדני נדרשת לקווים מנחים. למשל, אם מתחילים למדוד את טביעת הרגל הפחמנית של בניין משרדים או של שרשרת אספקה, את ביצועה של הערכה מקדמית בקשר להקמת מתקן ייצור, או את גידולם של יבולים חקלאיים פגיעים להצפות או לבצורות. ככל שהשיקולים רבים יותר, קשה יותר להגדיר מהם היעדים הרלוונטיים שסביר שהארגון יעמוד בהם.

שינוי עסקי

שינוי הקשור ל-ESG יכול לקרות כתוצאה מאסטרטגיה חדשה, משינויים בדרישות דיווח, או ממאמצים מתמשכים לניסוח מחדש של תהליכים או קבלת החלטות המתבססים על נתונים.  שינוי הקשור להטמעה של שיקולי ESG אינו שונה משינוי הקשור לדיגיטציה למשל, שמהווה מיקוד קריטי לחברות רבות בשנים האחרונות. כמובן שהשינוי העסקי יכול גם להתרחב מעבר ל"גבולות" החברה ולקבל ביטוי גם באקוסיסטם הרחב יותר שלה.

מובילים שינוי

ההשפעות מרחיקות הלכת של השינויים הקשורים ל-ESG תלויות במידה רבה במיקוד ובדחף של המנהלים הבכירים בחברות. בארגונים רבים המנהיגות הדרושה עדיין מתעוררת. הקריטריון "חוסר תשומת לב או אי תמיכה מההנהלה" דורג במקום גבוה ברשימת החסמים ליעילות ESG בסקר המנהלים האחרון של PwC.

עדיפות נוספת הנדרשת לפעילותם של מנהלי חברות היא לְגבות את יוזמות ה-ESG והשאיפות שלהן במשאבים אמיתיים. ברוב הארגונים קל יותר לומר מאשר לעשות, נוכח מגבלות תקציב, כאשר ישנה תחרות ניכרת על ההון ועל העובדים הטובים ביותר, ובסדר העדיפויות העכשווי קל להתעלם משיקולי ESG.

הרצון "לעשות עסקים"

סביר להניח שהדחף לבצע עסקאות משמעותיות ולטפל בנושאי ESG, כמו גם יצירתן של הזדמנויות חדשות, ימשיך להתגבר בעידוד משקיעים ובעלי מניות, ממשלות וקובעי מדיניות, עובדים, ספקים, לקוחות וכלל האוכלוסייה.

ישנה מודעות מוגברת לסיכונים שנדרשים לזיהוי וניהול, אבל ישנן גם הזדמנויות עצומות שמציע השינוי שהחברה מתמודדת איתו כעת.

בין אם מסע ה-ESG של הארגון מתחיל כתגובה לדרישת רגולטורית חדשה, ובין אם הוא משקף רענון של אסטרטגיה מלמעלה למטה, הדבר יוביל להערכה מחודשת של פעולות ופעילויות ולתוצאות משמעותיות בחברה.

נקודת מבט מקומית

המשק הישראלי והחברות שפועלות בארץ בלבד עדיין בתחילת הדרך, והנושא מתחיל לקבל תשומת לב מסוימת באמצעות חלק מהרגולטורים (רשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, כנסת ישראל).

בצד של הצרכנים הנושא עדיין נחשב נישתי וכ"טרנד ירוק" ולא מקבל תשומת לב ראויה. מאידך, החברות הישראליות הגלובליות שפועלות בחו"ל כבר שם ברמת המוכנות, ובשנתיים האחרונות נערכות לכך, לרבות הקמה של יחידות ייעודיות וסקרי סיכונים לטובת קבלת הסמכות לדירוג ירוק שיאפשר להם בהמשך לקבל אשראי ולגייס אג"ח בריבית נמוכה.

בתחום ההשקעות האחראיות אנחנו רואים שגופים מוסדיים רבים כבר אימצו מדיניות של השקעה אחראית, אבל נכון לעכשיו עדיין לא מדובר בזרם משמעותי של השקעות לצד מסלולי ההשקעה הקלאסיים. בנוסף, תחומי ההשקעה האחראית אינם מתייחסים עדיין לכלל האספקטים של ה-ESG: הסביבתיים, החברתיים והממשל תאגידי.

לסיכום

כפי שעולה מקריאת שורות אלה, המהפכה כבר כאן. ההוראות הרגולטוריות, המדדים והדירוגים מעידים כי שלושת הנדבכים כאן כדי להישאר. במאמר זה הצגנו את הנקודות השונות לאורך המסע. בין אם מדובר בדיווחים חדשים, באסטרטגיות נדרשות, בסטנדרטים חדשים, בשינויים ברמת העסקית או ביישומים דיגיטליים, יש בכל אלה להעיד על השינוי שהחל. כוחות חיצוניים כדוגמת הוראות הרגולציה השונות, וכוחות פנימיים כדוגמת התוויית מדיניות על ידי חברי מועצות המנהלים של החברות, הם אלו שיקבעו את עוצמת המהפכה. שינויים תפיסתיים כאלה לוקחים זמן, אך ברור כי בזמן כתיבת שורות אלה כבר לא ניתן לסוב לאחור.

[1] חברת Black Rock היא חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, המנהלת נכון לאוקטובר 2021 נכסים בשווי של כ-9.5 טריליון דולר.

The post האם אתם מוכנים למהפכת ה-ESG? appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

לכאורה אין שני עולמות שונים זה מזה בטבעם כמו ביקורת פנימית ואסטרטגיה עסקית: הביקורת הפנימית המקובלת עדיין מתמקדת בבחינת העבר, בעוד שאסטרטגיה עוסקת בעיצוב העתיד הארגוני על רקע אי ודאות. ביקורת פנימית מקובלת פועלת באופן שיטתי במסגרת של ציות לתקנים והנחיות מקצועיות, ואילו אסטרטגיה דורשת יצירתיות, פיתוח וחשיבה חדשנית "מחוץ לקופסה". ואולי הנקודה החשובה ביותר לעניין מאמר זה היא שביקורת פנימית מבוססת על עובדות וראיות, ואילו אסטרטגיה פועלת על בסיס הנחות, תחזיות ואף אינטואיציה ניהולית.

התקנים המקצועיים אינם חד-משמעיים באשר לתפקיד הביקורת הפנימית בביקורת על אסטרטגיית הארגון. ניתן להבין מהם שהביקורת נדרשת להתקיים בהתאם לאסטרטגיית הארגון, אך לא נאמר במפורש שעל הביקורת לבחון את עצם האסטרטגיה. לדוגמה, בתקן 2000 מבואר: "פעילות הביקורת הפנימית מוסיפה ערך לארגון ולבעלי עניין בו כאשר היא מתחשבת באסטרטגיות…".

אם כך, עולה השאלה האם על הביקורת הפנימית לבחון את עיצוב האסטרטגיות בארגון עד כדי הצעת אסטרטגיה אלטרנטיבית? ואם התשובה חיובית, באילו כלים של ביקורת פנימית ניתן לבחון אסטרטגיה שנקבעה בארגון?

האם נכון לבקר את אסטרטגיית הארגון ומדוע – בעיות יסוד:

כאמור, בחירה ועיצוב אסטרטגיה לארגון הם אחד התהליכים המהותיים ביותר בארגון, כדי לאפשר בחירה של החלופות הטובות ביותר להשגת יעדי הארגון. מתפקידה של ההנהלה לבחון, לנתח חלופות ולהציע אסטרטגיה, ומתפקידו של הדירקטוריון לבחון את הצעות ההנהלה ולאשרן בשינויים המתבקשים תוך דגש על נאותות האסטרטגיה, בין היתר באמצעות בחינת התאמתה ל"תיאבון לסיכון" ולערכים המוצהרים של הארגון. עם אישור האסטרטגיה, תפקיד הדירקטוריון הוא לפקח על ההטמעה ועל הביצוע, תוך דיון תקופתי, לרבות דיון על הצורך בהתאמות ושינויים נדרשים באסטרטגיה ואף על הצורך בביטול האסטרטגיה (על פי הנסיבות).

הביקורת הפנימית נושאת באחריות כלפי הדירקטוריון ולעיתים אף מתוארת כ"עיניים ואוזניים" של הדירקטוריון (מודל שלושת הקווים של IIA, עמ' 10). הדירקטוריון מחפש אשרור (ASSURANCE), באמצעות הביקורת הפנימית, לכך שמבנה הממשל, ניהול הסיכונים והבקרה הארגונית, כמו גם התהליכים בארגון, מעוצבים כראוי ופועלים כמתוכנן.

על רקע האמור לעיל עולות כאן שלוש שאלות מהותיות באשר לביקורת הפנימית בבואה לבחון את האסטרטגיה של הארגון:

1. האם לבחון את תהליך עיצוב האסטרטגיה – את תהליך קבלת ההחלטות?
2. האם לבחון את עצם ההטמעה והביצוע של האסטרטגיה?
3. האם לבחון את עצם האסטרטגיה ולהעלות בפני מקבלי ההחלטות סוגיות העולות מהשטח ומהמציאות כפי שהביקורת מפרשת אותה, המצביעות על הצורך בהכנסת שינויים מהותיים באסטרטגיה?

התשובות לשאלות 2-1 הן די ברורות, אם כי גם הן מורכבות ומחייבות העמקה ומִשנה זהירות: זאת מהותה ותפקידה של הביקורת הפנימית, בוודאי ביקורת פנימית מתקדמת של המאה ה-21.

השאלה השלישית, הנוגעת למהותה של האסטרטגיה, מציבה כמה בעיות יסוד:

לכאורה, בביקורת על מהות האסטרטגיה עשויה הביקורת להוות, בזהירות הראויה,SECOND OPINION עבור הדירקטוריון ואף ההנהלה, באמצעות הצגת עמדתה (האובייקטיבית) כלפי האסטרטגיה, עמדה הכוללת דילמות ושאלות אודות האסטרטגיה. בכך התרומה של הביקורת היא עצם הדיון וההפריה של מקבלי ההחלטות. בכך יש לכאורה מימוש תכלית הביקורת הפנימית: שיפור הארגון ותרומת ערך שעשויים לנבוע משיפור האסטרטגיה של הארגון.

מנגד עולות שאלות מהותיות וסימני שאלה לא מעטים:

1. כדי לבחון את עיצוב האסטרטגיה של הארגון, ראוי להערות הביקורת להיות קרובות ככל שניתן לזמן אמת. כלומר הביקורת צריכה להיות מיוצגת כמשקיפה בעת עיצוב האסטרטגיה. אך האם הארגון ומקבלי ההחלטות פתוחים לכך? האם הביקורת כבר פעלה בנידון במטלות אחרות פחות מורכבות? והאם הביקורת כבר ביססה את יכולתה ומעמדה בארגון כדי לעמוד במשימה? לטווח הארוך זאת משימה ראויה לביקורת, אך נכון להיום בארגונים רבים בישראל הן מקבלי ההחלטות והן הביקורת הפנימית עדיין לא הבשילו לכך.
2. הביקורת נדרשת להשוות בין מצב נדרש ("נורמה") לבין מצב בפועל, ולאור זאת להצביע על פערים וממצאים שהטיפול בהם יביא ל"תקינות". אך לאסטרטגיה מטבעה אין נורמה והיא תוצר סובייקטיבי.

יודגש כי ייתכן שלדרכי עיצובה של האסטרטגיה ולאופני מימושה בפועל קיימות נורמות מסוימות, ולו כאלו המושאלות מארגונים אחרים וממיטב הפרקטיקה בעולם, ולאורן ניתן לקיים ביקורת "קלאסית" על תהליכי בנייתה ומימושה של האסטרטגיה. אולם בהתייחס לתוכנה המהותי של אסטרטגיה, לגיטימי כי יתקיימו דעות שונות, ועצם קיומן אינו מצביע על פער או ליקוי באסטרטגיה שאושרה. בקיצור, ייתכן שדעתו של המבקר לא טובה יותר מדעתו של המבוקר. עובדה זו מחדדת את השאלה האם ראוי לקיים פעילות ביקורת שתוצאתה היא "המלצה" בלבד, ללא שהמלצה זו נסמכת על ליקויים או פערים.

ביקורת על אסטרטגיה – דרכי התמודדות של מבקר מערכת הביטחון

בשנתיים האחרונות התנסינו ביחידת הביקורת של מערכת הביטחון בביקורת העוסקות בתחומים "רכים", ובהם תפיסות ואסטרטגיות. על סמך הניסיון הזה גיבשנו מספר תובנות לדרכים שבהן נכון להתמודד עם האתגר, להלן עיקרן:

ראשית, יש לזהות את התרבות הארגונית והתייחסותה לביקורת. אם המבקר הפנימי עדיין נתפס "לעומתי" וחיצוני להנהלה, הוא יתקשה להביע דעה שאינה מבוססת "ראיות". לעומת זאת, בתרבות ארגונית שכבר רואה במבקר שותף ומקור מידע המאפשר שיפור, יקל על המבקר להביע דעה מנומקת שתישקל בכובד ראש.

שנית, העיסוק בתחום ליבה (אסטרטגיה) מצריך אומץ מצד המבקר, היות שהוא נוגע באופן ישיר בליבת העיסוק של הדרג הגבוה של הנהלת הארגון ואף של הדירקטוריון.

שלישית, על מנת לבחון את האסטרטגיה הארגונית, נדרשת הבנה רחבה ועמוקה של המציאות על רבדיה השונים והקשריה, הבנת הלבטים והחלופות, ואת דרך קבלת ההחלטות. לכך נדרשים צוותי ביקורת מיומנים, יסודיים, בעלי הבנה מערכתית, וכמובן עם קשב רב לאורך הביקורת לעמדות ולתשובות של מקבלי ההחלטות ודרגי הניהול והביצוע.

ולבסוף, ניסוח הדוח על ממצאיו נדרש להיות "צנוע", כלומר הצעת שינויים באסטרטגיה או הצעת אסטרטגיה חלופית נדרשות להיות מנומקות היטב ובלי לפסול דעות אחרות.

כלי עזר מסייעים להצלחת ביקורת על אסטרטגיה

שיתוף ההנהלה: על צוות הביקורת לשתף באופן תכוף את ההנהלה הבכירה של יחידת הביקורת בתובנות המצטברות בידיו. על ההנהלה לפעול באופן שאינו היררכי ולהקשיב בפתיחות להערות.

שיתוף המבוקר: על צוות הביקורת, ולעיתים יחד עם מנהליו הבכירים, ליזום מפגשים עם בכירי הארגון בשלבים שונים של הביקורת, כדי לדון בתובנות המתגבשות ולנצל את המפגש להבנה אם בעיני בכירי הארגון יש היבטים נוספים או תובנות אחרות. כך, מחד תגדל נכונות המבוקר לקבל את דוח הביקורת, ומאידך ישופרו תובנות הביקורת.

גיוון וראייה מערכתית של צוות הביקורת: כפי שבנייתה של האסטרטגיה הארגונית מצריכה חשיבה כוללת המתחשבת במספר רב של היבטים, רבדים ולבטים, כך בהתאם נדרש גם צוות הביקורת לכישורים דומים.

The post ביקורת על האסטרטגיה של הארגון appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

הפעולות להגברת חשיפת דוחות מבקר המדינה ולהנגשתם לציבור

עם תחילת כהונתו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מר מתניהו אנגלמן, נועד המבקר אנגלמן בפגישה מקצועית עם אחד ממבקרי המדינה המובילים בעולם לצורך שיתוף ידע וחיזוק הממשקים המקצועיים בין המשרדים. במהלך הפגישה נשאל המבקר המקביל לגבי האתגרים העומדים בפני משרדו בעת ביצועה של עבודת הביקורת.

תשובתו הייתה חד-משמעית: "אחרי חודשים של עבודת ביקורת אינטנסיבית המבשילה לדוח ביקורת, אחד האתגרים העיקריים שעימו אנו מתמודדים הוא שהציבור יכיר ויקרא את הדוחות. חשיפה נרחבת של דוחות הביקורת תורמת להנעת המבוקרים לתיקון הליקויים, ובהיעדר חשיפה זו – נפגעת אפקטיביות הביקורת".

"שהציבור יכיר ויקרא את הדוחות" – כמה פשוט, ככה מורכב.

– – –

האתגר

כמה מחקרים בחנו את הקשר בין איכות קבלת ההחלטות לבין היקף המידע שעמד לרשותם של מקבלי ההחלטות. כפי שמשתקף בתרשים להלן, המסקנה של אחד המחקרים הייתה כי במצב של "עודף מידע" מעבר לנקודה מסוימת, חלה ירידה באיכות קבלת ההחלטות[1].

מגמה דומה מסתמנת גם לגבי יכולתו של הציבור הרחב לקלוט מידע רב ולעבדו. רבות דובר ונכתב על "תרבות האמ;לק (TL;DR)" ההולכת ומתעצמת בעידן ה-Big Data הדיגיטלי, שבו שטף המידע הוא אינסופי ונגיש לכול; ובהתאמה – הקשב להכילו מצד הציבור הולך ומצטמצם ל"שורות התחתונות" בלבד. היטיב להגדיר זאת הרברט סיימון, זוכה פרס נובל לכלכלה, כשאמר (כבר בשנת 1971) כי עושר במידע יוצר עוני בקשב ולפיכך נדרשת הקצאה יעילה של תשומת הלב למגוון מקורות המידע[1].

                – – –

ככלל, בהתאם לתוכנית העבודה השנתית של משרד מבקר המדינה, אחת לרבעון מתפרסם לציבור מקבץ של דוחות מבקר המדינה, כך שבממוצע מתפרסמים למעלה מ-100 דוחות ביקורת בשנה.

לנוכח היקף הדוחות המתפרסים על גבי אלפי עמודים כתובים, ובהתחשב במגבלת "עודף המידע" האמורה, עולה הצורך ביישומן של מגוון פעולות שמטרתן לחשוף את דוחות הביקורת לתפוצה רחבה ככל האפשר, ובה בעת למקד את תוצרי הדוחות עבור קהלי היעד.

 המענה

בשנתיים האחרונות גובש ועודכן במשרד מבקר המדינה סט כלים שמטרתו להביא להנגשה נרחבת ככל הניתן של תוצרי הביקורת ובכך לתמוך בשתיים ממטרותיה העיקריות של ביקורת המדינה: שיקוף תמונת המצב בפני הציבור ובפני חברי הכנסת על פעילותם של הגופים המבוקרים והנעת גופים אלו לתיקון הליקויים.

1. הגדרת מתכונת חדשה לתקצירי דוחות הביקורת

בדוח מבקר המדינה 70א שפורסם במרץ 2020 הוטמע לראשונה תקציר דוח הביקורת במבנהו החדש, המציג את תוצרי הביקורת באופן תכליתי, ממוקד וידידותי לקוראים. התקציר החדש, שאורכו כחמישה עמודים בממוצע, נועד להגביר את מידת החשיפה של פעילות הביקורת ולהנגיש את דוח הביקורת לקוראיו, בבחינת מועט המחזיק את המרובה.

התקציר כולל כמה רכיבים עיקריים המסייעים לקוראי הדוח בהבנה של נושא הביקורת הנבדק, ממצאי הביקורת והמלצותיה, כמפורט להלן:

• רקע – פירוט כללי לגבי הנושא המבוקר בראיית "הקורא הסביר", המניח בסיס שתורם להבנת הנושא כשלב מקדים להעמקה בו.
• נתוני מפתח – בהנחה שהצגת נתונים כמותיים היא אחת הדרכים המיטביות להבנת ממצאי הביקורת, תקציר הדוח כולל נתוני מפתח מרכזיים הנוגעים לנושא המבוקר ומשקפים את הפערים העולים מן הביקורת ("Key Facts & Figures").
• פעולות הביקורת – פירוט של תקופת ביצוע הביקורת, של הגופים המבוקרים ושל הנושאים שנבדקו בביקורת.
• תמונת המצב העולה מן הביקורת – פירוט של עשרת הממצאים המרכזיים (Top 10) שהעלתה הביקורת, ובהם: ליקויים, פערים וחסמים מערכתיים, חריגה מנורמות ומכללי מינהל תקין, סיכונים אסטרטגיים, היעדר יעילות וחיסכון בנושא המבוקר וכדומה. בנוסף, אם במהלך הביקורת אותרה פעולה המבוצעת מצד הגוף המבוקר לצורך חיסכון והתייעלות, יוזמה וחדשנות או לשם תיקון הליקויים שנמצאו בביקורת, היא תוצג ברכיב זה.
• המלצות הביקורת – פירוט של חמש המלצות הביקורת העיקריות (Top 5) הנוגעות לליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורת.
• תרשים התקציר – הצגה אינפו-גרפית הממחישה את אחת הסוגיות המרכזיות שהועלו בדוח הביקורת.
• סיכום התקציר – תיאור תמציתי של חשיבות הביקורת והצגת עיקרי תמונת המצב העולה ממנה, תוך המלצה על הנדרש לביצוע בראייה צופה פני עתיד. 

2. הפקת סרטונים נלווים ופרסומם – בשנתיים האחרונות משרד מבקר המדינה הפיק ופרסם עשרות סרטונים הנלווים לפרסום דוחות הביקורת, במטרה להנגיש לציבור את המסר העיקרי העולה מן הדוח. אורכו של כל סרטון הוא כשתי דקות, שבמהלכן מוצגים הליקויים העיקריים שהועלו בביקורת וההמלצות העיקריות לתיקונם. הסרטונים מתפרסמים באתר משרד מבקר המדינה וברשתות החברתיות, וכן מצורפים לפרסומים השונים באמצעי התקשורת. 

3. קיום ימי חשיפה לדוחות הביקורת – אחת לרבעון מתקיים יום חשיפה לדוחות מבקר המדינה שפורסמו ברבעון שקדם לו, ובמהלכו מתקיימים פאנלים מקצועיים שבהם נידונים ממצאי והמלצות הביקורת של דוחות נבחרים, וכן פעולות הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים. ימי החשיפה מתקיימים בראשות מבקר המדינה ובהשתתפותם של יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, מנהלים בכירים מהגופים המבוקרים הרלוונטיים, צוות הביקורת שביצע את הביקורת, וכן ארגונים ועמותות בעלי עניין בנושא המבוקר. 

4. הנגשת דוחות הביקורת לאוכלוסיות ייעודיות – בהתאם לתפיסת מבקר המדינה, אחד מתפקידיה העיקריים של ביקורת המדינה הוא לבחון את פעילותם של הגופים המבוקרים מנקודת מבטו של האזרח, ובפרט מנקודת מבטן של האוכלוסיות הראויות לקידום בחברה הישראלית. מתוך תפיסה זו נבחרים חלק מנושאי הביקורת, ובהתאם לכך הם גם מונגשים לאוכלוסיות השונות. כך לדוגמה, לדוח ביקורת שעסק בהתנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה הופק סרטון שתורגם לשפה האמהרית, ודוח שבחן את הפעולות להגברת הבטיחות בדרכים ברשויות המקומיות במגזר הערבי תורגם במלואו לשפה הערבית.   

5. הנגשת דוחות הביקורת לגופים בעלי עניין – בסמוך למועד פרסומם של דוחות מבקר המדינה לציבור, מתקיימים מפגשי הסברה עם נציגי ארגונים מהמגזר השלישי שנושאי הביקורת העתידים להתפרסם עומדים על סדר יומם. לדוגמה, לקראת פרסום דוח בנושא התמודדות ממשלת ישראל עם משבר האקלים, התקיים מפגש הסברה עם עמותות העוסקות באיכות הסביבה. במקרה אחר התקיים שיח עם ארגוני נשים לקראת פרסום דוח בנושא התמודדות עם אלימות בין בני זוג. 

חשיפת תוצרי ביקורת המדינה בזירה הבין-לאומית – נוסף על פעולות אלו, במסגרת הגברת הלמידה ההדדית וחיזוק הממשקים המקצועיים עם מוסדות מבקרי מדינה ממדינות העולם, כלל תקצירי דוחות מבקר המדינה מתורגמים לאנגלית ומופצים באופן מקוון בפורטל הבין-לאומי (Benchmarking International Exchange Project) "BIEP", המשמש פלטפורמה לשיתוף ידע מטעם ארגון EUROSAI – ארגון המאגד את מוסדות מבקרי המדינה באירופה.

  סיכומו של דבר
שלב פרסום דוח מבקר המדינה הוא שלב מהותי "במחזור החיים" של דוח מבקר המדינה, ותפקידו הוא להציב באור הזרקורים הציבורי את תוצריה הסופיים של פעילות הביקורת הענפה המתבצעת במשך חודשים רבים.

לצד השמירה על דוח מבקר המדינה במתכונתו ה"מסורתית", הכוללת פירוט מעמיק ורחב היקף של ממצאי הביקורת והמלצותיה, משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה לפיתוח כלים מגוונים שיובילו להרחבת החשיפה וההנגשה של תוצרי ביקורת המדינה, וכפועל יוצא מכך לחיזוק אפקטיביות הביקורת, להנעת הגופים המבוקרים לתיקון הליקויים, ולהגברת התועלת לציבור.

נספח א' – דוגמה למתכונת התקציר

תרשים מתוך תקציר הדוח בנושא "בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים". התרשים מציג את שיעור המעורבות בתאונות דרכים קשות וקטלניות לפי סוג הרכב, וממחיש את הסיכון הגלום בנושא המבוקר – כלי הרכב הכבדים (אוטובוס ומשאית מעל 34 טון) – שבהם שיעור המעורבות בתאונות דרכים קטלניות הוא הגבוה ביותר.

דוגמה מספר 2:

תמונה מתוך תקציר הדוח בנושא "התמודדותן של רשויות השלטון עם הרס המצוק החופי".

התמונה מציגה את מגמת נסיגת המצוק באשקלון, ומשקפת בפני קוראי הדוח את הסיכון בנושא המבוקר.

דוגמה מספר 3:

תרשים מתוך תקציר הדוח בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים – מעקב

התרשים מציג באופן ויזואלי את סטטוס תיקון הליקויים מהביקורת הקודמת כפי שעלה בביקורת המעקב. מתכונת תרשים זו מצורפת לכלל תקצירי ביקורות המעקב.

[1] Herbert A. Simon, Designing Organization for an Information Rich World, in Computers, Communication and the Public, 40-41 (Martin Greenberger ed., 1971).

[1] Peter Roetzel, Information Overload in the Information Age: a Review of the Literature from Business Administration, Business Psychology, and Related Disciplines with a Bibliometric Approach and Framework Development, Bus. Res. 12, 482-483 (2019)

[1] "ארוך מדי, לא קראתי" – "Too Long, Didn't Read"

The post דוח מבקר המדינה בעידן ה"אמ;לק" appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.