הרשויות המקומיות בישראל מופקדות על מתן מכלול שירותים המוענקים לאזרחים בישראל, ובהם החינוך, הרווחה, הבריאות, הדת, התרבות והפנאי. אומנם בתחומים רבים הרשויות המקומיות מונחות על ידי מערכת כללים שנקבעו על ידי השלטון המרכזי ומהוות מעין "זרוע ביצועית", אולם במרבית התחומים הו מחזיקות בסמכויות נרחבות המשפיעות במישרין על חיי היום-יום של התושבים, לעיתים באופן מורגש אף יותר מהשלטון המרכזי.

בשנים האחרונות נחשפנו למקרים רבים שבהם נציגי ציבור מהשלטון המקומי ניצלו את הכוח הניתן להם לרעה. בין המקרים הבולטים ניתן למצוא את ראש עיריית רמת גן לשעבר, מר צבי בר, שהורשע בשנת 2014 בגין שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, ראש עיריית בת ים לשעבר, מר שלומי לחיאני, שהורשע בשנת 2015 במסגרת הסדר הטיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, וכמובן ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהורשע בשנת 2014 בפרשת הולילנד.

במאמר זה נתמקד בשני תחומים עיקריים החשופים למעשי שוחד ושחיתות מוניציפלית, וכן נציע פעולות שעל הרשויות המקומיות לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתרחשותם של מעשי שחיתות בתחומים אלו. תחילה נתמקד בפעילותן של ועדות תכנון ובנייה, ואחר כך בהתנהלותם של תאגידים עירוניים.

1.     וועדות תכנון ובניה

פרשיות שוחד ושחיתות רבות נקשרו בעבר בפעילות הוועדות לתכנון ובנייה המקומיות/מרחביות. לא בכדי פעילות זו מהווה כר פורה למעשי שוחד ושחיתות, שהרי בוועדות לתכנון ובנייה המקומיות/מרחביות ניתן לרשויות המקומיות הכוח לקדם או לעכב פרויקטי נדל"ן הנמצאים בשטחן המוניציפלי, במיוחד בתקופות שבהן ישנם מספר לא מבוטל של פרויקטים הממתינים לאישורים בוועדות.

כך לדוגמה, בשנת 2015 הורשע ראש עריית רמת גן לשעבר, מר צבי בר, בקבלת שוחד ממספר יזמי נדל"ן כדי לקדם את פרויקטי הנדל"ן שבהם היו מעורבים, תוך ניצול השפעתו במוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים.

במהלך 2022 הרשיע בית המחוזי את ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יהודה בן חמו, בהפרת אמונים, לאור העובדה כי פעל לקידום ענייניו של חברו הטוב, רפי כחלון, וקידם אותם תוך ניגוד עניינים. על פי האישומים, ראש העיר לשעבר חתם על היתרים וביצע פעולות רבות אחרות לקידום ענייניו של חברו כחלון, שהיה הבעלים של מגרשים בכפר סבא באמצעות חברה שבבעלותו, ולכן נזקק לא אחת לשירותי העירייה בנושא תכנון ובנייה.

בתחילת העשור הקודם יצאה אל הפועל רפורמה עמוקה בהליכי התכנון במדינת ישראל במטרה לפשט את תהליכי הבנייה הסבוכים בארץ, להקל על היזמים, ולמנוע בירוקרטיה מיותרת. במסגרת הרפורמה הועברו חלק מסמכויותיהן התכנוניות של הוועדות המחוזיות לידיהן של הוועדות המקומיות/מרחביות. לאור ריבוי הפרשיות, שחלקן הוזכרו לעיל, נדמה שחלק משינויים אלו דווקא הובילו לתוצאה שונה מהמצופה, ובשם "המלחמה בבירוקרטיה" ניצלו ראשי רשויות לרעה את הסמכויות שניתנו להם ואת השפעתם הרבה במוסדות התכנון המקומיים והמחוזיים.

2.     סיכוני הונאות ומעילות בפעילות תאגידים עירוניים

פרשיות שחיתות ברשויות המקומיות אינן נחלתן של ועדות התכנון והבנייה בלבד. חלק לא מבוטל מהשחיתות ברמה המוניציפלית מבוצע דרך תאגידים עירוניים. רשויות מקומיות רבות בארץ בוחרות לבצע חלק מפעילותן דרך תאגידים עירוניים הנמצאים בשליטתן. תאגידים אלו הוקמו במטרה לאפשר לרשות המקומית גמישות ויעילות באספקת שירותים מוניציפליים לאזרחים, והם נמצאים בנקודת מפגש בין העולם העסקי, שבו ההתנהגות מוכתבת על ידי שיקולים של יעילות ורווח, לבין השירות הציבורי, שבו השיקולים המנחים הם שמירה על האינטרס הציבורי.

יחסי הגומלין המיוחדים השוררים בין הרשות המקומית לתאגיד העירוני מהווים כר פורה להתנהלות שלא על פי כללי מינהל תקינים, לרבות העסקת עובדים, קבלני משנה וספקים בפרויקטים ובעבודות שונות שלא על פי הכללים המקובלים. כל זאת תחת ההנחה כי התנהלות התאגיד העירוני כחברה בע"מ תרחיק את פעילותו מעיניהם של גורמי הבקרה והביקורת ברשות.

לא אחת אנו נתקלים בפרצות בתהליכי העבודה בתאגידים עירוניים. לעיתים פרצות אלה נובעות מעמימות בהגדרת הסמכויות של בעלי תפקידים, בתיעוד חסר של ההחלטות המתקבלות בתאגידים, בניסוח לקוי של הסכמים וכו'.

בתאגידים עירוניים עולה רמת הסיכון לתרחישי הונאות ומעילות באופן משמעותי בשל העובדה כי בניגוד לרשויות מקומיות, שבהן על פי רוב קיימים מנגנוני בקרה האמונים על שמירת כללי מינהל תקינים, בתאגידים העירוניים חלק ניכר ממנגנוני הבקרה והפיקוח הבסיסיים אינם קיימים כלל.

מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הסיכון?

כדי להתמודד עם הסיכונים המבניים שנוצרו בוועדות התכנון המקומיות/מחוזיות, ולצורך הידוק הפיקוח על התאגידים העירוניים, על מבקרי הפנים ברשויות המקומיות לבצע ביקורת בנושאי תכנון ובנייה באופן תדיר כחלק מתוכנית העבודה השנתית של הביקורת, לבצע ביקורת על פעילות התאגידים העירוניים, וכן לחזק את מנגנוני הבקרה הקיימים על תאגידים אלה.

ייתכן שהעונש לפקידי ציבור הנחשדים בשחיתות יגיע באמצעות האזרחים, שיימנעו מלתת את קולם לחשודים בשחיתות. לדוגמה, דב צור, ראש עיריית ראשון לציון, הפסיד בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2018 על רקע חשדות לשחיתות שנקשרו לשמו. כך קרה גם ביהוד, כאשר יוסי בן דוד שנאשם בהפרת אמונים ומרמה בנוגע לפרויקט בנייה של קבלן בעיר, הפסיד בבחירות של 2018.

עם זאת, מועצות מקומיות אינן יכולות להסתמך רק על מנגנון הבחירות בהשלטת מינהל תקין. כדי להתמודד עם הסיכונים שתוארו לעיל, הן בתחום התכנון והבנייה והן בפעילות התאגידים העירוניים, על רשויות מקומיות או משרד הפנים לחזק את מערך הביקורת ולהטמיע מנגנוני בקרה באמצעות נקיטת הפעולות הבאות:

• חיזוק שומרי הסף ברשות המקומית (היועץ המשפטי, גזבר הרשות, מהנדס הרשות) בתחומי הליבה של הרשות המקומית, לרבות בתחום תכנון ובנייה והתאגידים העירוניים, בדרך שתהיה ביכולתם לשאת באחריותם. חיזוק זה כולל קביעת תיאורי תפקיד, גיבוש תקינה מינימלית למערך הפיקוח ברשויות השונות, ותקינה מינימלית של מספר העובדים ברשות בהתאם לגודל הרשות ולצרכיה המיוחדים, כך שיובטח כי יוקצו לעניין זה משאבי כוח האדם הנדרשים.
• יש לוודא כי המבקר הפנימי יכלול בתוכנית העבודה שלו נושאי ביקורת בעלי רמת חשיפה גבוהה למעשי שוחד ושחיתות ויבדוק אותם בתדירות גבוהה יותר מנושאים אחרים. במגזרים אחרים נהוג לערוך ביקורות בנושאים מהותיים לתחומי הפעילות אחת לשנתיים. כדי לעמוד בתוכנית עבודה רב-שנתית שכזאת, יש לוודא כי סקר הסיכונים שיבצע המבקר הפנימי יכלול התייחסות גם לפעולות בתאגידים העירוניים, בדומה לאגפים אחרים בעירייה.
• יצירת שקיפות בוועדות לתכנון ובנייה, לרבות בוועדות המשנה.
• לאור העובדה כי על פי רוב ראשי הרשויות המקומיות נתונים ללחצים כבדים מכל עבר מתוקף תפקידם, ייתכן שמומלץ למנוע באמצעות חקיקה את כהונתם בוועדות המשנה לתכנון ובנייה שבהן הם יכולים לנצל את כוחם. לחילופין ניתן לקבוע תחלופה קבועה של שאר מקבלי ההחלטות בוועדות התכנון והבנייה המקומיות.
• חיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה, לצד עריכת ביקורות תהליכיות ותקופתיות של גורמים מקצועיים בתחום. על הרשויות המקומיות ומשרד הפנים לנקוט גישה אקטיבית במסגרת תוכנית מתמשכת למניעת מקרי שוחד ושחיתות, הכוללת בחינת תרחישים רלוונטיים המסייעים באיתור אירועים חריגים העשויים להעיד על חשדות למעשי שוחד ושחיתות.

על משרד הפנים למנות גורם שתפקידו לרכז וליישם החלטות הנוגעות למניעת שחיתות, ליזום תהליכי חקיקה, ולהנחות את הרשויות המקומיות בהכנת תוכנית למניעת שחיתות, לפי הצורך. העובד יהיה אחראי על הדרכות לצורך מניעת מעשי שחיתות, וכן בטיפול והתראה על ההפרות להנהלת המשרד.

פעילות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, כמו גם הפעולות המתבצעות בתאגידים העירוניים, עשויות להוות כר פורה למעשים בלתי ראויים ואף פליליים, וזאת כתוצאה מכשלים מבניים היוצרים פרצות במערכת הכללים. המענה למקרים כאלה טמון בהידוק וחיזוק מנגנוני הבקרה ברמה המקומית, לצד ריסון כוחם ויכולת השפעתם של נבחרי הציבור המוניציפליים לגבי קבלת החלטות בתחומים אלה ללא כל פיקוח.

The post שחיתות מוניציפלית appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

סקר עבירות צווארון לבן שערכה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, בדק  מספר ארגונים שבחלקם התרחשו אירועי הונאות ומעילות במהלך השנים 2019-2018. הסקר בחן פרמטרים שונים כדוגמת ניתוח סוגי המעילות, מגזרי הפעילות שאליהם משתייכים הארגונים שבהם בוצעו המעילות, פרופיל מבצעי המעילות, הקשר בין הפרופיל לאופן הטיפול, וכימות הנזק שנגרם לארגון. הסקר הקיף חברות וארגונים מובילים במגזר העסקי, ובהם גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מלכ"רים, וחברות ציבוריות ופרטיות מענפים שונים: מסחר, תעשייה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק וכדומה. הסקר מעלה מסקנות ותחזיות לעתיד אודות ריבוי המעילות שעוד נכונות להיחשף במהלך 2020, בייחוד לנוכח השפעות משבר הקורונה המתמשך.

בעקבות אירועי הקורונה מובאים בסוף הניתוח עוד דגשים רלוונטיים.

להלן עיקרי הסקר:

סוג המעילה

מקרי המעילות שנבדקו סווגו לשלושה מאפיינים עיקריים:

• הונאות חשבונאיות – הונאות המבוצעות על ידי הנהלת הארגון כלפי גורמים חיצוניים. הונאות מסוג זה כוללות מצגים מעוותים בכוונת זדון על מצבו הכספי של הארגון, במטרה להונות את ציבור המשקיעים ו/או גורמים הנמצאים בקשר עסקי עם הארגון.
• מעילות עובדים – הונאות של גורמים פנימיים (לעיתים בשיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים), הפוגעים בנכסיו ובמצבו הכספי של הארגון.

שוחד ושחיתות – שימוש לרעה של בעל תפקיד/מקבל החלטות בסמכויותיו על מנת להשיג טובות הנאה או רווח אישי.

הסקר מעלה כי מעילות עובדים מהוות 68% מהאירועים שנבדקו, כאשר מחציתן בוצעו בשילוב מעשי שחיתות והונאות חשבונאיות. ב-35% מכלל האירועים שנבדקו עלו חשדות למעשי שוחד ושחיתות.

התפלגות סוג המעילה לפי מגזר פעילות

• המגזרים שהובילו במקרי שוחד ושחיתות הם: המגזר הציבורי (נתח של 55%), מגזר נותני השירותים (13%) ומגזר התעשייה והמסחר (11%).
• המגזרים שבהם בלטו מעילות העובדים הם: המגזר הפיננסי (80% מהמעילות בוצעו על ידי עובדים), מגזר הנדל"ן (75%), מגזר ההיי-טק (67%) ומגזר התעשייה והמסחר (61%).
• המגזרים שהובילו בתחום הונאות חשבונאיות הם: נותני השירותים (נתח של 40%), היי-טק (33%) והתעשייה והמסחר (29%).

בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור המקרים שבהם עלו החשדות למעשי שוחד ושחיתות. נתון זה אינו מעיד בהכרח על עלייה במספר העבירות מסוג זה, אלא על עלייה במספר המקרים שנחקרו ונחשפו ביחס לשנים קודמות. ייתכן כי העיסוק התקשורתי הרב בעבירות מסוג זה גרם גם כן לעלייה במספר המקרים שנחקרו ונחשפו.

אופן איתור המעילה

הסקר התייחס לארבע קטגוריות שבהן נחשפו המעילות:

חשיפה על ידי מידע אנונימי או חשיפה על ידי עובד: מעילות/ הונאות ו/או שחיתויות שנחשפו על ידי עובד או בעקבות מידע אנונימי, כולל הקו החם.

חשיפה באמצעות בדיקות פנים ארגוניות יזומות של ההנהלה: ביקורות פנימיות ו/או בקרות פנימיות שוטפות/ יוזמה של ההנהלה.

ביקורת גוף חיצוני לארגון: מבקרים חיצונים, גורמים רגולטוריים, רשויות אכיפה וגורמי פיקוח ממשלתיים.

חשיפה בעקבות קריסת החברה ו/או בקשת הקפאת הליכים.

ניתן לזהות כי קיימת עלייה בשנים האחרונות בביצוע בקרות פנימיות ובדיקות שוטפות ביוזמת ההנהלה. ככל הנראה עלייה זו נובעת מההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת שימוש בכלי בקרה פנים ארגוניים מתקדמים יותר. כיום נראה כי ארגונים רבים מחליטים להשקיע משאבים ביישום בקרות ממוחשבות, במטרה למנוע ולצמצם את הסיכון להתרחשותן של מעשי הונאות ומעילות העלולות להסב נזק משמעותי לארגון.

פרופיל מבצע המעילה

פרופיל המועל מגלה כי השנה, בדומה לשנים קודמות, את מרבית ההונאות והמעילות בישראל מבצעים מנהלים ובעלי חברות ו/או גורמים בכירים:72%  ממבצעי המעילות בשנים 2019-2018 הם עובדים בכירים בארגון ו/או בעלי מניות ושותפים בחברות (לעומת 73% בשנים 2017-2016).

הקשר שבין היקף הנזק לפרופיל מבצע המעילה

הסקר מגלה כי קיים מתאם בין פרופיל מבצע המעילה לבין היקף הנזק. במרבית המעילות שביצעו עובדים זוטרים היקף הנזק הכספי עומד על מתחת ל-500 אלפי ₪, ואילו ברובן המכריע של המעילות שביצעו  גורמים בכירים בארגון, היקף הנזק הכספי עומד על סכום של מעל מיליון ש"ח.

הקשר שבין פרופיל המבצע לאופן הטיפול במעילה

הסקר העלה כי מרבית המעילות שביצעו עובדים זוטרים טופלו בארגונים בהליך פנימי (42%). לעומת זאת, רוב המעילות שביצעו גורמים בכירים בארגון טופלו בהליך אזרחי (74%).

במרבית המעילות שביצעו גורמים בכירים בארגון, הארגונים פועלים על פי ההנחה כי ניתן יהיה להשיב את הכסף או את חלקו מאותם גורמים ולכן פונים להליך האזרחי. לעומת זאת, מעילות שביצעו גורמים זוטרים בארגון, מטופלות בדרך כלל בהליכים פנימיים בשל ההבנה כי הסיכוי להשיב את כל הסכום שנגנב אינו גבוה, קל וחומר אם ייפתחו הליכים משפטיים נגד מבצע המעילה.

בעולם מתקיימת מגמה הפוכה לישראל, כאשר חלק ניכר מאירועי המעילות (44%) שביצעו  גורמים זוטרים בארגון מטופלים בהליך הפלילי. הפנייה להליך הפלילי מבוצעת בדרך כלל כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק, והארגון סבור שיש ערך מוסף לפנייה לרשויות האכיפה ובחלק מהמקרים אף בסיוע לקידום התיק גם בהליך האזרחי.

שימוש באמצעים למניעת מעילות

ישראל היא אחת המדינות החברות בארגון ה- OECD, וחברות ישראליות נדרשות לעמוד ברגולציה מחייבת. לכן הן מטמיעות כלי בקרה הנפוצים כיום בעולם כולו. בעוד שבעבר ארגונים הסתפקו בביצוע סקר סיכוני הונאות ומעילות, הרי שכיום ארגונים מבינים כי הדרך הנכונה להתמודדות עם האיומים המשתנים היא באמצעות תוכנית עבודה מודולרית, המאפשרת למקד בקרות ובדיקות חכמות בתהליכי עבודה ובאזורים שזוהו כבעלי סיכון גבוה למעשי הונאות ומעילות.

מגפת הקורונה – השלכות עתידיות על חשיפת מעילות בארגונים

על רקע מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי העמוק הפוקד את המשקים, ניתן לזהות עלייה במספר מקרי ההונאות והמעילות המתפרסמים באמצעי התקשורת הן בארץ והן בעולם. השאלה המתבקשת היא מדוע דווקא בתקופות קשות נחשפות יותר פרשיות מסוג זה, והאם קיים קשר בין מעילות לבין משבר כלכלי. נראה כי התשובה לכך נמצאת בכמה מישורים:

• התקופה הקשה מחייבת צעדים ארגוניים מהותיים ואגב כך גוברת ההסתברות לחשיפה. לדוגמה, לאחרונה התפרסמו ידיעות בדבר חשדות על מעילה בסך מיליוני שקלים שביצעה לכאורה מנהלת חשבונות ותיקה בחברת פרסום חוצות. לפי הפרסומים, בשל מגפת הקורונה נאלצה הנהלת החברה להוציא את מרבית עובדיה לחל"ת, ובהם גם את העובדת החשודה. בעקבות בדיקות פנימיות שערכה הנהלת החברה במהלך תקופת החל"ת, עלו החשדות כנגד העובדת בדבר מעילה שהתרחשה לכאורה במשך מספר שנים.
• בתקופות משבר נוטים מנהלי החברות לבדוק את התהליכים העסקיים בחברה כדי למזער נזקים. לעומת זאת, בתקופות שפע המנהלים נוטים לעסוק בעיקר בצמיחה וביצירת הזדמנויות עסקיות חדשות, ופחות מתמקדים באיתור ומניעת פרצות במערכי הבקרה. לדוגמה, אתי אלון מעלה בכספי הבנק למסחר במשך שנים ובהיקף של מאות מיליוני שקלים. המעילה נחשפה רק מספר חודשים לאחר המשבר הכלכלי של 2001 והביאה עם חשיפתה לקריסתו של הבנק. דוגמה נוספת היא ההונאה הפיננסית של ברנרד מיידוף, המהווה את אחת מהונאות הפונזי הגדולות בהיסטוריה. ההונאה נחשפה בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי אך התבצעה במשך מספר שנים קודם לכן. ההסבר לכך הוא שבתקופות שפל בורסאי מקורות המימון נעצרים, ובהונאות פירמידה מסוג פונזי, המתאפיינות בשימוש בכספי משקיעים חדשים על מנת לממן תשואות למשקיעים הוותיקים, הדבר גורם לקריסתה של הפירמידה שנבנתה.
• תקופות שפל ומשבר מתאפיינות גם במספר רב של סכסוכים עסקיים בין שותפים. במקרים כאלה הצדדים משתמשים בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותם, ולכן לא פעם גם מתעוררים חשדות לגבי טוהר המידות של השותפים. כל עוד העסקים שגשגו לא נשאלו שאלות ולא צפו חשדות, אך בתקופת משבר נשאלות השאלות הקשות ולעיתים גם מאותרות פעולות "חריגות" שבוצעו בעבר.

כאמור, ההיסטוריה מלמדת אותנו כי חלק ניכר ממעשי הונאות ומעילות נחשפים ביתר שאת בעיתות משבר, והתחקות אחר הפעולות "החריגות" מגלה שהן החלו דווקא בתקופות של צמיחה כלכלית. אין זה מן הנמנע כי בסיומו של ה"צונאמי הכלכלי" שהביא עימו משבר הקורונה, יתגבר קצב חשיפת הפרשיות של מעשי הונאות ומעילות מסוגים שונים, שייתכן שכלל לא היו נחשפות כל עוד השווקים היו בתקופת שפע וגאות.

בהקשר הזה ראוי לציין כי חברות שבהן מתקיים מערך ביקורת ומנגנוני בקרה ופיקוח שוטפים, צולחות תקופות של שפל ומשבר בצורה טובה יותר מאשר חברות אחרות.

The post הונאות ומעילות בישראל – תמונת מצב ומבט לעתיד על רקע משבר הקורונה appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

בחודש יוני 2015 נחשפנו לרישום כוזב בספרי חברת הבת נגב קרמיקה, רישום שהשפיע על הצגת הסעיפים השונים בדוחות הכספיים וגרם ל"ניפוח" רווחי החברה בכ-62 מיליון שקל.

פרשיות אלו הן רק קצה הקרחון של אירועי הונאות חשבונאיות בדיווח הכספי של חברות ציבוריות שנחשפו בשנים האחרונות. אירועים אלו מעלים ספקות בנוגע למידת התאמתם של מנגנוני הבקרה האמורים לאתר ולמנוע תרחישי הונאות חשבונאיות. ייתכן שאוזלת היד בנושא נובעת מהעובדה שהחברות לא השכילו להבחין בין מנגנוני הבקרה שיש ליישם כדי למנוע מעילות עובדים לבין אלו שבאפשרותן למנוע תרחישי הונאות חשבונאיות.

המצב בעולם ובארץ

מסקרים שנערכו לאחרונה עולה תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לגידול בשיעור מקרי ההונאות החשבונאיות. בסקר בינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE) ופורסם בשנת 2016, שבמסגרתו נבדקו אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות שנחקרו במדינות שונות ברחבי העולם, נמצא כי קיים גידול בשיעור ההונאות החשבונאיות מבין כלל האירועים שנחקרו.

להלן גרף המציג את הגידול בשיעור ההונאות בדיווח הכספי בשנים 2016-2010:

בארץ המצב חמור עוד יותר. בשנת 2016 נערך סקר על ידי מחלקת הביקורת החקירתית של פירמת רו"ח "פאהן קנה ניהול בקרה", שבמסגרתו נבדקו עשרות אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות בענפי פעילות שונים. מהממצאים עלה כי בכ-16% מהמקרים היו אירועי הונאות בדיווח הכספי.

נתונים אלו מצביעים על הצורך בנקיטת צעדים אקטיביים במטרה לחשוף הונאות בדיווח כספי. במאמר זה נציג מספר דרכים ושיטות להתמודדות עם הסיכון.

סוגי ההונאות הנפוצות ביותר בדיווח כספי

להלן סוגי ההונאות הנפוצות ביותר בדיווח כספי, כפי שעולה מנתוני הסקר הבינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית:

• ביצוע מניפולציות בסעיפי התחייבויות והוצאות על ידי שימוש בהפרשי עיתוי, במטרה להשפיע על התוצאות הכספיות באמצעות דחיית הוצאות. לדוגמה, הפחתה מלאכותית של הוצאות החברה השוטפות על ידי היוון הוצאות שוטפות לרכוש קבוע, לרבות היוון הוצאות לנכס שכבר הופעל. בדרך זו ההשפעה של ההוצאה על הדוחות הכספיים נפרשת על פני שנים במקום על התקופה החשבונאית הרלוונטית.
• הכרה בהכנסות שלא בהתאם לתקנים חשבונאים מקובלים – ייפוי הדוחות מבוצע על ידי הכרה בהכנסה טרם זמנה, רישום פיקטיבי של מכירות וביטולן בתחילת שנת הכספים הבאה, ורישום מכירות פיקטיביות בין חברות בקבוצה (פעולות מסוג זה אינן משפיעות על הדוחות הכספיים המאוחדים של קבוצת החברות אלא על דוחות הסולו של כל אחת מהחברות).
• עדכון שווי נכסי החברה באופן מלאכותי – כך לדוגמה, אחת הדרכים הנפוצות לייפוי הדוחות הכספיים היא "ניפוח" ערך המלאי (בין אם על ידי עדכון כמות פרטי המלאי במערכות התפעוליות ובין אם על ידי התערבות מלאכותית בערכים הכספיים של פרטי המלאי), המשפיע על מאזני החברה ועל תוצאות פעילותה.

כלי הבקרה הנהוגים כיום למניעת הונאות בדיווח כספי

מרבית המבקרים הפנימיים אינם נוהגים לכלול בתוכנית העבודה נושאים הקשורים לסיכוני הונאות בדיווח הכספי, מתוך הנחה כי נושאים אלו מטופלים במסגרת עבודת ה-SOX ומבוקרים על ידי רואה החשבון המבקר. אולם שיעור הגידול באירועי הונאה מעלה ספקות בנוגע להתאמתם של מנגנוני הבקרה אשר היו נהוגים עד כה.

המתודולוגיה המסורתית ליישום ה-SOX נועדה לוודא שלא קיימות טעויות מהותיות בדוחות הכספיים, אך מתקשה בזיהוי ואיתור של הטעיות מכוונות, ולכן מתקשה בזיהוי הונאות בדיווח כספי. להלן מספר סיבות לכך:

התפתחויות כלי הבקרה

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות כלי הבקרה למניעת מעילות: מנהלי סיכונים עורכים סקרי סיכוני מעילות, ומבקרים פנימיים משלבים התייחסות לנושא בתוכנית העבודה של הביקורות הפנימית, תוך הסתייעות באנשי מקצוע המתמחים בתחום הביקורת החקירתית. למרות האמור, נושא ההונאות בדיווח כספי נותר פעמים רבות מחוץ לתוכניות העבודה של המבקר, על אף שהמתודולוגיות הרלוונטיות ליישום SOX ולביקורת על דוחות כספיים מורות על כך.

בספטמבר 2016 פרסם ארגון ה-COSO מדריך בנושא מניעת הונאות ומעילות, המדגיש את מחויבות הארגון לנקוט גישה אקטיבית לצורך מניעת הונאות ומעילות. המדריך הוא חלק בלתי נפרד מעיקרון 8 ב-COSO 2013, שהוא המתודולוגיה המקובלת כיום לבחינת הממשל התאגידי במסגרת ה-SOX. להלן מספר נקודות שבהן עוסק המדריך:

1. קביעת תוכנית לניהול סיכוני הונאה במסגרת הממשל הארגוני.
2. ביצוע הערכת סיכונים מקיפה להונאות ומעילות.
3. פיתוח ויישום בקרות מונעות ומאתרות לזיהוי הונאות ומעילות.
4. קביעת מנגנון דיווח שיאפשר מסירת מידע בנוגע להונאות ומעילות שהתגלו.
5. פיקוח על תהליך ניהול סיכוני ההונאות והמעילות, שיאפשר הסקת מסקנות, הפקת לקחים ושיפור תהליכים.

במתודולוגית העבודה החדשה הנדרשת על ידי ארגון ה-COSO והמועצה לפיקוח על ביקורת דוחות כספיים בחברות ציבוריות -PCAOB (Protecting Investors through Audit Oversight), ניתן דגש בין היתר לנושאים הבאים:

• בדיקת אוכלוסיות שלמות באמצעות שימוש בכלים ממוחשבים ושיטות דגימה מורכבות המסתמכות על כריית נתונים וניתוח חריגים.
• בדיקות המבוססות על תרחישי הונאות ומעילות פוטנציאליות הרלוונטיות לאופי הארגון ולתהליכי העבודה המבוצעים בו.
• כפיפות ארגונית שאינה יוצרת ניגודי עניינים וביצוע בדיקות על מסדי נתונים שלמים באי-תלות מוחלטת בגורם העסקי.

מעיון בפרסומים החדשים עולה כי הטיפול בהונאות בדיווח כספי נופל בין הכיסאות. בעוד שארגוני ה- COSO וה- PCAOBמטילים את האחריות למניעת תרחישי הונאות ומעילות על גורמי הביקורת והבקרה השונים (כגון מבקרי הפנים, מנהלי הסיכונים וכו'), פעמים רבות שומרי הסף אינם כוללים בתוכניות העבודה למניעת מעילות בדיקת תרחישי הונאות בדיווח כספי, מתוך הנחה כי נושא זה מטופל במסגרת ה-SOX ועל ידי רואה החשבון המבקר.

ניתן לאתר ואף למנוע את תרחישי ההונאות על ידי הטמעת בקרות תהליכיות ותקופתיות בארגון. לדוגמה:

• יצירת ממשק אוטומטי בין המערכת הלוגיסטית המשמשת את החברה לצורך ניהול המלאי לבין המערכת הפיננסית, וזאת כדי לצמצם את האפשרות לביצוע פעולות ידניות העשויות להשפיע באופן מלאכותי על הרישומים החשבונאיים של החברה.
• ביצוע ביקורות תקופתיות המתמקדות בניתוח רישומים חשבונאיים חריגים, כגון פעולות המשפיעות באופן מלאכותי על סעיפי חתך.

סיכום

לנוכח התפשטות התופעה ולצורך התמודדות עם סיכוני הונאות ומעילות, נראה כי על חברות למסד מנגנוני פיקוח ובקרה שמטרתם איתור ומניעה של מעילות והונאות, לצד עריכת ביקורות תקופתיות של גורמים מקצועיים בתחום. על הארגונים לנקוט גישה אקטיבית שמטרתה לחשוף הונאות ומעילות בגוף המבוקר, גישה הכוללת בחינת תרחישי מעילות לצד תרחישי הונאות בדיווח הכספי על אף המורכבות שבכך, במסגרת תוכנית מתמשכת למניעת הונאות ומעילות.

The post הונאות בדיווח כספי – כיצד ניתן להתמודד עם הסיכון appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.