• רקע כללי

בשנים האחרונות אנחנו שומעים על מקרים רבים של קבלת שוחד וטובות הנאה ועל מקרים של 'יד רוחצת יד' המעידים על קיומה של תרבות ארגונית המאפשרת שחיתות.

שחיתות ארגונית אינה רק עבירות של פשע כגון מרמה, הונאה, מעילה ושוחד, אלא גם עבירה מסוג עוון – רמת עבירות פליליות פחות חמורות, וכן מעשים לא תקינים אחרים, כולל עבירות משמעת ובהן ניגודי עניינים, קבלת טובות הנאה, לרבות מתנות אסורות, התעמרות-התנכלות-הטרדות, פגיעה בכללי אתיקה, פגיעה במשאבי הארגון, ובשנים האחרונות אף פגיעה באיכות הסביבה ובהיבטים סוציאליים-חברתיים (כחלק מהיבטי ESG).

השחיתות הארגונית לגווניה פוגעת במשאבי הארגונים ופוגעת בבעלי העניין בתוך הארגון ומחוצה לו (בעלי המניות, הציבור בכללותו, עובדים, ספקים, לקוחות ועוד), וכן עלולה להיות כרוכה בסיכוני רגולציה, תביעות משפטיות, אובדן מוניטין וכדומה. מכאן עולה הצורך במאבק בשחיתות הארגונית.

מכיוון שמעשי שחיתות ארגונית מקורם לרוב במערכות יחסים ובטובות הנאה הצומחות לשני הצדדים, קשה מאוד לחשוף מעשים אלה.

חושפי שחיתות (whistle blowers), כדוגמת עובדים, ספקים, קבלנים ועוד, הם מקור מידע חשוב ביותר לחשיפת שחיתות ארגונית לסוגיה. על פי נתונים שנתיים שמפרסם ארגון ACFE – Association of Certified Fraud Examiners, כ-40% ממקרי השחיתות שמתגלים בחברות עסקיות נחשפים על ידם. על פי הנתונים הללו זהו מקור המידע הגדול ביותר לחשיפת שחיתות ארגונית.

לכן יש חשיבות בכך שהארגון יעודד את עובדיו לחשוף שחיתות ארגונית על גווניה. לצד זאת, יש לזכור שהמחסום העיקרי בחשיפת שחיתות ארגונית ומעשים לא תקינים הוא חשש מהתנכלות של עובדים, ועדי עובדים ומנהלים.

תרבות ארגונית המעודדת עובדים לחשוף שחיתות ומעשים לא תקינים מכונָה speak up.

עידוד מנהלים להקשיב היטב לתלונות ולפעול נקראListen up .

כדי לבחון את אופן התייחסות הארגונים בישראל לנושא הגנת חושפי שחיתות בהשוואה לנורמות מתקדמות, ערכנו בקרב מבקרים פנימיים ראשיים בארץ שאלון בדבר חשיפת מעשי שחיתות בארגונם (הן בהתייחס לעבירות פליליות והן בהתייחס לשחיתות נמוכה יותר ברמת עבירות של עוון ועבירות משמעת).

השאלון התבסס על מיטב הידע והפרקטיקה העולמית לעניין הגנת חושפי שחיתות:

• הוראות SOX בארה"ב המייצרות מסד נורמטיבי בין-לאומי בדבר הגנת חושפי שחיתות.
• חקיקה של האיחוד האירופי שנכנסה לתוקף בסוף 2021 וממסדת את הגנת חושפי השחיתות.
• שני פרסומים חדשניים משנת 2022, NAVEX ו-COMPLIANCELINE, המייצרים מדדים מעניינים בדבר חשיפת שחיתות.
• מסמכים של חברה ישראלית הנסחרת בנאסד"ק וכפופה לרגולציה האמריקאית.

להלן ממצאי השאלון ומסקנות עיקריות בנושא:

• ניתוח המשיבים לשאלון

ענפים – להלן התפלגות המשיבים על פי ענפים:

המשיבים האחרים כוללים ענפים שונים (שיעור משיבים בודדים מכל ענף), לרבות חברות עסקיות הרשומות למסחר בבורסות חיצוניות וכפופות לרגולציה חיצונית וענף התעשייה.

הרגולציה שחלה על הארגונים – להלן התפלגות המשיבים לפי הרגולציה החלה עליהם:

ארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת

תחת ההגדרה של רגולציה מתקדמת כללנו ארגונים שחלה עליהם רגולציה מחוץ לישראל (גם אם לצד רגולציה ישראלית), וארגונים פיננסיים שחלה עליהם רגולציה ישראלית מתקדמת יותר.

לצורך ניתוח המידע באופן מעמיק חילקנו את המשיבים לארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת ולארגונים אחרים. מטרת החלוקה הייתה לבחון אם ארגונים שבהם יש רגולציה מתקדמת יותר, קיימת מודעות רבה יותר לנושא ההגנה על חושפי שחיתות.

כפועל יוצא, שאר הארגונים הם ארגונים מהמגזר הממשלתי, לרבות שלטון מקומי ותאגידים סטטוטוריים שחלה עליהם רגולציה ישראלית בלבד.

על פי ניתוח זה, 34% מהמשיבים נכללים תחת הגדרת "ארגונים בעלי רגולציה מתקדמת".

• מודעות בארגונים לנושא הגנת חושפי שחיתות

ביקשנו לבדוק אם קיימת בארגונים מודעוּת לעניין זה והאם נושא ההגנה על חושפי שחיתות מתוקשר לעובדים, לרבות אופן הגשת התלונות בנדון. להלן התפלגות תגובות המשיבים בהקשר זה:

בדומה לכך, מניתוח הנתונים עולה כי ב-60% מהארגונים שעליהם חלה רגולציה מתקדמת יש מודעות ותקשורת בדבר מעשי שחיתות. בארגונים אחרים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת, 53% מהמשיבים דיווחו כי יש בארגונם מודעות ותקשורת בדבר מעשי שחיתות, בצורה מלאה או חלקית.

מהאמור לעיל עולה כי באשר למודעות בארגונים ותקשורת בדבר מעשי שחיתות, אין הבדל משמעותי בין ארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת לבין ארגונים אחרים.

לצורך העמקת הניתוח של מודעות הארגונים לנושא הגנת חושפי שחיתות, ערכנו ניתוח של התפלגות התשובות לפי ענפי הפעילות של הארגונים, כדלקמן:

מהנתונים שבגרף עולה שבענף הממשלתי ניתן לראות באופן מובהק כי במרבית הארגונים אין בכלל מודעות ותקשורת בנושא הגנת חושפי שחיתות. לעומת זאת, בענף הפיננסי, בענף התעשייה ובחברות עסקיות הרשומות למסחר בבורסות חיצוניות, מגזרים הכוללים ארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת, יש במרבית הארגונים מודעות ותקשורת בנושא.

• מדיניות בנושא הגנת חושפי שחיתות

מודעות ותקשורת היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדבך חשוב לבחינת התייחסות ומודעות הארגונים לנושא הגנת חושפי שחיתות הוא קביעת מדיניות ארגונית בנדון. בהתאם, שאלנו את המבקרים הפנימיים אם נקבעה בארגונם מדיניות בנדון ומהם המרכיבים בה.

על פי מיטב הידע והפרקטיקה העולמית, מסמך מדיניות, קוד אתי או כל מסמך אחר המתווה את מדיניות הארגון, נדרש להכיל מספר מרכיבים הרלוונטיים לנושא הגנת חושפי שחיתות, כדלקמן:

• א. הצהרה על חשיבות תרומתם של חושפי השחיתות לארגון.
• ב. עידוד עובדים לחשוף שחיתות ארגונית.
• ג. התייחסות גם לספקים/ קבלנים/ נותני שירותים כחושפי מעשים לא תקינים.
• ד. הבטחת סודיות ואנונימיות לחושפי שחיתות.
• ה. הבטחת הגנה לחושפי שחיתות מפני מתנכלים.
• ו. הגדרת התנכלות לחושפי שחיתות כעבירת משמעת.
• ז. הגדרת תלונות שלא הוגשו בתום לב כעבירת משמעת.

21% בלבד מהמשיבים דיווחו כי קיים בארגונם מסמך מדיניות הכולל את כלל המרכיבים הנדרשים.

בהשוואה לנתונים אלה, 40% מהמשיבים מארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת, דיווחו כי יש בארגונם מסמך מדיניות בנדון הכולל את כלל הרכיבים. בארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת, רק 11% מהמשיבים דיווחו כי בארגונם מסמך מדיניות הכולל את כלל הרכיבים.

• מרכיבי המדיניות

כדי ללמוד על מהות ותוכן המדיניות בהקשר של הגנה על חושפי שחיתות בארגונים השונים, ביקשנו לדעת אילו פרמטרים נכללים במסגרת מסמכי המדיניות בכלל הארגונים. להלן התפלגות תשובות המשיבים בעניין זה:

במבט כללי על התרשים ניתן לראות שהמשיבים דיווחו שהרוב המוחלט של הפרמטרים המקובלים בעולם המערבי לא נכללו במסגרת מסמך המדיניות בארגונם. חריגים לכך הם הפרמטרים של התנהגות לא אתית/הולמת והתייחסות לניגודי עניינים. הפרמטרים שבהם שיעור המשיבים הנמוך ביותר שציינו כי הם נכללים במסמך המדיניות הם התייחסות לפגיעה באיכות הסביבה והתייחסות למעשי שחיתות אחרים.

לשם העמקה והשוואה, בחנו את התפלגות הפרמטרים במסמכי המדיניות בארגונים בעלי רגולציה מתקדמת לעומת הפרמטרים הנכללים במסמכי המדיניות בארגונים האחרים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת:

מהתרשים ניתן ללמוד שברוב מוחלט של הפרמטרים שיעור המשיבים דיווחו כי הפרמטר שנכלל במסגרת מדיניות הארגון גבוה באופן משמעותי בארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת לעומת שיעור המשיבים בארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת. הפערים בין שיעורי המשיבים מגיעים בחלק מהמקרים לפי שלושה ואף פי ארבעה.

• עידוד עובדים להגיש תלונות על מעשי שחיתות בארגון

נדבך חשוב ובעל משמעות בהקשר של מדיניות הארגונים באשר להגנה על חושפי שחיתות, הוא עידוד של העובדים בארגון לחשוף שחיתויות ואף להגיש תלונות בעניין זה (גם תלונות אנונימיות).

ביקשנו לבדוק אם עוגנה בארגונים מדיניות להגנה על חושפי שחיתות. להלן התפלגות תשובות המשיבים:

בניתוח נוסף שערכנו לבחינת ההתפלגות בנדון בארגונים שבהם לא חלה רגולציה מתקדמת, התוצאה היא ש-32% בלבד מהמשיבים דיווחו כי במסגרת מדיניות הארגון נכלל גם עידוד לחשיפת שחיתות ארגונית. לעומת זאת, בארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת, 70% מהמשיבים דיווחו כי במסגרת מדיניות הארגון נכלל גם עידוד לחשיפת שחיתות ארגונית. נתונים אלה אינם מפתיעים מפני שרוב הארגונים שחלה בהם מדיניות בתחום הגנה על חושפי שחיתות הם בעלי רגולציה מתקדמת.

• תלונות אנונימיות

ביקשנו לבדוק מהו השיעור (הממוצע באחוזים) של התלונות האנונימיות באשר למעשי שחיתות לסוגיהם, ביחס לכלל התלונות שהתקבלו בארגון (כלומר השיעור של מספר התלונות האנונימיות מתוך כלל התלונות, כולל האנונימיות) בשלוש השנים האחרונות. אף אחד מהמשיבים לא השיב שבארגונו השיעור הממוצע של התלונות האנונימיות גבוה מ-10%.

50% מהמשיבים בארגונים בעלי רגולציה מתקדמת השיבו שהשיעור הממוצע של התלונות האנונימיות הוא עד 10%, ושאר המשיבים – 50% השיבו כי אינם יודעים. 42% מהמשיבים בארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת השיבו שהשיעור הממוצע של התלונות האנונימיות הוא עד 10%, ו-58% השיבו כי אינם יודעים.

את התשובות לעיל השווינו לסקר NAVEX משנת 2022 המתייחס לנתוני שנת 2021. הסקר העלה כי שיעור התלונות האנונימיות היה 50% מכלל התלונות – שיעור גבוה מהרבה מזה שנמצא כאן. שיעור נמוך של חושפי שחיתות המבקשים אנונימיות מלמד על חשש מהותי של חושפי שחיתות להתלונן, אפילו באופן אנונימי.

• דרכי הגשת התלונות

במסגרת הסקר התבקשו הנשאלים לסמן את דרכי הגשת התלונות בארגונם. הסקר כלל שמונה דרכים להגשת תלונות, המבוססות על החוקים והפרקטיקות המקובלים במדינות המערב, בדגש על שיטות מתקדמות לפי מיטב הטכנולוגיה.

להלן התפלגות דרכי הגשת התלונות בארגונים כפי שהמשיבים דיווחו (כל משיב יכול היה לסמן מספר דרכי הגשת תלונה):

ניתן לראות בתרשים כי למעלה מ-60% מהמשיבים דיווחו כי דרכי הגשת התלונות בארגונם כוללות שיחה פנים מול פנים עם גורם בקרה ארגוני, שיחה פנים אל פנים עם הממונה הישיר ודוא"ל לגורמי בקרה. כלומר, חלק לא מבוטל מהפרקטיקות בכלל לא מופעל בארגונים.

יתרה מזאת, 10% מהמשיבים דיווחו כי אינם יודעים מהן דרכי הגשת התלונות.

• קבלנים וספקים כחושפי שחיתות

מי שנחשפים לחשש למעשי שחיתות בתוך ארגון הם לא רק העובדים אלא גם ספקים, נותני שירותים וקבלנים שנמצאים במגע משמעותי עם החברה ונחשפים למעשי שחיתות ארגונית.

על פי דוח משנת 2022 של רשות ניירות הערך האמריקאית – SEC (המתורגם גם בגיליון זה), 40% מחושפי מעשי השחיתות בשנת 2021 היו גורמים חיצוניים, כגון רואי חשבון, אנליסטים פיננסיים, ספקים, משקיעים או אפילו אנשים עם קשרים עסקיים או חברתיים עם מישהו בתוך הארגון.

בדומה, הרגולציה המתקדמת של האיחוד האירופי כוללת הגנה גם על גורמים אלה.

לעומת זאת, בישראל התובנה הזאת טרם השתרשה. כך, אם נסתכל על המענה לשאלון נראה כי 30% בקרב המשיבים מארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת דיווחו שבמסגרת מדיניות ארגונם בנושא חושפי שחיתות נכללת התייחסות גם לקבלנים וספקים כחושפי שחיתות. לעומת זאת, שיעור של 21% בלבד התקבל בקרב המשיבים מארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת.

• התנכלות לחושפי שחיתות

21% מכלל המשיבים, ללא תלות באיכות הרגולציה, דיווחו שבארגונם היו מקרים של התנכלות לחושפי שחיתות.

לעומת זאת, בארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת, 60% מהמשיבים דיווחו שבארגונם לא היו מקרים של התנכלות לחושפי שחיתות, וה-40% הנותרים דיווחו כי אינם יודעים על מקרים כאלה. כלומר כל המשיבים שדיווחו שבארגונם היו מקרים של התנכלות לחושפי שחיתות הם מארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת.

הנתונים אינם מייצרים מסקנה חד-משמעית, אולם התובנה העיקרית שעולה מהם היא שיש לא מעט מקרים של התנכלות לחושפי שחיתות. עובדה זו מתקשרת באופן ישיר להיעדר מודעות ומדיניות בנדון בארגונים רבים, בעיקר כאלה שחלה עליהם הרגולציה הישראלית.

יתרה מכך, בשאלתנו לגבי מקרים שבהם עובדים או מנהלים נחשדו בהתנכלות לחושפי שחיתות, דיווחו 83% מהמשיבים כי כלל לא ידוע להם אופן הטיפול בהתנכלות לחושפי שחיתות בארגונם. 17% הנותרים דיווחו כי בארגונם לא ננקטים כלל אמצעים נגד התנכלות לחושפי שחיתות.

אף אחד מהמשיבים לא ציין כי בארגונו מבוצעות בפעולות אקטיביות נגד התנכלות לחושפי שחיתות, כדוגמת העמדה לדין פלילי, העמדה לדין משמעתי או אפילו נזיפה.

נתון זה מחדד את היעדר המודעות לנושא ולצורך בקביעת האמצעים ודרכי הפעולה במקרים של התנכלות לחושפי שחיתות ארגונית.

• ביקורת ובקרה בתחום חושפי שחיתות

לצד בחינת התייחסות הארגונים להגנה על חושפי שחיתות, בדקנו אם יחידות הביקורת הפנימית נמצאות באותה רמת התייחסות של הארגון בכללותו, או שמא הן יותר מתקדמות בתחום זה. בהתאם, ביקשנו לבדוק אם יחידות הביקורת הפנימית בארגונים ערכו ביקורות בתחום הגנת חושפי שחיתות בחמש השנים האחרונות 2022-2017:

מהתרשים נלמד כי במרבית הארגונים נושא ההגנה על חושפי שחיתות ארגונית לא נכלל במסגרת תוכנית הביקורת הפנימית. גם כאן הדבר עולה בקנה אחד עם מדיניות הארגונים בנדון והרגולציה הישראלית שעדיין לא מספיק מפותחת בהקשר הזה לעומת הרגולציה הבין-לאומית.

בהשוואה לפי רמת הרגולציה שחלה בארגונים, העלינו שבארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת, 50% מהמשיבים ציינו כי הנושא נבדק במסגרת תוכנית הביקורת פעם אחת או במסגרת מטלות אחרות, לעומת 26% בלבד בקרב המשיבים מארגונים שלא חלה עליהם רגולציה מתקדמת.

כאמור, אחת הבעיות הכבדות בעידוד עובדים לחשוף מעשי שחיתות לסוגיהם היא החשש של עובדים, ספקים ונותני שירותים מהתנכלות. לכן לצד עבודת הביקורת הפנימית, ביקשנו לבחון אם בארגונים ישנם גורמים אחרים בארגון, כדוגמת גורמי ניהול או בקרה, שערכו או עורכים אחת לתקופה סקר/שאלון מובנה או ראיונות מובנים שמבטיחים לעונים סודיות ומנסים לבחון את מידת החשש של עובדים לדווח על מעשים לא תקינים.

93% מהמשיבים מכלל הארגונים דיווחו כי לא נערך בארגונם סקר או שאלון כאמור. אי בדיקת החשש של העובדים פירושה שהמדיניות להגנה על חושפי שחיתות, גם אם היא מתקדמת בחלק מן הארגונים, עדיין נשארה ברמה הפורמלית-דקלרטיבית ולא חדרה לתודעת העובדים ולהפחתת חששות אלה.

תגובות דומות התקבלו גם מניתוח תשובות המשיבים בארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת.

• סוף דבר

מהניתוח לעיל עולה תמונת מצב מדאיגה באשר למודעות ולאופן הטיפול של ארגונים בארץ בהגנה על חושפי שחיתויות. תמונת מצב שונה מעט מתקבלת מארגונים שחלה עליהם רגולציה מתקדמת כמו רגולציה מחוץ לישראל או רגולציה ישראלית בתחומים הפיננסיים, אולם גם כאן יש עוד מקום רב לשיפור.

המסקנה העיקרית העולה מתגובות המשיבים לשאלון, מעלה תחומים רגולטוריים מהותיים שטרם הוסדרו או נעשים רק באופן חלקי.

הדבר מתחייב במיוחד באשר למכלול החברות הציבוריות, היות שהמחוקק קבע מפורשות בתיקון משנת 2011 שתפקיד ועדת הביקורת "לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי החברה בקשר לליקויים בניהול עסקיה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו". החוק חל גם על המגזר הפיננסי, ולנוכח הנתונים שהוצגו לעיל ניתן לומר כי ישנה עוד כברת דרך לפעולה מתקנת ומרחיבה בדומה לנעשה במדינות מערביות מתקדמות.

מעניין לציין שהביקורת הפנימית לא התייחסה באופן משמעותי לתחום זה במסגרת תוכנית העבודה, ולא השכילה לקדם את חשיבות הבדיקה בנדון, על מרכיביה החיוניים, לפחות בחמש השנים האחרונות.

הממצאים העולים כאן מהווים גם מסר חשוב לרגולטורים בדמות הצורך בעיגון רגולציה בתחום זה והסדרת רגולציה מתקדמת יותר, כמו גם להנהלות במגזר הממשלתי, בדגש על תאגידים סטטוטוריים והנהלות של משרדי ממשלה.

The post ממצאי שאלון בנושא הגנת חושפי שחיתות appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

בשנים האחרונות הארגונים לסוגיהם מתמודדים עם "שיבושיות" – שינויים כבדי משקל המחייבים חדשנות ארגונית ניהולית נמשכת ומואצת. גם הביקורת הפנימית בארגונים מתמודדת ותמשיך להתמודד עם השינויים הרבים והמשתנים. שינויים והתפתחויות אלה הגבירו את הצורך של הביקורת הפנימית לאמץ שיטות ביקורת מ"הדור הבא" (כדוגמת גמישות ויכולות טכנולוגיות, יחד עם שיטות ביקורת חדשניות) ולרכוש מיומנויות בתחומים האלה.

ככל שהביקורת הפנימית תלך בדרך ההתחדשות יהיה בכך לבסס את מעמד הביקורת הפנימית כמערכת התורמת לארגון.

כדי לבחון את אופן ההתמודדות ואת מידת ההתאמה של הארגונים בישראל לשינויים, ובהתאמה, גם של יחידות הביקורת הפנימית, ערכנו בקרב מבקרים פנימיים ראשיים בארץ שאלון לדירוג הבשלות הדיגיטלית ושל ההתפתחות בהיבטי היזמות והחדשנות של הארגונים ובהתאמה גם של יחידות הביקורת.

השאלון נעשה בהלימה לשאלון בינלאומי שבוצע בתקופה דצמבר 2020 – פברואר 2021 על ידי חברת הייעוץ הבינלאומית Protivity שהקיף 870 מבקרים ראשיים ובעלי תפקידים מקבילים ואחרים בתחום הביקורת הפנימית.

ניתוח תוצאות השאלון, כפי שיובא להלן, בוצע תוך השוואה בין התוצאות השאלון בארץ לתוצאות השאלון הבינלאומי בחו"ל.

מתודולוגיית השאלון

כדי להבין את תוצאות השאלון, יש להבין ראשית מהי בשלות דיגיטלית ניהולית וכיצד היא מקבלת ביטוי בארגונים.

בשלות דיגיטלית וניהולית – משמעותן שינוי הדרך שבה הארגונים ובמיוחד יחידות הביקורת הפנימית מתכננים ופועלים בכל פעולה שהם מבצעים, כדי להתמודד טוב יותר מול המציאות המשתנה ומול מתחרים (ארגונים מובילים ויחידות ביקורת פנימית מובילות) מבחינה דיגיטלית וניהולית. תהליכים אלה כוללים גידול בשימוש במידע ובטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית כדי לשפר את מערך הקשרים עם הלקוחות, דיגיטציה של שירותים ומוצרים, ביצוע טוב יותר של קבלת החלטות, שיפור הביצועים התפעוליים, בחינה ושינוי של האסטרטגיה, הטמעת שיטות בדיקה חדשות, הכשרה ושינויי כוח אדם נדרשים וכדומה.

השאלון כלל שני חלקים עיקריים:

1. דירוג הבשלות הדיגיטלית בארגון בכללותו לצד דירוג הבשלות הדיגיטלית והניהולית ביכולות שונות של יחידת הביקורת הפנימית בארגון.
2. היבטים שונים ביחידת הביקורת הפנימית בארגון הנוגעים ביזמות לשינוי ולחדשנות.

לצורך דירוג הבשלות הדיגיטלית והניהולית, הוגדרו 10 דרגות בשלות דיגיטלית:

1. ספקנות דיגיטלית שמשמעותה התנגדות לשינוי: אין תוכנית דיגיטלית פורמלית והחידושים מנוהלים "אד הוק" או בדרך של תגובה נקודתית.
2. ספקנות דיגיטלית (+)עדיין קיימת התנגדות לשינוי אך כבר עם נטייה לאימוץ השינוי.
3. התחלה דיגיטלית אימוץ השינוי: התוכנית הדיגיטלית עדיין לא מפותחת באופן מלא, למרות שיש כבר יוזמות דיגיטליות בעיצומן והמטרות של יוזמות אלה ידועות.
4. התחלה דיגיטלית (+) אימוץ השינוי כולל נטייה לפיתוח אסטרטגיית פעולה.
5. המשכיות דיגיטלית – פיתוח אסטרטגיית פעולה וגמישות: הארגון פיתח אסטרטגיה דיגיטלית ואישר אבני דרך של ביצוע יוזמות דיגיטליות. החדשנות הדיגיטלית מתמקדת בעיקר באספקטים של סודיות והגנת הפרטיות של הלקוחות.
6. המשכיות דיגיטלית (+)פיתוח אסטרטגיית פעולה וגמישות מתקדמים עם נטייה ליישום האסטרטגיות.
7. מומחיות דיגיטלית יישום אסטרטגיה דיגיטלית: היבטים טכנולוגיים נלקחים בחשבון בניהול בארגון בכללותו. הושגה רמה גבוהה של תהליכים אוטומטיים. הארגון אישר אבני דרך תוך אימוץ טכנולוגיות מתפתחות.
8. מומחיות דיגיטלית (+) יישום אסטרטגיה דיגיטלית מתקדמת עם נטייה ושאיפה לחדשנות.
9. עליונות דיגיטלית חדשנות ו"שיבוש"- יציאה ממודלים מסורתיים: הארגון אישר אבני דרך של יציאה מהמודלים העסקיים המסורתיים. היבטים טכנולוגים בתוכנית האסטרטגית ממשיכים להשתפר ומיושמים בכל הארגון בהתבסס על ניסיון שנלמד ועל מדדי ניבוי.
10. עליונות דיגיטלית (+) הארגון כבר מוכיח ומיישם, באופן משמעותי ולאורך זמן, תרבות ארגונית של יציאה ממודלים מסורתיים תוך חדשנות מתקדמת, יזמות לשינויים, שימוש במחקרים ומדדי ניבוי, שבירת המוסכמות ויציאה מהקופסה.

בנוסף חילקנו את הנשאלים לפי דירוג הארגון בכללותו כדלקמן:

• ארגונים מובילים דיגיטלית – ארגונים שדורגו בכללותם בדירוג בשלות דיגיטלית של 7 ומעלה (מומחיות דיגיטלית ועליונות דיגיטלית)
• ארגונים אחרים (שאינם מובילים דיגיטלית) ארגונים שדורגו בכללותם בדירוג בשלות דיגיטלית של 6 ומטה.

ניתוח הבשלות הדיגיטלית בארגון בכללותו

להלן התפלגות דירוג הבשלות הדיגיטלית בארגונים בארץ בהשוואה לדירוג הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל על פי שיעור המשיבים:

ניתן לראות כי בעוד ש־70% מהמבקרים הראשיים בחו"ל דירגו את ארגונם ברמות בשלות דיגיטליות שעד דרגה 6 – בין התחלה דיגיטלית להמשכיות דיגיטלית, הרי ש-70% מהמבקרים הפנימיים בארץ דירגו את ארגונם ברמות בשלות דיגיטליות גבוהות יותר -דרגות 7 ומעלה שנעות בין מומחיות דיגיטלית לעליונות דיגיטלית.

53% מהמשיבים בארץ דירגו את הארגון בציונים 7-8 – מומחיות דיגיטלית, לעומת 13% מהמשיבים בחו"ל באותן קטגוריות.

אפשר שהפערים נובעים מהיותה של ישראל ""START UP NATION, או לחלופין שיש כאן הערכת־יתר של המבקרים הראשיים בישראל באשר לבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם.

ניתוח הבשלות הדיגיטלית והניהולית-ארגונית של הביקורת הפנימית

המבקרים הפנימיים הראשיים נתבקשו לדרג כל אחת מתוך 12 יכולות של הביקורת הפנימית בדירוג הבשלות הדיגיטלית מ־1 עד 10.

לצורך ניתוח הנתונים, בכל אחת מיכולות הביקורות ערכנו ממוצע של הדירוג של כלל הנשאלים.

יכולות הביקורת הפנימית – הבשלות הדיגיטלית והארגונית־ניהולית – כלל המשיבים:

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של כלל הארגונים בארץ בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל:

ניתן לראות שממוצע דירוג יכולות הביקורת הפנימית דומה במרבית היכולות בארץ ובחו"ל. יחד עם זאת, נראה כי ביכולות "רכות" יותר, כדוגמת בניית חזון אסטרטגי, שינויים במבנה הארגוני של יחידות הביקורת, ניהול המשאבים וכוח האדם בדגש על איתור, גיוס והכשרת "טאלנטים", תחום ההבטחה – ASSURANCE ועוד, הדירוג הממוצע של הבשלות הדיגיטלית בארגונים בחו"ל גבוה יותר מאשר בארץ. יחד עם זאת יש להביא בחשבון כי הציונים בארץ ובחו"ל הם הערכות סובייקטיביות של העונים לשאלון.

כך או כך, ממוצע כלל הציונים נמוך מציון 6 וקרוב יותר לציון 5 ומטה. כלומר, בממוצע יש עוד דרך ארוכה בפני המבקרים הראשיים בארץ ובחו"ל, לשאוף לשיפור ניכר בכל המרכיבים לעיל ולשאוף לציונים של 7 ומעלה.

הצורך בשיפור הנתונים בישראל נכון שבעתיים מול הבשלות הדיגיטלית הגבוהה של הארגונים בישראל, כפי שהוצגה בתרשים 1 לעיל וכפי שתוצג גם בהמשך.

להלן נבחן את הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יחידות הביקורת הפנימית יחסית למדד הבשלות של ארגונים מובילים דיגיטלית (ציון 7 ומעלה) לבין הארגונים האחרים (ציון 6 ומטה) :

ארגונים מובילים דיגיטלית – יכולות הביקורת הפנימית – (ארגונים בדירוג כולל של בשלות דיגיטלית 7 ומעלה):

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת בארץ בארגונים מובילים דיגיטלית בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת בחו"ל:

ניתן לראות כי בארגונים מובילים דיגיטלית בחו"ל ממוצע הבשלות של הביקורת הפנימית גבוה מממוצע דירוג הבשלות הדיגיטלית של הביקורת הפנימית בארגונים מובילים דיגיטלית בארץ. ההפרשים נעים בין חצי ציון לציון וחצי.

יתר על כן, ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארץ נמוך אף מציון 6 ובדרך כלל הוא בדרגות של 5.5 -4.5 – דרוג נמוך מבחינה אובייקטיבית. לעומת זאת, ממוצע הבשלות של הביקורת הפנימית בחו"ל הוא בדרגות 7 עד 6.5.

בניתוח מעמיק של הנתונים עולה כי 43% מהמשיבים לשאלון בארץ דיווחו שהארגון שלהם מוביל דיגיטלית (7 ומעלה) אבל ממוצע יכולות יחידת הביקורת אינו עומד בקטגורית מוביל דיגיטלית (6 ומטה), לעומת 8% בלבד בחו"ל.

כלומר, הביקורת הפנימית בישראל, בדגש על הביקורת בארגונים מובילים דיגיטלית, צריכה להיערך להשתנות מהותית בכל ממדי הבשלות.

יודגש כי ההערה היא על רקע התוצאה הממוצעת ובכל ממוצע ישנן יחידות ביקורת פנימית בדרגת בשלות דיגיטלית וניהולית גבוהה ותואמת את צרכי הארגון וישנן גם יחידות ביקורת שנמצאות בפער ניכר מול הבשלות הדיגיטלית של הארגונים.

ארגונים שאינם מובילים דיגיטלית – יכולות הביקורת הפנימית – (ארגונים בדירוג כולל של בשלות דיגיטלית של 6 ומטה):

להלן התפלגות הציון הממוצע של דירוג הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות הביקורת הפנימית בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בארץ, בהשוואה לדירוג הציון הממוצע של הבשלות הדיגיטלית של יכולות יחידות ביקורת פנימית בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בחו"ל:

ככלל, ניתן לראות מהטבלה שבארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בחו"ל, גם היכולת של יחידות הביקורת נמוכה, פעמים עד מאוד, והיא נעה מציון 2.5 עד ציון 5, לעומת ציון של כ־2.5 עד ציון 4.5 בישראל. יתר על כן, בכל יכולות הביקורת (למעט שתיים), הבשלות בישראל נמוכה יותר מאשר בחו"ל ובשיעור ניכר.

בניתוח מעמיק של הנתונים עולה כי 39% מהמשיבים לשאלון בארץ דיווחו גם שהארגון שלהם אינו מוביל דיגיטלית (6 ומטה) וגם שממוצע יכולות יחידת הביקורת שלהם אינו עומד בקטגורית מוביל דיגיטלית (6 ומטה), לעומת 78% בחו"ל.

ובהרחבה, בעוד שיש יכולות ביקורת שבהן ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת בארגונים שאינם מובילים דיגיטלית בארץ ובחו"ל דומה (בעיקר ביכולות טכניות הנוגעות לשיטות העבודה כדוגמת ניטור מתמשך, ביקורת אג'ילית ואנליטיקה מתקדמת) הרי שביכולות הנוגעות לניהול המשאבים וכוח האדם, תחום ההבטחה, הראיה האסטרטגית והמבנה הארגוני, הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים בחו"ל גבוהה בממוצע עד כדי כ-2 ציונים מהבשלות של יכולות הביקורת בארץ.

בשורה התחתונה, בארגונים שאינם בשלים דיגיטלית, גם ממוצע יכולות יחידות הביקורת הפנימית בארץ ובחו"ל נמצא בבשלות דיגיטלית־ניהולית נמוכה עד נמוכה מאוד. ובדרך כלל, בשלות בישראל אף נמוכה מאשר בחו"ל.

בארץ – תמונת מצב כוללת

בשלות דיגיטלית של הארגונים בישראל מול הבשלות של יחידות הביקורת באותם ארגונים

לפי הערכת המבקרים הראשיים ממוצע הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ עומד על 6.3, בעוד שממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת באותם ארגונים בארץ עומד על 4.4 בלבד.

ובאחוזים: על פי דיווחי המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ, 61% מהארגונים הינם מובילים דיגיטלית (בדירוג של 7 ומעלה), בעוד שרק 18% מיחידות הביקורת הן מובילות דיגיטליות (ממוצע יכולות הביקורת).

קרי, קיים פער משמעותי בדיווחי הנשאלים בארץ בין הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בכללותם לבין הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת.

גודל יחידות הביקורת

ערכנו ניתוח ייחודי רק לישראל לבחינת ההשפעה של גודל יחידות הביקורת על ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יחידות הביקורת הפנימית ולהלן תוצאותיו:

הערה: רוב רובן של יחידות הביקורת בקבוצה הראשונה שנעה בין עובד אחד ל-20־ עובדים הם בקטגוריה של עובד אחד עד 10 עובדים (71%)

מהנתונים בטבלה ניתן ללמוד כי ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים שבהם יחידת הביקורת מונה עד 20 עובדים הוא 4.1 – ממוצע הנמוך באופן משמעותי ממוצע הבשלות הדיגיטלית של יכולות הביקורת בארגונים שבהם יחידת הביקורת מונה מעל 20 עובדים – 5.6.

מכאן ניתן לומר (בזהירות הראויה לנוכח היקף המשיבים לשאלון בארץ) כי בשאלת הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יכולות הביקורת הפנימית, יש יתרון לגודל ולמספר עובדי הביקורת ביחידת הביקורת.

היבטים שונים הנוגעים ליזמות באשר לשינוי ולחדשנות ביחידת הביקורת הפנימית

במסגרת השאלון נשאלו המבקרים הפנימיים הראשיים שאלות נוספות הנוגעות ליזמות לשינוי ולחדשנות בעבודת הביקורת הפנימית.

להלן יפורטו השאלות וניתוח המענה (התפלגות התשובות) של המבקרים הראשיים בארץ תוך השוואה למענה של המשיבים בחו"ל:

האם יחידת הביקורת הפנימית כבר השלימה עריכת שינוי או יוזמת חדשנות או לקחה על עצמה לערוך שינוי או ליזום חדשנות בעבודת הביקורת הפנימית?

ניתן לראות כי גם בארץ וגם בחו"ל שיעור הארגונים שבהם הביקורת הפנימית לקחה על עצמה לערוך שינוי או ליזום חדשנות הוא גבוה ועומד על 61%. לעומת זאת, בעוד ש־33% מהמשיבים בחו"ל דיווחו שהביקורת הפנימית לא לקחה על עצמה לערוך שינוי, כאמור, רק 18% מהמשיבים בארץ השיבו לשאלה זו בשלילה.

האם ליחידת הביקורת הפנימית יש כעת תכנון/תוכנית לעשות שינוי או ליזום חדשנות?

בשאלה זו נתבקשו לענות כל המבקרים הפנימיים שעדיין לא עשו איזשהם שינויים או יזמות וחדשנות באשר לתוכניותיהם לערוך שינויים בהווה הקרוב ובעתיד.

ניתן לראות שבעוד שבחו"ל 49% לא מתכננים לעשות שינויים או פעולות חדשניות בשנים הקרובות, בארץ נתון זה עומד על 30% בלבד.

איזו מהאמירות הבאות מגדירה הכי טוב את מידת הבשלות של יחידת הביקורת הפנימית לשינויים או לחדשנות?

על אף שקיימת שונות בהתפלגות בין התשובות בארץ לתשובות בחו"ל, נראה שמרבית יחידות הביקורת הפנימית מכירות בחשיבות של החדשנות והחשיבה היצירתית ומעלות רעיונות ופתרונות חדשניים. כן ניתן לראות כי הן בארץ והן בחו"ל שיעור הארגונים שבהם אין לביקורת הפנימית תכנית לעורר חשיבה חדשנית הוא נמוך בצורה משמעותית.

בהשוואה לשנה שעברה, איך השתנה הפוקוס (המיקוד) של יחידת הביקורת באשר לחדשנות ויזמות לשינויים?

ניתן לראות שהתפלגות התשובות בארץ ובחו"ל דומה במהותה וכי כמעט לא הייתה ירידה בהשוואה לשנה שעברה בפוקוס של יחידות הביקורת בארגונים באשר לחדשנות ויזמות לשינויים.

איך תדרג את ההחזר על ההשקעה (return on investment – ROI) ואת התרומה לארגון ולמעמד יחידת הביקורת עקב פעולות החדשנות והיזמות לשינוי של יחידת הביקורת בארגונך?

ניתן לראות כי עיקר המשיבים בארץ (54%) ובחו"ל (40%) השיבו כי לדעתם פעולות החדשנות והיזמות של יחידת הביקורת יביאו לתרומה בינונית לארגון. עם זאת, בארץ 30% מהמשיבים סבורים כי התרומה תהיה רבה, לעומת רק 15% מהמשיבים בחו"ל.

בכל מה שנוגע לאימוץ חדשנות ויזמות לשינוי, איך אתה רואה, באופן יחסי, את יחידת הביקורת בארגונך כיום ובעוד שנתיים בהשוואה ליחידות ביקורת פנימית בארגונים אחרים דומים באותו ענף/ תעשייה?

להלן שיעורי התפלגות התשובות בשאלון בארץ לעומת השאלון הבינלאומי בחו"ל:

ניתן לראות שקיים שוני משמעותי בין שיעורי המשיבים בחו"ל לעומת שיעורי המשיבים בארץ. בעוד ששיעור המשיבים בחו"ל שהעידו על עצמם כי הם הרבה לפני רוב המתחרים עמד על 4%-11% כיום ובעוד שנתיים, שיעור המשיבים בארץ שהעידו על עצמם כי הם הרבה לפני רוב המתחרים עמד על 29%. מנגד, 5%-11% מהמשיבים בחו"ל העידו כי כיום ובעוד שנתיים הם הרבה אחרי רוב המתחרים ולעומת זאת בארץ אף משיב לא העיד כי נמצא הרבה אחרי המתחרים.

סביר שהתפלגות התשובות באשר למצב כיום תהא התפלגות נורמלית. ואכן התפלגות התשובות בחו"ל באשר למצב כיום קרובות להתפלגות נורמלית: 24% לפני רוב המתחרים, 38% כמו יתר המתחרים והיתר – 34% בפיגור לעומת המתחרים.

לעומת זאת, בישראל יש הערכת־יתר של יכולות יחידות הביקורת הפנימית לעומת המתחרים באותו ענף: 79% מיחידות הביקורת סוברות שהן מקדימות יחידות מתחרות באותו ענף וכאמור, נתון זה מהיבט של התפלגות נורמלית (התפלגות פעמון) מעורר שאלות.

באיזו רמה ועדת הביקורת בארגונך מעורבת ומקבלת מידע על אודות תוכנית היזמות לשינוי והחדשנות שיחידת הביקורת לקחה על עצמה?

להלן שיעורי התפלגות התשובות בשאלון בארץ לעומת השאלון הבינלאומי בחו"ל:

ניתן לראות שבארץ כ-40% מהמשיבים סבורים כי ועדת הביקורת בארגונם אינה מעורבת בתכנית היזמות והחדשנות של הביקורת הפנימית, לעומת 25% בחו"ל. מנגד, כ-40% מהמשיבים בחו"ל סבורים כי ועדת הביקורת מעורבת בתוכנית היזמות והחדשנות של הביקורת בצורה בינונית, בעוד שבארץ כ־30% מהמשיבים סבורים כך.

כן ניתן לראות כי גם בארץ וגם בחו"ל כ־20% מהמשיבים סבורים שוועדת הביקורת מעורבת ברמה גבוהה בתוכנית היזמות והחדשנות של הביקורת הפנימית.

נדגיש כי המצב הראוי הוא שוועדות הביקורת אכן יהיו מעורבות ביזמות של יחידות הביקורת, אלא שכאן מתחייבים עוד ניתוחים (שלא נעשה אותם כאן ועכשיו). כמו כן, קיימות הגדרות משפטיות חוקיות שונות לתפקידי וועדות הביקורת, שיש להביאן בחשבון בארץ, ואין דין ועדת ביקורת בחברות ציבוריות לדין ועדות ביקורת במגזר הממשלתי, בשלטון המקומי ובארגונים ציבוריים אחרים ו/או מלכ"רים.

סיכום – תמונת המצב באשר לביקורת הפנימית בישראל

המבקרים הפנימיים הראשיים בישראל מעריכים כי הבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם היא גבוהה ואף גבוהה יותר מאשר עולה בשאלון הבינלאומי.

אפשר שהפערים נובעים מהיותה של ישראל ""START UP NATION; גם אפשר שיש כאן הערכת־יתר של המבקרים הראשיים בישראל באשר לבשלות הדיגיטלית של הארגונים שלהם.

פער מהותי קיים בין הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ לבין הבשלות הדיגיטלית והניהולית של יחידות הביקורת בארץ: ממוצע הבשלות הדיגיטלית של הארגונים בארץ עומד על 6.3 בסקלה של 10-1, בעוד שממוצע הבשלות של יחידות הביקורת בארץ עומד על 4.4 בלבד באותה סקלה.

כך: על פי דיווחי המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ, 61% מהארגונים הם ארגונים מובילים דיגיטלית (בדירוג של 7 ומעלה), בעוד שרק 18% מיחידות הביקורת הן מובילות דיגיטליות וניהולית

ממוצע הבשלות הדיגיטלית והניהולית של הביקורת הפנימית בארץ דומה למרבית תוצאות הבשלות של יחידות הביקורת הפנימית בחו"ל.

יחד עם זאת, נראה ביכולות "רכות" יותר, כדוגמת בניית חזון אסטרטגי, שינויים במבנה הארגוני של יחידות הביקורת, ניהול המשאבים וכוח האדם ועוד, הדירוג הממוצע של הבשלות הדיגיטלית והניהולית של המבקרים הפנימיים בחו"ל גבוה יותר מאשר בארץ.

זהו סימן קריאה וגם מפת דרכים לקידום יחידות הביקורת בארץ:  הדרך עוד ארוכה בפני המבקרים הראשיים בארץ, לשאוף להשתפרות ניכרת ולו רק במרכיבים דלעיל.

השוואה ייחודית שערכנו רק בישראל נוגעת למידת הבשלות הדיגיטלית והניהולית ביחידות הביקורת הפנימית בארץ בהתייחס למספר עובדי הביקורת בכל יחידה.

הממוצע המשוקלל של הקבוצה שכללה עד 20 עובדים מהווה כ־79% מכלל העונים לשאלון בארץ וממוצע הבשלות של אותה קבוצה עמד על 4.1. בקבוצה שכללה 20 עובדים ומעלה ממוצע הבשלות עמד על 5.6, ממוצע הגבוה ב־30% מהקבוצה הראשונה.

זאת תוצאה מעניינת וגם סבירה. נראה סביר כי באשר לשאלת הבשלות הדיגיטלית יש יתרון לגודל בהתייחס למספר עובדי הביקורת שביחידה.

נקודת אור עולה באשר לשאלה האם יחידת הביקורת הפנימית בארץ שנמצאות בפער בתחום החדשנות יש תכנון/תוכנית לעשות שינוי או ליזום חדשנות כבר כעת. התשובות בישראל העלו אופטימיות: 49% מהן הביעו נכונות לפעולה כבר כיום.

אופטימיות מרובה עולה בישראל גם באשר להערכת המצב היחסי כיום, באשר לאימוץ חדשנות ויזמות לשינוי של יחידת הביקורת בהשוואה ליחידות ביקורת פנימית שבארגונים אחרים דומים בישראל באותו ענף/תעשייה.

בעוד ששיעור המשיבים בחו"ל שהעידו על עצמם כי כיום הם הרבה או מעט לפני רוב המתחרים, עמד רק על 24%, שיעור המשיבים בארץ שהעידו על עצמם כי הם הרבה או מעט לפני רוב המתחרים עמד על 79%.

בארץ אף מבקר פנימי ראשי לא העיד כי יחידתו נמצאת כיום בפיגור ניכר אחרי המתחרים, לעומת 11% בשאלון הבינלאומי.

בשורה התחתונה: נראה שבישראל יש הערכת־יתר של יכולות יחידות הביקורת הפנימית לעומת יחידות ביקורת מתחרות באותו ענף. מנגד, הנתון אינו סביר במונחים של התפלגות נורמלית-"התפלגות פעמון"

הבהרה על חובת הזהירות :

• התוצאות לעיל מתבססות על ממוצעים של יחידות ביקורת מתחומים שונים מאוד ובהם: פיננסים, תעשייה כולל הייטק, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות שיש ביניהן שונות רבה
• יש שונות רבה גם באשר למספר עובדי ביקורת בכל יחידת ביקורת: שונות שנעה בין עובד אחד לחמישה במספר רב של יחידות ביקורת פנימית לעומת 30-20 עובדי ביקורת ומעלה, ביחידות אחרות
• ייתכן שקיימות גם הטיות בתשובות עקב מורכבות השאלונים
• יחד עם זאת, יש במכלול הניתוחים לעיל מספר הדגשים המחייבים תשומת לב המבקרים הפנימיים הראשיים בארץ : בראייה צופה פני עתיד, יש להמשיך ואף להאיץ את כיווני החדשנות הדיגיטלית והניהולית בכל יחידות הביקורת הפנימית, כי העתיד וגם כבר ההווה מחייבים זאת.

The post ממצאי שאלון: ביקורת פנימית – הדור הבא appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.

ביום 29 ביולי 2014 אישרה הכנסת את תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות. תיקונים אלו מהווים ביטוי משמעותי להגברת הממשל התאגידי בקרב ארגוני המגזר השלישי.

התיקונים ייכנסו לתוקפם בחודש פברואר 2015 והם כוללים חידושים בשלושת התחומים העיקריים הבאים:

• חיזוק מעמדו של המבקר הפנימי, לרבות בדרך של חובה חדשה למנות מבקר פנימי בעמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח.
• הסדרת היחסים שבין הדירקטוריון/הוועד המנהל לבין ועדת הביקורת בכל הנוגע למנגנוני הביקורת בארגון והרחבת תפקידי ועדת הביקורת.
• חיזוק סמכויות הפיקוח והחקירה של רשם העמותות ורשם ההקדשות.

במאמר זה נסקור את המשמעויות וההשלכות של התיקונים על מעמדו ותפקידו של המבקר הפנימי בעמותה ובחברה לתועלת הציבור.

2. חובת מינוי מבקר פנימי בעמותה

עד למועד התיקונים לחוקים חלה חובת מינוי מבקר פנימי בחברות לתועלת הציבור שמחזורן עולה על 10 מיליון ש"ח.

ביחס לעמותות – לא חלה חובה למנות מבקר פנימי בעמותה, הגם שבפועל לא מעט עמותות החליטו למנות מבקר פנימי באופן וולונטרי מתוך הכרת החשיבות של פונקציה זו בארגון, ובפרט בהתייחס לתרומתה הרבה כזרוע מסייעת עבור ועדת הביקורת.

החריגים לכלל היו: בעמותה שהיא תאגיד בריאות (עמותה המוכרת שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי), גוף נתמך (תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא גוף נתמך לענייני חוק יסודות התקציב) או גוף מתוקצב (עמותה ממשלתית או עמותה עירונית), שלגביהם חלה חובת מינוי מבקר פנימי מכוח סעיף 2 לחוק הביקורת הפנימית בהיותם "גוף ציבורי". בנוסף, בעמותה שהיא מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתה בחוק למועצה להשכלה גבוהה, חלה חובה למנות מבקר פנימי.

החל מחודש פברואר 2015, חובת מינוי מבקר פנימי בעמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח הושוותה לחובה של חברה לתועלת הציבור. כלומר, עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק העמותות, גם בעמותות שמחזורן עולה על 10 מיליון ש"ח תחול חובת מינוי מבקר פנימי.

3. קווים מנחים לעבודת המבקר הפנימי בחברה לתועלת הציבור ובעמותה

על עצם המינוי של המבקר הפנימי ועל עבודתו בחברה לתועלת הציבור (להלן: חל"צ) הוחלו זה מכבר הוראות מסוימות בחוק החברות. בעקבות התיקון יחולו ההוראות הללו גם על המבקר בעמותות, ולהלן עיקרן:

• הסמכות למנות את המבקר הפנימי

בחל"צ – דירקטוריון החל"צ ימנה את המבקר הפנימי על פי הצעת ועדת הביקורת.

בעמותה – מינוי המבקר ייעשה על ידי הוועד המנהל ובהסכמת ועדת הביקורת.

• איסור לכהן כמבקר פנימי

חל איסור על מי שהוא בעל עניין בחל"צ/בעמותה, נושא משרה בה, קרוב של כל אחד מאלה, וכן רואה החשבון המבקר או מי מטעמו לכהן כמבקר פנימי.

בהקשר זה נדגיש כי לא אחת הטילו עמותות על רואה החשבון המבקר לערוך גם ביקורת בארגון, בין אם זו כונתה ביקורת פנימית ובין אם לאו, למרות חוק העמותות האוסר על מי שנותן שירותים לעמותה בשכר לכהן כגוף מבקר. כעת ברור שלאור התיקון לחוק והחלת סעיף ייחוד הפעולות, כפי שנרחיב עליו בהמשך, המבקר הפנימי של העמותה לא יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים.

• תפקידי המבקר הפנימי

המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות החל"צ/העמותה מבחינת השמירה על החוק ונוהל עסקים תקין.

בהקשר זה נדגיש כי חוק החברות ו/או חוק העמותות אמנם לא החילו על מבקר פנימי בחל"צ/בעמותה את סעיף 4(א) לחוק העמותות בדבר תפקידי המבקר הפנימי, אולם כפי שיפורט גם בהמשך, חוקים אלו החילו על עבודת המבקר את סעיף 4(ב) לחוק הביקורת הפנימית, שמכוחו חייב המבקר לערוך את הביקורת על פי כללים מקצועיים מקובלים.

משהוחלו הכללים האמורים, הרי שלפי תקני ה-IIA והגדרת מקצוע הביקורת הפנימית נדרש המבקר הפנימי לקיים בחל"צ/בעמותה פעילות בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה וייעוץ, המיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעילות החל"צ/העמותה, תוך הבאת גישה שיטתית וממוסדת לשם הערכת ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, בקרה, פיקוח וממשל תאגידי.

• כפיפות המבקר הפנימי

הממונה הארגוני על המבקר הפנימי יהיה יו"ר הדירקטוריון/הוועד המנהל או המנכ"ל, כפי שייקבע בתקנון, או בהיעדר הוראה בתקנון, כפי שיקבע הדירקטוריון/הוועד המנהל.

• החלת חוק הביקורת הפנימית על עבודת המבקר הפנימי

על המבקר הפנימי בחל"צ/בעמותה יוחלו הוראות סעיפים 3(א), 4(ב), 8 עד 10 ו-14(ב) ו-(ג) לחוק הביקורת הפנימית. להלן נסקור בקצרה את הוראות הסעיפים:

• על המבקר לעמוד בתנאי הכשירות על פי החוק (יחיד, תושב ישראל, בעל תואר ראשון/עורך דין/רואה חשבון וכו').
• המבקר מחויב לערוך את ביקורתו על פי כללים מקצועיים מקובלים.
• המבקר לא ימלא בחל"צ/בעמותה תפקיד נוסף על הביקורת הפנימית, זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים. כמו כן, המבקר לא ימלא מחוץ לחל"צ/לעמותה תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כמבקר פנימי.
• בסמכות המבקר לדרוש כל מסמך וכל מידע, להיכנס לכל נכס ולגשת לכל מאגר מידע, וכן הוא מחויב לשמור בסוד כל מידע וכל מסמך שהגיעו אליו במסגרת מילוי תפקידו.
• ממצאי הביקורות ודוחות הביקורת לא יהיו קבילים כראיה בהליך משפטי.
  • בדיקה דחופה

יו"ר הדירקטוריון/הוועד המנהל או יו"ר ועדת הביקורת רשאים להטיל על המבקר הפנימי לערוך ביקורת פנימית, נוסף על תכנית העבודה, בעניינים שבהם יתעורר צורך לבדיקה דחופה.

• הגשת דוחות על ידי המבקר הפנימי

המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו ליו"ר הדירקטוריון/הוועד המנהל, למנכ"ל וליו"ר ועדת הביקורת. דין וחשבון בנוגע לבדיקה דחופה יימסר למי שהטיל על המבקר הפנימי את עריכת הביקורת.

• הפסקת כהונת המבקר הפנימי

ההליך הנדרש במקרה שעולה הרצון בהפסקת כהונתו של המבקר הפנימי או בהשעייתו יכלול, בין היתר,  מתן הזדמנות למבקר הפנימי להשמיע את עמדתו, הצגת עמדת ועדת הביקורת בנידון וקבלת החלטה על ידי הדירקטוריון/הוועד בלבד.

4. אישור תכנית העבודה ובחינת מערך הביקורת הפנימית בארגון
   • אישור תכנית עבודתו של המבקר הפנימי

במסגרת התיקונים לחוקים נחקקו סעיפים חדשים המסדירים את ההליך לאישור תכנית עבודתו של המבקר הפנימי.

ביחס לחברות לתועלת הציבור לא חל שינוי של ממש מפני שעוד לפני התיקון הוגדר הסדר דומה, אולם ביחס לעמותות מדובר בשינוי של ממש מכיוון שטרם התיקון לא עסק חוק העמותות כלל בשאלת תכנית עבודתו של המבקר הפנימי.

להלן ההליך הנדרש לאישור תכנית הביקורת הפנימית בחל"צ/בעמותה:

• א. המבקר הפנימי נדרש להגיש לאישור ועדת הביקורת את תכנית העבודה השנתית.
• ב. תפקיד ועדת הביקורת הוא לבחון תכנית זו לפני הגשתה לאישור הדירקטוריון/הוועד המנהל ולהציע בה שינויים, והכול בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של החל"צ/העמותה ולגודלה.
• ג. לאחר שוועדת הביקורת בחנה את תכנית עבודתו של המבקר יש להביאה לאישור הדירקטוריון/הוועד המנהל.

לאור האמור, הרי שגם השתנתה מסגרת האחריות של ועדת הביקורת ושל הוועד המנהל בעמותה – נוספו לארגונים אלו תפקידים חדשים שעניינם דיון ואישור תכנית עבודת המבקר.

• בחינת תפקוד מערך הביקורת הפנימית על ידי ועדת הביקורת

במסגרת התיקונים לחוקים התווסף לוועדת הביקורת תפקיד חדש – לבחון את תפקוד מערך הביקורת הפנימית בחל"צ/בעמותה מהבחינות הבאות:

• א. לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה/העמותה.
• ב. לבחון את תפקודו של המבקר הפנימי.
• ג. לבחון האם לרשות המבקר הפנימי עומדים המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו.

זוהי הרחבה משמעותית של מסגרת תפקידי ועדת הביקורת בחל"צ/בעמותה, וסביר כי המבקר הפנימי יתושאל לא מעט בנושא זה. חשוב לזכור שהתשובה תשתנה בהתאם לאופי הארגון ולצרכיו.

להלן פתרון מוצע למשמעות הפרקטית של חובה זו:

• על ועדת הביקורת להיות מעורבת בהליך לאיתור ולמינוי המבקר הפנימי בחל"צ/בעמותה, ובתוך כך בהגדרת דרישות הכשירות הנדרשות ממנו כך שיהלמו את המורכבות ואת הגודל של הארגון.

כך לדוגמה, בעמותה העוסקת בהפעלת רשת מוסדות חינוך ברחבי הארץ, יכולה ועדת הביקורת לדאוג לכך שבמסגרת תנאי הסף למינוי המבקר ייכללו תנאים הנוגעים למקצועיות המבקר ולהיכרותו עם עולם החינוך ולניסיונו בביקורת במוסדות חינוך, תנאי בדבר היקף הצוות המקצועי שהמבקר מתכוון להיעזר בו כך שיהא מספיק כדי להגיע, ולו מהבחינה הפיזית, לכל מוסדות הקצה ברחבי הארץ, תנאי סף בדבר היכרות המבקר את הרגולציה החלה על מוסדות החינוך בכלל ושל משרד החינוך בפרט, ועוד.

• על ועדת הביקורת לגלות עניין ולפקוח 'עין ביקורתית' בנושאים הנוגעים לרמת תפקודו של המבקר הפנימי תוך כדי עבודתו בארגון.

כך לדוגמה, ועדת הביקורת יכולה לתשאל מעת לעת את המנהלים בארגון ואת המבוקרים העיקריים בנוגע לדעתם באשר לרמה המקצועית של העוסקים בביקורת פנימית ולרמת בקיאותם בנושאים המבוקרים, ועדת הביקורת צריכה לעקוב אחר עמידת המבקר הפנימית בתכנית העבודה השנתית שאושרה ולנטר כל חריגה ממנה, ועדת הביקורת צריכה לבחון את טיב דוחות הביקורת המובאים לשולחנה מבחינת התמקדותם בסוגיות המרכזיות, ועוד.

• על ועדת הביקורת לבחון מדי תקופה את המשאבים שעומדים לרשות המבקר הפנימי, וזאת בהתייחס למגוון ההיבטים שיש לקחת בחשבון, לרבות:
• תקציב/היקף שעות העבודה המוקצות לטובת ביקורת פנימית בארגון (או היקף המשרות).
• מספר הנושאים הנבדקים על ידי המבקר מדי שנה.
• לוחות הזמנים שבהם נדרש לעמוד המבקר הפנימי וסבירותם (לדוגמה: משך הזמן הממוצע לביצוע מטלת הביקורת).
• האם קיימות מגבלות על מידת נגישותו של המבקר הפנימי למידע, למסמכים ולנכסים של החל"צ/העמותה הנדרשים לו לצורך מילוי תפקידו.
• מידת הזמינות ורמת שיתוף הפעולה של המבוקרים, ועוד.

בחינה זו ראוי שתבוצע בדרך של עריכת דיון פתוח עם המבקר הפנימי, ואף רצוי שללא השתתפות ההנהלה, וזאת לצד קיום שיחות עם ההנהלה והמבוקרים העיקריים.

• בחינת סבירות היקף הביקורת הפנימית על ידי ועדת הביקורת

בהתייחס לבחינת סבירות היקף שעות הביקורת הפנימית בארגון, הרי שמדובר במלאכה לא פשוטה שעניינה ניסיון לענות על 'שאלת מיליון הדולר' בביקורת הפנימית: מהו ההיקף הראוי של הביקורת בארגון? בעוד שהתשובות על כך רבות ואינן חד-משמעיות, חשוב לוודא בהקשר זה כי מתקיימים העקרונות הנדרשים על פי הכללים המקצועיים המקובלים, ובתוך כך:

• א. ביצוע סקר מקדים לקביעת היעדים הרב-שנתיים של הביקורת הפנימית באופן הלוקח בחשבון את החשיפה לסיכונים בארגון ואת טיב הבקרות, ובמטרה לקבוע בצורה מושכלת, עד כמה שניתן, את היקף הביקורת הנדרש ואת ההקצאה לנושאי ביקורת שונים. בבניית המתווה הרב-שנתי יש לשאוף כי נושאי הפעילות המרכזיים בחל"צ/בעמותה ייבדקו לעומק בצורה מחזורית לפחות אחת ל-5 שנים (תלוי בהיקף הפעילות של הארגון).
• ב. גיבוש תכנית עבודה שנתית, הנסמכת על ממצאי הסקר המקדים ועל התכנית הרב-שנתית שגובשה, לרבות ביצוע שינויים נדרשים. במסגרת זו יש לכלול נושאים תפעוליים, כלומר נושאים הנוגעים לליבת הפעילות של הארגון, וזאת לצד בדיקת נושאים ניהוליים הנוגעים לממשל התאגידי.
  • הצעת דרכים לתיקון ליקויים על ידי ועדת הביקורת

על ועדת הביקורת לעמוד על ליקויים בניהול החל"צ/העמותה ולהציע לדירקטוריון/לוועד המנהל דרכים לתיקונם, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון.

במקרה שבו מצאה ועדת הביקורת ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות בעניין הליקוי ללא נוכחות נושאי משרה, וככל שניתן בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון.

5. הרשאים להשתתף בישיבות ועדת הביקורת

על פי התיקון לחוקים, מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה, אלא אם כן יו"ר הוועדה קבע שהוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים.

עם זאת, עובד רשאי להיות נוכח לבקשת הוועדה, ובלבד שלא תתקבל החלטה בנוכחותו. כמו כן, היועץ המשפטי או המזכיר רשאים להיות נוכחים בדיון ובקבלת ההחלטות לבקשת הוועדה.

כמובן שביחס למבקר הפנימי המציג את דוחות הביקורת בפני הוועדה, הוועדה רשאית להחליט כי נוכחותו נדרשת לשם הצגת הנושא וקיום דיון מושכל וענייני בממצאיו.

6. הרחבת תפקידי הדירקטוריון/הועד וועדת הביקורת באשר למערך הביקורת בארגון

במסגרת התיקונים לחוקים נוספו תפקידים חדשים לוועדת הביקורת, ולפיהם מחויבת ועדת הביקורת לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון המבקר ואת שכרו, ולהביא המלצותיה בפני האסיפה הכללית שקובעת את שכרו. כמו כן, על ועדת הביקורת לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי החל"צ/העמותה בקשר לליקויים בניהול ענייניה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו.

7. סיכום

התיקון מרחיב באופן משמעותי את סמכויות הפיקוח והביקורת על עמותות וחברות לתועלת הציבור, ומהווה ביטוי משמעותי (ואף יש שיאמרו ביטוי תקיף) להנחלת כללי ממשל תאגידי בגופי המגזר השלישי, ובהם שקיפות והגברת מערך הביקורת.

החידוש העיקרי של התיקון נוגע לחובת מינוי מבקר פנימי בעמותות שמחזורן עולה על 10 מיליון ש"ח ולהסדרת מערך הביקורת בארגון, תוך הגדרת היחסים הנדרשים בנידון בין הדירקטוריון/הוועד המנהל, ועדת הביקורת והמבקר הפנימי.

אין ספק כי מערך הסמכויות והכוחות בעמותות ובחל"צים ישתנה.

במאמר זה עסקנו בשינויים הנוגעים לביקורת הפנימית בחל"צ/בעמותה, אך ברור כי על יתר הארגונים – הדירקטוריון/הוועד המנהל וועדת הביקורת, כל אחד בתחומו, ללמוד היטב את משמעויות התיקון לעניין תחומי האחריות וסדרי העבודה שיש לסגל מעתה ואילך.

The post משמעויות והשלכות תיקון 25 לחוק החברות ותיקון 14 לחוק העמותות על מעמדו ותפקידו של המבקר הפנימי בעמותה ובחברה לתועלת הציבור appeared first on IIA ישראל - לשכת המבקרים הפנימיים בישראל.